בספרה "הצילום כראי התקופה" מציינת סוזאן סונטאג: "באמצעות תצלומים, כל משפחה מעצבת כרוניקה של דיוקנאות של עצמה, הצילום כמבנה ומייצג של תא משפחתי וחברתי.
ברם הצילום הוא גם שריד, דבר מה הלקוח במישרין מהמציאות, בדומה לעקבות[1]
התערוכה "היסטוריה אישית" המוצגת בסלון משותף לאמנות, מבוססת על צילומיה של קרול גלאובר צלמת והיסטוריונית צילום שעבודותיה הוצגו בתערוכות בינלאומיות רבות ברחבי העולם. הצילומים שנעשו במצלמה אנלוגית Brownie Hawkeye משנות ה-50, אוגדו לספר אמן הכולל סדרות צילומים של שני הבנים: בן (Ben Glauber) וסאם (Sam Glauber-Zimra) מהשנים 1987- 2016 ומתחקים אחריהם מילדות, לנערות ולבגרות.
הצילומים כפי שגלאובר סיפרה לאוצרת התערוכה ד"ר נירה טסלר נעשו במהלך כשלושה עשורים, בעודם עסוקים בפעילויות יומיומיות ואינם נותנים את הדעת לעצם היותם מתועדים, והצגתם בספר האמן שלה, ממקמת אותם בקטגוריה שנעה מן החלל הביתי אל החלל הציבורי. מעורבותו של המתבונן בספרה פותחת, לדבריה, נתיבים אינסופיים שמקשרים את מקומו של הסובייקט המצולם עם זה של הצופה, ותוך כך גם מאחדת ביניהם.
קרול גלאובר ילידת ארצות הברית, עלתה ארצה בשנת 2017 עם בני משפחתה ומאז מתגוררת ברעננה. ספרה "היסטוריה אישית" – הנמכר כעת בחנות הספרים של Magazine III ביפו, הושק באירוע פתיחת התערוכה – ראה אור בשנת 2020, וקיבל את פרס PX3 Prix de la Photographie, Paris ואת פרסי הצילום הבינלאומיים של בודפשט, טוקיו ומוסקבה.[2]
תודה לקרול גלאובר ולד"ר נירה טסלר על המפגש עמן
[1] סוזאן סונטאג, הצילום כראי התקופה, תל אביב: ספרית אפיקים-עם עובד, 1979.
[2] קרול גלאובר, "היסטוריה אישית", סלון משותף לאמנות, אוצרות וטקסט: ד"ר נירה טסלר
מֵעֵבֶר לַמַּרְאָה 