"יופי יכול להציל את העולם" (פיודור דוסטויבסקי) ביקור נשיא צרפת עמנואל מקרון בפתיחת הלובר באבו דאבי

5436
Emmanuel Macron in the Louvre Abu Dhabi. Photograph: Ludovic Marin/AP

ב-16 בספטמבר 2017 העליתי פוסט על הלובר באבו דאבי בצירוף ריאיון עמי ב"כאן תרבות" בהנחיית גואל פינטו

כעת עם פתיחת המוזיאון, ביקר מקרון, נשיא צרפת  במוזיאון הלובר החדש בבאבו דאבי, והתייחס לכך כדוגמא לדרך שבה יופי יכול "להילחם כנגד מוראות השנאה", בתקופה של מתח ניכר במזרח התיכון.

לאחר עשר שנות פולמוס ועיכובים, כולל האשמות באשר לניצול פועלים זרים, נפתח מוזיאון הלובר באבו דאבי. פרויקט המוזיאון העצום בגודלו, נוצר בשיתוף פעולה עם צרפת ועוצב ע"י הארכיטקט הכוכב ז'אן נובל.

המוזיאון, אשר ב"ראשו" כיפת כסף עצומה המסננת את האור העז של האי המדברי", הינו אחד מהפרויקטים התרבותיים הגדולים ביותר שנעשו באבו דאבי ומציין את הרצון לנוע לקראת השימוש באמנות כמנוף לקידום. אינטרסים של מדיניות חוץ. אך החדרים עם יצירות האמנות והחפצים יקרי הערך הינם גם דוגמא לנכונות הנלהבת של צרפת להשתמש ב"כוח" האמנות, התרבות והחינוך לקדם את מדיניות החוץ שלה עצמה.

5450
The Louvre Abu Dhabi sits on Saadiyat island. Photograph: Giuseppe Cacace/AFP/Getty Images

חנוכת המוזיאון ע"י הנשיא מקרון ונסיך הכתר של אבו דאבי מוחמד בין זאיד אל נהין מראה איך אמנות – מפיסול קדום ועד לציורי ואן גוך, יכולה לשמש לשם כינוסם יחדיו של מנהיגים בניסיון לקרב ולפשר.

4719
Artefacts of empire … exhibits in the museum. Photograph: Marc Domage/Louvre Abu Dhabi

ביקורו של מקרון השבוע אירע בזמן של אתגרים מהותיים באזור – מהמשבר בין קטאר לבין מדינות אחרות באזור, ועד לעימות בין סעודיה לבין אירן, המלחמה בתימן, והמתיחות בלבנון לאחר התפטרות ראש הממשלה סעד חרירי.

3500.jpg
‘I wanted to create a neighbourhood of art’… the Louvre Abu Dhabi, a decade in the making. Photograph: Kamran Jebreili/AP

בשוטטו בין כותלי המוזיאון, מקרון, אזכר את הסופר הרוסי פיודור דוסטוייבסקי שטען ש"יופי יכול להציל את העולם", והבטיח שהקשר במוזיאון חסר תקדים זה בין אירופה והעולם הערבי יעזור להילחם בטיפשות ובהתנגדות לקדמה.

הלובר של אבו דאבי – אשר יציג מאות עבודות מכל תרבות ותקופה, מחציתן בהשאלה מאוספי המוזיאון היוקרתי ביותר בצרפת – הוכרז זה זמן רב כ"מוזיאון האוניברסלי" הראשון בעולם הערבי. הפרויקט כונה כ"מוזיאון הראשון שנולד כתוצאה מהסכם דיפלומטי". עשר שנים קודם לכן צרפת ואבו דאבי הסכימו על שותפות בת שלושים שנה ששוויה 1.27 ביליון דולר, כולל 520 מיליון דולר לגבי השימוש של אבו דאבי בשם לובר.

בזמנו של הנשיא ז'אק שיראק, צרפת חיפשה דרך להשאיר את חותמה בעיר הבירה של האמירויות ו"להמציא אותה מחדש"  כעיר הבירה התרבותית של הגולף. הדבר עורר פולמוס בקרב דמויות בכירות בעולם המוזיאונים שהזהירו שצרפת מסתכנת ב"מכירת נשמתה" בעוד שאחרים תהו באשר לפרסומה הבעייתי של אבו דאבי בנוגע לזכויות עובדים, זכויות אדם וממשל פתוח.

מלכתחילה העסקה היתה פוליטית. לצרפת יש עמדות חוץ חשובות באזור, כמו הסניף הבינלאומי הראשון של אוניברסיטת הסורבון היוקרתית. וכשהנשיא הקודם ניקולה סרקוזי הניח את אבן הייסוד לעבודות הבניה בלובר ב-2009, הוא גם פתח בפני צרפת את הבסיס הצבאי הקבוע הראשון של צרפת באזור הגולף.

