האפיפיור פרנציסקוס שואף לחזור לתהילת העבר! האמצעי- אמנות!

pope_francis_1050x700
Pope Francis at the Sistine Chapel  via The Pope's Instagram

פטרונים הם אנשים הנושאים באחריות אישית או קולקטיבית ליצירות אמנות. עיקר הגדרת הפטרון בתמיכתו ובעידודו של אדם או מוסד כלשהו ליצור עבודת אמנות.[1]

לעתים פעלו פטרונים שונים בתפקידים חופפים, ולא פעם לקחו חלק בפטרונות משותפת של גילדות או מוסדות אזרחיים ואף פעלו באופן ציבורי פרטי כפטרונים של הכנסיה, נסיכויות או הבורגנות הגבוהה.

ספרות הרנסנס דנה רבות ביחסי פטרון-אמן הן בחברות החצרוניות (בתיאוריהם של אריוסטו Ariosto וקסטיליונה Castiglione והן בחברות האריסטוקרטיות פחות (למשל בתיאוריהם של בוקצ'יו Boccaccio ומקיוואלי Macchiavelli.

באחד ממכתביו האחרונים לפרנצ'סקו דה קררה אדון פדובה מעלה פטררקה את דמות הנסיך האידיאלי בעיניו: גישה המוצאת הד גם בדמות "הנסיך" של מקיוואלי. "הנסיך" של פטררקה ממונה על הכול: החל בבניית ארמונות ציבור וכנסיות וכלה במפעלים קטני-ממדים. עליו להקים בתי-חולים ובתי-מחה ליתומים, להעניק הגנה ולספק חברה למשכילים נבחרים וכל זאת על מנת לזכות בתהילת עולם.[2]

צבירת הכוח המחודשת של האפיפיורים בוותיקן, החלה בשנת 1420, כשהאפיפיור מרטין ה-5 העביר בחזרה את הכס האפיפיורי לרומא, וכך גם התחדשה פטרונות האמנות והארכיטקטורה של האפיפיורים פול ה-2, סיקסטוס ה-4 והפטרונות המדוברת והמתוקשרת בין האפיפיור יוליוס ה-2 לבין אמנים כרפאל, מיכאלאנג'לו, ואחרים.

מכאן שרצונו של האפיפיור פרנציסקוס לחזור להוד וההדר של האפיפיורות בתקופת הרנסנס, אינו מתמיה כלל. מסמך שפורסם לאחרונה ומתבסס על ספרו מ-2015 של האפיפיור פרנציסקוס My Idea of Art מאיר את הדרכים והאופן שבהם האפיפיור פרנסיס מקווה לחזור להדר והפאר של איטליה הרנסנסית וזאת על ידי שימוש באמנות עכשווית ככלי אוונגליסטי. פרנציסקוס שנבחר כאפיפיור ה-266 של הכנסייה הרומית קתולית, מגדיר מחדש את האפיפיורות בדרכים ייחודיות.

מספר חודשים לאחר הכתרתו של האפיפיור פרנציסקוס, Roland Flamini  התייחס לגישתו של האפיפיור למשרה שלו ולאימז' המשתנה של הכנסייה הקתולית. פלמיני החל בכך שציין אחדות מהדרכים הרבות והקטנות שהאפיפיור בחר לשבור באופן מיידי את המסורת, כולל החלטתו לא לנעול את הנעליים האדומות (ובמקום זאת שמר על נעליו השחורות), דחה את השכמייה האדומה או mozetta, ובחר ללבוש את צלב הברזל שלו במקום לשדרג לאחד מזהב שהוצע לו. פלמיני מסביר, "הבחירות של המלתחה של האפיפיור היו בדיוק ההתחלה של מה שהפך להמשכיות של שינויים אמיצים שהוא עשה בנוגע לדפוסים מקובלים בהתנהגות אפיפיורית". שבירה נוספת של מסורת מתייחסת להחלטתו להשאר בבית ההארחה Domus Santae Marthae, במקום לעבור לדירות האפיפיוריות הגדולות והמלכותיות יותר בארמון האפוסטלי. הוא גם בחר לאכול את "מרבית הארוחות שלו בחדר האוכל של המלון יחד עם אורחים אחרים".

התנהגות זו זוכה לאישור גם בשל בחירת השם שלו, עפ"י פרנצ'סקו הקדוש מאסיסי", קדוש הידוע באנושיות ובפשטות שלו, ובדאגתו לעניים". פלמיני כותב, "בתקופת זמן קצרה להפליא, האפיפיור הישועי הראשון הגדיר את עצמו באמצעות מסר פשוט של התחדשות רוחנית וזאת ע"י דאגה לעניים ומשוללי אזרחות".

franc02.jpg
Giotto, Legend of St Francis: St. Francis Giving his Mantle to a Poor Man, 1297-1299, Fresco Upper Church, San Francesco, Assisi

בשל הצניעות והפשטות שלו, רבים תהו באשר לאמצעי ההבטחה של "האוצרות האמנותיים" של הוותיקן תחת האפיפיור החדש. פלמיני תיאר איך הוותיקן דואג לנכסים יקרי הערך, ומה עושה האפיפיור. ונראה שלאחר ארבע שנים בהנהגתו של האפיפיור פרנציסקוס, האמנות מוערכת ומכובדת, אין דאגה שימכרו אותה או שתיתפס כאיוולת. בראיון של האב Antonio Spadaro מ-2013 הם שוחחו על "אהבת האמנות של האפיפיור פרנציסקוס, והאפיפיור מנה יצירות ספציפיות בספרות, מוזיקה, ציורים וסרטים, שעזרו לעצב אותו והשרו עליו השראה : היצירות של קרווג'יו, "הקריאה לסט. מתיו", ושל מרק שגאל, "הצליבה הלבנה", יצירות מוזיקליות משל פוצ'יני, טורנדוט, מוצרט ובטהובן, ואת "הפסיון" של באך, וכן את דוסטוייבסקי ו- Hôlderlin וסרטיו של פליני, לה סטרדה La Strada ורומא Rome. [3]

 

 

[1] הציטוטים שלעיל הם חלק מעבודת המסטר שלי בנושא פטרונות בארבע נסיכויות באיטליה במאה ה-15 בהנחייתו של פרופ' אברהם רונן, החוג לתולדות האמנות, יוני 1990                                                                                                                                                              D.S. Chambers, Patrons and Artists in the Italian Renaissance, London, 1970 pp. xxii-xxxv.

[2] Macchiaveli, Il Principe, Operette storiche e Politiche, Verona, 1950, p.51

[3]  Caldwell, Ellen c.(2017, August 6). Re: How Pope Francis will Redefine Art at the Vatican.  Retrieved from https://daily.jstor.org/how-pope-francis-will-redefine-art-at-the-vatican/

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s