עשרות כתרים עשויים אלומיניום, פח וברזל מוצבים בתערוכה "כתר" של איציק בדש בחלל הגלריה בן שתי הקומות. כתרים בגדלים שונים, חלקם מתנשאים לגובהו של חלל הגלריה, מפעימים, מפתים את הצופה להתקרב עדיהם. הכתרים כמקבץ והכתר כיחיד, כפרט, כל אחד ואחד מהם הינו פרי עבודת יד עמלנית.[1]

בטקסט התערוכה כותבת האוצרת פרופ' חביבה פדיה: "בדש בתערוכתו 'כתר' מבקש להלך בתדר שבין הקיום האישי הלכוד בכלוב ובין הסבל ממנו מפציעה הילת האור. ממנו גם מפציע מעשה היצירה. הוא נע בתווך שבין הזיכרון ההיסטורי שנשאיו היו המשפחה והקהילה באמצעים של סיפור, מוזיקה ותפילה ובין הזיכרון האישי של סבותיו המקוננות; בתוך כך הקיום הפצוע שלו מהדהד רובדים רבים".[2]

כתר – כמילה וכדימוי נושאים עמם משמעויות ניכרות. "כתר תורה", "כתר מלכות" ובשבת וראש חודש (בעמידה) בתפילת מוסף וחזרת הש"ץ (שליח ציבור) מוזכרת המילה "כתר" המהדהדת בשבועות האחרונים בראשי מתפילות בבית הכנסת… מאז התוודעתי לנושא התערוכה. כתר יתנו לך השם אלוקינו, מלאכים המוני מעלה עמך ישראל קבוצי מטה. "כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ ה' אֱלֹוקינוּ מַלְאָכִים הֲמוֹנֵי מַעְלָה עִם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל קְבוּצֵי מַטָּה יַחַד כֻּלָּם קְדֻשָּׁה לְךָ יְשַׁלֵּשׁו".[3]

כתר במובנו הפיזי מופיע ביצירות אמנות רבות – המדונה המוצגת ביצירות אמנות עטורה בכתר. יצירות המציגות את "אקלסיה" Ecclesia המייצגת את הכנסייה הנוצרית ואת הנצרות המופיעה לעתים כשכתר מלכות לראשה, במנוגד ל"סינגוגה" Sinagoga המייצגת את היהדות, שעיניה מכוסות. וכמובן, בתיאורי שליטים למיניהם, הכתר כמייצג שלטון, עוצמה וכוח.

 בהמשך הטקסט כותבת פדיה: "כתר המלכות שמכתיר בדש למרחב הפנימי האישי והקולקטיבי מהדהד גם לשכינה הגולה, זו המתוארת כמי שלא מצאה מנוח לכף רגלה וגם לנפשו של כל אדם, המבודדת בכלוב פנימי. מיצב הכתרים השותק של בדש (המלווה בעבודת הקול של דקלה) משלב הוד וקדושה לצד דלות. תנועה לצד סטטיות, שפע וברכה לצד קללה ומגבלה. שקיפות ונגישות לצד אטימות וניתוק. זוהר ויוקרה מול בזות וזילות. המתחים הדיכוטומיים מתאחדים ומתחדדים בחומריות של הכתר העשוי מחומרים שונים כגון פח, ברזל ואלומיניום ומנוע לעיתים ממגע אן השתלבות במכלול".

עֲשָׂרָה מִינֵי כְּתָרִים הֵם

 כִּתְרֵי קוֹצִים אֲשֶׁר כְּמַסְמְרִים נוֹצְצִים

כִּתְרֵי בַּרְזֶל אֲשֶׁר נָתַן לִי הַלַּיְלָה הַפַּחַד, בְּנָפְלִי מִפַּח לָפַחַת

כִּתְרֵי אוֹתִיּוֹת אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לַמִּלִּים, לִפְנֵי שֶׁאֶת בְּשָׂרִי סָרַק בְּמַסְרְקוֹת דַּקִּים

כֶּתֶר מֶלֶךְ אֶבְיוֹן אֲשֶׁר נֹתֵן בִּי עָנְיוֹ שֶׁל הַגּוּף

כֶּתֶר מַלְכָּה בִּנְדוֹדָהּ

כִּתְרֵי דָּמִים כְּשֶׁאֲנִי מִתְבַּזְבֵּז כְּשֶׁאֲנִי נִבְזָז

כִּתְרֵי הַחֶבֶל הַהֶבֶל הַסֵּבֶל הַזֶּבֶל כְּשֶׁאֲנִי נֶחְבָּל כְּשֶׁאֲנִי חוֹבֵל כְּשֶׁאֲנִי מְתַחְבֵּל וּמִתְבַּדֵּא

כֶּתֶר בַּרְזֶל וָאוֹר כְּשֶׁפָּשַׁטְתִּי מֵעָלַי אֶת עוֹרְךָ

כִּתְרֵי טֻמְאָה כִּי אֲנִי בָּשָׂר וָדָם

כִּתְרֵי טָהֳרָה כִּי אֲנִי רוּחַ וָדָם

כִּתְרֵי טֻמְאָה וְטָהֳרָה כִּי אֲנִי אָדָם
אֱסֹף אוֹתִי לְאֵינְסוֹפְךָ

פרופ' חביבה פדיה

יו"ר המרכז לחקר יהדות ספרד והמזרח ע"ש אליישר

אוניברסיטת בן גוריון בנגב

מכון "רשימו", באר שבע

---

[1] כתר פח יחיד של איציק בדש הוצג לראשונה בתערוכה "עד שתצא מקולי", שעניינה היה התרבות המזרחית. על דופן החדר הוצג השיר "כתר" שהוקדש לבדש.

[2] פרופ' חביבה פדיה, "כתר", טקסט התערוכה

[3] הספרייה הלאומית, אתר הפיוט והתפילה https://web.nli.org.il/sites/nlis/he/Song/Pages/Song.aspx?SongID=842#3,25,2707,21