Joseph Dadoune, Incarnasion, Galerie Alain Le Gaillard e Galerie Le Minotaure, Paris, 4.11.2021-24.12.2021

"ציון הלא תשאלי"

בשתי גלריות בפריז: גלריה מינוטאור וגלריה אלן לה גייאר מוצגים עשרים תצלומים שנבחרו בקפידה מתוך פרויקט ציון של יוסף-ז'וזף יעקב דדון,  צלם, אמן וידיאו ובמאי.

בתערוכה "ציון: טרילוגיה קולנועית", שהועלתה במוזיאון פתח תקוה לאמנות בשנת 2007, באוצרותה של דרורית גור אריה, הוצגו עבודות וידיאו. כעת לראשונה, מוצגים צילומים שנלקחו מתוך ארכיון הדימויים של ציון, ארכיון המשמר מאות תצלומים, שצולמו במקביל להסרטות ובנפרד מהן.

העבודה ציון מורכבת משני סרטים, הנושאים את אותה כותרת: סרט שחור-לבן שאורכו 12 דקות, שהוקרן בשנת 2006 במוזיאון הלובר בפריז, וסרט בצבע שאורכו 60 דקות.

הסרט ציון בכיכובה של השחקנית רונית אלקבץ, נעשה בשיתוף מוזאון הלובר בפריז שאפשר לדדון לצלם בין כתליו. סרט שהינו מסע נפשי ופיזי הנע בין חוזות גיאוגרפיים ומנטליים כאחד; שכן הצילומים נעים בין נופי הילדות של האמן באופקים לבין נופי הים התיכון, נופי מדבר יהודה הנגב וירושלים, וכאמור במוזיאון הלובר בפריז. ציון, היא האנשה של ירושלים, דמות שפנים רבות לה, נעה בין זהויות ומצבי נפש שונים ומקוטבים. ההתייחסות היא למגילת איכה ולגורלה של ציון האם האבלה, הגולה, הנרדפת, המורדת והנענשת.

ביצירתו זו חוברים יחדיו עבר והווה, חולין, מיסטיקה וקדושה, בין יהדות לנצרות, מזרח ומערב. זו יצירה אלגורית על ירושלים בראי הזמן ואירועי ההיסטוריה, שאמנם הותירו אותה חבולה ופצועה, אך עם זאת ישות נצחית גאה.

אלקבץ, בדמותה של ציון, ישות מיתית ואיקונית כאחד, מניעה את העלילה העשויה בשפה חזותית, ומחברת בין קולנוע רוחני לבין אמנות, ובעיצוב אסתטי מוקפד. השמלות בהן היא מופיעה הן מבית היוצר של המעצב הפריזאי, כריסטיאן לקרואה.

ציון היא אישה ממשית, ובה בעת גם ישות דתית-מיסטית ואיקונה אוניברסלית, המגלמת הלוך רוח ומצב מנטלי כלל-אנושי. במהותה באות לידי ביטוי הטרגדיה והמלנכוליה שמקרינה ירושלים לעולם.

הצילומים במוזיאון הלובר נעים בין עתיקותיה של אשור, ש"הובאו" (נלקחו!) לצרפת לבין יצירות של אמנים צרפתים אייקונים כז'אק לואי דויד, "חטיפת הנשים הסבינות" ו"הכתרת נפוליאון".

עתיקותיה של אשור, הלובר
ז'אק לואי דויד, "חטיפת הסבינות" ו"הכתרת נפוליאון", 1807, הלובר

שני הייצוגים, ירושלים, עיר הנצח, הנושאת עמה מטענים של זיכרון, והלובר, מוסד מוזיאלי רב כוח, בעברו ארמון מלכי צרפת, מעלים בראשי את ההיסטוריון היהודי צרפתי פייר נורה (Pierre Nora) ואת הכתיבה שלו על מהות ההיסטוריה, והקשריה לעבר ולזיכרון כאחד.

לתערוכה נלווה קטלוג בצרפתית ובאנגלית.

