תערוכת בוגרים 2021  סוף. התחלה #2, הפקולטה לאמנויות – סמינר הקיבוצים, אחד העם 9 תל אביב, 14.8.2021-29.7.2021

בפקולטה לאמנויות של סמינר הקיבוצים מוצגות תערוכות הסיום של בוגרי בית הספר לעיצוב ובית הספר לאמנות. מפגש עם יאיר ברק, ראש בית הספר לאמנות, ואוצרת תערוכת אמנות : אורית חסון; אוצרת תערוכת עיצוב : מרינה פוזנר; אוצרת תערוכת עיצוב במה : דנה צרפתי

הכניסה חופשית

על תערוכת הבוגרים של בית הספר לאמנות, עיצוב ועיצוב הבמה:

תערוכת הבוגרים היא  זמן חשיפה ובה שילוב בין תערוכה קבוצתית גדולה ודינמית לבין עשרות תערוכות יחיד, המאפשרות היכרות ראשונה עם קולות חדשים. בתערוכת הגמר של בית הספר לאמנות בסמינר הקיבוצים מוצגת תערוכה עשירה ומגוונת, אשר התגבשה בזמן של אי-וודאות בזמן קורונה. יש בה עבודות אישיות ומרגשות.

העבודות המוצגות בתערוכה, מתאפיינות בזיקה חזקה אל החלל. עבודות מיצב ווידאו, עבודות משולבות באנימציה ואירועים פרפורמטיביים. שאלות של זהות אישית ומקומית, שפה ותרבות, יחסי צופה ונצפה, ושאלת המבט באשר היא, עולות וצפות מתוך מארג העבודות המגוונות.

מתייחסת כאן לתערוכת האמנות, למפגש עם יאיר ברק, ראש בית הספר לאמנות ועם אורית ולדר חסון, אוצרת תערוכת האמנות. מפגש מעניין על עבודות מגוונות, מעניינות, חלקן אישיות מאוד, ומערבות את הצופה במהלך העבודה, אך גם במעבר מן הציבורי אל הפרטי, אל הגלוי ואל מה שמסופר והינו בבחינת חשיפה אישית.

עבודותיה של שני אביבי עוסקות במגוון נושאים חקר היבטים תרבותיים וסמליים שעניינם השושן הצחור (המייצג בין השאר את המדונה אמו של ישו). טבע מול תרבות, גידול וטיפוח צמחיה והקשרם לאימהות/הורות.

שני אביבי, חי, צומח, דומם, אימא" | מיצב, הנחיה- מיכל בר אור

מחשבה על כישלון, פעם אחר פעם, חלק מ"טרילוגיית הרס העצמי" שיצרה דנה חרס, אפשרות לחקר ובדיקת גבולות ההרס העצמי .

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא d793d7a0d794-d797d7a8d7a1-d7a4d7a8d798-d79ed7aad795d79a-d795d799d793d799d790d795-2_.png
דנה חרס, "מחשבות על כישלון (מדיומלי)", פרט מתוך וידיאו, הנחיה- עלית קרייז

שוטטות בלילה, המצאת ריטואלים של הגנה ושמירה בשעות ערב, חוויה לילית שיש בה מן הפחד המשותף לנשים שונות, כל אחת מעלה דרכים משלה להתמודד עם השיבה הביתה בשעות הקטנות של הלילה בעבודתה של רוני בן טובים, "משמר הלילה", הנחיה- רות פתיר.

עיסוק בהגירה ובזהות, חקר ביוגרפיה אישית ומשפחתית בעבודתה של שירה חאיט רגוניס המתייחסת בין השער למעבר בין תרבויות ולחוויותיה כבת למהגרים והיותה דור ראשון של ילידי הארץ. לשם כך היא פונה לחקר בארכיון התצלומים המשפחתיים וגם של אלו הזרים שנכסה לעצמה. בעבודתה מופיע ייצוג של "הרדוף הנחלים" כסמל למעברים השונים ולטריטוריה הישראלית.

