פיקסו כיוצר גאוני זכה לתהילה כבר בתחילת המאה ה-20, ושמו כגאון אמנותי של מאה זו הולך לפניו. וכך ניתן למצוא תיאורים רבים ומגוונים של יצירות פיקסו מידי אמנים בני הזמן מאפריקה ועד לסין כעדות למקסם האוניברסלי שלו ולפרסום המקיף לו הוא זוכה.
התערוכה "פיקסו.מניה" בגרנד פלס בפריס היא פרי שיתוף פעולה בין דידייה אוטינגר ממרכז פומפידו, פריז, אמילי בווארד מהמוזיאון הלאומי פיקסו, פריז ודיאנה וידמאייר פיקסו, נכדתו של האמן.
התערוכה מוצגת באותו אולם בו הוצגה הרטרוספקטיבה החשובה של פיקסו ב-1966, ויש בה התחקות אחר אמנים מובילים בני המאה ה-20 – ג'ספר ג'ונס, אנדי וורהול, דיוויד הוקני, זיגמר פולקה, פרינס, ג'ף קונס, מאוריציו קטלן, פרינס, ז'אן מישל בסקייאה וגם אמנים כאמן האלג'ירי אדל אבדסמד שה"גרניקה", יצירתו הפוליטית של פיקסו מהווה השראה ליצירתו בתערוכה זו ויש בה הדהוד לאירועים הקשים בפריס; בדומה, עבודת הווידיאו של הצלמת ההולנדית רינקה דייקסטרה See a Woman Crying (Weeping woman) 2009-2010 בה מוצגת קבוצה של ילדי בי"ס בחזית של אימז' של "אישה בוכה" של פיקסו (1937).
- פבלו פיקסו, אישה בוכה, 1937, טייט מודרן, לונדון
אתר התערוכה: http://www.grandpalais.fr/en/event/picassomania
מֵעֵבֶר לַמַּרְאָה 