הגלריות

04 November – 24 December. IncarnaSION  Galeries Le Minotaure & Alain Le Gaillard. Paris 

07. 05. 2021 Exhibition « AirSpace » Ramat HaSharon Municipal Art Gallery, Ramat Hasharon. IL (curated: Ravit Harari)

Shop: https://www.josephdadoune.net/shop  

An Italian culture minister threatened to refuse a promised loan of Leonardos to France

ליאונרדו דה וינצ'י, הבשורה, 1472 בקירוב, באדיבות גלירה אופיצי, פירנצה.jpg
ליאונרדו דה וינצ'י, הבשורה, 1472 בקירוב, באדיבות מוזיאוני האופיצי, פירנצה

ב-1911, ויצ'נצו פרוג'ה גנב את ה"מונה ליזה", בזמן של הסחת דעת ובתפר שבין סוף השבוע לתחילתו (זמן ציור משוער 1516-1503, וגם בנוגע לכך יש ויכוחים רבים). פרוג'ה רצה להחזיר אותה לאיטליה. מה שהוא שכח! וזו הערת שוליים שלי לכתוב בפוסט קצר זה הוא שליאונרדו דה וינצ'י כשנסע לעבוד בשירותו של פרנסוא ה-1, מלך צרפת, (בשנת 1516) לקח עמו את המונה ליזה ועוד מספר ציורים אותם אהב מכל. ועם מותו (1519), הם נשארו ברשותה של צרפת, תחילה באוספי מלכי צרפת, ועם הלאמת הלובר בזמן המהפכה הצרפתית, הפכו לחלק מאוסף מוזיאון זה.

למעלה ממאה שנה לאחר הגנבה המתוקשרת, אנו עומדים בשיאה של מחלוקת בין צרפת לבין איטליה, בשל רצון הלובר לערוך רטרוספקטיבה של יצירתו של ליאונרדו, לרגל 500 שנה למותו.

שרת התרבות Lucia Bergonzoni מבקשת לערוך דיון מחודש באשר לעסקה שנעשתה ע"י שר התרבות הקודם להשאיל את כל יצירותיו של ליאונרדו לצרפת, בהעירה: "ליאונרדו הינו איטלקי, הוא רק מת בצרפת".

ברגונזוני, הציעה שהעסקה אינה מאלו הרצויות במיוחד לאיטליה. "ליאונרדו היה איטלקי, ככלות הכל", מסרה לThe Telegraph. למה אין הם משאילים לנו את  "המונה ליזה?"

צרפת מתכננת להשאיל יצירות אמנות לאיטליה בתמורה לאלו של ליאונרדו לרגל תערוכה של רפאל במוזיאון הקווירנלה ברומא בשנת 2020.

ליאונרדו דה וינצ'י, מונה ליזה, 1516-1503, לובר, פריז.jpg
ליאונרדו דה וינצ'י, מונה ליזה, 1516-1503, לובר, פריז

Wexelman, A. (2018, November 18). Re. An Italian culture minister threatened to refuse a promised loan of Leonardos to France. Retrieved from https://www.artsy.net/news/artsy-editorial-italian-culture-minister-threatened-refuse-promised-loan-leonardos-france

 

מדריך לאמנות בווידאו החדש של ביונסה וג'יי-זי בלובר

victory
A still from the new video for Beyoncé and Jay-Z’s song “Apeshit.”

בהמשך לקונצרט בלונדון, ביונסה וג'יי-זי הכריזו על שיתוף פעולה חדש בשם Everything is Love, טרק נוסף בכותרת "Saludi!", ווידיאו ל"Apeshit", אחד מהטרקים שלהם שצולם בלובר, פריז וכולל צילומים של יצירות מופת מאוסף המוזיאון.

הציורים והפסלים המופיעים בווידיאו, מוצגים באופן פתייני ומתמקדים בעיקר בתפיסות של כוח, בתפיסות הנוגעות ליופי נשי, ובתיאורים של סבל. "המונה ליזה" (1503-1516 בקירוב) של ליאונרדו הינה כוכבת התערוכה, וביונסה וג'יי-זי מוצגים צופים בה, ואישה מסרקת את שיערו של גבר בתסרוקת אפרו בעודו יושב בחזית היצירה. (בשירותי הזרמת תוכן כולל Tidal , ששייך בחלקו לביונסה וג'יי-זי, סטיל של אימז' זה משמש בעטיפת האלבום).

