מארוחה ביער בולון בפריס למוזיאון בניו יורק, המטרופוליטן, ניו יורק, 150 שנה להיווסדו

 

920x920
Photo: Courtesy Of The Metropolitan Museum Of Art

ב-13 באפריל, השנה מלאו 150 שנה להקמת מוזיאון המטרופוליטן (המט') לאמנות בניו יורק. לרגל האירוע תוכננו אירועים ייחודיים, ביניהם הצגת פרטים מיוחדים מהאוסף העצום של המוזיאון, אך הכל נעצר ב-13 במרץ, עת המוזיאון סגר את שעריו לציבור כשם שמוסדות תרבות רבים אחרים. ועם זאת לרגל האירוע מבקשים מנהל המוזיאון הנס הוליין והנשיא והמנכ"ל דן וייס לבטא את דאגתם לאלה הסובלים מהמגפה ולהודות לרבים שנרתמו לסייע בקו החזית של משבר בריאות עולמי זה. מחמם את הלב לראות את "המט" ומוזיאונים אחרים ברחבי העולם העובדים בשלט רחוק לתמוך בקהילות.

מוזיאונים נושאים עדות לאתגרים לא צפויים, וכאן מתבקש המומנטום לעשות רפלקציה על אירועים היסטוריים. אחד מהאתגרים של מוזיאון באשר הוא הינו לבאר את העבר שלנו כך שניתן יהיה לשקף את ההווה.

על הקמת המוזיאון בעיר ניו יורק החליטה חבורה של אנשי עסקים אמריקאים בעת שישבו לסעוד ביער בולון בפריז. המוזיאון שוכן במרכז מנהטן, בצדו המזרחי של הסנטרל פארק, ויש בו מוצגים ממצריים העתיקה (כולל מקדש דנדור שהובא בשלמותו ממצריים), אמנות אסייתית, אוקיאנית, אפריקנית, אמנות ימי הביניים, רנסנס איטלקי ואמנות מארצות השפלה, בצד אמנות מודרנית ואמנות אמריקאית, המכון לתלבושות  ואופנה. בדומה למתרחש בתחום המוזיאונים בעולם, גם "המט" עבר שיפוצים והרחבות במהלך המאה העשרים.

 

 

On Our 150th Anniversary, We Reflect on The Met Community

April 13, 2020
Daniel H. Weiss, President and CEO; and Max Hollein, Director

https://www.metmuseum.org/blogs/now-at-the-met/2020/150-anniversary-president-director

 

"טבע שתורבת" אורית חופשי ומחמוד קייס, נקודת מבט גלריה זימאק, ה' באייר 68 אוצר ירון הרמתי 28.3.2019-14.2.2019

Orit-Hofshi-Deliberation-2019-בהמתנה
אורית חופשי

אורית חופשי ומחמוד קייס מציגים יחדיו בחלל גלריה זימאק. חופשי מזוהה עם מדיום ההדפס הנוכח בעבודותיה, קייס מזוהה במוטיב הערבסקה בעבודות המיצב שלו.

בשני המקרים המדיום הוא עץ – עץ שתורבת. העץ, טבע כתרבות, הן באשר להדפס העץ והן בנוגע לקורות העץ אשר תורבתו אף הן.

IMG_20190218_181506 (1).jpg
מחמוד קייס

רון ברטוש כתב  "על ההבדל בין עץ tree לבין עץ wood האחד צומח גדל, ניכרת בו השתנות לפי העונות ומחזור החיים. השני, הוא חומר גלם שנוצר על ידי האדם למטרותיו".

אורית חופשי, אמנית בכירה הציגה ומציגה בתערוכות במוזיאונים בארץ ובעולם, ולאחרונה נקנתה אחת מהעבודות שלה ע"י מוזיאון המטרופוליטן בניו-יורק. חופשי, מרבה להציג מראות נוף בעבודותיה, לעתים אפוקליפטיים, ועושה זאת בווירטואוזיות.

בשיחה עם אורית: "הדימוי על נייר בעבודותיי מודפס באופן ידני ולא במכבש.  את עבודותיי לא ניתן להדפיס במכבש משום שהלוחות מעץ האורן, אותם אני מייצרת באמצעות הדבקה בסטודיו, אינם מייצרים משטח ישר ואחיד. מכאן שבמכבש לא כל האינפורמציה תועבר מהלוח אל העץ. ובנוסף, מפאת גודלם של הלוחות שמידותיהם גדולות משטח ההדפסה של המכבשים, אני מדפיסה באמצעות כף עץ לאט לאט מספר שעות. חשוב לי גם לציין שהן בעבודות על נייר והן בפלטות העץ משולבים מדיה נוספות כמו רישום וראבינג[1], ולכן התוצאה היא שהעבודות הן יחידניות ולא ניתנות ברובן לשכפול, או יצירת עותקים.

Quest-2016-2.jpg
ארית חופשי

מחמוד קייס, אמן צעיר, הציג בתערוכת יחיד במוזיאון תל אביב לאמנות. קייס מזוהה עם מיצבי הערבסקות[2] נטולי (לכאורה) הממד הדתי-אסלמי. בעבודותיו הערבסקה יוצרת מארג עדין ואוורירי; דפוס החוזר על עצמו. במיצבים שלו ניתן לעתים לטייל, ולהתחקות אחר האלמנטים המעודנים.

IMG_20190218_181538.jpg
מחמוד קייס

וכך בין קטבים – טכניקת ההדפס/מיצב; יחסי מערב/אסלם, העין נעה בין מארג הערבסקות האוורירי של קייס לבין כתב היד הייחודי של חופשי.

Upon-This-Bank-and-Shoal-of-Time-02_Orit-Hofshi.jpg
אורית חופשי

 

תודה לאורית חופשי

[1] ראבינג – שפשוף עיפרון שומני על נייר מעל משטח עץ חרוט (בצרפתית, פרוטאז', בעברית, מיחוי).

[2] ערבסקה – מוטיב דקורטיבי הרווח בעיטורים וארכיטקטורה אסלמית, מתאפיין במדגמים המאזכרים צמחיה בצד הפשטה, שזורים אלו באלו.