שיראק תיאר בזמנו את פרויקט הלובר באבו דאבי כתשוקה להבנה גדולה יותר בין מזרח ומערב. מקרון קרא למוזיאון "הלובר של המדבר והאור" ואמר שהוא מייצג מאבק ל"הגן על היופי, אוניברסליות, יצירתיות, היגיון ואחווה". כל זאת מציב אתגר דיפלומטי גדול.

 

Chrisafis, A. (2017, November 8). Re: Macron hails power of beauty as Louvre opens in Abu Dhabi. Retrieved from https://www.theguardian.com/world/2017/nov/08/macron-hails-louvre-abu-dhabi-as-example-beauty-fighting-discourses-of-hatred?utm_source=esp&utm_medium=Email&utm_campaign=Art++Weekly+2016&utm_term=251788&subid=10927571&CMP=EMCARTEML6852

https://www.theguardian.com/artanddesign/2017/nov/07/louvre-abu-dhabi-sheikh-chic-throws-controversial-construction-in-relief

הפוסט הקודם + הראיון ב"כאן תרבות" בהנחיית גואל פינטו 

 

הלובר באבו דאבי

resize540x360_e6e652d50e5d6f86c310d3ded7074c8d_bb783aed63c865eb1d7d178756e6819e2000x1333_quality99_o_1atbttcj9ips1nq4b4ngk3pu3o6
Louvre Abu Dhabi  TDIC, Architect Ateliers Jean Nouvel

כאן תוכלו להאזין לראיון בהשתתפותי בתכנית 'גם כן תרבות' בהנחיית גואל פינטו, כאן תרבות,  החל מ1:04:00 (שעה וארבע דקות)

הלובר אבו דאבי הכריז ב-6 בספטמבר על פתיחת דלתותיו לציבור ב-11 בנובמבר, 2017. בשל עיכובים בבניה, חנוכת הבניין שתוכנן ע"י האדריכל הנודע ז'אן נובל – נדחתה מספר פעמים מאז שהוכרז על הפרויקט ב-2007.[1] Agence France-Museums, ארגון גג שנוצר על מנת לפקח על הקמת המוזיאון, נתן למוסד אור ירוק לאחר שעבר את הבדיקות הסופיות באוגוסט השנה.

לרגל הפתיחה יגיע הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון לביקור בן יומיים באבו דאבי. מקרון עשוי להשתמש בהזדמנות זו על מנת לקדם את האג'נדה האנטי-טרוריסטית שלו, שהינה בראש העדיפות של מדיניות החוץ שלו. "אנו הולכים סוף סוף לעזוב את תחום הדמיוני ולגלות לא רק את העיצוב הארכיטקטוני של ז'אן נובל, אלא גם את התוכן של המוזיאון החדש, שנהגה תחת הסכם דו צדדי שאפשר עשייה ייחודית זו", אמר מנהל הלובר   jean-Luc Martinez ל- Art Newspape.

המוזיאון ממוקם במרכז התרבות באי סעדיאת ((Saadiyat Island ששטחו 27 קילומטרים רבועים. הפתיחה החגיגית תהיה מ-11 ועד 15 בנובמבר, ותלווה באירועי תרבות, וביקורים של מנהלי מוזיאונים מרחבי העולם. במקום, בית הקפה ומוזיאון ילדים. התערוכה הראשונה בכותרת From One Louvre To Another הינה באוצרותו של ז'אן לוק מרטינז, מנהל הלובר, פריז, ותפתח   ב-22 בדצמבר. התערוכה תעסוק בהיסטוריה של הלובר בפריז, מראשיתו כמקום מגורי מלכי צרפת והאוסף המלכותי, ועד לפתיחתו כמוזיאון ציבורי.

כמחצית מהעבודות בתצוגה (החלו בתליית העבודות ב-5 בספטמבר) הינן השאלה לזמן ארוך מהלובר ומוזיאונים צרפתיים אחרים, ומחצית נוספת הינה מהאוסף המלכותי של אבו דאבי; 620 יצירות שנרכשו במהלך עשור בעצת הלובר ונשמרו בצרפת. היצירות תוצגנה בין כ-300 פריטים שהינם כבר בהשאלה מ-13 מוסדות צרפתיים למשך עשר השנים הבאות. גלריות המוזיאון, מסודרות באופן כרונולוגי ותמטי כאחד, ומחולקות ל-12 פרקים החל מהתקופה הפרהיסטורית ועד לאמנות עכשווית. עבודות בתצוגה תכלולנה חלק מהרפרזנטציות הפיגורטיביות הראשונות כמו the Bactrian Princess statuette  אשר נוצר במרכז אסיה לקראת סוף המילניום השלישי לפנה"ס; הסרקופגים של הנסיכה המצרית Henuttawy, בתו של פרעה רעמסס ה-2 ואשתו המלכה נפרטיטי; פסלונים מאפריקה; קבוצת פסלים גרקו רומיים ומצריים מהלובר, קבוצה של פסלי שיש המציגים את אפולו והנימפות שהוזמנה ע"י לואי ה-14 עבור הגרוטו בוורסאי, והאוסף של אבו דאבי של עמודים רומיים עתיקים. בנוסף יוצגו עבודות המייצגות את האסלם בצד עבודות של ליאונרדו דה וינצ'י, ז'אק לואי דוד, וינסנט ואן גוך ופול גוגין; עבודה מונומנטלית מידי אי וויווי ועבודה של האמנית האמריקאית ג'ני הולצר, שתוכננה במיוחד עבור המוזיאון. האוסף מייצג מערב ומזרח; פרהיסטוריה ועכשיו; נצרות ואסלם!.