הצמד והרקדנים המלווים שלהם שהו גם ליד יצירות אייקוניות כמו "ונוס ממילו" (101 לפנה"ס), ניקי מסמותרקי (190 לפנה"ס), "הכתרת נפוליאון" של דויד (1805-1807), והתנועות והתנוחות שלהם משקפות לעתים את אלו של הדמויות ביצירות האמנות.

בין השירים לבין הציורים יש הלימה כמו שקורה למשל ביצירתו של וורונזה "החתונה בקנה" (1563), וליין הנמזג.

Paolo_Veronese_008-350x238.jpg
Veronese’s The Wedding at Cana (1563).

אפשר שההתייחסות המעניינת ביותר הינה צילום של "דיוקן של אישה שחורה" של מארי-גיימין בנואה (1800) לקראת סוף הווידיאו. אפשר שמוצגת כאן השפחה שהובאה לצרפת מהאנטילים ע"י גיסה של בנואה. היצירה צוירה ב-1800 לאחר ביטול העבדות בצרפת.

Doris Y. Kadish, חוקרת בנושא העבדות בצרפת, כתבה שבעוד שחלק פירשו את האישה בציורה של בנואה כאלגוריה של הרפובליקה (היא מוקפת ע"י הדגל בטריקולור) או בהקשר למבטה הנחוש, היסטוריונית האמנות גריזדלה פולוק השוותה את האימז' לזה של סצנה במכירה פומבית של עבדים, וחוקרת האמנות Darcy Grimaldo Grigsby כתבה שהכותרת המקוממת, עושה דה הומניזציה למוצגת, ו"מציגה את הדמות כשהיא מופשטת-נשדדת כמו שפחה, ממהותה האנושית".

Marie-Guillemine_Benoist_-_portrait_dune_negresse-1.jpg
Marie-Guillemine Benoist, Portrait of a Negress, 1800.

יצירות אמנות אחרות המוצגות בווידיאו כוללות דוגמאות לסבל וצער כמו למשל "רפסודת המדוזה" של ג'ריקו (1818-1819), "פייטה" של רוסו פיורנטינו (1537-1540) ו"פרנצ'סקה דה רימיני ופאולו מלטסטה מהוללים ע"י דנטה וויריגיליוס (1835) בציורו של Ary Scheffer.

פרט להצגת אמנות, הווידאו גם מספק סיור קצר בלובר.

צילומי העבודות והווידאו -ARTnews

 

The Editors of ARTnews (2018, June 17). Re: A Guide to the Art in Beyoncé and Jay-Z's New Music Video at the Louvre. Retrieved from http://www.artnews.com/2018/06/17/guide-art-beyonce-jay-zs-new-music-video-louvre/

הלובר משאיל יצירות אמנות לתערוכה בטהרן

c25f4a3fb8c24ae5a89c058e85b8655b

אנשי עיתונות הציפו את המוזיאון הלאומי של אירן לפני כחודש, עם הגעתן של 50 יצירות אמנות מהלובר – תערוכה חשובה ראשונה ע"י מוזיאון מערבי. התערוכה משקפת את השימוש הנחוש של צרפת בדיפלומטיה תרבותית עת היא מנסה לבנות מחדש קשרים מסורתיים עם אירן, אף שיש מחלוקת ומתח בנושאים הקשורים לפוליטיקה ובטחון.

דלתות המוזיאון הלאומי במרכז טהרן החוגג 80 שנה להיווסדו, נפתחו לפני העיתונאים ולאחר מכן לציבור. בין הפריטים שהובלו במטוס היו ספינקס מצרי בן 2,400 שנה, בסט של הקיסר הרומי מרקוס אורליוס ורישומים מידי רמברנדט ודלקרוא. Judith Henon, אחת ממומחיות/מומחי האמנות שנשלחו ע"י מוזיאון הלובר תיארה: "חלק מהפריטים אף היו קלים לשינוע מאשר אחרים. הפרטנרים האירנים שלנו אהבו מאוד את הספינקס, אך הוא שוקל המון והיה מורכב ביותר להציבו במקום שנועד לו".

התערוכה מסכמת שתי שנות עבודה מאז שחוזה החילופין התרבותי נחתם במהלך ביקורו של הנשיא חסן רוחאני בפריס בינואר 2016. "קשרים בין צרפת ואירן הינם עמוקים ורבי שנים שכן צרפת היתה החלוצה בחקר ארכיאולוגי כאן", אמר Jean-Luc Martinez, נשיא הלובר לסוכנות הידיעות הצרפתית (AFP).

