והספינה עדיין שטה, אמנים: אריה ברקוביץ/ דבורה מורג/ חוה ראוכר / טלי אמיתי-טביב/ טליה טוקטלי/ פאטמה אבו רומי/ רונית ברנגה/ שוקה גלוטמן בית האמנים, אלחריזי תל אביב, אוצרת: דליה דנון 2,5.2019 – 25.5.2019

 

התערוכה ״והספינה עדיין שטה״ המוצגת בבית האמנים עוסקת בייצוגים של חפצי מעבר, במשמעות הזיכרון האישי, בפרשנות שאנו מעניקים לזיכרונות, ובאופן שבו הם מתורגמים ליצירות אמנות.

גל הרמט כותבת בטקסט התערוכה: "איזו טביעת רגל יש לחפצים בעקבות מעברים ותמורות? מה השתנה בהם והאם הם משתנים אתנו?

התערוכה 'והספינה עדין שטה' עוסקת בייצוגים ובתרגומם לעבודת אמנות  של הקונספט הפסיכואנליטי על פי ד. ויניקוט לחפצי מעבר, דרך שיט במסעות החיים, תלאות הזמן והמקום".

חפץ מעבר, אותו חפץ ילדי, מגן, תומך ועוטף מקבל פרשנויות שונות ביצירות האמניות והאמנים המוצגות בתערוכה. נקודת המוצא היא מן האישי, הפרטיקולרי אל האוניברסלי והמהלך אותו נוקטים האמנים/יות בתערוכה נעשה תוך כדי התבוננות אחורה אל העבר, לחרדות, מצוקות, מאבקים ופרידות, וגם השלמה.

IMG_20190521_131558_BURST1.jpg

יצירות האמניות והאמנים המוצגים בתערוכה עוסקות במגוון מדיה: ציור, צילום, מיצב, וידיאו, פיסול  וקראפט.

טלי אמיתי-טביב יוצרת מחדש באמצעות צילום את הזיכרון שלה מחדר העבודה של הדוד הסופר מרדכי טביב. בילדותה, כשנסעה לבקר בבית הדודה חנה והדוד מרדכי נהגה לשבת בחדר ששימש כחדר האורחים וגם כחדר העבודה של הדוד. אמיתי-טביב מתארת את המהלך הקורה לרבים מאיתנו עת עוברות השנים, שכן בזיכרונה החדר הכיל ספריה עצומה בגודלה שהרשימה עד מאוד את כל רואיה. טביב עוסקת, במבט מאוחר, בהתגמדותה ועליבותה של הספרייה, של חדר הילדים ושל החדר של סבא ועומדת על הפער בין ילדות ובגרות, זיכרון ומציאות, חדש וישן והדרך שבה הסתכלה על חפצים אז והיום.

IMG_20190521_131354.jpg

IMG_20190521_131243.jpg

אריה ברקוביץ מציג מיצב מורכב מרישומים, פסלים וצילום משנות ה 70. בתהליך רפלקטיבי על יצירת עבודות עץ  כחפץ מעבר מטאפורי  מספר ברקוביץ: ״בילדותי בעיירה קטנה ברומניה, נהגתי להרכיב לעצמי את המשחקים והצעצועים. על עץ הפקאן שבחצר הבית הרכבתי נדנדה, ועליה עליתי עם הקורקינט המאולתר שלי, וכמובן שהרעיון הסוריאליסטי הזה הסתיים בנפילה, פירוק הקורקינט וחדירת המסמר שחיבר את שני חלקיו לתוך הרקה שלי. למזלי הצלחתי לשלוף את המסמר לעצור את הדם ובכך לצאת בחיים. טראומה זו מלווה אותי כל חיי.  ובאה לידי ביטוי בעבודות האמנות שלי שיש בהן את מוטיב העץ שאמור לסמל יציבות וביטחון אבל בגד בי כשהנדנדה שעל הענף שלו הפילה אותי. העבודות בתערוכה מהדהדות לחוסר יציבות, שיווי משקל, פירוק והרכבה, ילדיות וטראומה, בחינת גבולות ותוצאותיה…