עלות הקמת המוזיאון כמיליארד פאונד, סכום הכולל את בניית המבנה, רכישות, השאלות של יצירות אמנות ושימוש בשמו של הלובר, פריז, שהסכים להשאיל את שמו למוזיאון אבו דאבי החדש לשלושים השנה וששת החודשים הבאים.

"עם נרטיב גלובלי ייחודי וחזון לחקור את תולדות האמנות בקונטקסט רענן, לובר אבו דאבי הינו מקום בו מבקרים יכולים לבוא להבין את התרבויות שלהם ושל אחרים", אמר מנהל המוזיאון Manuel Rabate'. "הארכיטקטורה המהפכנית משלימה ייצוג של אוצרות יוצאי דופן שמייצגים סנפשוט של יצירתיות אנוש, וסוללת את הדרך לדיונים חדשים.

LAD_Louvre_Outreach_Manuel_RabateLO
Manuel Rabaté Abu Dhabi Tourism & Culture Authority. Photo: Erik and Petra  Hesmerg http://theartnewspaper.com/interview/exclusive:-the-first-interview-with-louvre-abu-dhabi's-french-director

מבנה הלובר החדש באבו דאבי משלב בין תפיסות העונות לאסתטיקה בת זמננו בצד מתן כבוד למסורת ולמקום בו הוא ממוקם. במבט על נראות גלריות המוזיאון באנלוגיה לכפר ערבי המונח על פלגי מים. מעל לחללי המבנה מונחת כיפה שמשקלה 7,700 טון. הכיפה מורכבת מ-8,000 מוטיבים המושפעים מאלמנטים ערביים/מוסלמיים.

מוזיאון זאיד[2] הלאומי להיסטוריה ולמורשת המקומית, האמור להיפתח בעוד כשנה, מקום בסיוע המוזיאון הבריטי,] לונדון ובתכנונו של האדריכל הבריטי נורמן פוסטר; בנוסף עומד להיפתח סניף גדול ביותר של מוזיאון הגוגנהיים, בעיצוב של פרנק גרי, האדריכל היהודי אמריקאי.[3] כמו כן יפתח מרכז לאמנויות הבמה בתכנון משרד האדריכלים זאהה חדיד, ומוזיאון ימי בתכנון האדריכל היפני טדאו אנדו.

יש לציין שלפרויקטים אלו מטרות חיוביות – למתג את המזרח התיכון באופן חיובי, בעידן של טרור, מיתוג שמשמעותו שיפור תדמית בעיני המערב. ברם תכנון המבנים ע"י מגה אדריכלים, עלות הבניה הגבוהה ביותר, וטענות לניצול הפועלים הזרים עולים כקול אחר המדבר על קולוניאליזם ואימפריאליזם תרבותי. על כך בפוסט אחר.

כאן תוכלו להאזין לראיון בהשתתפותי בתכנית 'גם כן תרבות' בהנחיית גואל פינטו, כאן תרבות,  החל מ1:04:00 (שעה וארבע דקות)

Noce, V. (2017, September 6). Re: Diary louvre Abu Dhabi to Open on November 11. Retrieved from http://theartnewspaper.com/news/louvre-abu-dhabi-to-open

[1] החוזה שנחתם ב-2007 בין הלובר לנסיכות אבו דאבי, עמד על 10 ביליון יורו

[2] זאיד הינו אביו של השיח ח'ליפה, שליט אבו דאבי.

[3] שיח ח'ליפה בן זאיד  פנה ב-2005 לתומס קרנס, מנהל הגוגנהיים דאז, באשר להקמת שלוחה חדשה של המוזיאון באבו דאבי.

מרכז פומפידו עומד לפתוח סניף בשנחאי

23c0cef770683968ef502370a2a4fa91_90fa93ef30bf6ac1ce22e5b2b0c94bed1000x667_quality99_o_19uprtq5b1to0nc71q6gesa1hjja
ShanghART is among the institutions that have already opened in West Bund 

בעשור האחרון אנו שומעים על התרחבות והתפשטות של מוזיאונים מובילים בצרפת ובארה"ב הן במדינות נוספות במערב – ראו מקרה מוזיאון גוגנהיים בבילבאו, והן במזרח התיכון – שלוחות של הגוגנהיים באבו דאבי, ושל הלובר באבו דאבי.

מרכז פומפידו פתח  שלוחה בעיר הספרדית של מלגה בתחילת 2015, וכעת המרכז עומד לארגן  תצוגות במשכן הנוסף החדש בשנחאי כחלק מ"עסקה" בת חמש שנים.

