מרכז פומפידו עומד לפתוח סניף בשנחאי

23c0cef770683968ef502370a2a4fa91_90fa93ef30bf6ac1ce22e5b2b0c94bed1000x667_quality99_o_19uprtq5b1to0nc71q6gesa1hjja
ShanghART is among the institutions that have already opened in West Bund 

בעשור האחרון אנו שומעים על התרחבות והתפשטות של מוזיאונים מובילים בצרפת ובארה"ב הן במדינות נוספות במערב – ראו מקרה מוזיאון גוגנהיים בבילבאו, והן במזרח התיכון – שלוחות של הגוגנהיים באבו דאבי, ושל הלובר באבו דאבי.

מרכז פומפידו פתח  שלוחה בעיר הספרדית של מלגה בתחילת 2015, וכעת המרכז עומד לארגן  תצוגות במשכן הנוסף החדש בשנחאי כחלק מ"עסקה" בת חמש שנים.

גורמים רשמיים אישרו שמוזיאון פריס מרחיב את שטחיו והתכנית היא לפתוח שלוחה בשנחאי. מעל 20 תצוגות מאוספי מרכז פומפידו תוצגנה  בשנחאי, תחת השם Le Centre Pompidou Shanghai West Bund. המוזיאון החדש המתפרש על 25,000 מ"ר, תוכנן ע"י הארכיטקט הבריטי דיוויד צ'יפרפילד. המוזיאון עומד להיפתח בשלהי 2018, בעוד שהשלוחה החדשה של פומפידו תפתח בתחילת 2019.

במרץ האחרון דווח שהפרויקט קודם ע"י הממשל המקומי של Xuhui  יחד עם קבוצת West Bund Development. הקבוצה שמקום מושבה בשנחאי, בונה ומנהלת נדל"ן באזור. Xuhui  השקיעו לאחרונה סכומי עתק בהסבת אזור תעשייתי לשעבר "cultural corridor" על ה-Huangpu River. מוזיאון הווסט בונד  כפי שהוא נקרא, יכלול מוזיאונים כגון the Long Museum ו-the Yuz Museum.

חוזה סופי בין הנציגויות הצרפתית והסינית, שניתן לחידוש לאחר חמש שנים, עומד להיחתם לפני סוף שנה זו. התשלום השנתי למכון הפריזאי מוערך ב-1.5 מיליון יורו (1.6 מילון דולר), בנוסף לתשלום שיש לשלם על שירותים, פרויקט הווסט בונד התממש כעשור לאחר התכנית להקים מרכז פומפידו בשנחאי, ב-2007.

"שיתוף פעולה תרבותי זה (עם קבוצת ווסט בונד) יאפשר למרכז פומפידו להציג אמנות סינית עכשווית בפריז", הוצהר ע"י נציגי מרכז פומפידו. חללי תצוגה אחרים של פומפידו מתוכננים בדרום קוריאה ובריסל. בשנה שעברה, מרכז פומפידו הציג תערוכה (7.10.2016-15.1.2017) במרכז התצוגה בשנחאי,  ובה יצירות מופת של אמנים כפיקסו, דושאן ואמנים חשובים נוספים מאוסף מרכז פומפידו מהשנים 1906-1977.

אף שכפי שצוין לעיל שיתוף הפעולה אמור להיות הדדי, יש לזכור שהארכיטקט והמשרד הינם מערביים, והאוספים שיוצגו הינם מערביים. קולוניאליזם במסווה שיתופי?

 

Harris, g & Adam, G.(2017, July 19). R: Centre Pompidou will pop up in Shanghai's West Bund cultural corridor. Retrieved from http://theartnewspaper.com/news/centre-pompidou-will-pop-up-in-shanghai-on-city-s-west-bund-cultural-corridor/

"להטיל ספק ולא לקבל דבר כמובן מאליו" איי וויווי אולי, אולי לא, תערוכה במוזיאון ישראל

AI Weiwei © Ai Weiwei Studio
AI Weiwei © Ai Weiwei Studio

אתמול האחד ביוני נפתחה התערוכה" איי וויויי  אולי , אולי לא" במוזיאון ישראל, ירושלים. בתערוכה מוצגים מיצבים מונומנטליים בצד עבודות קטנות במחווה למלאכות היד המסורתיות בסין ועבודות 'רדי מייד'. העבודות מייצגות מספר עשורים בעשייתו של האמן ועוסקות צנזורה, הגירה, עבר והווה בסין, מחיקת המסורת בשל הפתוח המואץ, תנאי עבודה וייצור.

איי יליד 18 במאי 1957, בייג'ין, סין, אקטיביסט פוליטי ותרבותי פעיל במדיומים רבים – פסול, מיצב, קולנוע, ארכיטקטורה.