שירה חאיט רגוניס, "בברכת אדים קלים | С лёгким паром", הנחיה- רונית פורת

מיצב המתייחס לזיכרון אישי ולבדיקת אולטרסאונד. במיצב יוצרת שקד תרם מפת תבליט מהטופוגרפיה של החזה, והתצלום מתורגם לדימוי פיזי פיסולי של נוף-גוף. שקד תרם, "אולטרסאונד", הנחיה- יעל אפרתי.

סוגיות של זהות אישית וקולקטיבית בעבודתה של ליאור נוי. המתח והחתירה להיותך אינדיבידואל בתוך מסגרת צבאית; גבולות מטשטשים בין העצמי לבין הזהות הקולקטיבית והמקצועית. לשם כך בחרה לשתול סממני זהות אישית בתוך פריטים כמו בגדים אותם פרמה ותפרה ושילבה בהם בדים צבעוניים.

ליאור נוי, "Inside Out" , הנחיה- יעל אפרתי וטל שושן

הרצון לחקור שורשים עדתיים, במקרה זה של עולי תימן ואת המטען הרגשי שנושאים סבה וסבתה של שיר בן משה שעלו מתימן. מקשרת בעבודתה בין חומרים יומיומיים זולים, סמרטוטי רצפה כהתייחסות לעבודת הכפיים שרווחה בקרב חלק מעולי תימן בארץ. הצבע הלבן משמש להדגשת טוהר, ויש בו מן הפער בין הכמיהה של העולים לארץ הקודש לבין ההתפכחות והשבר לאחר העלייה. בן משה חוקרת איך ניתן באמצעות תפירת טלאים המאפיינת מלאכות נשיות ליצור דימוי מינימליסטי עכשווי.

שיר בן משה, "רפאים", הנחיה- טל שושן

הקשרי צופה/נצפה, וסוגיית המבט באים לביטוי בפרויקט של דנה חי וכן בשאלת הזהות המזרחית, ובחייה לצד בן זוגה אלעזר בן העדה האתיופית. במרכז החלל, צמד מראות עגולות שמצדן מקרינות דימויי אנימציה שחי יצרה בפחם ובהם רישומי דיוקנאות שלה ושל בן זוגה, בצד ההשתקפות של הצופה במראה, ובמקביל ציור שמן/בד שלה ושל בן זוגה מישירים מבטם לצופה. שאלה המבט חיונית כאן, ולצופה המתבונן, תפקיד חשוב, שכן בלעדיו מתאיינת העבודה.

דנה חי, "Eye’s Appetite", הנחיה- ליאור גריידי

מאי סהר בוחנת ומאתגרת בעבודתה גבולות חברתיים  ואישיים. המיצג מתנהל בתוך חלל לבן המאפשר מבט באמצעות מראה דו-כיוונית. לצופה מתאפשר המבט פנימה, אך היושב בפנים מנוע מלראות את החוץ. כך נוצר חלל סטרילי בו היא יוצרת דיוקנאות עצמיים באמצעות התבוננות במראה החד כיוונית. ובינה לבין הקנבס תלויה מהתקרה חרב שיש בה מן הפוטנציאל לפגיעה.  מאי סהר, "על מבט ומעשיות נוספות", הנחיה -דוד דניאל.

הפרויקט של רז יראקצ'י הוא עמוד אינסטגרם ציבורי בו מוצגים סיפורים, אמירות פוגעניות ותצלומים נטולי פילטרים של נשים בניסיון ליצור יחד פלטפורמה חדשה שעניינה אסתטיקה של הגוף ומופעיו. הרצון הוא ליצור בעזרת הנשים השותפות לפרויקט נתינת דגש על שונות וגיוון, כאמצעי לייצר מקום משתף ותומך.  רז יראקצ'י, "your most natural", חלל ציבורי ליד 532, הנחייה – יאיר ברק.

עבור שיר טויטו המטבח מייצג רגעי מפגש בין שליטה לאובדן שליטה. טויטו בונה ומשחזרת מטבח גנרי על מרכיביו השונים מספוג רך כמייצג של אובייקטים קשיחים. וכך המטבח הופך למטבח ללא תכלית, ללא יכולת תפקוד.