"זו תערוכה לא צפויה לחלוטין… היא מאפשרת לנו ליצור קשר בין רגע רב הוד זה ולקשרים שמקורם אי-שם במאה ה-19".

קשרי תרבות

לצרפת יש קשרי תרבות עמוקים עם אירן קודם המהפכה, והמוזיאון הלאומי עצמו נבנה ע"י אדריכל צרפתי, אנדרי גודארד, ב-1938.

בעוד שבריטניה ורוסיה נאבקו להשגת השפעה פוליטית בפרס של המאה ה-19, היו אלה הצרפתים שהובילו ונתנו את הטון במסעות חקר ארכיאולוגיים. "לצרפת היתה הקדימות בנושאים תרבותיים בשלהי המאה ה-19 והיא היתה היחידה ש'חפרה' באירן", אמר ז'וליאן קוני, אחד מהאוצרים של הלובר בתערוכת טהרן, ומומחה בנוגע לאירן. והוסיף שעל מנת לא לאפשר שליטה בכל לבריטניה ורוסיה, השליטים הפרסיים אפשרו בעיקר לצרפת שליטה בנושאי תרבות. "כתוצאה, הצרפתים הם שהקימו את שירות העתיקות בפרס ב-1930", אמר קוני. הדבר הועיל לשימור כוחה של צרפת בקרב האירנים, "ובזמן שאחרים עסקו בחיפוש אחר נפט, אנו התרכזנו בדברים חיוביים", אמר דיפלומט צרפתי.

האירוניה היא שהתערוכה עצמה נפתחת בזמן של מתיחות דיפלומטית בין צרפת לבין אירן. שר החוץ הצרפתי Jean-Yves Le Drian הגיע לטהרן לחנוכת תערוכת הלובר, אך גם על-מנת לקיים שיחות בנושאים קשים הקשורים לטילים הבליסטיים ולהתערבויותיה של אירן באזור.

העיתונות השמרנית של אירן האשימה את לה דריאן בהעלבת העם האירני עם הביקורת שלו על תכנית הטילים וכינתה אותו "מעריץ מתרפס" של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ.

תחום התרבות מציע הזדמנות להתמקד בנושאים חיוביים יותר בין צרפת ואירן, דבר שניתן לראותו במספר קשרי מסחר והשקעה, ביניהם יצרניות המכונית פז'ו ורנו כשם שחברת הגז והנפט Total[1] מאז הסכם הגרעין 2015. בין שתי המדינות אף קשרי אוניברסיטה, שכן 1,700 אירנים לומדים בצרפת.

"תערוכה זו משקפת את האיפה שלנו לחזק את הקשרים שביננו. אנו רוצים לומר שאירן חוזרת לנורמליזציה בינלאומית", אמר דיפלומט המלווה את לה דריאן, שר החוץ הצרפתי.

 

Text by NEWS WIRES. (2018, March 5). Re: Louvre lends art to Tehran for 'unprecedented' show. Retrieved from http://www.france24.com/en/20180305-france-iran-louvre-lends-art-tehran-unprecedented-show-cultural-diplomacy

 [1] "טוטאל" הינה חברה צרפתית רב לאומית העוסקת בנפט ובגז והינה אחת משבע החברות הגדולות בעולם בתחום זה. https://en.wikipedia.org/wiki/Total_S.A.

Iranians visit an exhibition of 50 artworks from French museum the Louvre on March 5, 2018 at the National Museum in central Tehran, the first major show by a Western [2]museum in the n's history. (Photo/Agencies)

[2] http://www.ecns.cn/visual/hd/2018/03-06/155975.shtml

"יופי יכול להציל את העולם" (פיודור דוסטויבסקי) ביקור נשיא צרפת עמנואל מקרון בפתיחת הלובר באבו דאבי

5436
Emmanuel Macron in the Louvre Abu Dhabi. Photograph: Ludovic Marin/AP

ב-16 בספטמבר 2017 העליתי פוסט על הלובר באבו דאבי בצירוף ריאיון עמי ב"כאן תרבות" בהנחיית גואל פינטו

כעת עם פתיחת המוזיאון, ביקר מקרון, נשיא צרפת  במוזיאון הלובר החדש בבאבו דאבי, והתייחס לכך כדוגמא לדרך שבה יופי יכול "להילחם כנגד מוראות השנאה", בתקופה של מתח ניכר במזרח התיכון.

