הדר גד, נורא, יפה, אוצרת: ד"ר סמדר שפי, גלריה רוטשילד אמנות 7.5.2022-7.4.2022

בתערוכה "נורא, יפה'" של הדר גד בגלריה רוטשילד אמנות חוברים יחדיו שני מושגים – "נורא" (נורא יפה, נורא קשה) ו"יפה", שללא הפסיק החוצץ עשוי להיות "נורא יפה". תערוכה שכשמה "נורא, יפה". העבודות המהלכות קסם על הצופה, מפתות להתקרב ולהבי מה מתואר בהן, וה-subtext, העיסוק ב"יצירות מוחרמות" ע"י הנאצים ומשתפי הפעולה עמם בגרמניה ובארצות שנכבשו באותה עת.

Hadar Gad, The last painting, Oil and pencils on canvas, 100×200 cm, 2020

אלה עבודות שגד ציירה במקביל ובהמשך להכנת התערוכה Afterlives: The Lost Stories of Looted Art, שהוצגה במוזיאון היהודי בניו יורק עד ינואר 2022 .

התערוכה בניו-יורק התחקתה אחר קורותיהן של מספר עבודות, במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחריה, כחלק מהעיסוק הגובר בבירור ההיסטוריה של יצירות שנבזזו או נמכרו בכפייה בשנות השלטון הנאצי. לצד האובייקטים שנבזזו, הוצגו עבודות של ארבעה אמנים עכשוויים, ובהם גד.

Hadar Gad, Polish Landscape, Oil and pencils on linen, 200X150 cm 2020

גד התמקדה בציוריה בגורל ספריות ואוספי אמנות יהודיים ולא יהודיים וכן במרכזי הצלת העבודות והשבתן, שבעלות הברית הקימו בתום המלחמה.

"כשכותבים על נושא השואה, צריך לדמיין שאנו בנוכחות של ילדים בוערים." הצהרה זו ע"י ההיסטוריון יהודה באואר Bauer, הוקראה בכנס של Art Dealers Association of American symposium on the subject of war loot, וזה שלח רעד בקהל. הדובר, Jonathan Petropoulos, היסטוריון בקולג' Loyola בבולטימור, רצה לבטא את תחושתו באשר לאופי המוסרי הייחודי של אמנות שנבזזה במהלך מלחמת העולם השנייה. "זהו גורל שקשור לעתים קרובות באופן בלתי ניתן להפרדה עם השמדת העם," הוא אמר. נישול וגירוש קדמו לרצח. אמנות זו אינה רכוש בלבד… היא חלק מפשע מרושע ביותר בהיסטוריה. זה דורש שיקול מיוחד, טיפול מיוחד."

פטרופולוס קרא לשיתוף פעולה בין דילרים, אספנים, אנשי מוזיאונים וחוקרים לחקור את מקור יצירות האמנות ולהחזירן, אם הן נבזזו, לבעלים החוקיים שלהם.

Hadar Gad,Jeu de Paume diptich, Oil on canvas, 100X140 cm, 2021

המאמץ להשבת יצירות אמנות מורכב ומתעתע. גרמניה הניעה מאמצים רבים בנדון; ויש מדינות ששיתפו פעולה בנדון, ויש שלא ממש… [1]

בתערוכה עולות סוגות שעניינן זיכרון, זיכרון אישי וזיכרון קולקטיבי, ומהו ואיך מנכיחים אותו. סוגה בה עוסקים ולטר בנימין, פייר נורה, יוסף חיים ירושלמי ועוד רבים וטובים.

Hadar Gad, Memory disorder 12-13, Oil on canvas, 40x40x2, 2022

אוצרת התערוכה ד"ר סמדר שפי מציינת: "גד אינה מעתיקה חפצי תרבות אלא הופכת אותם לתבניות זיכרון: ההיסטוריה המחרידה נוכחת אך עם זאת ערמות הספרים או היצירות המצופפות הן נוכחות יציבה, שאינה קמלה או נעלמת. גד נוגעת במקום שבו תרבות וסמלי תרבות מהווים נשמה יתרה, חוצים את הפיזי אל המטאפיזי.

בעבודותיה, הספרים המוצגים על המדפים נושאים שמות אמנים שנרצחו:: קטלוגים לציורים שלא צוירו…" (מטקסט התערוכה)[2]

נורא, יפה, הופך לנורא יפה! רב הוד בעבודותיה של גד המוצגות בתערוכה. עבודות על נייר ובציורי השמן.

Hadar Gad

תודה לענבר כהן, באשר לטקסט התערוכה והדימויים


[1] מאמר זה הינו חלק ממחקר מתמשך שלי והרצאות בנוגע ליצירות אמנות וספרים מוחרמים, וזיכרון Sylvia Hochfield,  Do the Right Thing, Artnews, Feb. 1998 p.66

[2] ד"ר סמדר שפי, הדר גד נורא, יפה, ציטוט מטקסט התערוכה.

