את פני הנכנסים לתערוכת היחיד "פרסונה פיקטה" של קרן גלר, מקדם מיצב וידאו מרובה מסכים עליהם מופיעים עטלפים בפוזיציות ובתנועות שונות, האופפים את תודעת הצופה ואת מבטו.

גיבור התערוכה – עטלף קטן ממדים מזן "אשף מקסיקני". הרציו לעטלף המוצג הוא עטלף אשר גופו המשומר כפוחלץ מוצג בתצוגת הקבע של מוזיאון האדם והסביבה בפתח תקוה. גלר מנסחת עבורו עלילה ביוגרפית בדיונית שראשיתה ב"מבצע אקס-ריי" ואחריתה בהיחלצות נועזת ממתקן ניסויים והשתקעות במושבה בפתח תקוה.

"מבצע אקס-ריי" או בשמו המוכר יותר "פרויקט פצצת העטלף", נהֶגה בארה"ב בזמן מלחמת העולם השנייה. בפרויקט זה ביקשו לבחון את האפשרות לשחרר מעל יפן עטלפים שנועדו לשאת על גופם פצצות תבערה זעירות אשר הפעלתן אמורה הייתה להבעיר בעת הנחיתה את מבני הנייר והעץ האופייניים לאדריכלות היפנית.

למטרה זו בחרו כאמור בעטלף מזן מקסיקני שמשקלו קטן, ובמקביל לכך פותחה פצצת תבערה זעירה שהכילה נפלאם. ברם קבוצת עטלפים "חמושים בפצצות תבערה הצליחה להימלט ממתקן הניסויים והציתה דליקות רבות באזור הניסוי.

לאחר פיתוח פצצת האטום בשנת 1944 בוטל מבצע "אקס ריי", והמטוסים, שנועדו במקור לנשיאת עטלפים הוסבו לכי שיגור פצצות אטום.

העטלף המפוחלץ, חלק מתרבות קדומה המקבלת ביטוי מחודש בקבינטים של טבע במאות 15-18, קודם הקמת המוזיאונים, מגלם בחובו מציאות ובדיה. בעטלפים שזורים מיתוסים בצד פחדים: העטלפים פועלים בלילה, עפים בשקט, והופעתם לעתים מעל ראשי אנשים מעוררת פחדים בקרב בני האדם הרואים בעטלפים יצורים מסתוריים. העטלפים התגלגלו באגדות וביצירות אמנות לערפדים. ברם בעת הקדומה, העטלף נתפס כסמל לחוכמה ובהולנד, במאה ה-17 מופיע העטלף כסמל לסכלות.

קרן גלר נעה בין אירוע ממשי לבין ביוגרפיה מומצאת המשמשים בעבודתה בה בעת. בעלילה שבדתה אודות העטלף שוכן הקבע במוזיאון בפתח תקוה משלבת גלר את האזכור למבצע "אקס ריי", בנורות השזורות בגופם של העטלפים, אך מסיימת עלילה בדויה זו בהיחלצות העטלפים ממתקן הניסויים בארה"ב וההגעה וההשתקעות שלהם במושבת עטלפים בפתח תקוה.

יש כאן גם משום ההתכתבות עם העטלף המצולם מהפרויקט של מיכל בראור, 2014, המופיע כעת בתערוכה "חי".

תודה לצוות מוזיאון פתח תקווה