בתיה רגב, "יד ועין", ארבעים שנות יצירה, תערוכה, גלריית המשכן בית מאירוב, חולון אוצרת זיוה קורט 6.4.2019-16.3.2019

20190316_103255.jpg

העין המתבוננת והחווה נוכחים בעבודותיה מרובות הפנים של בתיה רגב. בעבודות המתפרסות על פני מספר מדיה – רישום, ציור בשמן, פנדה, אקוורל,  קולאז', מנדלות[1] ותכשיטים, ניתן למצוא אלמנטים חוזרים, שמיים, נופים, עצים, אדמה, דמויות, סוסים; בכל אלה ניכרים האהבה והקשב לסובב אותה, לפרט כשם שלמכלול. המבט המהווה דפוס משמעותי ביצירותיה, מזכיר את שכתב מרלו-פונטי: "גוף אנושי בא לכלל קיום, כאשר בין הרואה לנראה, בין הנוגע לננגע, בין עין אחת לשנייה, בין יד ליד, מתרחשת מין הצטלבות מחודשת, כאשר ניצת הניצוץ של החש-מוחש, כאשר נדלקת אש זו שלא תחדל לבעור…"[2] העבודות הן על מצעים גדולי ממדים בצד פורמטים קטנים.

20190316_103638.jpg

ציורי הנוף של רגב כוללים בדומה ל-Flaneur, המשוטט הצרפתי של ולטר בנימין,[3] את עקבות הפוסעים בשבילים ובדרכים; פינות נסתרות, חילופי העונות ואת הזמן החולף. נוף אשר תורבת בידי אדם, בצד נוף בראשיתי. יצירי אנוש ומרחבי השדות, השכונות, והחצרות, רחובות וסמטאות צרים של ערים ברחבי הארץ ועצים, ביניהם עצי זית וברושים, אקליפטוסים ואחרים. נופים ימיים – מרחבי הים הפתוח, המפרצים והנמלים, אפיקי הנחלים והאגמים, סירות הדייגים והספינות תופסים אף הם מקום משמעותי ביצירותיה של רגב.[4]

IMG-20190311-WA0000

בעבודות הרישום שלה נגלית רגב כרשמת מעולה. בעבודות אלו בין אם מדובר בנוף, ובין אם בתיאור גוף אנוש, ניכר כתב היד האישי של רגב והשליטה בקו. תנועת היד המיומנת העוקבת אחר העין המתבוננת, החווה וקשובה לסובב אותה. ההשתהות בין היד לבין העין, אותו רגע בין לבין… היקום על הפרטים והמכלול שבו, המוכר והנסתר, הנצחי ובר החלוף. מראות נוף שונים, אשר עקבות הזמן ניכרים בהם; נופי קדומים ונופים ימיים בצד נופים אורבניים, מבט מעל בצד התבוננות פרטנית נקיקים ובערוצי נחלים. בתיאורי הנוף כשם שבדמויות ניכר האיזון בין המסה ל"אנטי מסה", הקו הנוכח, המדגיש את מהות העץ, הגוף, והמתח בין הקו שהינו המתאר לבין הריק/מלא שבתוכו שיש בו מן הממשות.

20190316_103652.jpg

הציורים בצבעי פנדה ושמן של רגב נעים בין ריאליה להפשטה. תנועות ומקצבים בהדהוד מוזיקלי בקו וצבע; צבע עז וחם ולעתים קר, כתמי צבע בצד קווי מתאר. הטבע מוצג בהם בהדרו, כאתר של פיוס. תפקיד ניכר בעבודות אלו למהות האור ולשיעור שקיבלו בתיה וחברותיה בקבוצה של הצייר אליהו גת, שיש לערבב את הצבעים  עם הלבן, היות והאור בוהק.[5]

תיאורי העץ הנוכחים בעבודותיה של רגב, וגם בהם ניתן לראות את מצעד הזמן, הצבעוניות המשתנה במעבר העונות באנלוגיה לעונות חיי האדם. מהות העץ כפרט, כגזע, כחלק ומהות העץ כמכלול.

IMG-20190311-WA0013

דורית קידר כותבת: העץ של בתיה רגב נתפס לאור סימבוליקה אישית ואינטימית משלה. רגב מתבוננת בכל סדק, בקע, חריץ או תעלה כאילו היו הם חלק מגופה. היא חשה צורך להוסיף קרעי נייר, לצבוע אותם בפיגמנטים מלאכותיים, מלאי חיות, משמשים כהד לשרף. ההדבקות אינן משתלטות, הן מונחות בסדר מסוים, מתוך יראת העץ.

ואולי הרצון העיקש לחדור לתוך לבו של עץ מסמל, בעקיפין, את הכמיהה לגעת באני היצירתי. רגב בוראת עצים כי באמצעותם היא מתחייה.[6]

רישומי וציורי סוסים נוכחים אף הם ביצירתה של רגב, סוסים במלוא אונם, בתנועה וסטטיים, בזוויות שונות, מתוארים לעתים בהקצרה, בהתבוננות ושליטה באנטומיה בדומה לשליטה ברישומי העץ. עבודות רישום אלו נוגעות בנימי הנפש, וניכרת בהן ההרמוניה בין הקו למצע הנייר אליהם מתווספות לעתים נגיעות הצבע.

