נעצוצים ונהלולים \ אוצרת: רונית רוט חדד, גלריה N D, רח' עוזיאל 52, רמת גן עד 10.5.2021

מציגות/ים מיכל אורגיל, רותי בן יעקב,  שירי דורון,  עדי הופמן, נעמי יעקב, עידית לוי, אסד עזי  
זויה צ'רקסקי, מרינה קוטלר, אסף רהט,  בלה רוזנבאום,  רונית רוט חדד,  אילן שדה

פרויקט סרט לילה: אנה פרומצ'נקו אוצר: דורון פישביין "רב מדי ופחות מדי"

הטבע על שלל ייצוגיו הוא נושא התערוכה "נעצוצים ונהלולים" באוצרותה של רונית רוט חדד. וכך גם בעבודת הווידאו של אנה פרומצנקו, בה לטבע על מופעיו השונים, על תהליכי הצמיחה, הפריחה והקמילה שבו, והמטען ההיסטורי שנושא עמו כל בול עץ תפקיד ניכר.

מיכל אורגיל
מרינה קוטלר
שירי דורון

זויה צ'רקסקי, באדיבות גלריה רוזנפלד

בעבודות שנבחרו לתערוכה, ניתן למצוא ייצוגים של טבע שיש בו מן היפה, האצילי ואף הנשגב, בצד תחושת "המאוים" שניתן למצוא בו בו גם האסתטיקה של הטבע וגם תחושת ה- Unheimlich- "האל-ביתי" מושג הקושר על-פי זיגמונד פרויד, את הביתי עם אימה מעיקה.[1] בתערוכה תורגם המושג Unheimlich לטבע שיש בו מן המאיים. מכאן כפי שמופיע בטקסט "הייצוגים של הטבע בתערוכה, יכולים להיות גם ייצוגים של טבע האדם, המבט של האדם הפנימי והחיצוני על הסביבה … טבע בתוך טבע…"

אסד עזי
אנה פרומצ'נקו, סטילס מעבודת הווידיאו
עדי הופמן, צילום לנה גומון
רונית רוט חדד
אסף רהט
עדית לוי
מימין שירי דורון, במרכז ומשמאל, מרינה קוטלר
נעמי יעקב

שם התערוכה "נעצוצים ונהללים" נלקח מישעיהו "וּבָאוּ וְנָחוּ כֻלָּם בְּנַחֲלֵי הַבַּתּוֹת וּבִנְקִיקֵי הַסְּלָעִים וּבְכֹל הַנַּעֲצוּצִים וּבְכֹל הַנַּהֲלֹלִים" (ישעיהו ז, יט)

נעצוצים ונהלולים הנם צמחים קוצניים המוזכרים בפסוק לעיל, ומייצגים את הצמחים ה"נחותים" אליהם שלח אלוהים את הזבובים והדבורים אשר תחתם יצמחו הברוש וההדס. כלומר, ההתייחסות אל מחזוריות הטבע היא היררכית מטבעה, ההיררכיה כמהות טבעית נמצאת בכל הרבדים מלכתחילה". (ציטוט מהטקסט)

רותי בן-יעקב
בלה רוזנבאום

תודה לרונית רוט חדד על החומרים ועל השיחה עמה.


[1] זיגמונד פרויד האלביתי, הקדמה לאלביתי יצחק בנימיני 7-8, רסלינג.

"אווטאר" | יעל תורן – תערוכת יחיד; קנופי | תערוכה קבוצתית, אוצרת נועה שיזף, דורון פישבייך, "קלפי", חלון הראווה גלריה רונית ND עוזיאל 52, רמת גן, עד 12.4.2021. בחול המועד בימים ב'-ה מ15:00-19:00 * לשעות הבוקר יש לתאם מראש

בתערוכות המוצגות בגלריה זו אני נעה מהפרט אל הכלל ובחזרה אל הפרט; מתערוכת היחיד של יעל תורן ולאחריה התערוכה הקבוצתית "קנופי" ובחזרה אל עבודת הווידאו "קלפי" בחלון הראווה השייך לגלריה. באופן מפתיע או שמא לא, לאחר קריאה, לבטים תחושת הבטן שלי- שתי התערוכות אותן אוצרת נועה שיזף, נעות בין התחומים, בין המקודש לארצי ובין הספירות השונות.