גורמים רשמיים אישרו שמוזיאון פריס מרחיב את שטחיו והתכנית היא לפתוח שלוחה בשנחאי. מעל 20 תצוגות מאוספי מרכז פומפידו תוצגנה  בשנחאי, תחת השם Le Centre Pompidou Shanghai West Bund. המוזיאון החדש המתפרש על 25,000 מ"ר, תוכנן ע"י הארכיטקט הבריטי דיוויד צ'יפרפילד. המוזיאון עומד להיפתח בשלהי 2018, בעוד שהשלוחה החדשה של פומפידו תפתח בתחילת 2019.

במרץ האחרון דווח שהפרויקט קודם ע"י הממשל המקומי של Xuhui  יחד עם קבוצת West Bund Development. הקבוצה שמקום מושבה בשנחאי, בונה ומנהלת נדל"ן באזור. Xuhui  השקיעו לאחרונה סכומי עתק בהסבת אזור תעשייתי לשעבר "cultural corridor" על ה-Huangpu River. מוזיאון הווסט בונד  כפי שהוא נקרא, יכלול מוזיאונים כגון the Long Museum ו-the Yuz Museum.

חוזה סופי בין הנציגויות הצרפתית והסינית, שניתן לחידוש לאחר חמש שנים, עומד להיחתם לפני סוף שנה זו. התשלום השנתי למכון הפריזאי מוערך ב-1.5 מיליון יורו (1.6 מילון דולר), בנוסף לתשלום שיש לשלם על שירותים, פרויקט הווסט בונד התממש כעשור לאחר התכנית להקים מרכז פומפידו בשנחאי, ב-2007.

"שיתוף פעולה תרבותי זה (עם קבוצת ווסט בונד) יאפשר למרכז פומפידו להציג אמנות סינית עכשווית בפריז", הוצהר ע"י נציגי מרכז פומפידו. חללי תצוגה אחרים של פומפידו מתוכננים בדרום קוריאה ובריסל. בשנה שעברה, מרכז פומפידו הציג תערוכה (7.10.2016-15.1.2017) במרכז התצוגה בשנחאי,  ובה יצירות מופת של אמנים כפיקסו, דושאן ואמנים חשובים נוספים מאוסף מרכז פומפידו מהשנים 1906-1977.

אף שכפי שצוין לעיל שיתוף הפעולה אמור להיות הדדי, יש לזכור שהארכיטקט והמשרד הינם מערביים, והאוספים שיוצגו הינם מערביים. קולוניאליזם במסווה שיתופי?

 

Harris, g & Adam, G.(2017, July 19). R: Centre Pompidou will pop up in Shanghai's West Bund cultural corridor. Retrieved from http://theartnewspaper.com/news/centre-pompidou-will-pop-up-in-shanghai-on-city-s-west-bund-cultural-corridor/

חוקרים בוותיקן גילו ציורים חדשים משל רפאל ב"חדרו של קונסטנטין"

Sala_di_costantino_giustizia.jpg
The allegory of Justice, by Raphael. Photo: Wikimedia Commons

 

לגלות ציורים משל רפאל אין זה דבר שבשגרה, אף שהכל אפשרי. במהלך רסטורציה שנעשתה במקום גילו מומחים שלרפאל יש תפקיד בציור שבוצע בחדרו של קונסטנטין במגורי האפיפיורים, ושלמעשה מדובר בציורים מעשה ידיו. בעבר סברו שחדר הקבלה צויר ע"י אנשי הסדנה של האמן על פי סקיצות שהתווה רפאל באופן כללי, שכן סברו שהאמן מת קודם השלמת החדר. כעת סוברים המשמרים בוותיקן שאין זה המקרה.

העיתון האיטלקי La Stampa דיווח שהדמויות הנשיות האלגוריות המייצגות את המעלות הטובות של חברות וצדק הינן אכן מעשה ידיו של רפאל. "בבדיקת הציור, הבנו שזהו מעשה ידו של האמן הגדול רפאל", אמר המשחזר Fabio Piacentini. "הוא צייר בטכניקה ייחודית – בשמן על הקיר. ניקוי והסרת שכבות שחזור ממאות קודמות חשפו את המדגמים הציוריים האופייניים לאמן".

Arnold Nesselrath,חוקר אמנות וראש המחקר הטכני והמדעי במוזיאונים של הוותיקן, הוסיף, "אנו יודעים ממקורות בני המאה ה-16 שרפאל צייר שתי דמויות בחדר זה כבדיקה של טכניקת צבעי השמן קודם שמת. בהקשר למקורות, שתי דמויות מצוירות אלה הינן באיכות גבוהה יותר מאלה שמסביבן".

"רפאל היה הרפתקן גדול בציור וניסה כל הזמן דברים שונים", הוא הסביר. "כשהבין איך משהו עובד, הוא חיפש אחר אתגר אחר, חדש. וכך, כשהגיע לחדר הגדול ביותר במגורי האפיפיורים, הוא החליט לצייר בחדר זה בצבעי שמן, אך הצליח לצייר שתי דמויות בלבד, ועוזריו המשיכו בשיטה המסורתית, והשאירו רק שתי דמויות אלה ככתב יד מקורי של המסטר".

