בועת ציור" – לכל המשפחה, אמנים משתתפים: עמוס אלנבוגן, ניר מולד, אוצרת: רעות פרסטר, מוזיאון פתח תקווה לאמנות, עד 10.9.2019 "עולם בתוך עולם" – לכל המשפחה, פרויקט מיוחד בגלריית האוסף בשיתוף חברת אינטל. תכנון וביצוע: יקיר זהר, דימה קנבסקי. הפרויקט נעשה בשיתוף המייקרים של אינטל

בועת ציור" – לכל המשפחה, אמנים משתתפים: עמוס אלנבוגן, ניר מולד, אוצרת: רעות פרסטר, מוזיאון פתח תקווה לאמנות, עד 10.9.2019

במוזיאון פתח תקוה לאמנות מוצג אשכול תערוכות חדשות העוסק בהקשרים בין האדם לבין הטכנולוגיה, ובעיקר על "בינה מלאכותית". 'וביניהן וביניהן', כמאמר השיר, שתי תערוכות שהעלו בי חיוך והשתאות. האחת, "בועת ציור" והשנייה "עולם בתוך עולם". שתיהן מופיעות כמיועדות לכל המשפחה!

התערוכה "בועת ציור" של הקריקטוריסטים ניר מולד ועמוס אלנבוגן[1] מציגה סדרת איורים הומוריסטיים, אשר חושפים וממחישים את מורכבות היחסים שלנו עם אמנות וטכנולוגיה; על השפעת הטכנולוגיה על האמנות בפרט ועל החיים כיום בכלל.

ובהחלט, הקריקטורות מצליחות להפתיע ב"טוויסט" ממזרי ומצחיק. הלכתי בתערוכה בהתאם לציר הסירקולציה הידוע או שאולי נפלה עיני על פתיחת תערוכת ציורי מערות פרה-היסטורית, המצחיקה והשנונה. ואז פגשתי "חברים וחברות" מיצירות Old Masters, ממוזיאונים ל"היסטוריה של הטבע" , וגם מרודן,  ממלניקוב, ומהאמנות המודרנית ברגעים גדולים מתולדות האמנות – בקריצה לאמנים סוריאליסטים ולתנועות חשובות במודרניזם (לא מספרת! תבואו לראות! וכמובן את "זה לא נבוט" או הצעת נישואים בין רובוטים. וכמו בפאזל השלמתי את תמונת המראה הכוללת. המבט, כאמור, מבט רווי הומור – גם עצמי – הן על פעילותו של מוזיאון לאמנות, והן על השפעת הטכנולוגיה על האמנות בפרט ועל החיים כיום בכלל ובעיקר אהבתי את החיבור על גבול "החריגה ל…" במשמר הלילה שלא עמד כלל על המשמר…בועות ציור, מוזיאון פתח תקוה לאמנות 2019 (4).jpg

רעות פרסטר , האוצרת, סיפרה בשיחה איתה, שביקשה שהעבודות תתייחסנה למקום, והן תגובה לקשר שבין אמנות לאיור וקריקטורות וגם לבינה מלאכותית.בועות ציור, מוזיאון פתח תקוה לאמנות 2019 (2).jpg

***

 "עולם בתוך עולם" – לכל המשפחה, פרויקט מיוחד בגלריית האוסף בשיתוף חברת אינטל. תכנון וביצוע: יקיר זהר, דימה קנבסקי. הפרויקט נעשה בשיתוף המייקרים של אינטל

בועות ציור, מוזיאון פתח תקוה לאמנות 2019 (5).jpgישעיהו שיינפלד (1909-1979) צייר ישראלי,[2] החל לצייר רק בגיל 62, והתמסר לסגנון האמנות הנאיבית. עולמו האמנותי מאוכלס בתים אווריריים, גבעות וחמורים, ספינות, עצים ופרחים, המצוירים בססגוניות, כאשר הצבעים השונים מתמזגים האחד בשני ויוצרים פסיפס שמקורו באבני החצץ הישראליות הפשוטות למרגלות מגדל צדק.

יצירותיו של שיינפלד מצויות באוסף המוזיאון, בפרויקט שנעשה בשיתוף פעולה עם חברת אינטל, נסרקו העבודות של שיינפלד והוטמעו בתוך מערכת של בינה מלאכותית. התוכנה סורקת אותנו הצופים ומפרקת את הדימוי עפ"י האופן שבו הנוירונים שלנו עובדים, ומציירת אותנו מחדש בסגנון יצירותיו של שיינפלד. מיצב מוצג אינטראקטיבי זה מוצג בגלריה שעצם מיקומה ומהותה מהווה תגובה לאוסף המוזיאון.