"אוואטאר" | יעל תורן – תערוכת יחיד

התערוכה "אוואטאר" נעה בין הממדים – בין הממשי לווירטואלי, בין מדיה שונות – חומר (חימר – חֵמָר וחֹמֶר),[1] נייר ועבודת וידיאו. שם התערוכה "אוואטאר" העלה בזיכרוני את סדרת האנימציה בטלוויזיה בה נהגנו לצפות לפני למעלה מעשור. דמויות בעלות כוח טלקינטי והיכולת לנוע בין הממדים, זהויות וישויות והשפעה מרחוק, לצאת מהמציאות המדומה אל העולם הממשי. בתערוכה מוצגות שלוש עבודות: עבודת הווידאו טרה קוטה, "סאקרום", "אבק אדם".

 "טרה קוטה", בעבודת וידאו זו בונה תורן מציאות מדומה באמצעות עבודת אנימציה תלת-ממדית. האמנית מבודדת דימוי של חייל אחד מבין אלפי החיילים שבצבא חיילי הַטֶרָקוֹטָה של צ׳ין שה-חואנג, קיסרה הראשון של סין (260-210 לפנה"ס), ליד העיר שי-אן במחוז שאאנשי, ויוצקת בו חיים באמצעות תנועות נשימה המכניסות בהדרגה את הצופה למצב מדיטטיבי. לעבודה נלוות אוזניות המאפשרות לצופה להתמסר לפעולת השאיפה-נשיפה המכשפת.

יעל תורן -טרה קוטה - סטילס מתוך וידאו

"סאקרום", מודל תלת ממדי שתוכנן על ידי תורן למדפסת חֵמָר דיגיטלית באנלוגיה לעצם הסאקרום המצויה בגוף האדם. בדומה לעבודה הנראית במבט ראשוני כפיסול, כך גם המילה "סאקרום" נושאת עמה משמעות כפולה. סאקרום – sacrum: המילה sacra – מקודש/ת מלטינית ו"סאקרום" – עצם העָצֶה הממוקמת בגב התחתון. בנוסף, המודל התלוי על קרס דייגים, נע סביב הציר שלו, מתעתע בעין הצופה בהיותו נדמה ולו לרגע כמגלם בחובו פני אדם.[2]

"אבק אדם" היא סדרת עבודות נייר אשר אף הן מתעתעות בעין הצופה, נדמות בה בעת לבן אנוש/מעופף/דמות פרעונית? עבודה שיש בה מן פוטנציאל ההשתנות במהלך השנים, עת קורוזיה מאכלת את הנייר ומדמה אותו לאבק "אבק אדם".

נועה שיזף: "ראשי הנייר המרכיבים את הסדרה נוצרו בסדנת נייר בגליל בטכניקה מסורתית שמקורה לפני כ 300 שנה. רגע לפני הכנסתם של הראשים למכבש, אז עוד היו חלקים ומושלמים בצורתם, הפעילה עליהם יעל שתי פעולות פולשניות המשחיתות את הפנים החלקות. פעולה אחת  מידית – צילוק פני השטח הלבנים. בפעולה השנייה יצקה יעל כבר תהליך הפקת הנייר אבקה שנוצרה מריסוק שאריות מתכות בהן נעשה שימוש בתעשיית הנשק; פעולה אלימה וסמויה מעין המתבונן שתבוא לידי ביטוי רק בעוד שנים רבות, כאשר החלודה ״הזוחלת״ לאיטה בין סיבי הנייר תכרסם את הפנים הלבנות. תהליך אנימטיבי נצחי כמעט, נוכח-לא נוכח, אוצר בתוכו את פוטנציאל הבעבוע הרוחש מתחת לפני השטח". (ציטוט מהטקסט של נועה שיזף)


 [1]  האקדמיה ללשון העברית – רבים משתמשים במילה חֵמר במשמעות clay, אדמה המשמשת לקדרות – במקום במילה חומר. https://hebrew-academy.org.il/2011/03/23/%D7%97%D6%B5%D7%9E%D6%B8%D7%A8-%D7%95%D7%97%D6%B9%D7%9E%D6%B6%D7%A8/

[2]  בדת הרומית הקדומה "סאקרה" sacra היתה קשורה לפולחן האלים. אם כי היו גם "סאקרה פריבטה" sacra private וכן "סאקרה פובליקה" sacra publica. בהתייחס  לתועלתו של הפרט, משפחתו, מולדתו….