ב-1509, רפאל הוזמן לצייר ארבעה חדרים במגורים האפיפיוריים, כעת ידועים כחדרים של רפאל (הסטנצות של רפאל). החדר של קונסטנטין, הגדול ביותר – מתאר ארבע אפיזודות בחיי הקיסר הרומי הראשון שהכיר באמונה הנוצרית והעניק חירות פולחן למאמיניה. הציורים מתארים את תבוסת הפגניות ואת ניצחון הדת הנוצרית.

שני רישומים בגיר משל המסטר הרנסנסי האיטלקי נמכרו בסכומי עתק במכירות פומביות בכריסטיס ובסותבי'ס בשנים 2009 ו-2012.

Neuendorf, H. (2017, July 6). Re: The Vatican Discovers New Paintings by Raphael  Hidden in Plain Sight—Right on Its Walls. Retrieved from https://news.artnet.com/art-world/raphael-paintings-discovered-vatican-1015364

 

רפאל (רפאלו סאנציו), יליד אורבינו, 6 באפריל 1483- 6 באפריל 1520, רומא. צייר ואדריכל הוזמן בשנת 1508, ע"י האפיפיור יוליוס ה-2, שוחר האמנות והתרבות, לצייר במגורי האפיפיור בוותיקן (מוכרים כיום כחדרים של רפאל).

רפאל צייר ארבעה חדרים ובין היצירות הידועות, "אסכולת אתונה", "הפרנסוס", הדיספוטה" ועוד. החדר בו אנו דנים הוא "חדרו של קונסטנטין".

רפאל אשר ניחן במראה נאה וקסם אישי ניכר, היה אהוב על האפיפיור והסובבים אותו. הוא שהה 12 שנה ברומא עד למותו בה, שנים מלאות בעבודה.

cq5dam.web.1280.1280.png
The Room of Constantine in the papal apartments in the Vatican. Photo: courtesy of the Vatican Museum
d3ee7b3ae82122f0f4d5ee1d597eb21f-k1fG-U11003447007076BhG-1024x576@LaStampa.it.jpg
Musei Vaticani, ritrovati due dipinti di Raffaello durante un restauro
http://www.lastampa.it/2017/06/30/vaticaninsider/ita/news/musei-vaticani-ritrovati-due-dipinti-di-raffaello-yktj4hfDeBkJjsBjM7XIMI/pagina.html

"להטיל ספק ולא לקבל דבר כמובן מאליו" איי וויווי אולי, אולי לא, תערוכה במוזיאון ישראל

AI Weiwei © Ai Weiwei Studio
AI Weiwei © Ai Weiwei Studio

אתמול האחד ביוני נפתחה התערוכה" איי וויויי  אולי , אולי לא" במוזיאון ישראל, ירושלים. בתערוכה מוצגים מיצבים מונומנטליים בצד עבודות קטנות במחווה למלאכות היד המסורתיות בסין ועבודות 'רדי מייד'. העבודות מייצגות מספר עשורים בעשייתו של האמן ועוסקות צנזורה, הגירה, עבר והווה בסין, מחיקת המסורת בשל הפתוח המואץ, תנאי עבודה וייצור.

איי יליד 18 במאי 1957, בייג'ין, סין, אקטיביסט פוליטי ותרבותי פעיל במדיומים רבים – פסול, מיצב, קולנוע, ארכיטקטורה.

אביו Ai Qing היה משורר סיני שהוקע והואשם בזמן שלטונו של מאו, וב-1958 המשפחה כולה נשלחה למחנה עבודה ב-Xinjiang. אי ווי ווי היה אז בן שנה וחי ב-Shihezi כ-16 שנה. לאחר מות מאו המשפחה חזרה לבייג'ין. בהיותו בן שנה הוגלה עם משפחתו למחנה עבודה לשם "חינוך מחדש", בשל דעותיו של אביו. ב-1976, כאשר איי היה בן 18, זוכתה משפחתו והורשתה לחזור לבייג'ינג.. בין השנים 1981-93 חי בארה"ב ובעיקר בניו-יורק.

איי ידוע כמתנגד פוליטי למשטר בסין. מראשית דרכו האמנותית ביקר את עמדות הממשל הסיני באשר לדמוקרטיה וזכויות אדם, ושילם בשל כך מחיר כבד. הוא הואשם בניאוץ השלטון בין היתר בשל העבודה המגיבה לרעידת האדמה שהיתה ב-Sichuan, 2008. ב-2011, נעצר בנמל התעופה של בייג'ין, ונאסר על ידי הרשויות בסין ללא משפט למשך כ-81 יום בשל מה שהשלטון הסיני כינה "פשעים כלכליים". הוא הוכה קשות  בידי שוטרים, והבלוג שלו נסגר.