מוזיאון פתח תקוה לאמנות. צילום אלעד שריג (37).jpg
צילום: אלעד שריג

תודה לרעות פרסטר ולאמנים על המפגש, תודה על החומרים

 

[1] עמוס אלנבוגן הוא קריקטוריסט, מאייר, עיתונאי ומנחה סדנאות הומור וחשיבה יצירתית. בוגר בצלאל, לימד איור ב"שנקר" ובמכללת ספיר, כתב טור שבועי ב"לאישה" (מילה של גבר), אייר כתבות ופרסם קריקטורות בעיתונים רבים, ביניהם ידיעות אחרונות, בלייזר, עיניים ועוד. מחבר ומאייר הספר "עשר סיבות לקנות את הספר הזה".

ניר מולד הוא תסריטאי, קריקטוריסט ובמאי אנימציה. פרסם קומיקס וקריקטורות בעיתונים רבים וכתב תסריטים לטלוויזיה ולאנימציה, הוציא לאור את ספר הקריקטורות "צלילי המוסאקה" והעלה את מופע הסטנדאפ "אנטיגיבור". כתב, הפיק וביים את סדרות האנימציה "גוגי ומגוגי", "רפפורט" ו"גויאבות בערפל".

[2] ישעיהו שיינפלד, נולד בקישינייב, מולדוביה, עלה בשנת 1928, התיישב בפתח תקוה ועבד במחצבה.

העולם על פי ולרי ולרי בוקובסקי אוצרות: רעות פרסטר, רויטל פרץ בן -אשר, בית האמנים על שם זריצקי, תל אביב, עד 27.7.2019

IMG_20190704_210822.jpg

את ולרי ביקובסקי השומר המיתולוגי בביתן הלנה רובינשטיין הכרתי בשנת 1992 בתערוכה האיקונית לא פחות "גספר ג'ונס" מאוסף ליאו קסטלי.

ולרי ממקומו מאחורי הדלפק, נהג לנהל שיחה ערנית עם הבאים בשערי הביתן, להעניק עצות, להביע את דעתו, ובעיקר להעניק לנו, אנשי המוזיאון שירים וציורים פרי עטו.

דלפק השמירה הצר הפך לסטודיו פורה, בו קטלוגים ואפמרה[1] – הזמנות מתערוכות קודמות שמשו מצע לעבודותיו, והבאים והיוצאים בשערי הביתן ,מקור להשראה.

"אמנים, אוצרים, מעצבים, בנאים, מבקרים ועובדי מוזיאון היו לו לחומרי גלם. ציורים ושירים שכתב הוקדשו וניתנו במתנה למושאי הציורים. הגירויים והאפשרויות האינסופיות שרחשו סביבו, סיפקו לו השראה נטולת מסננים, היררכיות, מעמד, מִגדר, דת או לאום. מעשה היצירה זרם כמו מעצמו, שכן הוא חש, שאינו כבול במגבלות זמן, תקציב ומקום".[2]

האוצרות רעות פרסטר ורויטל בן-אשר פרץ התוודעו לולרי ביקובסקי ולעבודותיו בשנת 2017. בשנה זו אצרה בן אשר בביתן את התערוכה "סביבות עבודה" שבה השתתפה פרסטר כאמנית. בין ביקובסקי לפרסטר נרקם קשר מעניין ופורה. וביקובסקי הרבה להעניק הצעות ייעול בתחומי העיצוב, ההצבה והמכירה לסניף  "קנולר – סניף הלנה רובינשטיין" שהקימה פרסטר בתערוכה.IMG_20190704_210811.jpg

שש עשרה שנים, שישים תערוכות, אלפי רישומים, מאות ציורים ועשרות שירים הצטברו באמתחתו של ולרי. בתום כמעט שני עשורים הופסקה העסקתו של ביקובסקי והוא נסוג אל הצללים. ספון בדירת חדר בפאתי העיר אשקלון המשיך ליצור.

הסגנון ה"אאוטסיידרי" של ביקובסקי נאמן לז'אנר הציור הנאיבי והשטוח.[3] מרבית הציורים כוללים דיוקנאות מן המרחב המשפחתי, האמנותי וממוחו הקודח. הדחיסות, הטוטאליות והשכפול, המאפיינים כל עבודה ועבודה בנפרד, באים לידי ביטוי בהצבת התערוכה ובאיכותה המצטברת. התלייה הצפופה חונקת ומעלה על הדעת ציורי קיר אשלייתיים בכנסיות, בעיקר מימי הביניים, אך המפתח לפענוח הקתדרלה הזו שמור בבטחה בנבכי תודעתו של ביקובסקי. בהיכל האמונה והאמנות על פי ולרי הוא ורק הוא אדון בממלכתו שלו..

[1] אפמרה מלשון החולף בארכיונאות, מתייחס להזמנות, כרטיסי אוטובוס, כרטיסים למופעים ועוד המיועדים לשימוש לזמן קצר, ולפח! או לאספנים!

[2] מטקסט התערוכה, כתבה רויטל בן-אשר פרץ,.

[3] ולרי ביקובסקי, אוצר אורי גרשוני. ביקובסקי השתתף במסגרת התערוכה "במעגלים אחרים: אאוטסיידרים, נאיבים, אוטודידקטים" שאצרה רותי דירקטור, מוזיאון חיפה לאמנות עכשווית, 2013IMG_20190704_210841.jpg