ב-16 בספטמבר 2017 העליתי פוסט על הלובר באבו דאבי בצירוף ריאיון עמי ב"כאן תרבות" בהנחיית גואל פינטו.
כעת עם פתיחת המוזיאון, ביקר מקרון, נשיא צרפת במוזיאון הלובר החדש בבאבו דאבי, והתייחס לכך כדוגמא לדרך שבה יופי יכול "להילחם כנגד מוראות השנאה", בתקופה של מתח ניכר במזרח התיכון.
לאחר עשר שנות פולמוס ועיכובים, כולל האשמות באשר לניצול פועלים זרים, נפתח מוזיאון הלובר באבו דאבי. פרויקט המוזיאון העצום בגודלו, נוצר בשיתוף פעולה עם צרפת ועוצב ע"י הארכיטקט הכוכב ז'אן נובל.
המוזיאון, אשר ב"ראשו" כיפת כסף עצומה המסננת את האור העז של האי המדברי", הינו אחד מהפרויקטים התרבותיים הגדולים ביותר שנעשו באבו דאבי ומציין את הרצון לנוע לקראת השימוש באמנות כמנוף לקידום. אינטרסים של מדיניות חוץ. אך החדרים עם יצירות האמנות והחפצים יקרי הערך הינם גם דוגמא לנכונות הנלהבת של צרפת להשתמש ב"כוח" האמנות, התרבות והחינוך לקדם את מדיניות החוץ שלה עצמה.
חנוכת המוזיאון ע"י הנשיא מקרון ונסיך הכתר של אבו דאבי מוחמד בין זאיד אל נהין מראה איך אמנות – מפיסול קדום ועד לציורי ואן גוך, יכולה לשמש לשם כינוסם יחדיו של מנהיגים בניסיון לקרב ולפשר.
ביקורו של מקרון השבוע אירע בזמן של אתגרים מהותיים באזור – מהמשבר בין קטאר לבין מדינות אחרות באזור, ועד לעימות בין סעודיה לבין אירן, המלחמה בתימן, והמתיחות בלבנון לאחר התפטרות ראש הממשלה סעד חרירי.
בשוטטו בין כותלי המוזיאון, מקרון, אזכר את הסופר הרוסי פיודור דוסטוייבסקי שטען ש"יופי יכול להציל את העולם", והבטיח שהקשר במוזיאון חסר תקדים זה בין אירופה והעולם הערבי יעזור להילחם בטיפשות ובהתנגדות לקדמה.
הלובר של אבו דאבי – אשר יציג מאות עבודות מכל תרבות ותקופה, מחציתן בהשאלה מאוספי המוזיאון היוקרתי ביותר בצרפת – הוכרז זה זמן רב כ"מוזיאון האוניברסלי" הראשון בעולם הערבי. הפרויקט כונה כ"מוזיאון הראשון שנולד כתוצאה מהסכם דיפלומטי". עשר שנים קודם לכן צרפת ואבו דאבי הסכימו על שותפות בת שלושים שנה ששוויה 1.27 ביליון דולר, כולל 520 מיליון דולר לגבי השימוש של אבו דאבי בשם לובר.
בזמנו של הנשיא ז'אק שיראק, צרפת חיפשה דרך להשאיר את חותמה בעיר הבירה של האמירויות ו"להמציא אותה מחדש" כעיר הבירה התרבותית של הגולף. הדבר עורר פולמוס בקרב דמויות בכירות בעולם המוזיאונים שהזהירו שצרפת מסתכנת ב"מכירת נשמתה" בעוד שאחרים תהו באשר לפרסומה הבעייתי של אבו דאבי בנוגע לזכויות עובדים, זכויות אדם וממשל פתוח.
מלכתחילה העסקה היתה פוליטית. לצרפת יש עמדות חוץ חשובות באזור, כמו הסניף הבינלאומי הראשון של אוניברסיטת הסורבון היוקרתית. וכשהנשיא הקודם ניקולה סרקוזי הניח את אבן הייסוד לעבודות הבניה בלובר ב-2009, הוא גם פתח בפני צרפת את הבסיס הצבאי הקבוע הראשון של צרפת באזור הגולף.
שיראק תיאר בזמנו את פרויקט הלובר באבו דאבי כתשוקה להבנה גדולה יותר בין מזרח ומערב. מקרון קרא למוזיאון "הלובר של המדבר והאור" ואמר שהוא מייצג מאבק ל"הגן על היופי, אוניברסליות, יצירתיות, היגיון ואחווה". כל זאת מציב אתגר דיפלומטי גדול.
Chrisafis, A. (2017, November 8). Re: Macron hails power of beauty as Louvre opens in Abu Dhabi. Retrieved from https://www.theguardian.com/world/2017/nov/08/macron-hails-louvre-abu-dhabi-as-example-beauty-fighting-discourses-of-hatred?utm_source=esp&utm_medium=Email&utm_campaign=Art++Weekly+2016&utm_term=251788&subid=10927571&CMP=EMCARTEML6852
הפוסט הקודם + הראיון ב"כאן תרבות" בהנחיית גואל פינטו
מֵעֵבֶר לַמַּרְאָה 