"יופי יכול להציל את העולם" (פיודור דוסטויבסקי) ביקור נשיא צרפת עמנואל מקרון בפתיחת הלובר באבו דאבי

5436
Emmanuel Macron in the Louvre Abu Dhabi. Photograph: Ludovic Marin/AP

ב-16 בספטמבר 2017 העליתי פוסט על הלובר באבו דאבי בצירוף ריאיון עמי ב"כאן תרבות" בהנחיית גואל פינטו

כעת עם פתיחת המוזיאון, ביקר מקרון, נשיא צרפת  במוזיאון הלובר החדש בבאבו דאבי, והתייחס לכך כדוגמא לדרך שבה יופי יכול "להילחם כנגד מוראות השנאה", בתקופה של מתח ניכר במזרח התיכון.

לאחר עשר שנות פולמוס ועיכובים, כולל האשמות באשר לניצול פועלים זרים, נפתח מוזיאון הלובר באבו דאבי. פרויקט המוזיאון העצום בגודלו, נוצר בשיתוף פעולה עם צרפת ועוצב ע"י הארכיטקט הכוכב ז'אן נובל.

המוזיאון, אשר ב"ראשו" כיפת כסף עצומה המסננת את האור העז של האי המדברי", הינו אחד מהפרויקטים התרבותיים הגדולים ביותר שנעשו באבו דאבי ומציין את הרצון לנוע לקראת השימוש באמנות כמנוף לקידום. אינטרסים של מדיניות חוץ. אך החדרים עם יצירות האמנות והחפצים יקרי הערך הינם גם דוגמא לנכונות הנלהבת של צרפת להשתמש ב"כוח" האמנות, התרבות והחינוך לקדם את מדיניות החוץ שלה עצמה.

5450
The Louvre Abu Dhabi sits on Saadiyat island. Photograph: Giuseppe Cacace/AFP/Getty Images

חנוכת המוזיאון ע"י הנשיא מקרון ונסיך הכתר של אבו דאבי מוחמד בין זאיד אל נהין מראה איך אמנות – מפיסול קדום ועד לציורי ואן גוך, יכולה לשמש לשם כינוסם יחדיו של מנהיגים בניסיון לקרב ולפשר.

4719
Artefacts of empire … exhibits in the museum. Photograph: Marc Domage/Louvre Abu Dhabi

ביקורו של מקרון השבוע אירע בזמן של אתגרים מהותיים באזור – מהמשבר בין קטאר לבין מדינות אחרות באזור, ועד לעימות בין סעודיה לבין אירן, המלחמה בתימן, והמתיחות בלבנון לאחר התפטרות ראש הממשלה סעד חרירי.

3500.jpg
‘I wanted to create a neighbourhood of art’… the Louvre Abu Dhabi, a decade in the making. Photograph: Kamran Jebreili/AP

בשוטטו בין כותלי המוזיאון, מקרון, אזכר את הסופר הרוסי פיודור דוסטוייבסקי שטען ש"יופי יכול להציל את העולם", והבטיח שהקשר במוזיאון חסר תקדים זה בין אירופה והעולם הערבי יעזור להילחם בטיפשות ובהתנגדות לקדמה.

הלובר של אבו דאבי – אשר יציג מאות עבודות מכל תרבות ותקופה, מחציתן בהשאלה מאוספי המוזיאון היוקרתי ביותר בצרפת – הוכרז זה זמן רב כ"מוזיאון האוניברסלי" הראשון בעולם הערבי. הפרויקט כונה כ"מוזיאון הראשון שנולד כתוצאה מהסכם דיפלומטי". עשר שנים קודם לכן צרפת ואבו דאבי הסכימו על שותפות בת שלושים שנה ששוויה 1.27 ביליון דולר, כולל 520 מיליון דולר לגבי השימוש של אבו דאבי בשם לובר.

בזמנו של הנשיא ז'אק שיראק, צרפת חיפשה דרך להשאיר את חותמה בעיר הבירה של האמירויות ו"להמציא אותה מחדש"  כעיר הבירה התרבותית של הגולף. הדבר עורר פולמוס בקרב דמויות בכירות בעולם המוזיאונים שהזהירו שצרפת מסתכנת ב"מכירת נשמתה" בעוד שאחרים תהו באשר לפרסומה הבעייתי של אבו דאבי בנוגע לזכויות עובדים, זכויות אדם וממשל פתוח.