קנופי | תערוכה קבוצתית ג'ולי אבישר | צביקה אלטמן | יאיר ברק | אסף גברא| ליטל דורצ'ין | אפרים ווסה | אורה כהן | דבורה נצר גרינברג | דורון עובד | אידית פישר כץ | נועה שיזף | נעה שחף שמחיוף | לימור תמיר

 גוף, עור, הנראה והסמוי מן העין כל אלה משמשים יחדיו בתערוכה "קנופי". בעבודות בתערוכה במדיה שונות מופיע הגוף על מופעיו השונים, הגוף הטורסו (אפרים ווסה), הגב המיוסר (דורון עובד), היד המנהלת דיאלוג משל עצמה (יאיר  ברק), הגוף המתעתע בנראות שלו בין הנשי לגברי להרמפרודיטס (אורה כהן), עולם הצומח, האדמה הים כל אלה מופיעים בתערוכה "קנופי", ששמה נגזר מארונות קבורה במצרים הקדומה, ומתהליכי החניטה שהיו נהוגים בה על מנת להבטיח את דרכם של אלה שאינם. וכל זאת בעבודות צילום, וידאו, ספרים, המזמנות מן הצופה להתקרב ולגלות.

אפרים ווסה – ללא כותרת- הזרקת דיו על נייר ארכיוני – 2018_1

אסף גברא – מזוודה – הזרקת דיו על נייר ארכיוני- 2020
מדריך לנערה המתבגרת- אידית פישר כץ- 2020

נועה שיזף, האוצרת: "התערוכה קנופי מתבוננת על הדיבור שבין הפנים והחוץ של הגוף; מתחקה אחרי המרחב שבין מח העצם – ליבת הגוף, אל פני השטח של העור שבא במגע עם החלל אותו מפלח הגוף בתנועתו. העבודות המוצגות בה מזמנות מבטים שונים על השפה שמנסח הגוף מול עצמו לבין העולם; גוף אנושי או וירטואלי, פניו של שד (Jinn), הספר כגוף, גבר/אשה/גבר, גופו של צמח או גופם של האדמה והים; כולם אוצרים בתוכם משהו, סודי או גלוי, הבא לידי ביטוי באמצעות שפת סימנים אישית, פרטית שמדבררת את המשהו הזה החוצה". (ציטוט מהטקסט של נועה שיזף)

דימויי הגוף המצוי בין הנגלה לעין המתבונן לבין מרכיביו השונים, העלה במחשבתי את הפילוסופיה הניאו-פלטוניסטית בה עסקתי בזמנו בהקשר לרנסנס האיטלקי, לאקדמיה הפלטוניסטית של פירנצה ולדמויות שהיו בה: קריסטופורו לנדינו, פיקו דלה מירנדולה, אנג'לו פוליציאנו וכמובן ההערצה למרסיליו פיצ'ינו, אותו מורה נבוכים לסנדרו בוטיצ'לי ולעבודות שלו העוסקות באידיאה השמיימית, ברוח וביצר, המגולמים בין השאר בגוף ובחלקיו המשויכים לרוח ואלו הקשורים ליצר, לארציות, לאדמה ולחומר.

מחירון – רשימת עבודות

פרויקט סרט לילה – קלפי, דורון פישביין –בסרט ״קלפי״, המוקרן בחלון הראווה של הגלריה במסגרת פרוייקט ״סרט לילה״ דורון פישביין מבצע  פעולות שונות באמצעות קלפי ישנה אותה מצא לאחר אחת ממערכות הבחירות האחרונות. תחילה הוא מדמה את הקלפי לסדין, ולאחר מכן מציב אותה על כן תווים ומדמה אותה למעין פרטיטורה, ובהמשך תולה אותה על קיר הסטודיו ומשתמש בה כמסך עליו מוקרן הסרט ״לה דולצ'ה ויטה״ של פדריקו פליני. בשיאו של המהלך הופכת הקלפי למצע ציורי עליו הוא מבצע פעולות אקספרסיביות המקצינות את נראותו של סמל של המדינה המודפס במרכזה.

