Rendering of V-A-C Venice palazzo. Image courtesy of V-A-C

Renderings of V-A-C Venice palazzo. Image courtesy of V-A-C

בוונציה לא חסרים אוספי אמנות פרטיים: ישנם ה-Punta Della Dogana ופלאצו גראסי, השייכים לפרנסוא פינו הצרפתי, ואוסף פגי גוגנהיים. אך במאי 2017, יפתח בעיר מוסד אמנות פרטי הממוקם בארמון בן המאה ה-18, ובו האמביציה לשיתוף פעולה גלובלי.

קרן Moscow's V-A-C   השייכת לליאוניד מיכלסון Leonid Mikhelson, שלאחרונה הוכרז כאיש העשיר ביותר ברוסיה, עומדת לפתוח תערוכה ומשכן לאמנים (בן ארבע קומות) ב-Palazzo delle Zattere ב-Dorsoduro, תחילה לקהל מצומצם, ולאחר מכן למבקרים בזמן הביאנלה של ונציה. המקום לא ישמש כמאחז המוקדש להצגת אמנות רוסית; חלל ה-V-A-C  יוגדר ע"י האפשרויות שהוא מציע לשיתופי פעולה בין תערוכות חדשות וניו-יורק – ע"י אמנים, אוצרים, ומבקרים מכל העולם.

חזון זה לדיפלומטיה תרבותית מוטמע בחלל ה-V-A-C . בסיור בארמון, מנהלת הקרן, Teresa Iarocci Mavica, מדברת על שנותיה בעולם האמנות הרוסי ועל החזון שמועסקי הקרן משקפים אותו באג'נדה הרב תרבותית שלו. הקרן שכרה חברת ארכיטקטים מקומות APML , שהמייסד והמנהל שלהם Alessandro Pedron נולד והתחנך בוונציה, ויטפל ברסטורציה המורכבת של הפרטים ההיסטוריים בפלאצו והסבתו לחלל תערוכה ומרכז תרבותי.

חלל ה-V-A-C אינו פרויקט הבנייה העיקרי שהינו בדרכו לביצוע, אלא חלק מקמפיין מוסדי שרואה בהגנה ושימור של ארכיטקטורה כעיקרית לשליחות. (הקרן עובדת גם עם סדנת הבניה של רנצו פיאנו להסבת תחנת כוח ההיסטורית במוסקבה לחלל תערוכות וחינוך מוביל, העומד להיפתח ב-2019). פדרון יצר מחווה לציורי הפרסקו תקרה שהתגלו במהלך מחקר ההיסטוריה של הארמון

הבנה של ניואנסים מעין אלה של זהות מקומית היתה מדגם מכריע במיזם חלל ה-V-A-C להבטחת החלל הפרמננטי הראשון של כך בוונציה. הקרן מארגנת תערוכות שנתיות מאז 2010, ותרמה למימון ביאנלות אמנות וארכיטקטורה מאז. הארמון שהינו רכוש הרשות העירונית הוונציאנית, שוחזר ומנוהל ע"י ה-V-A-C כזיכיון לזמן ארוך; במהלך תחרות ב-2012, Vavica  ו-Mikhelson קפצו על האפשרות לפתיחת עוגן תרבותי בארמון זה, בו ראו כאחד מהמרכזים החשובים של עולם האמנות העכשווית. "אנו היינו הארגון היחיד שלא למטרות רווח (שנכנס) – כל שאר המשתתפים היו בתי מלון", היא מספרת. הם ניצחו, היא אומרת, שכן "לא רצינו לעשות כסף, רצינו לבזבז כסף על מנת לאפשר תרבות בינלאומית בוונציה."

כעת, ה-Palazzo delle Zattere הינו אתר בנייה. הארמון חולק לחלל משרדים גנרי במהלך עשור 1970, ונשאר ככזה עד סגירתו לאחרונה. המטרה היא לתקן ולשחזר הרבה ככל האפשר מהאופי המקורי של הארמון, בעוד שבו בזמן הם יוצרים חללי  גלריה בעלות אופי של "הקובייה הלבנה" לשם הצגת אמנות עכשווית.

מאמצי העובדים נעים מהצלה ושיבוץ מחדש של דלתות העץ המונומנטליות המקורית בווסטיבול הכניסה ועד לחקר קפדני של שכבות צבע הקיר והחלטה מתי כל שכבה הושמה ואיזו מהן תישאר – ובהחלט יש כאן סיעור מוחות עם רשויות השימור בעיר. השאיפה היא שהפלאצו יכלול חנות ספרים, מסעדה וגן בקומת הקרקע וחללי תצוגה נרחבים בקומות השנייה והשלישית. משרדי ה-V-A-C, אולם הרצאות, וחמש דירות וחללי סטודיו למגורי אמנים מתוכננים לקומה הרביעית.

לעת עתה אורגנה תערוכה משותפת ע"י אוצרת ה-V-A-C – Ekaterina Chuchalina ו-Matthew Witkovsky מהמכון לאמנות של שיקגו. התערוכה תעסוק ב

מאה שנה למהפכה הרוסית, בפרספקטיבה גלובלית, כפי שמוויקה מציינת. "רצינו לעשות זאת מנקודת מבט אמריקאית", היא אומרת על התערוכה, אשר בחודש מאי 2017 תפתח פתח לדיאלוג חוצה תרבויות זה.

  Kats, A.(2016, July 6). Re: Russia's Richest Man is Building a Venice Art Institution to Combat Nationalism. Retrieved from https://www.artsy.net/article/artsy-editorial-russia-s-richest-man-is-building-a-venice-art-institution-to-combat-nationalism