וויליאם קנטרידג', אהבה ופרופגנדה, גלריה וויטשאפל, לונדון

4925

Time-bending … a film still from The Refusal of Time, by William Kentridge in collaboration with Philip Miller, Catherine Meyburgh and Peter Galison. Photograph: William Kentridge/Marian Goodman Gallery/Lia Rumma Gallery

4000

The Refusal of Time is at the Whitechapel Gallery, London. Photograph: Doug Peters/PA

וויליאם קנטרידג' האמן הדרום-אפריקאי החשוב, מציג תערוכת יחיד בגלריית וויטשאפל, לונדון. זהו מונטאז' קולנועי של הזמנים המודרניים שמהדהד על כל דבר מתורת היחסות, לליאון טרוצקי ועד לסרטים הפנטסטיים המוקדמים של Georges Melies. הוא מציג סדרת מיצבים אפים ואמוציונליים, בלא להתנצל על כך, וממציא מחדש פרספקטיבות של המודרניזם של תחילת המאה ה-20 באופן שהינו מקורי, משעשע ומעמיק.

אין זו הפעם הראשונה שקנטרידג', מתייחס לז'ורז' מלייה, מחלוצי הקולנוע העולמי, אשר יצר בין השנים 1896-1914 מעל חמש מאות סרטים עם אפקטים ייחודיים ועלילה מובנית. בתערוכת יחיד במוזיאון ישראל, 2011, יצר האמן מיצב בן שבעה סרטים בשם "שבעים פרגמנטים לז'ורז' מלייה"

היסטוריה הינה "מכונה משוגעת", המניעה אותנו כל הזמן קדימה. במיצב רב ההשראה שלו – The Refusal of Time, קנטרידג' מציג סוג של מכונה ענקית עשויה מעץ, המצויה בתנועה מתמדת,  ומסביבה על הקיר, מוצגים סרטים, ונואמים מרעישים בקול ומוזיקה. אך אין זה כאוס פוטוריסטי בלבד; יש שיטה ב"שיגעון" של קנטרידג'. בלב הספקולציה הנהדרת הזו נמצאת תורת היחסות, שמסתמכת על כך שמהירות האור הקבועה היא 299,792,458 מטר לשנייה. אם מהירות האור קבועה, מסביר הקול הבוקע מרמקולים המרעימים בסגנון תעמולתי, הרי שזה אומר שזמן לא יכול להיות תכונה יציבה. התובנה הזו הובילה למחשבות הכי מהפכניות של איינשטיין, והן היוו השראה לקנטרידג' לדמיין את ההיסטוריה האנושית כסרט שאפשר להריץ בשידור חוזר ושניתן לעצור אותו.

בצידה השני של התערוכה, מרעישה מכונה אחרת. הפעם זהו דובר תעמולה העשוי מחומרים מצויים משוק הפשפשים, המוביל את הצופה למשרד בירוקרטי בו טרוצקי אבל על נפילת הדמוקרטיה בבריה"מ. קומיסר בולשוויקי ומזכירתו הופכים לסייבורגים (אדם מכונה) מרקדים, יצירי אנוש ומצלמה, ברצף שהינו הומאז' לסרט האוונגרד של המהפכה הרוסית ואימז' של חברה המאבדת את אנושיותה.

אהבתו של קנטרידג לקולנוע מלאה בעליצות, אך מטילה צל כבד. הוא יצר מחדש את האפקטים הקלסיים המיוחדים של מלייה ב-A Voyage to the Moon במה שנראה הצהרה פשוטה של כוחה של המצלמה ליצור קסם. קנטרידג', יוצר הסרט, ממציא אוהב חלומי, פורטרט נוגע ללב של האמן כאיש בודד, המנסה לגעת באישה מסתורית הנעלמת כמו רוח רפאים.

קנטרידג' יוצר אפקטים מודרניסטים מדהימים במיצבי הקולנוע שלו. ביד אמן הוא מקשר אלמנטים שונים בעלי אסתטיקה תיאטרלית חזקה, במחווה לאוונגרד של תחילת המאה ה-20 וקבלה של מורכבות הזמן, המאט והולך לאיבוד. הסקיצות האקספרסיביות שלו מופיעות ונעלמות על המסכים בתערוכה, מוחיות ונהרסות. במקום להציג רישומים, הוא מראה לנו את תהליך הרישום כנהר מתמשך של עיצובים ושרבוטים, ובאחד מסרטי ה קולנוע שלו, הוא רושם את הפורטרט שלו – הקם לתחייה ונעלם.

ובמחווה למאה ה-20 אשר התחילה באמונה בקדמה, והמשכה בהרס ושואה, קנטרידג' יצר ורסיה טרגית קומית של קוביזם. "מלאך ההיסטוריה" The angel of history, אמר וולטר בנימין ניצב הלום לנוכח ההרס אשר הותירה סערת הקידמה, זו האחרונה סוחפת אותו אל העתיד ומונעת ממנו לעצור. ועם זאת קנטרידג', מתאר אוטופיה בה הזמן נע בשני הכיוונים. אנו יכולים להיכנס אליו ולצאת החוצה.

Jones, J (2016, September 21). William Kentridge review- Love and Propaganda on a trip through the stars Whitechapel Art Gallery, London. Retrieved from https://www.theguardian.com/artanddesign/2016/sep/21/william-kentridge-review-whitechapel-gallery-london

3 מחשבות על “וויליאם קנטרידג', אהבה ופרופגנדה, גלריה וויטשאפל, לונדון

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s