[1] המילה מנדלה, מסנסקריט, פירושה "מעגל" או "מרכז". מסמלת את היקום ואת נפש האדם. המנדלות מצוירות בטושים וטוליפים והן בצבעוניות עזה, ובהן צורות גיאומטריות, חיות וציפורים.

[2] מוריס מרלו-פונטי, העין והרוח, תל אביב, רסלינג, 2004, עמ' 23-22

[3] ולטר בנימין, שובו של המשוטט, מבחר כתבים, כרך א: המשוטט, תל אביב הקיבוץ המאוחד, 1996  עמ' 104-100. על דמותו של המשוטט (ה-flaneur הצרפתי) מרבה ולטר בנימין מרבה לעסוק בכתביו ; במיוחד בפרק על המשוטט ב"מפעל הפסאז'ים.

[4] מרים אור, בתי רגב בחיפוש אחר המוחלט, ישראל, 2006, עמ' 15-5.

[5] אירית לוין, אליהו גת מחוות נופים, אוצרת אירית לוין, בית האמנים 28.9.2017-22.10.2017

[6] דורית קידר, בתיה רגב, אנטומיה של עץ, עבודות על נייר, 1990-1989.

רוני סתר, מה שהיה ומה שעשוי היה להיות, תערוכה, הגלריה העירונית רעננה, אוצרת ארנה פיכמן 12.5.2018-14.7.2018

35064493_1709995692410584_5196807787031560192_n
אתרי העיר ברלין ורחובותיה מעניקים השראה ליצירתה של רוני סתר. המסע אותו עורכת רוני סתר הוא אל ברלין של תקופת רפובליקת ויימאר 1918-1933 שתוצאותיו סדרת עבודה גדולה, אשר הוכנה בהשראת ספרי הילדים של הסופר הגרמני אריך קסטנר: "אמיל והבלשים", "פצפונת ואנטון; "35 במאי"; "אורה הכפולה", ובנוסף הספר "ברלין- אלכסנדרפלאץ" של הסופר היהודי-גרמני אלפרד דבלין.
רוני מנכסת סצנות מספרים אלה שנכתבו בתקופת רפובליקת ויימר ומציגה אותן במדיות שונות – רישומים בחריטה ידנית על גבי שקף משולבים לעתים בהדפסות בתלת ממד של דמויות ואלמנטים נוספים; שילוב של צילום ורישום; רישומים עשויים באופן ידני אותם היא סורקת אל תוך הצילום. העבודה היא מאוד "ידנית" שכן רוני פוצעת לעתים את האמולסיה באמצעות כלי עזר – כלי חרט, מברגים כך שנוצרת צבעוניות שיש בה את הזהוב. את הצילומים רכשה רוני מארכיונים בגרמניה, ויש כאלה שצילמה בעצמה.
35164879_1709995699077250_6652140765038247936_n
אורנה פיכמן, אוצרת התערוכה: "מן הנכון להתייחס לעבודותיה של סתר תוך בחינת סגנונן, בחירת צבעוניותן והקשרן לפן הכלכלי-חברתי-תרבותי-אמנותי של ברלין (וגרמניה בכלל) תחת רפובליקה ווימאר כפי שתועדו בדפי ההיסטוריה… ברלין של ילדים עניים, ברלין של ילדי עשירים, מבוגרים המנסים לשרוד במשברי הזמן והחיים, את כולם תקפיא רוני סתר ביצירותיה. אל כולן היא תכניס את האווירה הנכונה של אותם הימים בעיר שחלפו ועברו. אותם גיבורי הספרים יהפכו, עם השנים, להיות אלה שעיצבו והשפיעו על ילדותה ובגרותה".

וכך ברלין של מעלה ומטה – עושר ועוני, בורגנות בצד דקדנטיות, את הכל מקפיאה רוני סתר ביצירותיה. ואל כולן היא מכניסה את האווירה האופיינית לברלין באותם ימים.

תודה לארנה פיכמן על קטלוג התערוכה, תודה לרוני סתר

31961599_1954450427962152_7954220354916843520_n (1).jpg

4 תערוכות צילום, ציור, מיצב, הגלריה העירונית לאמנות בית גורדון-לונדון ראשון לציון

יצאנו לראשון! ראשית, "שאפו"! על עבודות השיחזור המדהימות שנעשו במתחם המוזיאון העירוני, בבית גורדון לונדון, ומסביב, בהחלט מרהיב.

ועתה לתערוכות- בבית גורדון-לונדון מוצגות 4 תערוכות המייצגות מספר עולמות – ציור, צילום, מיצב + עבודת וידיאו ומייצגות ארבע אמניות ואמנים – אלדד מנוחין ועומר יאיר, רותם ריטוב, לאה טופר, גידי סמילנסקי באוצרותה של אפי גן.

