בצילום, בית פיליפס, 1900 בקירוב. לאחר ההרחבה, הבית הפך לאוסף פיליפס, מוזיאון שנוסד בתגובה למגיפה.

עולמנו עומד בפני אתגרם, ואמנות באשר היא יכולה להציע מידה של נוחם. כעת כשאין אפשרות להיפגש עם אנשים באופן פיזי, עוברים לאספקטים אחרים של תקשורת און-ליין.  לאחרונה הוצעה הצעה לחשוב על מוזיאונים כמקומות של נחמה ושל מדיטציה, ואפשר שזה מה שצריך להמשיך לחשוב עליו מעבר למשבר הקורונה. דורותי קושינסקי, מנהלת המוסד, אוסף פיליפס בוושינגטון די.סי  the Phillips Collection כותבת שהמקום הינו הוכחה שאמנות קושרה עם בריאות ורווחה עוד קודם להקשר זה.

אף לפני משבר בריאות גלובלי זה, מחקר הראה קשר חזק בין האמנויות לבין השפעה לטובה על הבריאות, ולאמנות המבוססת על תרפיה יש גם קשר בנדון. אך גם נהוג לחשוב

על מוזיאונים ככאלה שנוסדו על מנת לשמר את ההיסטוריה וההשכלה ולחנך את הקהלים בנוגע לאמנות.

אוסף פיליפס מתחילתו התמקד בכוחה המרפא של האמנות. כמאה שנה לפני כן, ב-1921, דונקן פיליפס יסד את the Phillips Memorial Gallery, מקום לנחמה ויד זיכרון לאביו שמת ב-1917 ולאחיו , ג'יימס לוגלין פיליפס, שמת במגפה הספרית ב-1918. המוזיאון נוסד על העקרונות של קשר עמוק בין אמנות ובריאות, כשדונקן היה נחרץ בדעתו ליצור אוסף אמנות למען הקהילה. ואף כתב על כך בנדון. על הצער הרב שאפף אותו ועל החלטתו להקים את גלריית פיליפס הממוריאלית: "ראיתי הזדמנות ליצור כוח מטיב בהקהילה בה אני חי – נתינה שיש בה מן השמחה, לעזור לאנשים לראות את היפה בדיוק לאופן שבו אמנים רואים".

המשימה של פיליפס לא היתה לכונן אוסף אנציקלופדי, אלא לקבץ יחדיו עבודות שריגשו אותו, ולפיכך ליצור התנסות חיובי ואף מרפאה. כשמחשבה זו בראשו פיליפס פתח את ביתו ב-Dupont Circle לכל, מתוך רצון לחלוק את היופי שבאוסף שלו ולומר, "ציורים מחזירים אותנו לחיים… עם היכולת של כולנו לראות את היופי .

עד לימים אלה, זה מה שעומד ברציו של האוסף. במשך שנים נעשו פעילויות המקשרות ישירות בין אמנויות לבין בריאות, תוכניות שנבנו במיוחד לשם כך, הן בתוכנית לבני הגיל השלישי, יוזמה שהתמקדה ביצירת קשר בין אנשים מבוגרים לאמנות, ועד לשיתופי פעולה עם בית החולם לילדים ולפורום אמנים שנתי.

אוסף פיליפס העלה לאחרונה תוכנית חדשה בשם "מדיטציה בגלריות" Contemplation Audio Tour. בתקווה שהמשתתפים יוכלו לחבור ל"אני" שלהם לקהילה ולעולם.

כפי שפיליפס כתב ב- A Collection in the Makin, "אמנות מציעה שתי מתנות רגשיות גדולות – רגש שיש בו מן ההכרה וההזדהות ורגש המאפשר אסקפיזם (מפלט). שני הרגשות לוקחים אותנו מחוץ לגבולות 'האני'.. בתקופת המשבר שלי ביקשתי ליצור משהו שיבטא את המודעות שלי לחזרה להנאות החיים והמפלט שלי היה בשדה אמנות".

בזמן זה של רחוק חברתי, ביליוני אנשים מתקשרים און-ליין דרך המדיה החברתית. אמנים בכל סוג המדיה יוצרים ומעלים עבודות, מתוך רצון להגיע למספר רב ביותר של אנשים. ויש בכך מן השמחה וההנאה בהגעה מעבר למקומות המוכרים וליצירת קשרים חדשים. מוסדות אמנות פותחים את אוספיהם און-ליין לרווחת והנאת הציבור. #MuseumAtHome or #MuseumMomentofZen.  חשוב שמוסדות בעולם האמנות יעשו זאת יותר ויותר כעת על-מנת להעלות את הנגישות לתועלות שבאמנויות.

מעבר לתועלות הבריאות האישיות, לאמנויות היה תמיד את הכוח לשבור גבולות של שפה ותרבות, וליצור אפשרויות של אמפטיה. ערכים אלה תמיד משכנעים, אך אפשר שבמיוחד כעת אנו צריכים ונזקקים לכך, כשהאנשים מופרדים באופן פיזי מהקהילות שלהם. דונקן פילפס זיהה איך צבעים וצורות מאפשרים לנו ולוקחים אותנו  ל-“take us out of the boundaries of self.”.

בריאות טובה ושלום לכל!

Kosinski, D. (2020, April 3), Op-Ed: This Art Museum Was Founded in Response to a Pandemic Death. It Has Much to Teach Us Now. Retrieved from https://www.artnews.com/art-news/news/phillips-collection-pandemic-art-wellness-1202683082/