אוסף האמנות העצום והחשוב של דויד רוקפלר (מת במרץ 2017)[1]  הוצא למכירה פומבית בכריסטיס בחודש זה, חודש מאי. מדובר באוסף של דויד ופגי רוקפלר המכיל מעל 2,000 אובייקטים, והוערך מעל 500 מיליון דולר, ומניב כעת מעבר לכך.[2]

כל ההכנסות ממכירת האוסף מיועדות לצדקה. דויד רוקפלר (הנכד האחרון שנותר למיליארדר ומייסד השושלת, ג'ון ד. רוקפלר), כיהן כיו"ר לאורך זמן של בנק צ'ייס מנהטן בנק והיה מקורב לנשיאים, ראשי ממשלה ומלוכה כאחד. הוא היה אספן נלהב ומומחה. הוא ואשתו המנוחה, פגי, נסעו בעולם החל מעשור 1940 בחיפוש אחר מיטב הציורים, הפסלים, כלי החרסינה ופריטי אספנות. הבתים  והתכולה שלהם הועמדו אף הם למכירה. באוסף שהוצע למכירה, יצירות מפורסמות של פיקאסו, מונה ומטיס, וכן פסלי בודהא מאסיה, אמנות מאמריקה הלטינית, מסכות אפריקאיות, ריהוט אנגלי ותכשיטי יהלומים. האוסף העצום שלהם של חרסינה סינית, כולל סט לקינוחים שהשתייך לנפוליאון; הקיסר אהב מאוד סט זה ולקח אותו אתו עת יצא לגלות באלבה. "כוכבת המכירה"  "נערה צעירה עם סל פרח" של פבלו פיקאסו, יצירה נדירה מהתקופה הוורודה של האמן.  "שושני המים" של קלוד מונה, ציור שהיה תלוי בגרם המדרגות בהדסון פינס, ו"עירומה שרועה", הידועה בשם "אודליסק עם מגנוליות" מידי אנרי מאטיס.

