לאו קונטיני למפרונטי, מבוך קיומי של זאב בודד, בית האמנים על שם זריצקי תל אביב, אוצר אריה ברקוביץ עד 27.7.2019

img539.jpg
הג'סטה, 1986

התערוכה המרשימה של האמן לאו קונטיני למפרונטי עוסקת במגוון תמות ומדיה, ונעה בין עיצוב לאמנות, ובין דו-ממד לבין תלת ממד.

ArtScan_LC_6_CMYK.jpg
דיוקן עצמי בחדר אמבט, 1986

בתערוכה, רישומים, ציורים ואובייקטים, המעניקים ביטוי לעשייתו רבת השנים במדיה השונות וחפצי יודאיקה.

סיור בתערוכה מגלה אמן מיומן, המתאפיין ביכולת טכנית מרשימה. בביקורת לתערוכה הקודמת של קונטיני, כתב האמן והמבקר רפי לביא: "יש בציור של קונטיני משהו אירופי עם קורטוב של דרום אמריקה. זה מתבטא בצבעי האדמה, באפורים ובמיקוד של הצורות באמצעות הדגשת הקונטור. לציורים יש מעט מן הצילום. תפיסת המציאות כבדרך של פריים, והתמקדות בקטע ממנה, כמו צלם המתבונן על העולם דרך מסגרת".

img540.jpg
פיגום באידלסון, 1989

קונטיני במקור מהנדס גרעין, זנח קריירה זו לטובת האמנות הפלסטית. בעבודותיו הוא  מביע את היכולות הטכנו-מדעיות שלו בעיקר ב"אל פסלים". בחלק מהציורים (לא בכולם) הוא משלב התערבויות מסיביות וזאת במטרה ליצור אשליה של תלת ממד של החפצים המוצגים בהם: הוא עוטף אותם בכתמים כהים, פסאודו-עיגולים בקוטר מקרי, שלא נוגעים אחד בשני. צורת הכתמים הולמת את עמדתן על המעטפת מבחינת פרספקטיבה, ויוצרת אשליה של תלת ממד בעיני המתבונן.

img536.jpg
עפרון צייר, 2000

ארוטיקה, מהווה עיסוק נוסף הרווח בעבודותיו של קונטיני. האמן מציג נאהבים בתנוחות אינטימיות, יוצר שפה אישית המורכבת מפרספקטיבות וזוויות מבט מיוחדות, הקצרות ותקריבים האופייניים לצילום.

בפער שבין מציאות לייצוג, ישנו חיפוש נחוש אחרי הפליאות והשאלות שניתן עדיין להפיק מיצירת אמנות. חיפוש זה בא לידי ביטוי ביצירתו בגישה שיש בה מן החקר, בה מבצבצת מצד אחד הכשרתו כפיזיקאי גרעיני ומצד שני, הערצתו לליאונרדו דה וינצ'י החוקר.

לדידי ניכרת גם השפעה של אמני המטפיזיקה קרלו קארה לדוגמה, אף שגו'רג'יו דה קיריקו היה זה שהחל בכך) שפעלו באיטליה בתחילת המאה העשרים, בעיקר בציורי הפנים, "דלתות" ו"אלגרו-אנדטה, אלגרו" בדגש על מרחבים שיש בהם מן תחושת האי-נוחות באשר למתרחש, לתהייה איפה מתקיימים חללים אלה, לאן הם מובילים, באיזו נקודת זמן אנו מצויים…

ולבסוף, עבודות "הסריגים" שיש בהן מן תעתוע העין, הטקטיליות, התחושה הממשית, והן נושאות בחובן את זיכרון הגוף שלבש או לובש אותם.

img542.jpg
גיזת הזהב, 1987
img543.jpg
אלגרו-אנדטה-אלגרו, 1986

המכון האיטלקי לתרבות, בשיתוף בית האמנים בתל אביב, מקדיש לאמן ליאו קונטיני למפרונטי, לרגל 80 שנותיו, תערוכת יחיד גדולה המסכמת לעשייתו רבת השנים במדיות השונות

 

מקטלוג התערוכה

תודה לדפנה גרף על הדימויים

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s