מלך ברגר, התנאי לשגשוג האנושות", מוזיאון תל אביב לאמנות, אוצרת: רותי דירקטור, עד 1 במאי 2021

הנרי מאטיס כתב ב-1954 על אהבה כמקור לכל יצירה, ובנחיצות ההתבוננות של האמן בחיים סביבו, בדומה למבט שהיה לו כילד. [1]  הדהודן של מילים אלה עלה בזיכרוני בעת הביקור בתערוכה "התנאי לשגשוג האנושות" של מלך ברגר, במוזיאון תל אביב לאמנות. 

באחדות נגד מלחמה, 1983

ביקרתי לראשונה בתערוכה בדצמבר 2020, זמן קצר קודם סגירת מוסדות התרבות, אני זוכרת את עצמי עומדת נפעמת מול העבודות המוצגות, התמות המופיעות בהן והעשייה הסיזיפית המלווה את הקריאה החוזרת ונשנית לשוויון, צדק ואחווה עולמית.

ביקור קצרצר לאחרונה עזר לי להיזכר ברציו העומד מאחורי העבודות: מרכז ושוליים, מהי אמנות: מהו טיבה של אמנות "נכונה", מי "זכאי/ת" להיקרא אמן/נית, והאם היום בעידן "הפנדמיה" יש עדיין מקום לקריאה מעין זו.

סולידריות 1982

מלך ברגר יליד 1926 פועל עשורים רבים מחוץ למעגלים "המוסכמים" של עולם האמנות. גוף העבודות שלו משנות ה-70 עד שלהי המאה ה-20, כולל עבודות הנעות בין עבודות מונומנטליות בגודלן לבין עבודות קטנות. אלו ואלו מזמנות התבוננות מקרוב על עשייה עמלנית וסיזיפית. שרבוט בצבע או בעפרון צבעוני, ומילוי המשטח בחומרים מן הטבע-  זרדים, גרעינים, חלוקי אבן קטנים, זרעים, נוצות, קליפות עצי תמר, אבנים אותן כתש האמן לאבקה והפך לפיגמנט, חול צבעוני. את כל אלה הוא מדביק באמצעות דבק פלסטי.

רקדניות ידידות

במרבית העבודות מסר החוזר ונשנה המשקף פילוסופיית חיים: דמויות המשקפות את האנושות בשלל הזהויות שבה, חתירה לשוויון בין אנשים, בין עמים, בין גזעים, בין גברים לבין נשים. עבודת כפיים בצד אזכורים לתיעוש וטכנולוגיה. אמנות שעיקרה העברת מסר ורעיון, ומספרת סיפור.

מרכיב משמעותי החוזר ונשנה אף הוא, כאמור, אמונה תמימה באפשרות לשלום בין-עולמי, קץ המלחמות, כישלון העריצות, שלום ואחווה וטוב בעולמנו כתנאי לשיקום ולשגשוג האנושות. במקביל ניתן לראות דימויים המתייחסים לקידמה, ולחשיבות הטכנולוגיה כתנאי לשגשוג, לבין עבודת כפיים כבימים עברו.

למטה, מימין ולדימיר מאיאקובסקי, שמאל, אבן סינא

העבודות פיגורטיביות ונרטיביות כאמור. דמויות, נופים, סמלי שלושת הדתות: יהדות, נצרות ואסלאם, גיוון בין גזעי, עונות השנה וגילאי האדם, וביניהן עולות עבודות המתייחסות לדמויות ספציפיות: המשורר הפוטוריסטי הרוסי ולדימיר מאיאקובסקי בן המאה ה-20, ודיוקן אבן סינא, הרופא, הפילוסוף והמדען פרסי בן המאה ה-11.[2]

מרכיב נוסף משמעותי – המילה והדימוי, לשניהם תפקיד משמעותי ביצירות ובהתכווננות אליהן.

עונות השנה, 1983

מבט ראשוני בעבודות מעלה על הדעת אפשרות להשפעות במישרין או בעקיפין: ציורי קיר מאמריקה הלטינית, כרזות מרוסיה הסובייטית, היד הנישאת באלכסון, שלי באופן אישי מזכירה את הפגנות האחד במאי, ואזכורים לאיקונות נוצריות בצד עבודות פסיפס ביזנטיות.

לוחמי השחרור, 1982

בתחילת המאה ה-20, אנרי רוסו, האמן שעבד כמוכס זמן רב קודם שהחל לצייר, ונערץ על ידי אמנים כפבלו פיקסו נכנס לקאנון, אמנות נאיבית מוצגת בתערוכות וזוכה אף היא להדהוד. ב-2013 הוצגה התערוכה "במעגלים אחרים: אמנים אאוטסיידרים, נאיבים, אוטודידקטים במוזיאון חיפה לאמנות.[3] ב-2019 הוצגה התערוכה "העולם על פי ולרי (ולרי בוקובסקי) בבית האמנים, תל אביב,[4]ונשאלת השאלה מיהו הקובע מהו הקאנון, מה נכון, מהם כוחות השוק ועוד, המחלחלת לשיח, ואולי התנאי לשגשוג של האנושות, הוא שינוי בפרדיגמות?

אפגניסטן

תודה לגלית לנדאו-אפשטיין על הדימויים


[1] https://artreview.com/henri-matisse-love-origin-creation-1954-archive-looking-life-eyes-child/

[2] אבן סינא, ויקיפדיה https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%90

[3] "במעגלים אחרים: אמנים אאוטסיידרים, נאיבים, אוטודידקטים", אוצרת: רותי דירקטור, מוזיאון חיפה לאמנות, 20.7.2013-9.2.2013. https://www.hma.org.il/%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA/948/%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%9D:

[4] "העולם על פי ולרי, אוצרות: רעות פרסטר, רויטל בן-אשר פרץ, בית האמנים תל אביב. http://artisthouse.co.il/exhibitions/%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%99-%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99/

מחשבה אחת על “מלך ברגר, התנאי לשגשוג האנושות", מוזיאון תל אביב לאמנות, אוצרת: רותי דירקטור, עד 1 במאי 2021

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s