היצירה של פיקסו נמכרה ב-115.1 מיליון דולר, והמכירה כולה הניבה 646.1 מיליון דולר

ארבעה בתים היו בבעלותו של דויד רוקפלר – במנהטן, במיין, בית חווה בצפון מדינת ניו יורק ואחוזה בווסטצ'סטר – נמכרו בנפרד, וההכנסות נתרמו אף הן לצדקה. דויד רוקפלר הבן, שרכש את החווה מעיזבונו של אביו, אמר שאף שהוא ובני משפחתו מאבדים את הנכסים ואת יצירות האמנות, הוא שמח שהם יימכרו למטרה חשובה.  מעבר למכירה עצמה, אוסף רוקפלר פותח צוהר לחייהם של בני המשפחה שהינם בין העשירים ביותר באמריקה. לשושלת בת שבעת הדורות, יש מוניטין של עושר עצום, עידון, ופילנתרופיה. השם רוקפלר עשוי להוסיף כ-50% לשווי של יצירות אמנות ופריטי אספנות. ציור של רותקו שהיה שייך לדייוויד רוקפלר, ונודע כ"רוקפלר רותקו ", נמכר ב -2007 בכ-73 מיליון דולר – פרמיה של 80% על מחיר המכירה הצפוי של יותר מ -40 מיליון דולר.ביתו של דויד בווסטצ'סטר, הנקרא הדסון פינס, שהוערך ב -22 מיליון דולר, נמכר לאחר מקח וממכר נוקשה ב -33 מיליון דולר. ואכן, עבור "העשירים חדשים", בעלות על יצירה או פריט מאוסף רוקפלר נושאת סטטוס מיוחד. "לקונים יש תחושה שהם קונים סיפור ומקבלים בנוסף פריטים ערכיים ויפים עם "ארומה" ביתית", אמר דויד ג'וניור. דויד ג'וניור הוסיף שהוריו פעלו לפי כללים ספציפיים כשהיה מדובר באספנות. היתה להם שיטת וטו שלפיה הם קנו יצירה או אובייקט בתנאי ששניהם אהבו זאת. הם חיפשו עבודות באיכות הגבוהה ביותר, אף אם היו היקרות ביותר; והם זכו לגיוון רב, בחיפוש אחר יצירות ממגוון רחב של אמנים מתרבויות שונות. אבל הקריטריון העיקרי שלהם היה יופי. "יופי היה חשוב להם מאוד, "אמר דויד הבן. "עבודה מרתקת אך קשה, לא נרכשה לאוסף הביתי". "מכירה פומבית זו לא נועדה להכניס כספים לבני המשפחה, יש בה מן הרצון לעשות דברים חשובים מאוד – להשיג כספים נוספים למוסדות שהיו חשובים לאבא שלי" אמר דויד רוקפלר ג'וניור דויד האב למד על אמנות מאמו, אבי אולדריץ' רוקפלר, שסייעה להקים את המוזיאון לאמנות מודרנית והיה לה אוסף אמנות גדול מאסיה. הוא כיהן בחבר המנהלים של המומה, ובתפקידים שונים כיו"ר מאז 1948, מה שאפשר לו גישה למומחים ויצירות אמנות למכירה שאספנים רבים השתוקקו להן. מחיר יצירות האמנות שבאוסף שלהם נסק במהלך השנים, אף שדויד ופגי לא קנו בכוונת רווח. דויד האמין שבקניית יצירה מהאיכות הטובה ביותר, ערכה יעלה; וכפי שאמר דויד ג'וניור "הם רצו להיות מוקפים ביצירות טובות כל הזמן" ילדי משפחת רוקפלר המשיכו במורשת הנדבנות והנתינה למוסדות שונים. הנדיבות של המשפחה סייעה להקמת אוניברסיטת שיקגו, את ה-Colonial Williamsburg, אוניברסיטת רוקפלר, המוזיאון לאמנות מודרנית וקרן רוקפלר, וזאת בנוסף למוסדות ועמותות. דויד גדל עם המנטרה המשפחתי בנוגע לחשיבות הנתינה. הוא העניק יותר ממיליארד דולר לצדקה במהלך חייו. בחתימה על the Gates-Buffet "Giving Pledge" [3]  דויד כתב "לאלה שזכו להנות מהטוב ביותר בשיטת הכלכלה של האומה שלנו יש אחריות מיוחדת להחזיר". כפי שנקבע בצוואה של דויד רוקפלר, ההכנסות ממכירה פומבית של כריסטי יועדו ל -12 מוסדות צדקה – כולל הרווארד, המוזיאון לאמנות מודרנית, המועצה ליחסי חוץ ואגודת החקלאות האמריקאית. בידי הרוקפלרים יש עדיין יש הון עצום, אך הם אינם חושפים פרטים בנדון. פורבס העריך שווי נטו של דייוויד רוקפלר, מעל 3 מיליארד דולר, אך זה כלל את ערך קרן הנאמנות שבה היה מוטב. קרן נאמנות זו שיש מעריכים שהיתה כמחצית משווי הנכסים, תועבר כעת לחמשת ילדיו ולעשרת נכדיו. השפעת המשפחה תהיה בעיקר באמצעות הפילנתרופיה שלה, הכוללת את קרן רוקפלר, את קרן משפחת רוקפלר, קרן האחים רוקפלר, קרן דויד רוקפלר. בהערכה, יש בכלל הקרנות מעל 5 מיליארד דולר. דויד ג'וניור הדגיש את חשיבות נקודת המבט הרחבה, את ההתחשבות בטבע  ובכדור הארץ, את חשיבות היופי בעולם, את חשיבות הנדיבות! וכשנשאל איך הוא ירגיש בליל המכירה הפומבית, האם יתחרט על אובדן כל כך הרבה מהירושה המשפחתית, הוא השיב: "אתה לא יכול לקחת את זה אתך, בסופו של דבר, אין אלה הדברים שחשובים בחיים ". Frank, R.(2018, March 15). Re: The Sale of the century. A look inside the Rockefeller auction. Retrieved from https://www.cnbc.com/2018/03/15/the-sale-of-the-century-a-look-inside-the-rockefeller-auction.html

