בתערוכה של אורית ישי בגלריה המדרשה מוצגת התבוננות בת מספר שנים על ירושלים/תל אביב מחד, ומבט אל קבר רחל בבית לחם מאידך. התבוננות המאפשרת לה להעלות שאלות מורכבות שהקשרן לאומיות, בחינה של מהם גבולות, חירות בחברה הישראלית על המורכבות והמתחים שקיימים בה.

בשנת 2017, הזמינה האמנית אורית ישי את תושבי ירושלים לשיר מול המצלמה שיר אחד מני מספר שירים שנכתבו על העיר; בין השירים, כאלה שהפכו למזוהים עם העיר: "שבחי ירושלים", "שומר החומות" ו"ירושלים של זהב".

בעבודת הווידאו Golden Ring, 2017 מוצגים אלה שהשתתפו, שרים, אך הכתוביות בתחתית המסך, מראות טקסט שונה ממילות השירים. המשתתפים מספרים על ירושלים בה הם חיים – מעלים תהיות, זיכרונות ואף ביקורת. סממן מעניין מציין אוצר התערוכה אבי לובין הוא המרואיינים המציגים מקבילות והשוואה בין ירושלים לבין תל אביב, וזאת על אף שלא התבקשו לעשות זאת.

בהמשך לעבודה זו יצרה ישי עבודת וידיאו נוספת, Emergency Landing, 2021, ובה היא נוקטת מהלך שונה – אנשי תל אביב מוזמנים לספר מול המצלמה על זיכרון אחד שיש להם לגבי ירושלים. הסיפורים האישיים שלהם המלווים באנימציה, מציגים תהיות, שאלות ועוד באשר לנושאים שעניינם לאום, דת, רוח ומגדר, ומצגים יחס מורכב ואמביוולנטי בנוגע לעיר ירושלים.

לצד שתי עבודות הווידיאו ישי מציגה מספר עבודות נוספות וביניהן פסל של כיפה מוזהבת, המזוהה עם העיר, עם ההיסטוריה המורכבת שלה. כמו כן עבודת ניאון צהוב, חלקה נשען על אחד הקירות וחלקה מוצג על הרצפה, שבירה באופן הצגתה בחלל, וכן שני תצלומים גדולים: תצלום הר הזיתים, בן שלושה חלקים. המקום המקודש לשלושת הדתות – יהדות, נצרות ואסלם, ונקשר גם באיזכורים של יום הדין ותחיית המתים, ותצלום נוסף של קבר רחל. שני התצלומים מצוין בטקסט הם חלק מהסדרה "נוף קדוש" של האמנית. כאן בחרה ישי דימויים מתוך ספרון מהמאה ה-19. דימויים המשלבים מבט נוסטלגי של ערים ומקומות מקודשים: תצלומי של חול, בצד כאלה שמציגים אתרים שחשיבותם היסטורית-דתית-פוליטית. ישי המירה אותם לשחור לבן, וניתקה אותם מהקונטקסט ההיסטורי והפוליטי שלהם בכך שחתכה מהם רצועות צרות "שום עיר בשום מקום" (כמצוין בטקסט)