לפני מספר ימים הוזמנתי לחזרה הפתוחה לעיתונאית ב"מומו" מאת אוהד נהרין ובשיתוף אריאל כהן במרכז סוזאן דלל. כמי שכותבת על אמנות לרוב (באופן כמעט מוחלט), זו היתה חוויה מסוג אחר ששילבה תנועה, קול, ציווי ומבע של עין. העין שלי, העין הצופיה הנעה אחר המתרחש על הבמה, חווה, מתרגשת, עושה (כהרגלי) קורלציות לאמנות – ובעיקר לאמנות …
המשך לקרוא "מומו" מאת אוהד נהרין בשיתוף רקדני להקת בת־שבע ואריאל כהן
בתערוכה תשע אמניות ואמן, כל אחת ואחד בכתב היד הייחודי לה/ו. אורה בריל מספרת שהמרחב אותו היא חוקרת למעלה מעשור הוא מופשט. בעבודה יש מעבר מדימויים שהחלו בתחילה כסולם גשר, חוט או חבל נעשו במהלך הזמן קונקרטיים ומוגדרים יותר, ומזכירים כיום דמות אדם, בית, בור ועץ. בתוך תבניות נוף בסיסי זה, מופיעות התמורות במרכיבי …
לפני מספר ימים צפינו במופע מחול A-ne-no-me בתיאטרון ענבל, מרכז סוזן דלל. https://www.youtube.com/watch?v=o7bX970q3oo&feature=youtu.be הכוריאוגרפית סאלי אן פרידלנד השכילה להעלות הצגה אינטנסיבית המערבת את כל החושים – שש רקדניות צעירות המאתגרות את הגוף עד לקצה גבול היכולת. עבודה אינטנסיבית, גופנית, אינטימית, היוצרת תחושה מתעתעת בצופה באלמנטים הכמעט היברידיים שבה – אדם/חרק/חיה, אינטימיות וטכסיות מול ניכור, …
המשך לקרוא A-ne-no-me מופע מחול כוריאוגרפית סאלי אן פרידלנד, תיאטרון ענבל
מֵעֵבֶר לַמַּרְאָה 