בווריה, נאצים, ויצירות אמנות מוחרמות

Jan-van-der-Heyden

Jan van der Heyden, (Dutch 1637-1712)View of a Dutch square (Holländisches Platzbild). Now in the possession of the Cathedral Church Association of Xanten, Germany. Courtesy of CLAE

 

Henriette-Hoffmann-von-Schirach.jpg

Henriette-Hoffmann-von-Schirachages via Getty Images

בעשור האחרון עסקתי ועודני עוסקת בזיכרון, זיכרון אישי, זיכרון קולקטיבי ואיך הוא בא לביטוי בתחום המחקר שלי. מאחר ונושא היצירות המוחרמות היה קרוב ללבי ועודנו, אני עוקבת באדיקות אחר פרסומים בתחום, ומסתבר ש"הרצחת גם ירשת" עדיין ממשיך…

ביזת אוצרות אמנות על ידי הנאצים ומשתפי הפעולה עמם התרחשה קודם מלחמת העולם השנייה ובמהלכה. הביזה התרחשה באופן שיטתי באירופה – בצרפת, גרמניה, אוסטריה, הולנד, בלגיה ועוד מדינות שנכבשו ע"י הנאצים ונעזרו במספר גופים ממשלתיים לפיקוח וביצוע החרמת יצירות האמנות. לאחר מלחמת העולם השנייה הוחזרו מעט מהיצירות לבעליהן, אך מאמץ רציני להשבת רכוש יהודי נעשה בשניים ומחצית העשורים האחרונים. ועם זאת מסתבר שלא די, ומפעם לפעם מתוודעים לגודל הזוועה ולגזל שנעשה גם לאחר המלחמה ביודעין.

מס' ימים קודם, עיתון גרמני Süddeutsche Zeitung  פרסם  ממצאים של דוח "מצמית" https://news.artnet.com/art-world/germany-returned-nazi-looted-art-nazi-families-530786 שהוכן ע"י הוועדה ליצירות אמנות מוחרמות באירופה שבסיסה בלונדון Commission for Looted Art in Europe CLAE המציגה שלאחר מלחמת העולם השנייה, גרמניה החזירה יצירות אמנות שהוחרמו ע"י הנאצים למשפחות הקשורות לנאצים, במקום לקורבנות שמהם הן נגנבו.

החקר של CLAE קיבל משנה תוקף בשל דרישה ממשפחת גוטליב ומתילד קראוס, שברחו מוינה ב-1938. שמות רבים מעורבים. ביניהם, יש דוח מפורט איך אחת  Henriette Hoffmann-von Schirachבתו של חברו הקרוב של היטלר והצלם Heinrich Hoffmann, ואשתו של "Gauleiter" הידוע (מושל האזור של היטלר) של וינה Baldur von Schirach- השיגו ציור אחד – ציור של כיכר הולנדית משל יאן ואן דר היידן, שבמקור השתייך למשפחת קראוס.

ויש הרבה חומר!  למעשה משפחת קראוס מנסה להשיג 160 יצירות אמנות בקירוב.

ואילו הרשויות בגרמניה the Bayerische Staatsgemälde-Sammlungen (Bavarian State Collections) השיבו בהצהרה ארוכה ומפורטת שהטענות הינן "שקריות" ו"נעשו מאמצים רציניים ונרחבים ביותר בחקר המוצא בעשורים האחרונים והגיעו לממצאים ברורים." בהמשך הוצהר ש"ההנחה ש the Bayerische Staatsgemälde-Sammlungen אינה מתעמתת בהיסטוריה ואינה עובדת בשקיפות הינה שקרית

עו"ד  שונים מפקפקים בגרסת הרשויות ביניהם Nicholas O'Donnell, מומחה חוק לאמנות שטיפל במקרים של החזרת יצירות אך אינו מעורב במקרה של קראוס, והינו סקפטי באשר לקו ההגנה של המוסד הבווארי, ולכך שנענו בחפץ לב לנאצים שאמרו שאלה יצירות שלהם.

Christopher Marinello עו"ד נוסף שמתמחה בהחזרת יצירות וחלק מקבוצת העוסקת בהחזרת יצירות מוחרמות-CEO of London-  אף הוא מפקפק בגרסה זו. שורדי השואה נעלמים ועמם גם הטענות לרכוש, צריך לעשות מעשה מיידי.

נחכה להמשך….

Kinsella, E. ( 2016, June 29) . Re: Art Experts Blast Bavarian Museums' Attempt to Rebut Nazi Loot Claims. Retrieved from https://news.artnet.com/art-world/experts-blast-bavarian-museum-response-nazi-loot-claims-533999