שיר טויטו, "מטבח רך", הנחיה- טל שושן

במרכז עבודתה של נוי אליהו סרט וידאו קצר בשילוב אנימציה העוסק בלילה בחיי האמנית המתמודדת עם בולימיה. העבודה משלבת אנימציה ווידיאו יחדיו ובה מעברים חדים בעריכה בין פריימים מצוירים לסצנות מצולמות במהלכן המציאות פולשת למרחב הבדיוני. תנועה זו בין מציאות לבין חלום מספרת אליהו מקבילה בעיניה למצב תודעתי שבו הנפש הבריאה נלחמת בנפש החולה באשר לסוגיות של שליטה בגוף.

נוי אליהו, "חוזר חלילה", הנחיה- מלי דה קאלו

עבודתה של יעל פלורנטין מורכבת מווידאו, מיצג ומעקבות של פעולה. יש בה עיסוק ביחסים שבין הגוף הפיזי לצלו המוטל על הקיר הצבוע במשיחות מכחול שחורות, בניסיון להפריד בין הגוף לבין צילו. מאבק הנידון מראש לכישלון, עת גופה של האמנית המטיל צל נבלע ומונכח מחדש כל פעם מחדש.

יעל פלורנטין, "שכבות", הנחיה: אורית אדר בכר

בבסיס עבודתה של עינת לביא פעולה הנעשית ללא מטרה וללא תוצר – מכונה שחוקיה הם כחוקיה של מכונת ייצור במפעל, ובה נעים מתחנה לתחנה גלילי נייר טואלט, כשלמעשה מאום לא מתרחב פרט לתנועה והמעבר ממקום למקום, התרחשות שיש בה מן המשחק וההומור. העבודה משלבת מיצב קינטי ועבודת וידיאו המתארים את חוויותיה של לביא בתוך מערכת החינוך, קשיים שחוותה כמורה מתחילה, שיטות החינוך המיושנות באנלוגיה לפער בין תלמידים לבין המורים, או אף אתר משחק ובה החוקים מומצאים כל פעם מחדש.  עינב לביא, "אימא, תראי מה עשיתי", הנחיה :שחר פרדי כסלו.

הרעיון לציוריה מספרת עופרי סלע עלה לפני מספר שנים, בעת שירותה כחיילת בחיל המודיעין. סלע מספרת שאת סדרת הציורים המתארת שש פרשיות ריגול מפורסמות ביססה על ספריהם של ניסים משעל ומיכאל בר זהר, על מידע מארכיונים ועוד. בעבודותיה היא "מתחפשת" לנותנת עדות המשחזרת אירועים שאין להם ייצוג ויזואלי, "הרגע שלפני". (בעולם המודיעין "סגול מצומצם" פירושו סיווג סודי ביותר).

עופרי סלע, "סגול מצומצם"* עפרי סלע – האיש שלנו בדמשק, סגול מצומצם, שמן על בד, קוטר 60, הנחייה :נטע ליבר שפר

בתערוכתה מציגה רואן מסארוה תצלומים שלה במרחב הביתי לבושה בשמלה אדומה מחזיקה את התינוק שלה עטוף בבד כחול. במקביל היא מציגה קיר גלילי נייר עליו מוטבעים סימני ירי, קיר האמור להגן עליה, אך הקליעים חדרו אליו. תצלומי תקריב של גלילי הנייר מדגישים את החרירים שנוצרו מן הירי. עבודתה של מסארוה מתייחסת לחוויותיה אישיות ולתגובתה לאלימות לפשע הרווחים בחברה הערבית, לתחושת הפחד הגוברת ולמספר הקורבנות הרב.

רואן מסארוה, "חומת נייר", הנחיה מלי דה קאלו

בית הספר לאמנות, אשר צומח וגדל בשנים האחרונות – הופך לתכנית אקדמית בולטת, רלוונטית וייחודית, המשלבת לימודי אומנות רב תחומית לצד לימודי חינוך, תיאוריה וביקורת. הזיקה של התכנית לסוגיות של חברה וקהילה, מקום ומרחב – עולה ומהדהדת בחללי התערוכה.

הפקולטה לאומנויות סמינר הקיבוצים,  רחוב אחד העם 9, תל אביב, הכניסה מרחוב השחר 5

שעות פתיחת התערוכה:

א-ה: 16:00-22:00

שישי: 11:00-16:00

שבת : 11:00-22:00

תודה לעינת כהן על החומרים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s