מלכתחילה העסקה היתה פוליטית. לצרפת יש עמדות חוץ חשובות באזור, כמו הסניף הבינלאומי הראשון של אוניברסיטת הסורבון היוקרתית. וכשהנשיא הקודם ניקולה סרקוזי הניח את אבן הייסוד לעבודות הבניה בלובר ב-2009, הוא גם פתח בפני צרפת את הבסיס הצבאי הקבוע הראשון של צרפת באזור הגולף.

שיראק תיאר בזמנו את פרויקט הלובר באבו דאבי כתשוקה להבנה גדולה יותר בין מזרח ומערב. מקרון קרא למוזיאון "הלובר של המדבר והאור" ואמר שהוא מייצג מאבק ל"הגן על היופי, אוניברסליות, יצירתיות, היגיון ואחווה". כל זאת מציב אתגר דיפלומטי גדול.

 

Chrisafis, A. (2017, November 8). Re: Macron hails power of beauty as Louvre opens in Abu Dhabi. Retrieved from https://www.theguardian.com/world/2017/nov/08/macron-hails-louvre-abu-dhabi-as-example-beauty-fighting-discourses-of-hatred?utm_source=esp&utm_medium=Email&utm_campaign=Art++Weekly+2016&utm_term=251788&subid=10927571&CMP=EMCARTEML6852

https://www.theguardian.com/artanddesign/2017/nov/07/louvre-abu-dhabi-sheikh-chic-throws-controversial-construction-in-relief

הפוסט הקודם + הראיון ב"כאן תרבות" בהנחיית גואל פינטו 

 

"מַכְּתוּב" "ויורדים העירה" – שתי תערוכות בבאר שבע, העיר העתיקה *

P70720-115047.jpg
לירון לביא טורקניץ'

הדרמנו לבאר שבע. חוויה!

"מַכְּתוּב", תערוכה במוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח, העיר העתיקה, באר שבע, אוצרת ד"ר שרון לאור-סירק

התערוכה מוצגת במוזיאון האסלם שמשכנו במבנה היסטורי לשימור שבו שכן בעבר מסגד עות'מאני. בחצר, תערוכת קבע המציגה ממצאים ארכיאולוגיים מוסלמיים. בחללו הפנימי של המבנה מוצגת התערוכה "מַכְּתוּב", בה מוצגים אופני השימוש בנייר בארצות האסלם. התערוכה מתמקדת בקליגרפיה הערבית המהווה חלק משמעותי מתרבות ואמנות האסלם. מוצגים ספרי קוראן, ספרים מאוירים, קמעות, תעודות נישואין מפרס (יהודית ומוסלמית) בצד יצירות עכשוויות של שישה אמנים מישראל ומחו"ל.

בין העבודות המוצגות:                                                                                                    עבודתה של אלה פוניזובסקי ברגלסון אשר נעשתה במיוחד לתערוכה ((site specific), משתלשלת מכיפת המסגד. אלה כתבה בעברית ובערבית את המשפט "אהיה אשר אהיה" המתייחס אל האל (ספר שמות, פרק ג', פסוק י"ד). בעבודה העשויה בציפורן ודיו יש מן החזרה, והיא בוחנת את השוני שבין השפה העברית לבין הערבית באופן צורני ותוכני כאחד. בנוסף, נוצר בעבודה יש מעין "רעש" שכן שתי השפות "מפריעות" אחת למשניה, בצד תחושה של אחדות בשל המארג של רצועות הנייר לכדי ישות אחת.

P70720-114628.jpg
אלה פוניזובסקי ברגלסון

 

לירון לביא טורקניץ' בעיצוב בן הזמן המשלב כתב עברי וערבי. זהו פונט משולב המאפשר לקרוא באותו משפט, בו בזמן בעברית ובערבית. מחשבה מעניינת על אקט הראיה ועל העין המתבוננת ומתרגמת.

שירין נשאט, אמנית אירנית – צלמת ואמנית וידאו החיה בניו יורק עוסקת ביצירותיה לאחר המהפכה באירן – מעבר מחברה פתוחה ונאורה לחברה מסוגרת ונוקשה. במרכז העבודות של נשאט נשים בחברה המוסלמית באירן. בתערוכה מציגה נשאט תצלום מהסדרה "נשות אללה" ובו מוצגות נשים איראניות, עטויות צ'אדור (כסות מסורתית המכסה את הראש והגוף), ונושאות נשק, ועל רגליהן עיטור קליגרפיה בפרסית משירה של המשוררת האיראנית Forough Farrokhzad. [1]

בנוסף מוצגות בתערוכה עבודות של פריד אבו שקרה, קוטלו אטאמן, קזואו אישיאי.