אביו Ai Qing היה משורר סיני שהוקע והואשם בזמן שלטונו של מאו, וב-1958 המשפחה כולה נשלחה למחנה עבודה ב-Xinjiang. אי ווי ווי היה אז בן שנה וחי ב-Shihezi כ-16 שנה. לאחר מות מאו המשפחה חזרה לבייג'ין. בהיותו בן שנה הוגלה עם משפחתו למחנה עבודה לשם "חינוך מחדש", בשל דעותיו של אביו. ב-1976, כאשר איי היה בן 18, זוכתה משפחתו והורשתה לחזור לבייג'ינג.. בין השנים 1981-93 חי בארה"ב ובעיקר בניו-יורק.

איי ידוע כמתנגד פוליטי למשטר בסין. מראשית דרכו האמנותית ביקר את עמדות הממשל הסיני באשר לדמוקרטיה וזכויות אדם, ושילם בשל כך מחיר כבד. הוא הואשם בניאוץ השלטון בין היתר בשל העבודה המגיבה לרעידת האדמה שהיתה ב-Sichuan, 2008. ב-2011, נעצר בנמל התעופה של בייג'ין, ונאסר על ידי הרשויות בסין ללא משפט למשך כ-81 יום בשל מה שהשלטון הסיני כינה "פשעים כלכליים". הוא הוכה קשות  בידי שוטרים, והבלוג שלו נסגר.

באוקטובר 2011 מגזין Art Review הכריז עליו כאחד ממאה אישים משפיעים, החלטה שהתקבלה בביקורת מצד הממשל הסיני.  איי נשוי לאמנית Lu Qing. כיום הוא פועל בברלין, אך מגיע לעתים לסין. איי חבר לצמד האדריכלים מורון הרצוג בהקמת "קן הציפור" האצטדיון הלאומי בבייג'ין לרגל המשחקים האולימפיים 2008.

חזרה על אובייקטים נפוצה במיצבים של איי. את פני המבקרים בתערוכה במוזיאון ישראל מקדם מיצב גרעיני החמנייה אשר הוצג באולם הטורבינות של טייט מודרן בלונדון בעבר. 23 טונות של גרעיני חמנייה עשויים מחרסינה פוזרו על רצפתה של גלריה רחבת ידיים במוזיאון ישראל; איי נעזר בעבודותיו בבעלי מלאכה סיניים המתמחים בטכניקות סיניות מסורתיות. גרעיני החרסינה (חומר שהומצא במאה ה-14 בסין) נצבעו ידנית, על ידי 1,600 אומנים באנלוגיה לביטוי Made in China.

unnamed.jpg

העבודה "קיפה מורכבת מ-6,000 חלקי עץ שלוקטו על ידי איי מחורבותיהם של מקדשים עתיקים בסין  שהשלטון הקומוניסטי הרס לשם פיתוח תשתיות. אומן נגרות סינית, שהגיע במיוחד לתערוכה  במוזיאון ישראל, חיבר ושילב את פיסות העץ לפאזל גדול מחובר ללא מסמרים או דבק, מלאכת נגרות אופיינית לסין.

IMG_20170601_210856.jpg

שני עצי ברזל, שכל אחד מהם מתנשא לגובה של שבעה מטרים ושוקל 14 טון, "ניטעו" בגן האמנות של המוזיאון. שטיח המחקה באופן מדויק, אחד לאחד, 969 אריחי שיש מרצפת הגלריה לאמנות במינכן שנחנכה על ידי הנאצים – באורך 35 מטרים ובמשקל של שני טונות – נפרש באולם התערוכות המתחלפות, ניתן להלך עליו יחפים.

IMG_20170601_211625.jpg

IMG_20170601_211850

בתערוכה כאמור עבודות קטנות ועדינות המאזכרות מלאכות יד מסורתיות וגם מספר מחווה לדושאן בעבודת המזוודה. העבודות מרהיבות ומרגשות, ומבעד לפתיינות שבהן מובעת התביעה מכל אדם ואדם לפתח את חוש הביקורת, להטיל ספק ולא לקבל דבר כמובן מאליו.

IMG_20170601_212417.jpg

IMG_20170601_212033.jpg

במסגרת הקרנת הסרט " איוויווי – ללא מורא, ללא משוא פנים" בפסטיבל 'אפוס', פברואר 2012, התראיינתי ללונדון את קירשנבאום באשר לאיי האמן והאקטיביסט והאמנות הפוליטית שלו

ART021, שנחאי

larger

 

 He Yunchang, Dream Journey – From Fukuoka Asian Art Musuem to Mount Fuji 2009 Ink Studio

resize

ART021 2015. Photo courtesy of ART021

ART021 נקרא עפ"י קוד החיוג של העיר שנחאי והולם ל-T : צעיר, טרנדי ומאוד אופנתי. במהלך שלוש שנים קצרות, היריד הפך למשמעותי בלוח האירועים של שנחאי: עם ביתנים מ-75 גלריות.

