
החיים הם "מסע ארוך"… בצאתנו לדרך אנו אורזים חפצים שונים העשויים לשמש אותנו בדרכנו. ומה עושים אנשים אשר בנוסף לאותם חפצי יסוד נזקקים לשאת עמם חפצי טקס יהודיים? התשובה לכך בתערוכה ערכת הדרך: "עיצוב עכשווי של חפצי טקס יהודיים"

שוטטתי ברחבי המוזיאון, ונקלעתי בדרכי לתערוכה מדויקת ומהלכת קסם המוצגת בחלל קטן במוזיאון ישראל. בתערוכה מוצגים תשמישי קדושה מעשה ידיהם של מעצבות ומעצבים מהארץ ומחו"ל שהתבקשו ליצור מארז של חפצים לאחד מהטקסים הרווחים בלוח השנה העברי או במחזור החיים היהודיים. החפצים עשויים מחומרים שונים: עץ, זכוכית, פלסטיק, פליז בד, חוטי מתכת, רדי מייד, זהב ועוד. בטקסט הנלווה לתערוכה מצוין "ערכות המשלבות קבוצות פריטים למארז חכם וחסכוני-במקום מוכרות כבר מן המאה ה-16, ובחיים המודרניים המשופעים בנסיעות הן רלוונטיות במיוחד. כאז כן עתה נארזים בהן חפצים חיוניים לאותם פעולות וטקסים שהנוסעים מבקשים לקיים גם הרחק מהבית. החיבור בין האמנות היהודית – שרוב היוצרים לא התנסו בה קודם – לעיצוב במאה ה-21 הוא שעומד כאן במוקד".

החפצים המוצגים טעונים בחלקם משמעויות אישיות ודתיות, פרשנות של היוצר/ת, ועם זאת ניכר הניסיון לבטא מגמות עכשוויות בעיצוב הבינלאומי, בין אם מדובר בזיקה לטבע, ובין אם מדובר בשימוש ואימוץ טכניקות יצור חדשניות, וברצון לעצב בחומרים המיועדים לשימוש בתנאים של ניידות. בחלק מהם ניכר הרצון לשוות לחפצים הוד והדר, גם אם אינם תמיד נוחים לשימוש בתנאים של ניידות.



אמנים/אמניות: אסא אשוח, סבסטיאן ברנייה, קונסטנטין בוים, גלי כנעני, ניצן כהן, מרקו פררי, ורד קמינסקי, יעקב קאופמן, אסתר קנובל, הארי קוסקינן, חנן דה לנגה, סטודיו מישר-טרקסלר: קתרינה מישר ותומס טרקסלר, מיה מוצ'בסקי פרנס, נטי שמיע עפר, שרי סרולוביץ', סטודיו לעיצוב יורי סוזוקי, איריס טוטנאור
28 במרץ 2018 – 5 באוקטובר 2018 ; אוצרת שרון וייזר-פרגוסון הביתן לעיצוב, מוזיאון ישראל, ירושלים
הטקסט מצוטט בחלקו מטקסט הקיר; צילומי העבודות מהתערוכה.
http://www.imj.org.il/he/exhibitions/%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A
תודה זיוה על סקירת התערוכה ועל התמונות!
לא ידעתי על קיומה של התערוכה.
שמחתי לפגוש אותך במוזיאון!
כל טוב וחג שמח!
זהבה
אהבתיאהבתי
זהבה יקרה, תודה, שמחתי גם לפגשך. תערוכה קטנה זו ריגשה אותי הרבה יותר מזו של זויה… קצת מאסתי בתיאורים הגרוטסקים על גבול שנאת האדם באשר הוא. נכון תמונת מראה, אבל אותי היא יגעה ולא רגשה לצערי, והגענו בגלל זויה….
בכלל מוזיאון ישראל תמיד מצליח בבחירות שלו (לא מתייחסת לגיל מרקו שני…)
מועדים לשמחה! זיוה
אהבתיאהבתי