באוקטובר 2011 מגזין Art Review הכריז עליו כאחד ממאה אישים משפיעים, החלטה שהתקבלה בביקורת מצד הממשל הסיני.  איי נשוי לאמנית Lu Qing. כיום הוא פועל בברלין, אך מגיע לעתים לסין. איי חבר לצמד האדריכלים מורון הרצוג בהקמת "קן הציפור" האצטדיון הלאומי בבייג'ין לרגל המשחקים האולימפיים 2008.

חזרה על אובייקטים נפוצה במיצבים של איי. את פני המבקרים בתערוכה במוזיאון ישראל מקדם מיצב גרעיני החמנייה אשר הוצג באולם הטורבינות של טייט מודרן בלונדון בעבר. 23 טונות של גרעיני חמנייה עשויים מחרסינה פוזרו על רצפתה של גלריה רחבת ידיים במוזיאון ישראל; איי נעזר בעבודותיו בבעלי מלאכה סיניים המתמחים בטכניקות סיניות מסורתיות. גרעיני החרסינה (חומר שהומצא במאה ה-14 בסין) נצבעו ידנית, על ידי 1,600 אומנים באנלוגיה לביטוי Made in China.

unnamed.jpg

העבודה "קיפה מורכבת מ-6,000 חלקי עץ שלוקטו על ידי איי מחורבותיהם של מקדשים עתיקים בסין  שהשלטון הקומוניסטי הרס לשם פיתוח תשתיות. אומן נגרות סינית, שהגיע במיוחד לתערוכה  במוזיאון ישראל, חיבר ושילב את פיסות העץ לפאזל גדול מחובר ללא מסמרים או דבק, מלאכת נגרות אופיינית לסין.

IMG_20170601_210856.jpg

שני עצי ברזל, שכל אחד מהם מתנשא לגובה של שבעה מטרים ושוקל 14 טון, "ניטעו" בגן האמנות של המוזיאון. שטיח המחקה באופן מדויק, אחד לאחד, 969 אריחי שיש מרצפת הגלריה לאמנות במינכן שנחנכה על ידי הנאצים – באורך 35 מטרים ובמשקל של שני טונות – נפרש באולם התערוכות המתחלפות, ניתן להלך עליו יחפים.

IMG_20170601_211625.jpg

IMG_20170601_211850

בתערוכה כאמור עבודות קטנות ועדינות המאזכרות מלאכות יד מסורתיות וגם מספר מחווה לדושאן בעבודת המזוודה. העבודות מרהיבות ומרגשות, ומבעד לפתיינות שבהן מובעת התביעה מכל אדם ואדם לפתח את חוש הביקורת, להטיל ספק ולא לקבל דבר כמובן מאליו.

IMG_20170601_212417.jpg

IMG_20170601_212033.jpg

במסגרת הקרנת הסרט " איוויווי – ללא מורא, ללא משוא פנים" בפסטיבל 'אפוס', פברואר 2012, התראיינתי ללונדון את קירשנבאום באשר לאיי האמן והאקטיביסט והאמנות הפוליטית שלו

מוזיאון ויקטוריה ואלברט, לונדון, פרויקט עתידי

2953

 Len Blavatnik is worth an estimated £13bn. Photograph: David M Benett/Getty Images

 

futureplan
FuturePlan Victoria and Albert Museum/ http://www.vam.ac.uk

מוזיאון ויקטוריה ואלברט, הידוע בכינויו ה- V&A, הוא מוזיאון בשכונת קנזינגטון ברובע קנזיגטון וצ'לסי שבמערב לונדון. המוזיאון מתמחה בעיצוב ואופנה. V&A   הוקם בשנת 1852, אז נקרא "מוזיאון דרום קנסינגטון", כהמשך לתערוכה הגדולה שנערכה בלונדון בשנת 1851, ביוזמת הנסיך אלברט, בעלה של המלכה ויקטוריה. בשנת 1899 שונה שם המוזאון ל"מוזיאון ויקטוריה ואלברט".

בניין המוזיאון נבנה בסגנון אדוארדיאני וויקטוריאני, וב-145 הגלריות שלו (ששטחן הכולל 45,000 מ"ר) מוצגים כארבעה מיליון מוצגים.

בשנת 2001 השיק סר מארק ג'ונס מנהל המוזיאון  הקודם, תכנית הרחבה למוזיאון ויקטוריה ואלברט בשם FuturePlan . השלב הראשון של התכנית שעלותו היתה 120 מיליון לירות שטרלינג, הסתיים בשנת 2009. השלב השני נמצא בעיצומו והוא כולל בניית גלריה לתערוכות המרכזיות של המוזיאון, גלריות חדשות לצילום וריהוט, כניסה מרכזית נוספת מרחוב Exhibition Road ועוד.

הכניסה החדשה Exhibition Road במוזיאון ויקטוריה ואלברט, לונדון,  תקרא על שמו של הבריטי העשיר ביותר, לן בלווטניק, לאחר שהקרן שלו תרמה כסף שמהווה 95% מהתרומה לפרויקט בעלות 49.5 מיליון ליש"ט.  באשר לתרומה סוברים שהינה בגובה חמישה מיליון ליש"ט בקירוב, אף שאין לכך אישור מהנהלת המוזיאון.