 Tully, J. (2018, May 9). Re: Rose Period Picasso Sells for $115.1 M. in White Glove Rockefeller Sale That Totals $646.1 M. Retrieved from http://www.artnews.com/2018/05/09/rose-period-picasso-sells-115-million-white-glove-rockefeller-sale/

 

בפוסט שכתבתי במרץ 2017, ציינתי:

דיויד רוקפלר, פילנתרופ שהעניק יצירות חשובות למומה – המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, ואשר שימש בשנותיו כיו"ר (מ-1948) ולאחר מכן כיו"ר כבוד של הדירקטוריון, והגדיל באופן ניכר ביותר את נכסי המוזיאון, מת בביתו בפוקנטינו הילס, ניו יורק, בן 101 שנה.

בהון שנצבר הן בשל ירושה והן בשל עבודה כבנקאי חשוב בצ'ייס מנהטן בנק, רוקפלר השתמש במעמדו בחברתי להבאת כסף מאספנים ומידוענים – אף שהוא עצמו גם כן, היה פעיל בהגדלת התרומות למוזיאון. ב-2005, הוא העניק 100 מיליון דולר – מענק היסטורי שאפשר סיוע לתוכניות החינוך של המוזיאון. הוא גם תרם 77 מיליון דולר לתוכנית החידוש של המומה.

רוקפלר היה בעל טעם באספנות ונודע כרוכש יצירות ממסטרים מודרניסטיים. באוסף שלו היו ציורים, רישומים והדפסים מידי פול סזאן, אנדרה דרן, וילם דה קונינג, פול גוגין, הנרי מאטיס, ג'ורג'יה אוקיף ופבלו פיקסו ואחרים.

חלק מהיצירות ניתנו למומה כ תרומה מצטברת לאורך זמן, מסיבות מיסוי. ב-1994, האוסף של רוקפלר ואשתו פגי, הוצג בתערוכה במומה.

Greenberger, A.(2017, March 20). Re: David Rockefeller, Avid Collector and Honorary MoMA Chairman, Dies at 101. Retrieved from http://www.artnews.com/2017/03/20/david-rockefeller-avid-collector-and-honorary-moma-chairman-dies-at-101/

מעט על אוסף הצ'ייס מנהטן בנק

התאגיד, בקניית אמנות והצגתה מבין את האפשרויות שבהשגת הכרה ציבורית ויוקרה. בנק צ'ייס מנהטן , ניו יורק, היה בין הראשונים לרכוש אמנות למשרדים בפרק אווניו 410. הצלחת המאמץ הראשוני, 1959, הובילה להצעה להציג יצירות אמנות במשרדים הראשיים והחדשים בוול סטריט. דויד רוקפלר היה זה שהרחיב את השימוש באמנות לכלל סביבות העבודה, תפיסה שדרשה מאות יצירות אמנות וצוות מיומן. מומחי אמנות מוכרים ביניהם אלפרד באר מהמומה וג'יימס ג'ונסון סוויני מהגוגנהיים, וראשי הנהלת הבנק , נרתמו  להצלחת התוכנית החדשה. בעצתו של אלפרד באר, העוזרת שלו דורותי מילר הפכה ליועצת האמנות התאגידית הראשונה. וכך נולד האוסף התאגידי הראשון.

 

למעלה משלושים שנה אני עוסקת באוספים, אספנים ופטרוני אמנות. באוסף רוקפלר כאוסף, פרטי ותאגידי עסקתי ועודני עוסקת במהלך השנים בעבודתי כמרצה במוזיאון תל אביב לאמנות ובגופים נוספים, כחוקרת, כמרצה וכיועצת.

 

[1] על דויד רוקפלר, כתבתי במרץ 2017 ראו בהמשך.

[2] המכירה של אוסף איב סנט לורן ב-2009, הניבה 485 מיליון דולר.

[3] Commitment to Philanthropy https://givingpledge.org/