מוצגות ומוצגים: אביגדור אריכא, דוד הנדלר, נעמי טנהאוזר, אירינה כרכבי, צבי מאירוביץ, יוסי מרק, אנני נוימן, מאיר נטיף, דוד ניפו, תרצה פרוינד, רעות פרסטר, מירה צדר, אלכס קרמר, גלית ראוכוורגר, יאן ראוכוורגר, ראובן רובין, משה רוזנטליס, שיר שבדרון, חגית שחל, יחזקאל שטרייכמן, רות שלוס, בנימין תמוז

התערוכה "בינך לביני – מראה" באוצרותה של אירית לוין מפנה את הזרקור אל דיוקנאות של בנות הזוג ובני הזוג של אמנים ואמניות, בני תקופות שונות. לוין מציינת במאמרה הנלווה לתערוכה: "יש שותפים לחיים הנותרים עלומים מאחורי הקלעים, ולעומתם אחרים חשופים בקדמת הבמה ומסייעים להניע תהליכי יצירה. פעמים רבות נוצרה העשרה תרבותית אינטלקטואלית הדדית. עבודות האמנים בתערוכה מציגות מגוון טכניקות – רישום, ציור, צילום ישיר, צילום מטופל ופיסול – ומתכתבות עם תולדות ציור הדיוקן המערבי על רבדיו".

אביגדור אריכא הרבה להציג את בת זוגו המשוררת אן אטיק, והידידות הממושכת שלו עם סמואל בקט הסופר והמחזאי מוצאת אף היא את ביטויה בעבודות שלו.

אירינה כרכבי, פרופיל וליד כרכבי, 2018, עפרונות על נייר; אירינה כרכבי, שותפי לחיים, 2020, שמן על בד צילום: אבי אמסלם

התערוכה יפה, ונוגעת בנימי הלב בדיוקנאות המוצגים בה, חלקם מתארים את מושאם/ן כמו שהם ללא אידיאליזציה, באופן ריאליסטי, וחלקם מעניקים מבט והצצה אל רגעים אינטימיים יותר ומורים על השתקפותה של הנפש או היבטים פסיכולוגיים כאלה ואחרים.

מימין לשמאל: אלכס קרמר, דיוקן של תרצה, 2016, שמן על בד; אלכס קרמר, דיוקן של תרצה, 2023, עט על נייר; תרצה פרוינד, אלכס בסטודיו, 2022, שמן על בד צילום: אבי אמסלם

דיוקנאות בני ובנות זוג מוצגים מני קדם. ישנו המיתוס הקדום המוזכר אצל פליניוס הזקן על מקור האמנות – הנערה המתווה את דיוקן אהובה היוצא לדרך והמשכו בדימויים – בציור, פיסול  ועוד בתקופות שונות לאורך ההיסטוריה.

ימין, אנני נוימן, דיוקן בתיה לישנסקי, 1936, עפרון על נייר, אוסף פרטי; צילום: אבי אמסלם; שמאל, דוד הנדלר, רעיית האמן, צבעי מים על נייר, אוסף בנק דיסקונט

דיוקנאות אהובות ואהובים המשמשים מושא לחקר והשראה, זמינים בשל היותם בקרבת מקום וההקשרים האינטימיים. הם עשויים להיות כוח מניע אך לעתים גם שותפים סבילים. לעתים בני זוג זה את זו, וניתן לכך מקום בדיוקנאות המוצגים בתערוכה (אלכס קרמר ותרצה פרוינד). עם זאת, יש וההקשרים הזוגיים אינם ברורים, ומתגלים עם הזמן במסמכים ארכיוניים, רסטורציה המורה על פרטים שהיו וכוסו מסיבות שונות ועוד.

‏‏יאן ראוכוורגר, גלית, 1986, עפרון על נייר חום, אוסף רחל אלוני צילום: אבי אמסלם; גלית ראוכוורגר, בסטודיו, יאן מצייר את נועם ודניאל, 2021, הזרקת דיו על נייר ארכיב

יוסי מרק, דיאלוג חרישי, 2012-13, שמן על בד, אוסף גלריה שלוש

יוסי מרק, המדונה של החתולים, 2013-15,אקריליק ושמן על בד על עץ, אוסף פרטי

יחזקאל שטרייכמן, אישה יושבת, 1950, שמן על בד, אוסף בנק דיסקונט; יחזקאל שטרייכמן, מתוך הסרט צילה, 2004,יוצרים: ורד אוסמן ושי אמית, סאונד נועם פריסמן, 6.24 דקות, הופק לתערוכה "צילה רבת הפנים", אוצרות: נוגה מגדל

עם זאת לעתים אין זה בן הזוג או בת הזוג אלא בני משפחה המשמשים כמודל וכמוזה לאמן כמו למשל במקרה של אלברטו ג'קומטי המרבה לתאר את אחיו דייגו ג'קומטי. (אציין, שאלברטו ג'קומטי תיאר גם את בת זוגו אנט).

צבי מאירוביץ, דיוקן יהודית הנדל, דיו וטוש על נייר, אוסף שוקי מאירוביץ

ראובן רובין, הצייר ואשתו, 1970, עפרון על נייר, אוסף פרטי צילום: אבי אמסלם; ראובן רובין, אסתר במטפחת, 1942, שמן על בד, צילום רפרודוקציה, באדיבות מוזיאון בית ראובן

דויד הוקני הרבה להציג את בני הזוג שלו, ולעתים אנו מוצאים בקבוצות אמנות שונות כגון האימפרסיוניסטים, הסוריאליסטים ואף אנשי "אסכולת לונדון" אמנים המתארים איש את רעהו – פרנסיס בייקון מצייר את לוסיאן פרויד וההיפך, כשלעתים הדיוקנאות המתוארים נושאים עמם גם רמזים או "שמועות" באשר לקשר אינטימי משוער. מערכות יחסים מורכבות שיש בהן מן הקירבה והריחוק כאחד.

רות שלוס, רישום של בנימין, 1951, ציפורן על נייר רות שלוס, רישום של בנימין, דו-צדדי, ציפורן על נייר צילום: אבי אמסלם

שיר שבדרון, ימין, לאה,6.9.2023, טכניקה מעורבת על נייר; שמאל, לאה,15.2.2023, טוש אקרילי על נייר צילום: מיכאל שבדרון

אירית לוין: "מרחב העשייה של האמנים המציגים בתערוכה הוא הסטודיו, הבית או שניהם במקביל, אך ישנם חריגים המציירים במקומות אחרים. רישומים ספונטניים ומהירים וציור מהחיים המשותפים לוכדים מגוון זוויות התבוננות על אפיזודות יום-יומיות שגורות במרחב הביתי האינטימי כמו: קריאה, אכילה או תנומה של בני הזוג והתכנסות של המשפחה.

דיוקן בן או בת הזוג יוותר לפעמים עלום, שכן בהכרח הוא שילוב של הנראה הגלוי לעין – מושא הראייה בזמן ובחלל – והלכי רוח תודעתיים של היוצר הסמויים מהעין". (ציטוט מטקסט התערוכה).

תודה!