לאחר עשר שנות פולמוס ועיכובים, כולל האשמות באשר לניצול פועלים זרים, נפתח מוזיאון הלובר באבו דאבי. פרויקט המוזיאון העצום בגודלו, נוצר בשיתוף פעולה עם צרפת ועוצב ע"י הארכיטקט הכוכב ז'אן נובל.

המוזיאון, אשר ב"ראשו" כיפת כסף עצומה המסננת את האור העז של האי המדברי", הינו אחד מהפרויקטים התרבותיים הגדולים ביותר שנעשו באבו דאבי ומציין את הרצון לנוע לקראת השימוש באמנות כמנוף לקידום. אינטרסים של מדיניות חוץ. אך החדרים עם יצירות האמנות והחפצים יקרי הערך הינם גם דוגמא לנכונות הנלהבת של צרפת להשתמש ב"כוח" האמנות, התרבות והחינוך לקדם את מדיניות החוץ שלה עצמה.

5450
The Louvre Abu Dhabi sits on Saadiyat island. Photograph: Giuseppe Cacace/AFP/Getty Images

חנוכת המוזיאון ע"י הנשיא מקרון ונסיך הכתר של אבו דאבי מוחמד בין זאיד אל נהין מראה איך אמנות – מפיסול קדום ועד לציורי ואן גוך, יכולה לשמש לשם כינוסם יחדיו של מנהיגים בניסיון לקרב ולפשר.

4719
Artefacts of empire … exhibits in the museum. Photograph: Marc Domage/Louvre Abu Dhabi

ביקורו של מקרון השבוע אירע בזמן של אתגרים מהותיים באזור – מהמשבר בין קטאר לבין מדינות אחרות באזור, ועד לעימות בין סעודיה לבין אירן, המלחמה בתימן, והמתיחות בלבנון לאחר התפטרות ראש הממשלה סעד חרירי.

3500.jpg
‘I wanted to create a neighbourhood of art’… the Louvre Abu Dhabi, a decade in the making. Photograph: Kamran Jebreili/AP

בשוטטו בין כותלי המוזיאון, מקרון, אזכר את הסופר הרוסי פיודור דוסטוייבסקי שטען ש"יופי יכול להציל את העולם", והבטיח שהקשר במוזיאון חסר תקדים זה בין אירופה והעולם הערבי יעזור להילחם בטיפשות ובהתנגדות לקדמה.

הלובר של אבו דאבי – אשר יציג מאות עבודות מכל תרבות ותקופה, מחציתן בהשאלה מאוספי המוזיאון היוקרתי ביותר בצרפת – הוכרז זה זמן רב כ"מוזיאון האוניברסלי" הראשון בעולם הערבי. הפרויקט כונה כ"מוזיאון הראשון שנולד כתוצאה מהסכם דיפלומטי". עשר שנים קודם לכן צרפת ואבו דאבי הסכימו על שותפות בת שלושים שנה ששוויה 1.27 ביליון דולר, כולל 520 מיליון דולר לגבי השימוש של אבו דאבי בשם לובר.

בזמנו של הנשיא ז'אק שיראק, צרפת חיפשה דרך להשאיר את חותמה בעיר הבירה של האמירויות ו"להמציא אותה מחדש"  כעיר הבירה התרבותית של הגולף. הדבר עורר פולמוס בקרב דמויות בכירות בעולם המוזיאונים שהזהירו שצרפת מסתכנת ב"מכירת נשמתה" בעוד שאחרים תהו באשר לפרסומה הבעייתי של אבו דאבי בנוגע לזכויות עובדים, זכויות אדם וממשל פתוח.

מלכתחילה העסקה היתה פוליטית. לצרפת יש עמדות חוץ חשובות באזור, כמו הסניף הבינלאומי הראשון של אוניברסיטת הסורבון היוקרתית. וכשהנשיא הקודם ניקולה סרקוזי הניח את אבן הייסוד לעבודות הבניה בלובר ב-2009, הוא גם פתח בפני צרפת את הבסיס הצבאי הקבוע הראשון של צרפת באזור הגולף.