IMG_20190521_131446.jpg

 

2Z3A8218צילומי חלל אלה ברקוביץ.jpg

רונית ברנגה  העבודות השבריריות של ברנגה מספרות ספור המורכב מהגופניות של כלי הקיבול, החפצים  הדוממים (הבובה, הקומקום) כמו מתעוררים ומקבלים "חיים" כמו בסיפור אימה. הגוף- חפץ הדומם נמחץ בידיים החובקות והצובטות אותו, ונוצרת אינטראקציה גופנית כמעט בולימית של טשטוש גבולות בין מה שנתפס כחפץ או כגוף, תעתוע של העין.

Hollowed Lady squeezing a kettles #3 02.jpg

IMG_20190521_130710.jpg

שוקה גלוטמן  /  בים הגדול.  גלי השיר ימשיכו לערסֶל את הילד לתוך שנת חלום עמוקה, ועוד ילדים אינספור יירדמוּ כך לנצח… תווי פניו של מחבר השיר ילכו ויִימוגו, ומילותיו ישובו וישמעו לעד בפי אימהות עייפות. הצלילים יחזרו ויעוררו רוחות עָבר, עִמם נשוּט הרחק אל האופק. ואם תִּרצו… אין זוֹ אלא אגדה.  2Z3A8211צילומי חלל אלה ברקוביץ.jpg

גלוטמן מבקש לחבר אותנו לזיכרונות מעורפלים של ינקות, אל חלום רחוק אישי, אינטימי ועם זאת אוניברסלי. אנחנו שטים אתו אל האופק ותוהים לעצמנו ממה עשויים זיכרונות ילדות, צלילים, חלומות, תקוות ופחדים. מה אנו נושאים אתנו, איך החפצים טומנים בחובם זיכרונות ומספרים סיפור אודות מעברים, טקסי מעבר וחוויות.

IMG_20190521_131312.jpg

דבורה מורג

חוט ומחט

חיי רקומים בחוט שני.

תפירה ורקמה הם שפת אם עבורי

בילדותי כיסיתי בדים בתפרים קטנים וצפופים:

תך שרשרת, תך מילוי, תך גבעול ותך מכונה.

להרטיב את החוט עם לשוני

להשחיל את החוט לקוף המחט

למולל באצבעותיי קשר בקצהו,

לדקור את הבד מלמעלה למטה ומלמטה למעלה,

וכשדקרתי את כרית האצבע

אימא אמרה שזה סימן שהרקמה תצא מרהיבה.

כשבגרתי חיברתי בדים בתפר נסתר.

בחוטים אדומים תפרתי את החלקים שהם חיי.

השביל והחיבור כאחת.

את חוט הדיבור משכתי מפי / מלשון אימא

מילים לבתי רקומים / כתובים בחוטים אדומים

הנמשכים מתוך גרוני.

IMG_20190521_131423.jpg

IMG_20190521_130941.jpg

טליה טוקטלי שבה אל זיכרונות בית אביה בווינה, ממקמת את הבית על מפה שיצרה על קיר חלל התערוכה בבית האמנים בתל אביב. טוקטלי מציבה אובייקטים רקומים שירשה ושבבוא היום יעברו לילדיה ולנכדיה. שמירתם ואגירתם של החפצים  משמשים אותה כחומרי גלם והיא יוצרת חפצי מעבר ישנים-חדשים המשקפים את הזיכרונות שלה כתמונה המקפיאה אותם בזמן מסוים. זיכרונות של אז כפי שהם נחווים הרגע, עבר שנחווה כהווה.

IMG_20190521_130741.jpg

טליה טוקטלי - פרט מתוך מיצב

פאטמה אבו רומי, משחזרת זיכרונות משפחתיים של אביה בציורים בהם השטיח והאב מתאחדים ונפרדים, נפרמים ונארגים מחדש ויוצרים מעין חפץ מעבר בין הילדה של אבא לאישה הבוגרת שמתבוננת בו באהבה וחמלה, אך גם כמשטח המאפשר וחוסם במקביל. אבו רומי רוקמת סיפורי חקר על מעברים משפחתים מאב לביתו, מאם לביתה, מחוטי כותנה, צמר, עץ ,חימר, צילומים זיכרונות וחששות.