P70720-114443.jpg
קוטלו אטאמן

בתוך המסגד ובחצר מוצגות עבודות נפלאות המשלבות מוטיבים האופייניים לקרמיקה טורקית וארמנית כאחד.

P70720-115614
ארמן דריאן

"יורדים העירה" – תערוכת אמני/יות העיר העתיקה באר שבע, גלריה טרומפלדור אוצרת: יהל זקס; מנחה: פרופ' חיים מאור

בתערוכה תשעה אמנים ואמניות הפועלים ויוצרים בתחומי העיר העתיקה בבאר שבע כחלק מפיתוח מואץ של העיר באר שבע כמוקד תרבותי ותיירותי.

בדף התערוכה כתוב ש"המשותף למציגים הוא החיבור לעיר העתיקה והאהבה לאווירה הייחודית של המקום. חיבור המתבטא ביצירה, אותה הכינו במיוחד לרגל התערוכה, המציגה את העיר העתיקה כפי שמשתקפת מעיניהן/ם". בתערוכה יצירות של מעיין-שירה הדר, דני מכליס, דניאלה מלר, דריה דוידוב, שני וייס, דורית שרף-בוסל, קרן חורש, עמר תומא-גרוסוסר, יוליה אייזנברג. היצירות במגוון מדיומים ופורמטים מפתיעות באיכותן. [2]

 

ביצירתה של דניאלה מלר, "מכונת זמן", שמן על בד, המוצגת בתערוכה נשאלת השאלה מה העין רואה ומה עולה מהתבוננות ביצירת מקור מול התבוננות בעבודה המוצגת בצילום. מכונת תפירה על מעמד, גריד קרמי, קשתות?

לשאלה זו דניאלה מספרת ש"המכונה מסמלת את אחד מבתי העסק הוותיקים בעיר העתיקה, המעניק שירות ארצי למכונות תפירה. בציור מופיע הקטר הידוע 70414, והוא מהווה את גוף המכונה. פני המכונה הניבטים אלינו הינם למעשה גלגל המייצג את "באר אברהם",[3] וזאת במקום הגלגל המקורי של המכונה; ובמקום הסמל של "זינגר" מסתתר חלון המסגד. הגריד מתייחס למפת העיר העתיקה. האריחים הינם מחווה לבתים בעיר העתיקה. ואילו למעלה מוצגות הקשתות של מוזיאון האסלם וכן דקלים. והכל בצבעי אוקר של קיץ וירוק של חורף שכן בחורף כל האזור עוטה ירוק רענן שמצהיב מיד לאחר הגשם האחרון".[4]

20464356_10214549977209376_396646377_n
דניאלה מלר

 

  • תודה מיוחדת לאב הבית במוזיאון לתרבות האסלם

[1] צילומים של שירין נשאט הוצגו זמן רב באוסף האמנות העכשווית –

Untitled (from the series "Rapture") 1999

 

 

 

 

 

 

[2] המידע מקטלוג תערוכת "יורדים העירה" תערוכת אמני/יות העיר העתיקה באר שבע, גלריה טרומפלדור: מרכז אמנות

[3] באר אברהם ראו: https://www.facebook.com/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%91%D7%90%D7%A8-%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D-200270116813395/

[4] תודה לדניאלה מלר על ההסבר

תערוכה במטרופוליטן, ניו יורק Court and Cosmos The Great Age of the Seljuqs

IA-Inv_1105_1
Astrolabe, 496 A.D Iran

50010, 1952.51.9

"Sultan Barkiyaruq b. Malik Shah Enthroned", from a Majma al-tavarikh (Assembly of Histories) of Hafiz-i Abru, Illustrated manuscript, folio, c.1425

במטרופוליטן, ניו-יורק מוצגת התערוכה  Court and Cosmos: The Great Age of the Seljuqs  מלווה ביצירות אמנות שנוצרו בין המאות ה-11-13 מטורקמניסטן ועד למזרח התיכון.

