אדווה דרורי מציגה בתערוכה "עור שני", מיצב טקסטיל גדול הכולל תיעוד של מיצגים קודמים שלה.

יעל גילעת אוצרת התערוכה כותבת: " אדווה דרורי מלבדת צמר, תופרת ורוקמת. אוספת דימויים ומילים לכדי יצירה הפונה אלינו, ומשתפת אותנו בחוויה אשר בה המגע החושי קודם לכל ניסיון פענוח אחר. היצירה נוצרת מתוך צבירה, לישה פיזית ועיבוד רגשי דחוס. האנרגיה שיצרה אותה אחוזה בה לכדי כוח כישופי שעומד באוויר. שטיחי לבד גדולי ממדים ופרומים, פרושים על הרצפה, שמיכות רקומות תלויות על קיר, שנצבע בצבע חול אדמדם. גלימות טלאים המחכות להילבש, ושלל דימויים שנוצרו או נאספו ממלאים את החלל של הגלריה במכללה האקדמית ספיר. אדווה דרורי יוצרת מרחב טקסי רב חושי, אליו חודרים קולות של עבודות וידאו המתעדות סימני דרך בדרכה האמנותית".

עבודותיה של דרורי הנעות בין שיח ביוגרפי איש לבין שיח חברתי/פוליטי ומגדרי, יוצרות קשרי גומלין ביניהם בתמות ובחומריות של היצירות.

במיצב הנוכחי מזמנת אדווה את הקהל להשתתף ולקחת חלק פעיל ביצירה, להתעטף בחפצים המוצגים. טקטיקה זו המייצרת טשטוש גבולות בין העבודה לבין הצופה, מהווה חלק משמעותי בעבודותיה, והתוצאה – יצירת אובייקט חדש וייחודי שלצופה תפקיד משמעותי בו.

החוויה המערבת חושים אמנם עוטפת ומעניקה חמימות,  אך עשויה גם ליצור תחושת איום – לקרב ולהרחיק בו בזמן. "אנחנו הופכים לשותפים לחוויה אסתטית ורגשית מטלטלת שבעת ובעונה אחת מזכירה לנו, שהמנחם, הרך והמלטף יכול להעניק מקום גם למסויט ולאפל. ודווקא בטלטלה הזו מונח אולי הסיכוי לריפוי ולחמלה". (ציטוט מטקסט האוצרת).

במיצב זה מבקשת האמנית גם לתת מקום למוטיב הקורבן והתוקפן ולהשלכות הנובעות מכך. ועל העיוורון בו לוקים רבים בתוכנו המקשים עלינו להיפתח ולראות את האחר.