תודה לרונית רוט חדד ולנועה שיזף על השיחה עמן ועל חומרי התערוכה


  

[2]  בדת הרומית הקדומה "סאקרה" sacra היתה קשורה לפולחן האלים. אם כי היו גם "סאקרה פריבטה" sacra private וכן "סאקרה פובליקה" sacra publica. בהתייחס  לתועלתו של הפרט, משפחתו, מולדתו….

חגית קזיניץ "מה שנשאר", קיר אמנית אוצרת: רונית רוט חדד, גלריה ND עוזיאל 52, רמת גן

IMG-20201109-WA0012 - עותק

קבוצת העבודות בקיר האמנית חגית קזיניץ בגלריה ND מופיעות תחת הכותרת שנלקחה מאחת היצירות המוצגות בו "מה שנשאר", כותרת מעוררת סקרנות! לשאלתי האם מדובר בשיירים, בהקשר לעבר? אזכרה קזיניץ את מה שמשאיר סימן או זכר באשר להתרחשות שעוצמתה הולכת ומתפוגגת, "ומה שנשאר" הוא הדהוד של זיכרון.

, ללא כותרת, טכניקה מעורבת 3 על ניר

ללא כותרת, טכניקה מעורבת על נייר, ללא כותרת, טכניקה מעורבת 4 על ניר

ללא כותרת, טכניקה מעורבת על נייר

, ללא כותרת, טכניקה מעורבת 2 על ניר

ללא כותרת, טכניקה מעורבת על נייר

העבודות המופשטות נושאות בחלקן שמץ של רמזים למציאות, נעות בין קו לכתם, בין תנועה לבין סטטיות, עשויות בקו מתומצת ובמנעד צבעוני הנע בין שחור, לבן, אפור ואדום. וכדברי רונית רוט חדד האוצרת "קבוצת עבודות זו מנהלת דיאלוג עם הרגעים החומקים, מחפשת את המרומז, מנסה להקשיב לדברים שלא נאמרים בקול, לרחש התהליכים שמתרחשים מתחת לפני השטח ומבעד לנראה לעין".

'מה שנשאר', אקריליק על בד, 160X120 סמ

'מה שנשאר', אקריליק על בד, 160X120 ס"מ

, ללא כותרת, טכניקה מעורבת על נירללא כותרת, טכניקה מעורבת על נייר

חגית קזיניץ היא אמנית ישראלית, רב תחומית, יוצרת בסטודיו שבדרום תל אביב.

חגית קזיניץ היא אמנית ישראלית, רב תחומית, יוצרת בסטודיו שבדרום תל אביב.

בוגרת המכללה לאמנות בית ברל (המדרשה)

עוסקת בעיקר בציור – שמן, אקריליק וטכניקה מעורבת על בד, עבודות מיצב פיסולי – יציקות בטון בשילוב טקסט ועבודות בטכניקה מעורבת על נייר.

תודה לחגית על השיחה עמה ועל החומרים

בגלריה ND שלוש תערוכות, רוח הדברים\ תערוכה קבוצתית אוצרת: ג'ניפר בלוך; חגית קזיניץ, מה שנישאר, אוצרת: רונית רוט חדד; פרויקט "סרט לילה"\ עבודות וידאו ארט של האמנית רעות אסימיני, אוצר: דולרון פישביין גלריה ND, רח' עוזיאל 52 רמת גן

רוח הדברים\ תערוכה קבוצתית:  ענת מיכאליס\ חן בללי\ אלחנדרה אוקרט\ ציבי גבע \ רונית רוט חדד\ לילך בר עמי\ סוזי שומוביץ, עתליה שחר\ שאדי טוואפרה\ דפנה שרתיאל\ חגית אונמני רובינשטיין\ דן זהבי\ מוסי ערמון \ אפרת פלג  רויטל לסיק \ מרגו גראן \ דורית גודארד \ יאיר טלמור \ דורון פישביין \ אילנה דותן \ אירית בלוך

