"Birkenau" at the Jewish Museum Jewish Museum

גרהרד ריכטר יצר עבודות הנעות מפוטוריאליזם לאימפרסיוניזם מופשט מאז שעזב את מזרח גרמניה ב-1961, זמן קצר לפני בניית החומה. כעת בגיל 84, ריכטר נתפס בין האמנים הגדולים ביותר החיים בקרבנו כיום.

העיסוק שלו באירועים משמעותיים של המאה ה-20 הינו בלב התערוכה העכשווית במוזיאון היהודי והמרכז לסובלנות במוסקבה, תערוכת יחיד חשובה ראשונה בקריירה של האמן ברוסיה.

נקודת המוקד של התערוכה Abstraction and Appearance  הינן סדרות המופשט שהוקדשו למחנה ההשמדה אושוויץ – בירקנאו. אוצר התערוכה הוא Paul Moorhouse, אוצר בכיר בגלריית הפורטרטים הלאומית בלונדון, והתערוכה חוקרת אם ואיך אמנות יכולה לייצג טרגדיה בלתי נתפסת מעין זו.

תגובה לשואה

התערוכה מציגה יצירות מובילות של ריכטר משנת 1973 עד 2016, ומתמקדת בעיקר בשימוש של האמן בהפשטה. אך כפי שMoorhouse ציין, זהו רק מקטע של יצירתו.

"הוא ידוע כאמן שעובד בטווח של סגנונות שונים, שחלק מהם מופיעים כסותרים זה לזה – ואף נראים מנוגדים. כצייר, הוא ידוע בעבודה באופן שהינו פיגורטיבי ובו בזמן מופשט. שני צדדים אלה שהינם מנוגדים בחלק ניכר מהאמנות של המאה ה-20, מאוחדים ביצירתו של ריכטר".

איחוד זה של סגנונות מנוגדים הינו מוחשי ביותר ב"בירקנאו" 2014, סדרה של ארבעה ציורים מופשטים בפורמט גדול המבוססים על צילומים שנעשו ע"י זונדרקומנדו במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו באוגוסט 1944. הזוועות המתוארים בצילומים אינם נראים בציורים, ובמקום זאת מכוסים מעל במשיכות מכחול.

אלה מלווים בצילומים המקוריים ו-93 פרטים צילומיים של יצירות מופשטות של ריכטר, במטרה לחקור את תפקיד השכפול בהתנסות שלנו של מציאות ונראות.

עבור מורהאוז השאלה שהוצבה ב"בירקנאו" הינה באשר לאופן שבו אנו מגיבים למציאות המשולבת באמנות: "איך אנו מייצגים אירוע שהיה ממשי לחלוטין, אך איש מאילנו כאן לא התנסה בו? עלינו למצוא דרך לתאר זאת".

צילומים מצויים ופוטוריאליזם

ב-1962 ריכטר החל לעשות ציורים שהתבססו על צילומים. בהשתמשו באימז'ים שנלקחו ממגזינים ומאלבומי משפחה, הוא הפך אותם לפורטרטים  פוטוריאליסטים, נופים ודוממים מצוירים. בחלק מהעבודות הוא איחד חתימה "של טשטוש" לאימז' בקנבס המוגמר.

ב-1966 הוא הפתיע את כולם בשינוי כיוון לחלוטין והתחיל לעשות ציורים מופשטים. תחילה, כפי שמורהאוז ציין, הם היו כתמים מקריים של צבע", אך ב-1976 הוא יצר את "ההפשטות הציוריות יוצאות הדופן" שכעת הוא מפורסם בשלן.

בדברו על האמנות שלו, ריכטר אמר: "איני חושד במציאות, שלגביה אני יודע מעט. אני מפקפק בתמונה של מציאות שהועברה לנו ע"י החושים שלנו, שאינם מושלמים והינם מוגבלים".

הדבר ניכר במיוחד "בצילומיו המטופלים", סגנון שבו האלמנטים הצילומיים והמופשטים של יצירתו חוברים, כמו למשל הפרויקט המיוחד "Museum Visits", שכולל מיחבר של 24 יצירות בתערוכה העכשווית.

מורהאוז נחוש בכך ש"הפשטה ונראות" אינה תערוכה רטרוספקטיבית. "אף שזו הפעם הראשונה שעבודתו של ריכטר מוצגת ברוסיה, לא רצינו ליצור התייחסות מעין זו. מה שרצינו לעשות היה ליצור תערוכה שיהיה לה קשר עם מוזיאון זה וההיסטוריה היהודית".

Some of the artworks feature used photographs that have been painted over in an abstract style. Jewish Museum

Muchnik, A. (2017, January 5). R: Representing the Unimaginable: Gerhard Richter at the Jewish Museum. Retrieved from https://themoscowtimes.com/articles/representing-the-unimaginable-gerhard-richter-at-the-jewish-museum-56309