אחת מהתקופות הפרודוקטיביות ביותר בהיסטוריה של האזור מאירן לאנטוליה (בטורקיה המודרנית) מקבילה לתפקידם של הסלג'וקים וממשיכיהם בין השנים 1038-1307. הסלג'וקים אשר היו שושלת טורקית ממרכז אסיה, השתלטו על חלק ניכר מהעולם האסלאמי. בתחילת המאה ה-11 הצליחו הסלג'וקים להכניע ממלכות אסלאמיות אזוריות במרכז אסיה, ולבסוף אף הצליחו להשתלט על חלקים ניכרים של החליפות העבאסית, וצברו עוצמה עד לפלישה המונגולית במאה ה-13. תחת השלטון הסלג'וקי, נוצרו חילופין וסינתזה של מסורות ותרבויות שונות – כולל טורקמן, ביזנטיון, ארמניה, אירן ותרבויות נוצריות – אשר לוו בשפע כלכלי, קדמה במדע וטכנולוגיה, ופריחת התרבות.

270 פריטים בקירוב, כולל חפצים מקרמיקה, זכוכית, סטוקו, עבודות על נייר, חיתוכי עץ, טקסטיל ועבודות מתכת מאוספים ציבוריים ופרטיים מארה"ב, אירופה והמזרח התיכון מוצגים בתערוכה. רבים מהחפצים המוצגים לא הושאלו עד כה לתערוכה כלשהי. בין החפצים הייחודיים, השאלות מטורקמניסטן, כשלכך מתלווה משמעות פוליטית שכן התערוכה מציינת לראשונה את טורקמניסטן כמדינה עצמאית שאפשרה השאלה של אובייקטים היסטוריים למוזיאון בארה"ב.

תחת שלטונם של הסלג'וקים של אירן, מעמד הביניים שגשג, התפתח שוק לחפצי מותרות, הישגים טכנולוגיים ועידוד פטרונות של האמנויות, ואיקונוגרפיה מוסלמית חלחלה לעולם הנוצרי.

התערוכה מסודרת באופן תמטי ונפתחת בתצוגה של חפצים המונים את שמות הסולטנים הסלג'וקים וחברי האליטה השלטת.

בסקציה נוספת, מוצגת הסביבה החצרונית והפעילויות הקשורות לסולטנים ולאנשי החצר שלהם, בתבליטים בסטוקו, חפצי קרמיקה, עבודת מתכת ועוד.

שלושת המאות תחת שלטון הסלג'וקים היוו תקופה של המצאות והתפתחויות במדע, רפואה וטכנולגיה אשר השתקפו בכתבי יד ובמכשירים מדעיים ורפואיים של התקופה. דפים מכתב יד מאויר The Book of Knowledge of Ingenious Mechanical Devices מציגים מעט מההמצאות והחידושים הנפלאים של הגאון היצירתי  Ibn al-Razzaz al-Jazariשההמצאות שלו נעו משעונים וגלגלי מים לאוטומטה (רובוטים). ראוי לציון הינו מכשיר ניווט מוסלמי מוקדם (astrolabe).

האמנות הסלג'וקית מלאה בתיאורים של חיות ממשיות, מיתולוגיות והיברידיות המוצגים על אובייקטים גדולים וקטנים כאחד. תמה מועדפת היתה – קרב חיות. הסלג'וקים עודדו את האסלאם הסוני בטריטוריה שלהם, בנו מדרסים ומסגדים, ונתנו חסות ליצירת ספרי קוראן וטקסטים דתיים אחרים. בתערוכה מוצגים מספר ספרי אמנות נדירים המעוטרים באופן יפהפה. בסוריה, ואנטוליה שבה מרבית האוכלוסייה המקומית, כולל חלק מהאליטה השלטת היתה נוצרית – החפצים נושאים איקונוגרפיה נוצרית שבעשייתה המשיכו. כמו כן מוצג כלי פולחן מגיאורגיה עם כתובת בעברית, מה שמטעים את נוכחותן של אוכלוסיות יהודיות גם כן. אותם אמנים  שירתו לעתים קרובות קהילות מדתות שונות. לפיכך, הסגנונות והמסורות האמנותיות של קבוצה אחת התמזגו עם אלה של האחרות.

לאחרונה המט' הניו יורקי פתח את שעריו בפני סמנתה פאואר שליחת אובמה, נשיא ארה"ב באו"ם. השגרירה הזמינה דיפלומטים מ-15 מדינות לסיור בתערוכה זו.  בין הדיפלומטים היו נציגים מאפגניסטן, אלג'יריה, מצרים, עירק סנגל ועוד.

The exhibition is made possible by the NoRuz at The Met Fund and the Iranian-American Community.

אוחזר מתוך http://www.metmuseum.org/press/exhibitions/2016/court-and-cosmos