שיראק תיאר בזמנו את פרויקט הלובר באבו דאבי כתשוקה להבנה גדולה יותר בין מזרח ומערב. מקרון קרא למוזיאון "הלובר של המדבר והאור" ואמר שהוא מייצג מאבק ל"הגן על היופי, אוניברסליות, יצירתיות, היגיון ואחווה". כל זאת מציב אתגר דיפלומטי גדול.

 

Chrisafis, A. (2017, November 8). Re: Macron hails power of beauty as Louvre opens in Abu Dhabi. Retrieved from https://www.theguardian.com/world/2017/nov/08/macron-hails-louvre-abu-dhabi-as-example-beauty-fighting-discourses-of-hatred?utm_source=esp&utm_medium=Email&utm_campaign=Art++Weekly+2016&utm_term=251788&subid=10927571&CMP=EMCARTEML6852

https://www.theguardian.com/artanddesign/2017/nov/07/louvre-abu-dhabi-sheikh-chic-throws-controversial-construction-in-relief

הפוסט הקודם + הראיון ב"כאן תרבות" בהנחיית גואל פינטו 

 

הלובר באבו דאבי

resize540x360_e6e652d50e5d6f86c310d3ded7074c8d_bb783aed63c865eb1d7d178756e6819e2000x1333_quality99_o_1atbttcj9ips1nq4b4ngk3pu3o6
Louvre Abu Dhabi  TDIC, Architect Ateliers Jean Nouvel

כאן תוכלו להאזין לראיון בהשתתפותי בתכנית 'גם כן תרבות' בהנחיית גואל פינטו, כאן תרבות,  החל מ1:04:00 (שעה וארבע דקות)

הלובר אבו דאבי הכריז ב-6 בספטמבר על פתיחת דלתותיו לציבור ב-11 בנובמבר, 2017. בשל עיכובים בבניה, חנוכת הבניין שתוכנן ע"י האדריכל הנודע ז'אן נובל – נדחתה מספר פעמים מאז שהוכרז על הפרויקט ב-2007.[1] Agence France-Museums, ארגון גג שנוצר על מנת לפקח על הקמת המוזיאון, נתן למוסד אור ירוק לאחר שעבר את הבדיקות הסופיות באוגוסט השנה.

לרגל הפתיחה יגיע הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון לביקור בן יומיים באבו דאבי. מקרון עשוי להשתמש בהזדמנות זו על מנת לקדם את האג'נדה האנטי-טרוריסטית שלו, שהינה בראש העדיפות של מדיניות החוץ שלו. "אנו הולכים סוף סוף לעזוב את תחום הדמיוני ולגלות לא רק את העיצוב הארכיטקטוני של ז'אן נובל, אלא גם את התוכן של המוזיאון החדש, שנהגה תחת הסכם דו צדדי שאפשר עשייה ייחודית זו", אמר מנהל הלובר   jean-Luc Martinez ל- Art Newspape.

המוזיאון ממוקם במרכז התרבות באי סעדיאת ((Saadiyat Island ששטחו 27 קילומטרים רבועים. הפתיחה החגיגית תהיה מ-11 ועד 15 בנובמבר, ותלווה באירועי תרבות, וביקורים של מנהלי מוזיאונים מרחבי העולם. במקום, בית הקפה ומוזיאון ילדים. התערוכה הראשונה בכותרת From One Louvre To Another הינה באוצרותו של ז'אן לוק מרטינז, מנהל הלובר, פריז, ותפתח   ב-22 בדצמבר. התערוכה תעסוק בהיסטוריה של הלובר בפריז, מראשיתו כמקום מגורי מלכי צרפת והאוסף המלכותי, ועד לפתיחתו כמוזיאון ציבורי.

