יאן ואן אייק, ברברה הקדושה, 1437, רישום על פנל, Koninklijk Museum voor Schone Kunsten, Antwerpen, © Lukas Image Bank, Belgium

ג'אנין אנטוני, לקק ורחץ, 1993-1994, פסל, שוקולד וסבון,

Collection of Jill and Peter Kraus  © Janine Antoni, courtesy the artist and Luhring Augustine, New York

תערוכה במט' ברויאר, ניו יורק

תערוכה זו במט' ברויאר עוסקת בנושא משמעותי בפרקטיקה האמנותית: השאלה מתי יצירת האמנות הינה שלמה ועשויה. הדיון בתערוכה בוחן  את המינוח  "Unfinished" במובן הנרחב ביותר, במדיות אמנותיות שונות. בתערוכה מוצגות יצירות ש"עונות" על שתי קטגוריות; קטגוריה ראשונה, יצירות שהושארו לא גמורות ע"י יוצריהן, בשל אירוע כמו מות האמן/אמנית. במקרים מסוימים למשל, ב"ברברה הקדושה" של יאן ואן אייק, 1437, יש עדיין ויכוח באם האמן התכוון לכך שהיצירה תהיה רישום מוגמר, מה שנתפס לא רגיל בתקופה דאז, או שהרישום היה אמור להיות הכנה לציור, מה שמעניק תובנה באשר לתהליך היצירה שלהן, ולכוונת היוצר/ת.

קטגוריה שניה כוללת יצירות שלקחו חלק ב "non finito במכוון. הן נראות לא מוגמרות, לא החלטיות, לא מושלמות וזאת בשל רצונו/ה של האמן/האמנית. תמה זו קיבלה משמעות ואופן חדשים לחלוטין אצל אמנים מודרניים ועכשוויים, ביניהם ג'קסון פולוק, ורוברט ראושנברג וג'נין אנטוני, שטשטשו את ההבחנה בין עשיה ואי עשיה, מתחו את גבולות האמנות במרווח ובזמן,  וגייסו את הצופים להשלים את האובייקטים בהם החלו.

למשל, היצירה של ג'אנין אנטוני Lick and Lather "לקק והקצף" 1993-1994. אנטוני השתמשה בתבנית לשם יצירת סדרת דיוקנאות עצמיים, מחציתם יצוקים בשוקולד ומחציתם בסבון, חומרים עדינים. לאחר שסיימה את הבסטים * הפכה אותם ללא מוגמרים, לקקה את אלה היצוקים בשוקולד ורחצה באלה היצוקים בסבון, בעצרה כשהגיעה לפיזיונומיה הרצויה לה.

שלא כמו בקטגוריה הראשונה, שכוללת מספר ניכר של אובייקטים לא מוגמרים מאמני מופת כטיציאן, רמברנדט ואחרים, העבודות בקטגוריה השנייה הן ממחצית ועד לשלהי המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21, ומיוצגות כמעט לחלוטין דרך עדשות ה"נון פיניטו".   .

בתערוכה 197 יצירות. המוצגות באופן כרונולוגי ותמטי (מהרנסנס, לבארוק ולעת המודרנית), במדיה (רישומים ופסול), אמנים (כולל טרנר, סזאן ופיקסו) וג'נרים (ג'נר הדיוקן, בעיקר).

מיצב חדש, מבוסס אור ע"י Tatsuo Miyajima, נוצר במיוחד לתערוכה.

March 18–September 4, 2016

Exhibition Location: The Met Breuer, 3rd and 4th floors
Press Preview: Tuesday, March 1, 10:00 a.m. – 1:00 p.m.

 

על "הנון פיניטו"

ה-Non finito – "הנון פיניטו" – הלא מוגמר הינו העדר גימור במינוחים של ליטוש והשלמה של התיאור, באופן מקרי או במכוון, בשל תפיסת חוסר השלמות כערך אסתטי העומד בפני עצמו.

בימי הביניים לא נמצא יצירה בלתי גמורה במתכוון; אי שלמות חיצונית התקבלה כאי-שלמות פנימית.

גם ברנסנס פסלים ללא גמורים קודם זמנו של מיכאלאנג'לו היו נדירים. פסלים שהושארו במצב לא מוגמר ע"י אמן כלשהו נתנו לאמן אחר להשלמתם או נשמרו לשם השלמה בעתיד.

* בסט, פרוטומה, פסל המתאר את גופו של אדם ובעיקר את צווארו וראשו עד לחזה

http://www.metmuseum.org/press/exhibitions/2016/unfinished

הערה: על הנון פיניטו של מיכאלאנג'לו כתבתי בזמנו, במסגרת סמינר על הציור של הרנסנס בשיאו

Schulz, J. Michelangelo's Unfinished Works" Art Bull, v.57, S 1975 pp.366-373