ART021  נוסד ע"י PR honcho Bao Yifeng וע"י מנהל הגלריה הקודם Kelly Ying (מייסד שותף אחר, David Chau, הקים את קרן C.C  בפסטיבל האמנות העכשווי PIMO  בדיוק בשבוע זה). יש בו כעת סקציות רבות – גלריות ראשיות; פרויקטים בסקלה קטנה של 1+1; תערוכה מיוחדת ע"י אוסף Beijing Council; וסקציית פיסול חוץ, BEYOND Public Projects, ביניהם – כשם שסדרה של סימפוזיונים חינוכיים.

ART021 ממוקם כעת במרכז התערוכות של שנחאי במערך של ארכיטקטורה סובייטית ניאוקלסית. המיקום מרכזי, ומאוכלס בגלריות יוקרתיות ואמנים מדרגה ראשונה. מי שגונבת את ההצגה היא גלריה גגוזיאן במה שמציין לא רק את ההסתערות הראשונה שלה   ב-ART021, אלא גם חזרתה ליריד בסין לאחר הפסקה של עשור. הגלריה מציגה טרנדים נועזים כמו Big Foot, 2014, של אורס פישר Urs Fischer. מסביב לפסל מוצבות עבודות של Thomas Houseago, Albert,  Oehlen ביציקת ברונזה, וכן יצירה על נייר של ריצ'רד סרה.Xi Li מנהל גוגזיאן בהונג קונג, העריך ש-80% מהיצירות נרכשו ביום הפתיחה, ושיבח את הפתיחות של אספנים סיניים לרבגוניות של היצירות. נקודה מעניינת : המובייל The Last Night of the World, 2013 של Dan Colen המתאפיין בהומור שחור, עם ידי  מיקי מאוז, סיגריות וכרית שהיתה בין הראשונות להימכר.

גם Lehmann Maupin היו מרוצים. "זהו יריד צעיר שקוסם לאספנים חדשים – בעיקר מהמכורה סין ומקוריאה," ציינה רחל להמן, והללה את האנרגיה והאיכות של ART021. מושכת תשומת לב מיוחדת היא עבודה חדשה משל Robin Rhode שנקראת Dragon, ומורכבת מ-18 הדפסים צילומיים ושוויה 80,000 יורו. מכירות בסופם של שני ימי הפתיחה כללו ציור בגודל ניכר של Billy Childish (45,000 יורו) וצילום סינמטקי נפלא, וארומה של רטרו משל Alex Prager (45,000 יורו). Melle hendrikse, מייסד C-Space בייג'ין תיאר בנייה איטית אך יציבה של כך. הוא היה מרוצה ממכירה של שלוש יצירות מידי האמן הסיני הצעיר He Wei (CNY -10,000-30,000) – עם הטונים מעין תכשיט והצורות הגיאומטריות – והעיר על העלייה של ART021 ממה שהורגש כ"יריד בוטיק" ב-2013, לפורמט הבלוקבסטר העכשווי שלו.. במינוחים של המכורה סין וטווח השוק שקיים שם, הם עשו עבודה טובה בהבאת אספנים," אמר הנדריקסה. "כגלריה, מה שאנו עושים כאן זה "להטיל" אמנים צעירים במחיר כניסה  פחות או יותר לשוק צומח של אספנים צעירים."

דומה הינו Antenna Space של שנחאי. הם מכרו את העבודה של Li Ming's 370 (2015), אחת מסדרה של עבודות המבוססות על מצתי סיגריה ותנאי העבודה של עובדי בית חרושת בסין, ונציג הגלריה Zian Chen דיבר בחיוב על מה שמציין את ההשתתפות השלישית של הגלריה שלו ב-ART021. מה שמושך קהלים הינה עבודת הווידיאו בשלושה מסכים של Guan Xiao (מהדורה 4 מתוך 5) המורכבת מצילומי ווידיאו footage מקוטעים, מאוחדים בריתמוס. זה הוצג בפריז לונדון מוקדם יותר בשנה זו, והודות ל ICA London תצוגת יחיד ב-2016 – וכמובן פרס Hugo Boss Asia Art בשנה זו – זו אחת העבודות שלבטח יש לצפות בהן.

תופסת עמדה משמעותית במקסימום של אפקט הינה Ink Studio עם הניאון במיצג תיבה מעץ של Yang Jiechang, God created the World, the Rest is Made in China (2015). עבודה פוטוגנית ביותר זו משכה תשומת לב רבה ביותר. המנהלת האקזקוטיבית Nataline Colonnello הסבירה שהאמן שהתחנך בצרפת וגרמניה תופס מקום ניכר במערב, וגם תופס את תשומת הלב של אספנים מאסיה. תערוכת "מזוודה" showcase במטרופוליטן כחלק מ-Asian Contemporary Art Week בניו יורק עוררה עניין, עם העבודה  ..(CNY 19,600,000) וגם קוסמת למספר מוזיאונים בינלאומיים.

Arnold, F (2015, November 21). Re: ART021 Cements Its Place as the Chic Mainstay of the Chinese Art Market [Web log message]. Retrieved from https://www.artsy.net/article/artsy-editorial-art021-cements-its-place-as-the-chic-mainstay-of-the-chinese-art-market