כמחצית מהעבודות בתצוגה (החלו בתליית העבודות ב-5 בספטמבר) הינן השאלה לזמן ארוך מהלובר ומוזיאונים צרפתיים אחרים, ומחצית נוספת הינה מהאוסף המלכותי של אבו דאבי; 620 יצירות שנרכשו במהלך עשור בעצת הלובר ונשמרו בצרפת. היצירות תוצגנה בין כ-300 פריטים שהינם כבר בהשאלה מ-13 מוסדות צרפתיים למשך עשר השנים הבאות. גלריות המוזיאון, מסודרות באופן כרונולוגי ותמטי כאחד, ומחולקות ל-12 פרקים החל מהתקופה הפרהיסטורית ועד לאמנות עכשווית. עבודות בתצוגה תכלולנה חלק מהרפרזנטציות הפיגורטיביות הראשונות כמו the Bactrian Princess statuette  אשר נוצר במרכז אסיה לקראת סוף המילניום השלישי לפנה"ס; הסרקופגים של הנסיכה המצרית Henuttawy, בתו של פרעה רעמסס ה-2 ואשתו המלכה נפרטיטי; פסלונים מאפריקה; קבוצת פסלים גרקו רומיים ומצריים מהלובר, קבוצה של פסלי שיש המציגים את אפולו והנימפות שהוזמנה ע"י לואי ה-14 עבור הגרוטו בוורסאי, והאוסף של אבו דאבי של עמודים רומיים עתיקים. בנוסף יוצגו עבודות המייצגות את האסלם בצד עבודות של ליאונרדו דה וינצ'י, ז'אק לואי דוד, וינסנט ואן גוך ופול גוגין; עבודה מונומנטלית מידי אי וויווי ועבודה של האמנית האמריקאית ג'ני הולצר, שתוכננה במיוחד עבור המוזיאון. האוסף מייצג מערב ומזרח; פרהיסטוריה ועכשיו; נצרות ואסלם!.

עלות הקמת המוזיאון כמיליארד פאונד, סכום הכולל את בניית המבנה, רכישות, השאלות של יצירות אמנות ושימוש בשמו של הלובר, פריז, שהסכים להשאיל את שמו למוזיאון אבו דאבי החדש לשלושים השנה וששת החודשים הבאים.

"עם נרטיב גלובלי ייחודי וחזון לחקור את תולדות האמנות בקונטקסט רענן, לובר אבו דאבי הינו מקום בו מבקרים יכולים לבוא להבין את התרבויות שלהם ושל אחרים", אמר מנהל המוזיאון Manuel Rabate'. "הארכיטקטורה המהפכנית משלימה ייצוג של אוצרות יוצאי דופן שמייצגים סנפשוט של יצירתיות אנוש, וסוללת את הדרך לדיונים חדשים.

LAD_Louvre_Outreach_Manuel_RabateLO
Manuel Rabaté Abu Dhabi Tourism & Culture Authority. Photo: Erik and Petra  Hesmerg http://theartnewspaper.com/interview/exclusive:-the-first-interview-with-louvre-abu-dhabi's-french-director

מבנה הלובר החדש באבו דאבי משלב בין תפיסות העונות לאסתטיקה בת זמננו בצד מתן כבוד למסורת ולמקום בו הוא ממוקם. במבט על נראות גלריות המוזיאון באנלוגיה לכפר ערבי המונח על פלגי מים. מעל לחללי המבנה מונחת כיפה שמשקלה 7,700 טון. הכיפה מורכבת מ-8,000 מוטיבים המושפעים מאלמנטים ערביים/מוסלמיים.

מוזיאון זאיד[2] הלאומי להיסטוריה ולמורשת המקומית, האמור להיפתח בעוד כשנה, מקום בסיוע המוזיאון הבריטי,] לונדון ובתכנונו של האדריכל הבריטי נורמן פוסטר; בנוסף עומד להיפתח סניף גדול ביותר של מוזיאון הגוגנהיים, בעיצוב של פרנק גרי, האדריכל היהודי אמריקאי.[3] כמו כן יפתח מרכז לאמנויות הבמה בתכנון משרד האדריכלים זאהה חדיד, ומוזיאון ימי בתכנון האדריכל היפני טדאו אנדו.

יש לציין שלפרויקטים אלו מטרות חיוביות – למתג את המזרח התיכון באופן חיובי, בעידן של טרור, מיתוג שמשמעותו שיפור תדמית בעיני המערב. ברם תכנון המבנים ע"י מגה אדריכלים, עלות הבניה הגבוהה ביותר, וטענות לניצול הפועלים הזרים עולים כקול אחר המדבר על קולוניאליזם ואימפריאליזם תרבותי. על כך בפוסט אחר.