IMG_20190521_131220.jpg

2Z3A8199 (1).jpg

בדיוקן עצמי בתוך סרקופג יוצרת חוה ראוכר אובייקט מעבר בין מצב של חיים למצב של מוות. רגע שעוזר לה, לדבריה "להתיידד  עם המוות ולנהל אתו דיאלוג". בתוך כך, נוצרת אשליה אופטית בתוך האובייקט הקעור, שגורמת לדימוי להראות כמו בתנועה, להיכנס ולצאת  כאילו משוחח עם הצופה.

IMG_20190521_131340.jpg

ולסיכום, פתחנו בהתבוננות בחפץ אישי של האוצרת דליה דנון באזור הכניסה לחלל התערוכה! בחירה מאתגרת ומרגשת באמירה האישית שבה. משם המשכנו במהלך בציר הסירקולציה משמאל לימין, השתהיתי לראות ממה עשויים הזיכרונות הטווים בחוטיהם עבודות אלה המנהלות דיאלוג עם חפצי מעבר כשברקע מהדהד שירו של נתן יהונתן "אותה דוגית נוסעת" המלווה את התערוכה. שאפו על ההצבה היפה והמעניינת בחלל!

תודה לאוצרת דליה דנון ותודה לגל הרמט על הטקסט

 

מדריך לאמנות בווידאו החדש של ביונסה וג'יי-זי בלובר

victory
A still from the new video for Beyoncé and Jay-Z’s song “Apeshit.”

בהמשך לקונצרט בלונדון, ביונסה וג'יי-זי הכריזו על שיתוף פעולה חדש בשם Everything is Love, טרק נוסף בכותרת "Saludi!", ווידיאו ל"Apeshit", אחד מהטרקים שלהם שצולם בלובר, פריז וכולל צילומים של יצירות מופת מאוסף המוזיאון.

הציורים והפסלים המופיעים בווידיאו, מוצגים באופן פתייני ומתמקדים בעיקר בתפיסות של כוח, בתפיסות הנוגעות ליופי נשי, ובתיאורים של סבל. "המונה ליזה" (1503-1516 בקירוב) של ליאונרדו הינה כוכבת התערוכה, וביונסה וג'יי-זי מוצגים צופים בה, ואישה מסרקת את שיערו של גבר בתסרוקת אפרו בעודו יושב בחזית היצירה. (בשירותי הזרמת תוכן כולל Tidal , ששייך בחלקו לביונסה וג'יי-זי, סטיל של אימז' זה משמש בעטיפת האלבום).

הצמד והרקדנים המלווים שלהם שהו גם ליד יצירות אייקוניות כמו "ונוס ממילו" (101 לפנה"ס), ניקי מסמותרקי (190 לפנה"ס), "הכתרת נפוליאון" של דויד (1805-1807), והתנועות והתנוחות שלהם משקפות לעתים את אלו של הדמויות ביצירות האמנות.

בין השירים לבין הציורים יש הלימה כמו שקורה למשל ביצירתו של וורונזה "החתונה בקנה" (1563), וליין הנמזג.

Paolo_Veronese_008-350x238.jpg
Veronese’s The Wedding at Cana (1563).

אפשר שההתייחסות המעניינת ביותר הינה צילום של "דיוקן של אישה שחורה" של מארי-גיימין בנואה (1800) לקראת סוף הווידיאו. אפשר שמוצגת כאן השפחה שהובאה לצרפת מהאנטילים ע"י גיסה של בנואה. היצירה צוירה ב-1800 לאחר ביטול העבדות בצרפת.

