הכותרת "יותר מאחד" המלווה את עבודותיה של עתליה שחר בביאנלה הנוכחית, חוברת למספר אלמנטים מרכזיים בעבודות המוצעות. "יותר מאחד" קשור למושג אוסף בהיותו איגוד של אחד לרבים הדומים לו. בסדרה זו עוסקת שחר בחפצים בעלי משמעות כמו גם בשאלות של ייצוג ואסטרטגיות של תצוגה.
עתליה שחר, שחור חום כחול סגול, 2021, דיפטיך, עפרונות אקוורל ונתז מים על נייר, 60-30 ס"מ קרדיט צילום: אבי אמסלם
שחר עוסקת בעבודותיה בתמות תרבותיות/חברתיות והקשרן לארץ ולחברה הישראלית והגלובלית כאחד. העבודות נושאות עמן מטען תרבותי של תקופה שחלפה ואינה. שחר נוקטת מהלך של תעתוע באשר לסממני תרבות שאפיינו בתי עולים ממזרח אירופה במחצית המאה הקודמת על מגוון הייצוגים שבהם: פיגורינה כחפץ המסמל יופי יוקרה ובה בעת סממן המאזכר נשיות ויופי; מורשת תרבותית ועושר פיזי בצד חלופיות הזמן. בעבודות מהדהדת שחר לבית הוריה, לוויטרינה המהודרת בה נשמרו חפצי הנוי. יש בכך מן הכמיהה והנוסטלגיה, אך גם חתירה תחת מושג המשפחתיות הבורגנית בצד חלוף הזמן. האובייקטים המפוארים והמרשימים לכאורה, מתעתעים בעין המתבונן, אך ייצוגם באמצעים האמנותיים מכוון לפגיעות ושבר. הפיגורינות, דמויות מוקטנות מפורצלן, נושאות עמן היסטוריה ארוכת יומין. מחד, הקשר לצלמיות פולחניות מתקופות קדומות, ומאידך, ייצוגן בעולם הבורגני כחפץ נוי נחשק המוצג שמור לבטח בוויטרינה מאחורי הזכוכית המגנה.
עתליה שחר, דמעות קריסטל, עפרונות אקוורל ונתז מים על נייר 30–40 ס"מ קרדיט צילום: אבי אמסלם
חלל התערוכה, סדנת ההדפס, ירושלים
האופן בו מוצגים כלים אלו ברישומים לעתים על גבול ההיעלם, או ההפשטה, הינו במנותק מההקשר המקורי שלהם. האמנית בעשייתה החתרנית יוצרת בעבודותיה זיקה להקשרים נוספים: דקדנטיות בצד פאר. לכלים מוסיפה שחר אלמנטים סימבולים– כתר נצנוצי אור, סלעים וקתדרלות. מוטיב העין עין הצופה משתקפת במראות הסובבות את מבנה הוויטרינה משתקפות ומהוות גם סמל המופיע רבות בקונוטציות רחבות בתולדות האמנות תרבויות ועוד. קרן שפע פירות מאוגדים כסמל של שפע.[1]
עתליה שחר, קרן שפע# 1, 2021, עפרונות אקוורל ונתז מים על נייר 30–40 ס"מ קרדיט צילום: אבי אמסלם
המראות המצויות בוויטרינה מהדהדות את השתקפות האור הנשבר ושיקוף האובייקטים נוכח שוב ושוב בזויות שונות. מוטיב העין חוזר ברפטטיביות – מרפרר לעינו של הצופה ונוכח כסימבול הכולל מנעד משמעויות רחב.
בתערוכה זו מוצג קובץ בן 14 עבודות מתוך הסדרה "ויטרינה". אופן העבודה משלב טכניקה הקושרת רישום בעפרונות צבעוניים ונתז מים ספונטני ללא שליטה הקורא תיגר על האקוורל הקלאסי.
עתליה שחר, קרן שפע וכתר, 2021, עפרונות אקוורל ונתז מים על נייר 30–40 ס"מ קרדיט צילום: אבי אמסלם
"יצירות אמנות אינן ראי, אך בדומה לראי גם בהן מתרחש אותו קסם חמקני של שינוי צורה, שכל כך קשה להגדירו במילים".[2] החלטת האמנית ליצור ולאפשר ליד המקרה, לאנרגיה המופקת תוך כדי נתז המים להתערב ביצירה, חוברת לאקשן פיינטינג (Action Painting),לאקספרסיביות ,לארספואטיקה (ציור המשתמש באלמנטים המאפיינים את עצמו ).
עתליה שחר, קרן שפע# 2, 2021, עפרונות אקוורל ונתז מים על נייר 30–40 ס"מ קרדיט צילום: אבי אמסלם
עתליה שחר, פיגורינה וסלעים, עפרונות אקוורל ונתז מים על נייר 30–40 ס"מ קרדיט צילום: אבי אמסלם
במרבית הרישומים משלבת שחר כתמי צבע מופשטים במופע של דואט עם מוטיב פיגורטיבי כשהתמוססות הצבע "קוראת לצופה" להתבונן ולהתמסר אל תוך מפלי הצבע ומתכתבת עם הנשגב. עדות לכך ניתן לראות בדיפטיכון "שחור חום כחול סגול" אשר כותרתו מכוונת את הצופה להתמסר לכתם הצבעוני ולאו דווקא לפיגורציה. האלמנטים המצוירים האמורים להוות עוגן של "יופי," חפץ יוקרה ועוד, נמסים נוזלים ואינם מהווים יותר מקור של עוצמה. המהלך בו נוקטת שחר משלב ביקורת ואלמנט חתרני, המציאות אינה כפי שהיא נדמת.
[1] קרן השפע היא סמל יווני עתיק שנעשה בו שימוש ברומא העתיקה, בימי הביניים ואף בתקופה המודרנית לסמל עושר ומזון. השימוש בסמל מקורו ביוון הקלאסית, במאה החמישית לפנה"ס.. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%9F_%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2
[2] ארנסט גומבריך, אמנות ואשליה, הפסיכולוגיה של הייצוג התמונתי, מאנגלית: דפנה לוי, עריכה מדעית: מנחם ברינקר, ירושלים, בית הוצאה כתר 1990, עמ' 19.
מֵעֵבֶר לַמַּרְאָה 