לאה טופר, 'קמילות' – ציורים בפורמט גדול, בצד פורמט קטן. שלושת הציורים הגדולים על בד מייצגים טריפטיך ובו ייצוגי פרח הקאלה אותו פרח לבן ויפהפה שכאן מוצג בהקבלה לקריסת הגוף, לחלופיות הזמן ולמה שהזמן מעולל.

P70610-185757.jpg

בעבודות בפורמט קטן על נייר מציגה טופר כף יד בתנוחות שונות. לצייר כפות ידיים, זו משימה לא פשוטה. במאות 16-17 היו אמנים שזו היתה אומנותם, וטופר עושה זאת באופן מרגש. היד המושטת  אל פנינה -הפנינה כייצוג של הבתולה מריה, של טוהר ושלמות.

18424101_10155332007614181_1379192740220945143_n

P70601-122802

רותם ריטוב, 'עדהלעד', מיצב, עוסקת בקבר שייח מקומי כמרחב מייצג של המזרח התיכון. המיצב משלב מבנה עשוי יריעות שקופות למחצה יחד עם הקרנת וידיאו ובו ייצוג של עין סימן ל'עדהלעד' וסאונד המהדהד למיים מחלחלים.

המיצב מופיע מנותק ממקום ומזמן, ודימוי העין הגדולה הצופיה מעל משתף/לא משתף את הצופה, במעין אנלוגיה למישל פוקו ולספרו "לפקח ולהעניש" ולעין הצופה מעל תמיד ויודעת הכל.

P70601-123412.jpg

P70601-122521.jpg

גידי סמילנסקי, 'נגלה כסוד', ציור באנלוגיה לציור – ציור שנעשה במיוחד לחלל הגלריה, דיוקן עצמי המצויר משני צדדיו ובו דימוי כפול וטורדני המצוי בגבול דמדומים בין סדר לאי-סדר, ותהיה מצד הצופה באשר למתרחש.

P70610-185950.jpg

העבודות של ואלדד מנוחין, עומר יאיר, סטודיו 'אבו סורא' – צילום, עוסקות בטכניקות צילום אבודות ושימור ושחזור תהליכים.

אירוע 'מדברן' הוא אירוע הנחגג במדבר בארצנו מזה מספר שנים (בעקבות פסטיבל Burning Man הנערך מדי שנה בנבדה, ארה"ב) האירוע הישראלי מושך אליו קהל צעיר ורב. בשנה שחלפה יצאו אלדד מנוחין ועומר יאיר- שני צלמים צעירים בוגרי בצלאל אל האירוע על מנת לצלם ולהדפיס עבודות צילום, תוך כדי שחזור שיטות צילום והדפסה שכמעט חלפו מן העולם. הפרויקט מוצג בגלריה באופנים שונים: קופסאות אור המציגות נגטיבים, הדפסות גדולות, הדפסות כסף.

3999357355P70601-123632.jpg

 

"שיעור מולדת", גלריה-הסדנה לאמנות, יבנה

P70601-112634.jpg
מיכל אורגיל

 יגאל אופיר, רוני שגיא

P70601-111611
צילה פרידמן
P70601-111550
סמדר גולן

"שיעור מולדת", תערוכה בגלריה העירונית, יבנה; ארץ ישראל בימיה המוקדמים, כמקור לגעגוע בעבודות  של 18 אמנייות ואמנים במדיום הציור, הפיסול, הצילום והמיצב! העבודות בתערוכה נעות בין זיכרון אישי-פרטי לבין זיכרון קולקטיבי, חלקן בהומאז' לאמני עבר כיוחנן סימון, חלקן במחווה לראשית ההתיישבות, לדימוי הצבר, למושג "הבית" טעון המשמעויות, למושג גבול" הטעון אף הוא במשמעויות – בין עיר לכפר ולקיבוץ, בין חילונים לחרדים,  ומקומו של האחר בקרבנו.

P70601-112646.jpg
עופרי מרום

וכך כתב רוני ראובן, אוצר התערוכה ומנהל הסדנה -"בתערוכה 'שיעור מולדת' מציגים האמנים את סיפורם האישי הנושא לסיפורה של מדינה".

"האתמול הוא יפה והישן הוא הטוב, גלים של נוסטלגיה משתברים לחופה של ילדות וזיכרונות מראשיתם של ימים על חלוצים הבונים ומתיישבים במולדת בתולית, צפים ועולים".

P70601-111530.jpg
רפי פרץ

כדאי ורצוי לצאת מגבולות מדינת תל אביב, דברים נפלאים מתרחשים בתערוכות אלו.

P70601-113541.jpg
זינב ג'ריביע
P70601-112704.jpg
סיון כהן
P70601-112812.jpg
יואל גילינסקי
P70601-113007.jpg
זאב קרישר

P70601-113445

מיקי טרופר

P70601-112848.jpg

חיה גרץ רן