Doris Y. Kadish, חוקרת בנושא העבדות בצרפת, כתבה שבעוד שחלק פירשו את האישה בציורה של בנואה כאלגוריה של הרפובליקה (היא מוקפת ע"י הדגל בטריקולור) או בהקשר למבטה הנחוש, היסטוריונית האמנות גריזדלה פולוק השוותה את האימז' לזה של סצנה במכירה פומבית של עבדים, וחוקרת האמנות Darcy Grimaldo Grigsby כתבה שהכותרת המקוממת, עושה דה הומניזציה למוצגת, ו"מציגה את הדמות כשהיא מופשטת-נשדדת כמו שפחה, ממהותה האנושית".

Marie-Guillemine_Benoist_-_portrait_dune_negresse-1.jpg
Marie-Guillemine Benoist, Portrait of a Negress, 1800.

יצירות אמנות אחרות המוצגות בווידיאו כוללות דוגמאות לסבל וצער כמו למשל "רפסודת המדוזה" של ג'ריקו (1818-1819), "פייטה" של רוסו פיורנטינו (1537-1540) ו"פרנצ'סקה דה רימיני ופאולו מלטסטה מהוללים ע"י דנטה וויריגיליוס (1835) בציורו של Ary Scheffer.

פרט להצגת אמנות, הווידאו גם מספק סיור קצר בלובר.

צילומי העבודות והווידאו -ARTnews

The Editors of ARTnews (2018, June 17). Re: A Guide to the Art in Beyoncé and Jay-Z's New Music Video at the Louvre. Retrieved from http://www.artnews.com/2018/06/17/guide-art-beyonce-jay-zs-new-music-video-louvre/

Wish you were here V&A announces details of Pink Floyd exhibition

3137

Pink Floyd in 1967, with Nick Mason, Rick Wright, Roger Waters and Syd Barrett. Photograph: Marc Sharratt/Rex Features

בעקבות ההצלחה הגדולה של תערוכת דיוויד בואי במוזיאון ויקטוריה ואלברט, לונדון, עומדת להיפתח באביב 2017 רטרוספקטיבה ללהקת פינק פלויד.

מוזיאון ויקטוריה ואלברט הידוע בשמו V&A הינו מוזיאון המוקדש לאמנות, עיצוב ומיצג, מסרה האוצרת ויקטוריה ברואקס Victoria Broackes בהודעה לעיתונות. "פינק פלויד מתחו את הגבולות האמנותיים, יצרו הקשרים בין מוזיקה לאפקטים חזותיים, וחלק מהתיאורים האייקונים ביותר בתרבות הפופולרית".

בתערוכה יוצגו 350 אובייקטים כולל כלים, שירה הכתובה בכתב יד, פוסטרים, רישומים ארכיטקטוניים והדפסים פסיכודליים, חלקם מהארכיון האישי של חברי הלהקה, ובנוסף חומרים המצויים ברשות המוזיאון ולא נחשפו עד עתה לקהל.

אוהבי הטכנולוגיה יוקסמו לשמוע שיוצג סט ההופעות the Azimuth Co-ordinator, , במערכת שמע קוודרפונית (מערכת שמע העוטפת את השומע מארבעה צדדים),  וכן ג'ויסטיק שפינק פלויד השתמשו בו כדי ליצור אפקטים קוליים בזמן ההקלטה.

הקורדינטור נמצא באוסף המוזיאון, ושימש לראשונה בקונצרט שנערך במאי 1967 ב-Queen Elizabeth Hall בלונדון.

חגיגות 50 השנה לפינק פלויד יערכו במקביל לתערוכה ב-V&A. התערוכה מוצגת כמציעה חוויה דוגמתה לא נודע עד כה. ברואקס אמרה:  "זו נקודת מפנה ללהקה ונקודת מפנה משמעותית למוזיקת הרוק".

ניק מייסון, המתופף בלהקת פינק פלויד, אמר שהתערוכה באה בזמן שבו כל הלהקות פועלות באותה דרך. "זה לא התאים לנו בכלל והיו להקות אטרקטיביות יותר מאתנו שקסמו בזמנו לקהל. נדרש לנו המרחב שלנו לעשות את הדברים בדרכנו אנו".