במענק זה יש משום העזרה המבורכת ל-V&A, אך יש בכך גם מן הקונטרוברסיה, שכן אוניברסיטת אוקספורד ספגה ביקורת בשנה האחרונה על קבלת מענק בסך 75 מיליון ליש"ט מהביליונר יליד אוקראינה לבניית בי"ס לממשל ע"ש בלווטניק, ובין היתר הואשמו רשויות האוניברסיטה ב"מכירת המוניטין שלה והפרסטיז'ה שלה" לידידיו של ולדימיר פוטין.

בלווטניק, שההון שלו מוערך ב-13bn  ליש"ט, הנו הספונסר של האמנויות בבריטניה מזה שנים. הוא מימן תערוכות במוסדות כגון המוזיאון הבריטי והגלריה הלאומית ותרם לפרויקטים כגון The Tanks בטייט מודרן.

מרטין רות, מנהל מוזיאון V&A, אמר שהמוזיאון עובד בשיתוף פעולה עם הקרן של בלווטניק מזה זמן רב. "זהו קשר קרוב מאוד, ומתמיד".

מנהלת הפיתוח, Jane Lawson, אמרה שדרך קבלת התרומה היתה רחוקה מלהיות קלה. "למזלנו יש לנו אוספים גדולים, פרוגרמה גדולה כך שאנו עושים את המיטב שבאפשרותנו…

בלווטניק יצטרף לשמות של פילנתרופים ב-V&A כמו  Weston (the Weston Cast Court), Sackler (the Sackler Centre for Arts Education) and Porter (the Porter Gallery) . בגלריית פורטר יש תצוגות זמניות. וכך אולם הכניסה החדש של V&A, לכשיפתח ב-2017, יקרא אולם בלווטניק; על התרומה הוכרז כש-V&A מסרו עדכון על הפרויקטים השונים במוזיאון.

פרויקט The Exhibition Road הינו פרויקט עצום, והוא יוצר חלל תחתון חדש בן 1,200 מ"ר לתערוכות גדולות ומתחלפות. הפזה הבאה בפרויקט הותחלה עם יותר מ-14,500 מרצפות פורצלן שנוצרו בבית החרושת Royal Tichelaar בהולנד.

רות, מנהל המוזיאון,  אומר שהפרויקט "יעביר את ההתנסות של V&A למבקרים שלנו, יצור הקשרים נוספים עם המוזיאונים השכנים שלנו (מוזיאון לטבע, ומוזיאון להיסטוריה של הטבע) ויאפשר לנו להציג יותר מאוסף האמנות והעיצוב שלנו כשם שתערוכות עיצוב בינלאומיות בחלל הגלריה המרהיב החדש".

ה-V&A גם עובר למזרח לונדון. יחד עם Sadler's Wells, אוניברסיטת לונדון לאמנות, קולג' לונדון לאופנה ואוניברסיטת קולג' לונדון במקום הבריכה האולימפית לשעבר, שנקרא Olympicopolis ע"י ראש העיר של לונדון, בוריס ג'ונסון.

David Bickle, מנהל העיצוב, התערוכות ופיתוח עתידי החדש של V&A אמר שבלב הבניין החדש תעמוד האפשרות לענות במהירות לצרכים שוטפים, בכך שאפשר יהיה להשתמש באובייקטים מהאוסף העצום של המוזיאון.

V&A East יהיה בניין בן שבע קומות במרחב בן 18,000 מ"ר כנגד מרכז ספורט המים של זאהה חדיד. "זה יהיה לחלוטין סוג חדש של בניין אזרחי", אמר ביקל. "אנו נתמוך ברעיונות, בטכנולוגיה ובכישרונות החדשים ביותר לשם שיתוף פעולה של תכנית שנתית". מקווים לפתוח זאת בסוף 2021.

פרויקט The Exhibition מזמן למוזיאון כניסה חדשה, חצר וגלריה תחתית ייעודית לתצוגות זמניות. הארכיטקטים עובדים עם V&A בתהליך המשלב חקר האפשרות של הקמת חצר מרוצפת במרצפות קרמיקה לראשונה בבריטניה. בחירת החומר תואמת במיוחד למבנה הבניין המקורי ולאוספים שלו, שכוללים דוגמאות רבות של קרמיקה דקורטיבית מהמאה ה-19. החצר תשמש כמקום התכנסות למיצבים ולאירועים ויהיה בה בית קפה שחזיתו זכוכית.

הקמת הגלריה החדשה תאפשר גמישות גדולה יותר לתכנון תערוכה, וגם תספק אפשרות לחשוף ולשקם את החצרות המדהימות מהמאה ה-19 ששמשו לתערוכות זמניות.

