בתערוכה "Magritte: La Trahison des Images" המוצגת כעת במרכז פומפידו, פריז, יצירות מופת ידועות היטב ויצירות מוכרות פחות, של האמן, כולן השאלות מאוספים ציבוריים ופרטיים, ויש בה מבט רענן על אחת מדמויות המפתח של האמנות המודרנית.

"מגריט: בגידת הדימויים" חוקרת את עניינו של האמן בפילוסופיה, עניין ששיאו בפרסום ספרו של מישל פוקו Ceci n'est pas une Pipe (1973). בספר, אשר נכתב בהמשך לשיחותיו של פוקו עם האמן, בצד הקריאה הראשונית של היצירה, מצוי הפרדוקס שייצוג ואובייקט אינם היינו הך. היחס שבין האובייקט עצמו לבין הייצוג שלו על הבד. הוצאה של חפץ מהקשרו. ערעור הממשות וההיגיון. [1]

מגריט הצהיר בהרצאה ב-1936,  שהציור  Les affinités électivesשצויר ב-1932, סימל נקודת מפנה בעבודתו – נטישת האוטומטיזם והמקריות של הסוריאליזם המוקדם.[2] הציור בו מוצגת ביצה סגורה בכלוב, היה הראשון ביצירותיו שביקש לפתור את מה שהוא כינה "problem". לאחר המקריות ו"מפגש מקרי בין מכונת תפירה ומטריה"[3] הגיעה שיטה לוגית שביקשה פתרונות ל"בעיות" של נשים, של כסאות, של נעלים, של גשם… התערוכה פותחת במחקרו של מגריט בבעיות אלה, אשר מסמלות את נקודת המפנה ביצירת אותם שילובי מוטיבים, בלתי אפשריים לכאורה מהם מורכבת אמנותו:  וילונות, צללים, מלים, להבות, גופות מפורקים ועוד – שהוא מסדר ומארגן מחדש ללא הפסקה. התערוכה נענית לאתגר הפילוסופי לייצוג הוויזואלי, למשל, הווילונות עם ההתייחסות לסיפור העתיק המוזכר בקונטקסט של זאוקסיס ופרהסיוס; [4] המצאת הציור ועוד.

René Magritte… La trahison des images au Centre Pompidou de Paris Du 21 septembre 2016 au 23 janvier 2017

https://www.centrepompidou.fr/cpv/resource/c65EMjd/r45MbXB

https://www.centrepompidou.fr/cpv/resource/cBorexr/rAog7ea

[1] Michel Foucault This Is Not a Pipe With Illustrations and Letters by Rene Magritte, University of California Press 1973).

[2] בשנת 1924 פרסם אנדרה ברטון את "המניפסט הסוריאליסטי", ובו התייחס לסוריאליזם כמבוסס על אמונה במציאותן של צורות מסוימות של אסוציאציה שהוזנחו עד כה, על שלטונו הכו5555ל יכול של החלום ועל משחקה החופשי של המחשבה. הוא מוביל להרס התמידי של כל המכניזמים הנפשיים האחרים  ומציב את עצמו כממלא מקומם בפתרון בעיות החיים העיקריות.                                                                     האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 10 – סוריאליזם הבריחה מכבלי ההיגיון. עמ' 1-2.

[3] ב"שירי מלדורור" של הרוזן של לוטריאמון (Isidore Ducasse, 1846-1870) מוזכרים צירופים ודימויים שיצרו זיווגים משונים ביותר ומעוררי דמיון. תיאור מפורסם הוא של אחד מקרבנות מלדורור, יצור שחציו אדם וחציו חיה, היה "יפה כה פגישתן של מכונת תפירה ומטריה על שולחן הניתוחים". צירוף יוצא דופן, מוזר ומעורר עניין.                                                                                                                האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 10 – סוריאליזם הבריחה מכבלי ההיגיון. עמ' 4-5.

[4] פליניוס מספר כיצד גבר פרהסיוס על זאוקסיס: זאוקסיס צייר ענבים באופן כה מתעתע, עד שציפורים היו באות לנקר בהם. אז הזמין פרהסיוס את מתחרהו אל סדנתו כדי להראות לו את עבודתו שלו, וכשניסה זאוקסיס להרים את הווילון מן הלוח, גילה שלא היה זה וילון אמיתי אלא מצויר, ונאלץ להודות בניצחונו של פרהסיוס, שהונה לא רק ציפורים חסרות תבונה אלא אמן.                                                                                                                                                                         א. ה. גומבריך, אמנות ואשליה הפסיכולוגיה של הייצוג התמונתי, (ירושלים 1990), עמ' 173