כאן תוכלו להאזין לראיון בהשתתפותי בתכנית 'גם כן תרבות' בהנחיית גואל פינטו, כאן תרבות,  החל מ1:04:00 (שעה וארבע דקות)

Noce, V. (2017, September 6). Re: Diary louvre Abu Dhabi to Open on November 11. Retrieved from http://theartnewspaper.com/news/louvre-abu-dhabi-to-open

[1] החוזה שנחתם ב-2007 בין הלובר לנסיכות אבו דאבי, עמד על 10 ביליון יורו

[2] זאיד הינו אביו של השיח ח'ליפה, שליט אבו דאבי.

[3] שיח ח'ליפה בן זאיד  פנה ב-2005 לתומס קרנס, מנהל הגוגנהיים דאז, באשר להקמת שלוחה חדשה של המוזיאון באבו דאבי.

האמן JR גורם לפירמידה של הלובר "להיעלם"

‏‏JR-louvre-museum-installation-paris-designboom-04 - עותק

."JR at the Louvre." Courtesy of JR

GettyImages-532757022

."JR at the Louvre." Courtesy of Joel Saget/AFP/Getty Images

JR-louvre-museum-installation-paris-designboom-03.jpg

."JR at the Louvre." Courtesy of JR

מבקרים בלובר בפריס מתקבלים במראה לא מוכר: פירמידת הזכוכית האייקונית של אי. אם פאי, ציון דרך שמשמש ככניסה המחודשת של המוזיאון מאז 1989, הינה עדין שם, אך ניתן להתבלבל בשל יצירת אמנות הרחוב המתוחכמת של JR.

אמן רחוב צרפתי יצר אשליה אופטית מדהימה בכך שכיסה את הפירמידה בצילום נייר עצום של המוזיאון. אם הצופים עומדים בזווית ימין, במקביל לאימאז' עם המבנה שמאחוריו, הפירמידה "נעלמת", מתמוססת אל תוך הפסדה של המוזיאון.

JR מספר שכמעריץ של פאי, שמח לעבוד ולהגיב לפרויקט הארכיטקטוני הידוע: התרשמתי מרצונו לבנות את הפירמידה באופן מצטנע; הוא רצה למזג אותה עם הסביבה", סיפר האמן ל-Artnet News  באימייל.

"אלפי תיירים מצטלמים מדי יום ליד הפירמידה, ורציתי להקשות עליהם בכך שהסרתי את הפירמידה, כך שהם הסתכלו ונעו מסביב על מנת למצוא את הנקודה טובה ביותר לצלם צילום", הוסיף JR.

הפרויקט שלראשונה אינו מציג פנים משל JR, הוצב והושלם ב-25 במאי. ההתערבות האילוזיוניסטית של האמן הינה תגובה לעיצוב הקונטרוברסלי בזמנו של פאי.

כיום קל לשכוח שהתגובה ההתחלתית לפירמידת הזכוכית והמתכת של פאי היתה הרבה פחות חיובית. במאמר מ-1985 ב-New York Times צוין שהפרויקט, שהיה אז בשלבי בניה, כונה "בדיחה ארכיטקטונית", דבר מכוער ביותר, התערבות אנכרוניסטית של שגעון גדלות".

Emile Biasini  שפיקח בזמנו על פרויקט החידוש, בטח בהצלחת התהליך, ואמר ל-Times "תוך עשר שנים, אני מבטיח לכם שכל הוויכוחים והטיעונים ישכחו. הפירמידה תהיה שם והצרפתים יסתכלו עליה כעל משהו נוסף מהקלסיקה שלהם". והוא צדק.

"בתחילה הפרויקט  של פאי זכה לביקורת, כעת הוא מתקבל בהסכמה  ניכרת", אמר JR ל-Wall Street Journal: "חשבתי שיהיה זה מעניין להציג איך הלובר יראה "כאילו" הוא ללא תוספת הפירמידה".

"JR at the Louvre" is on view at the Louvre, May 25–June 27, 2016.

Cascone, S. (2016, Mai 27). Re: JR Makes the Louvre's Pyramid Disappear in New Project. Retrieved from  https://news.artnet.com/art-world/jr-louvre-pyramid-disappears-503423