מעבר לכך שיש כאן טווח נרחב של חללים ציבוריים חדשים בפנים וחוץ של המוזיאון, הפרויקט עומד לפתח את הקשר בין V&A, מוזיאון המדע והמוזיאון להיסטוריה של הטבע, ולאפשר מעבר בין האתרים השונים באופן קל יותר. הכניסה לחצר החדשה תהיה דרך הקשתות של Aston Webb Screen מהמאה ה-19. מסך זה, חלק אינטגרלי של הבניין המקורי של המוזיאון, הוסר והושם למשמרת בסוף 2013, לשם השמתו מחדש עם תום הפרויקט.

FuturePlan  הינה תכנית שאפתנית של פיתוח שמשנה את V&A, מעצבים עכשוויים יוצרים גלריות חדשות ומגוון אפשרויות למבקר, בעודם עוסקים בשיקום יופיו של המבנה המקורי. בשנים החולפות, מעל 70% של חללי המוזיאון הציבוריים שונו, אפשרו גישה וכן תצוגה אלגנטית יותר של האוספים. ע"י הכנסת התערבויות ארכיטקטוניות חדשות ואמיצות,  FuturePlanשואפת לקסום ולהשפיע על המבקרים.

 

Brown, M.(2016, April 21). Re: V&A Museum Project boosted by Billionaire's Donation. Retrieved from https://www.theguardian.com/artanddesign/2016/apr/21/va-museum-project-boosted-by-russian-billionaires-donation

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

WHITNEY MUSEUM’S NEW BUILDING TO BE NAMED IN LAUDER’S HONOR

בארוחה חגיגית שנערכה ב-5 באפריל הוענק פרס ללאונרד לאודר לאות תודה על תרומתו ומחויבותו למוזיאון וויטני לאמנות אמריקאית בניו יורק, משנת 1975ואילך. במקביל הוכרז שביתו החדש של הוויטני יקרא על שמו של לאודר.                                                                                               http://whitney.org/LeonardALauder

לפני שנה, באחד במאי 2015 עבר מוזיאון וויטני לאמנות אמריקאית למעונו החדש באזור ה-Meatpacking, מנהטן, ניו-יורק.  רנצו פיאנו, האדריכל האיטלקי עיצב את המבנה החדש של המוזיאון. לאוסף הקבוע של המוזיאון יועד חלל בן 50,000 מ"ר, ולתצוגות חוץ חלל בן 13,000 מ"ר. במרפסות מוצגות יצירות אמנות. הבניה נמשכה 11 שנה, בעלות של 425 מיליון דולר

מוזיאון הוויטני מציג אמנות אמריקאית, בדגש על אמנות עכשווית. "אנשים רצים" (1978-1979), הפסל של ג'ונתן בורופסקי, הוצג בקומה החמישית לרגל תערוכת הפתיחה של המוזיאון, "America Is Hard to See". כותרת התערוכה נלקחה מפואמה משל רוברט פרוסט אודות ההטעיה בדבר גילוי אמריקה ע"י קולומבוס. בתערוכה הוצגו 650 יצירות משל 407 אמנים.

הוויטני נוסד ב-1931, בנדיבותה של  גרטרוד ואנדרבליט וויטני, אמנית ופטרונית אמנות נודעת, אשר תרמה את אוסף האמנות שלה למוזיאון. בשנת 1966, נפתח הוויטני במשכנו החדש דאז בשדרות מדיסון. האדריכל והמעצב מרסל ברויר, איש הבאוהאוס המודרניסט, בנה משכן למוזיאון מחופה אבן גרניט אפורה ונטול חלונות כמעט לחלוטין.                                                   http://whitney.org/About/BreuerBuilding

המוזיאון החדש בתכנונו של רנצו פיאנו הינו בן שמונה קומות, ומורכב משלושה חלקים: קומת קרקע שקופה משלושת צדיה, נבטת ויוצרת דיאלוג עם הרחוב. קומות ראשונה – רביעית מאכלסות משרדים, חדרי לימוד, אודיטוריום. קומות חמישית – שמינית משמשות כחללי תצוגה מרווחים. הריצוף, ברצועות עץ אורן ממוחזר, נועד לאפשר למציגים במוזיאון יכולת אלתור בעת הצבת היצירות.   http://whitney.org/About/NewBuilding

Ed Lederman-o05a9997-web_2340.jpg
Renzo Piano, The Whitney Museum, Opening 2015, Photo. Ed Lederman
Nic Lehoux.jpg
Renzo Piano,The Whitney, another view, photo. Nic Lehoux

Running People at 2,616,216, 1978–79 by Jonathan Borofsky installed on the West Ambulatory, 5th floor, the inaugural exhibition, America Is Hard to See.jpg

Running People at 2,616,216, 1978–79 by Jonathan Borofsky installed on the West Ambulatory, 5th floor, the inaugural exhibition, America Is Hard to See

 

מרסל ברויר והמילטון סמית, מוזיאון וויטני, 1963-1966, שדרות מדיסון, ניו יורק

Whitney Museum of American Art, 945 Madison Avenue, New York, NY; Architect: Marcel Breuer and Hamilton Smith (1963–1966). Photograph by Jerry L. Thompson

 

  • Whitney Museum
    of American Art
  • 99 Gansevoort Street
  • New York, NY 10014
  • (212) 570-3600