ה-V&A הכריז על מכירת כרטיסים ועל התערוכה באמצעות חזיר ורוד מתנפח מעופף שנחת לבסוף בחווה בקנט.

הלהקה הוקמה ב-1965 ע"י הסטודנטים סיד בארט, רוג'רס וואטרס, ריצ'רד רייט ומייסון. בארט, שעזב את פלויד ב-1968, ומת ב-2006, ודוויד גילמור שהצטרף מאוחר יותר. חברי הלהקה שנותרו משתפים פעולה לתערוכה ב-V&A.

התערוכה גם מציינת יובל לסינגל הראשון של הלהקה, הסינגל הראשון של הלהקה, ארנולד ליין –  (Arnold Layne)  יצא בתחילת 1967; שיר שערורייתי  זה אודות גבר הנוהג לגנוב בגדי נשים מחבלי כביסה וללבוש אותם, נכנס לעשרים הגדולים של בריטניה. השירים הבאים שיקפו הקשרים לסמים, בעיקר לאל אס די.

תערוכת פינק פלויד תפתח ב-13 במאי ותוצג במשך 20 שבועות.

מימין לשמאל: Album cover for Pink Floyd’s The Dark Side of the Moon. Photograph: Alamy;  Syd Barrett and the rest of Pink Floyd rehearse for the May 1967 show at the Queen Elizabeth Hall. Photograph: Nick Hale/Getty Images; Nick Mason of Pink Floyd outside the V&A as a pink inflatable pig flies above the museum. Photograph: Peter Nicholls/Reuters;  Album cover for Pink Floyd’s Animals. Photograph: V&A

Brown, M.(2016, August 31). Wish you were here V&A announces details of Pink Floyd exhibition [Web log message]. Retrieved from  https://www.theguardian.com/music/2016/aug/31/vanda-announces-details-pink-floyd-exhibition-museum-london

קניה ווסט וונסה ביקרופט

Kanye West at the presentation of season two of his Yeezy clothing line, which was conceived by Beecroft. קניה ווסט בעת הצגת קו הלבוש שלו אותו הגה יחד עם ונסה ביקרופט

אמנות ואופנה משאירים חותם בשיתוף הפעולה של הראפר קנייה ווסט והאמנית האיטלקייה ונסה ביקרופט. ב-11 בפברואר ערך ווסט מסיבה לאלבום החדש שלו  The Life of Pablo וכן להצגת קו הלבוש שלו, Yeezy clothing line במדיסון סקוור גרדן בליווי מיצג של ונסה ביקרופט. האמנית עבדה לצדו של ווסט ביצירת מיצג לשתי הפרמיירות הפותחות את העונה, ובהן פוקוס חזק על בגדי גוף בצבע בייז'.

ביקרופסט שהתה במעבדת האופנה הסודית של ווסט ועבדה על פרויקטים עבורו. ביקרופט אשר ניתקה את קשריה עם הדילרים שלה כולל ג'פרי דייטש ולארי גגוזיאן כעשור קודם שיתפה פעלה בעבר עם קניה ווסט באלבום שלו 888s. מאוחר יותר שיתפו פעולה בווידיאו המוזיקלי של ווסט Only One, וביקרופט הציגה עבודה פיסולית בחתונתו של ווסט עם קים קרדשיאן ב-2014.

ביקרופט ווסט נתפסים כמעוררי פולמוס. יצירתה של ביקרופט עוררה זעם ובוז כאחד, בין השאר בשל הרזון הניכר בדמויות המוצגות במיצגים שלה; ואילו ווסט עורר סימני שאלה כשהשווה את עצמו בעבר לליאונרדו דה וינצ'י, ואף הביע עניין לאצור בביאנלה של וונציה.

Neuendorf,H.(2016, February 9). Re: Vanessa Beecroft Joins Kanye West in New Fashion Collection and Album Presentation. Retrieved from

להמשיך לקרוא