עתליה שחר ברבור אקריליק על לוח עץ

עתליה שחר

אלחנדרה אוקרט

אלחנדרה אוקרט

אילנה דותן

אילנה דותן

לילך בר עמי

לילך בר עמי

בתערוכה הקבוצתית "רוח הדברים" בגלריה ND עבודות שעיסוקן ביום יומי ולעתים בשיירים, בצמיחה ובקמילה, ומנגד בסימני תרבות, בפשטות, אך גם ביופי, בהרף העין ובמבט החולף, נעות בין הפשטה לקונקרטיות ולתעתוע העין (טרומפלאייל), בין המונוכרומיות לצבעוניות בגרדציות מעודנות. עבודות המבקשות מהצופה רגע של הרהור, של התמהמהות והשתהות.חגית רובינשטיין

למעלה, חגית רובינשטיין, עיצוב ההזמנה, אפרת פלג

ימין מרגו גראן, שמאל, אלחנדרה אוקרט

ימין,  מרגו גראן, שמאל, אלחנדרה אוקרט

ימין, אורית בלוך, שמאל, שאדי טוואפרה

ימין, אירית בלוך, שמאל, שאדי טוואפרה

ימין, דפנה שרתיאל, שמאל, ציבי גבע

ימין, דפנה שרתיאל, שמאל, ציבי גבע

ימין, רויטל לסיק, למעלה שמאל, סוזי שומוביץ,למטה, אירית בלוך

ימין, רויטל לסיק, למעלה שמאל, סוזי שומוביץ, למטה, אירית בלוך

ימין, רונית רוט חדד, שמאל למעלה, אפרת פלג, למטה, רויטל לסיק

ימין, רונית רוט חדד, שמאל למעלה, אפרת פלג, למטה, רויטל לסיק

ימין,דן זהבי, משמאל, דפנה שרתיאל

ימין, דן זהבי, משמאל, דפנה שרתיאל

ימין,סוזי שומוביץ, אמצע, מרגו גראן, שמאל למעלה,רויטל לסיק, למטה, אילנה דותן

ימין, סוזי שומוביץ, אמצע, מרגו גראן, שמאל למעלה,רויטל לסיק, למטה, אילנה דותן

למעלה, אלחנדרה אוקרט, למטה, רויטל לסיק

למעלה, אלחנדרה אוקרט, למטה, רויטל לסיק

למעלה, יאיר טלמור, למטה , לילך בר עמי

למעלה, יאיר טלמור, למטה , לילך בר עמי

למעלה, מוסי ערמון, למטה, רונית רוט חדד

למעלה, מוסי ערמון, למטה, רונית רוט חדד

למעלה, ענת מיכאליס, למטה, דורית גודארד

למעלה, ענת מיכאליס, למטה, דורית גודארד

מרגו גראן, אלחנדרה אוקרט, שמאל,למעלה סוזי שומוביץ,למטה,רונית רוט חדד

מרגו גראן, אלחנדרה אוקרט, שמאל,למעלה סוזי שומוביץ, למטה, רונית רוט חדד

מימין, עתליה שחר, אמצע, דורון פישביין, שמאל, יאיר טלמור

מימין, עתליה שחר, אמצע, דורון פישביין, שמאל, יאיר טלמור

למעלה, רונית רוט חדד, למטה, לילך בר עמי

למעלה, רונית רוט חדד, למטה, לילך בר עמי

למעלה, ציבי גבע, למטה, חן בללי

למעלה, ציבי גבע, למטה, חן בללי

למעלה, עתליה שחר, למטה, אלחנדרה אורט

למעלה, עתליה שחר, למטה, אלחנדרה אורט

עתליה שחר, כתר שורשים אקריליק על נייר

עתליה שחר

דורית גודארד

דורית גודארד

אפרת פלג, שתי עבודות

אפרת פלג

תודה לרונית רוט חדד על החומרים