אנדרה דרן העשור הרדיקלי תערוכה במרכז פומפידו, פריז

1_1 (2)
André Derain (1880 – 1954) Le faubourg de Collioure  (Port de Collioure ; Vue de Collioure) [1905]  Huile sur toile 
Photo credit : © Philippe Migeat – Centre Pompidou, MNAM-CCI /Dist. RMN-GP  © Adagp, Paris

0_0
André Derain (1880 – 1954) Portrait de Lucie Kahnweiler  (Portrait de Madame Kahnweiler) 1913   Huile sur toile 

Photo credit : © Service de la documentation photographique du MNAM – Centre Pompidou, MNAM-CCI /Dist. RMN-GP  © Adagp, Paris

ביום הראשון להגעתנו לפריז ביקרנו בשתי תערוכות במרכז פומפידו. האחת של דיוויד הוקני, שזוכה לסיקור עצום, ועליה כבר כתבתי בעבר פוסט,  והשנייה נפלאה מעין כמוה, זו של אנדרה דרן המציגה אמן שהתחיל כבעל בשורות גדולות וסוערות בצבע ובצורה בתנועת הפוביסטית, ועבר לסגנון ריאליסטי. תערוכה נאה, בעלת קו ברור המאפשרת גם לצופה הלא מיומן למצוא דרכו ברזי היצירה של האמן.

אנדרה דרן משחק תפקיד חשוב בעלייתן של שתי תנועות אמנות אוונגרד של תחילת המאה העשרים – פוביזם וקוביזם – קודם שהציב לעצמו ערב מלחמת העולם הראשונה משעול ייחודי, שנטה יותר לנאמנות לריאליזם, במעין "בשורה" להתפתחויות מאוחרות יותר.

0_1
André Derain (1880 – 1954)   Nu debout  (Femme debout ; Figure debout)  [automne 1907]   Pierre

Photo credit : © Adagp, Paris

בזמן מותו ב-1954, הוא השאיר מאחוריו גוף עבודה מגוון ועשיר, שצוין על ידי ההתנסות האמיצה ועם זאת מעמיקה בציורי המסטרים של העבר.  העשור הראשון בקריירה של דרן, מ-1904 ועד ל-1914, היה בסיסי ומעמיק: הוא ניהל דיאלוג עם ולמינק, מאטיס, בראק ופיקסו, חקר שדות אמנות רבים ומגוונים, מקרמיקה ועד לחיתוכי עץ, כשם שציור, ויצר גוף מהותי של עבודה שאופיינה כבר ע"י מה שיהפוך למדגם העיקרי באמנותו: קשר ברור לריאליזם, עניין עמוק במה שמכונה אמנות "פרימיטיבית", וחיפוש אחר קלסיציזם בן הזמן.

התערוכה מעניקה מבט מקיף על תקופת "מפתח" זו, ומציגה 70 ציורים, כשם שפסלים והדפסים, רישומים, ספרי סקיצות ועבודות קרמיקה. בתערוכה מוצגים גם פריטים מהסטודיו ואובייקטים שמהם הוא שאב השראה, כולל פסלים אפריקניים ואוקייניים מהאוסף הפרטי של דרן עצמו, רפרודוקציות מהסטודיו, ואוסף ההדפסים של האמן, הכתבים שלו ומבחר נאה של צילומים. התערוכה מאורגנת באופן כרונולוגי, ומביאה לידי ביטוי את רגעי השיא בתקופה משמעותית זו, בהתפתחות של דרן מהפוביזם לקוביזם הסזאנסקי ואזי לריאליזם מגי.

1_1 (4)
André Derain (1880 – 1954) Les Quais de la Tamise  (Londres, les quais de la Tamise ; les bords de la Tamise ; Le pont de Chatou,Londres, les quais de la Tamise ; Les bords de la Tamise ; Le pont de Chatou)            1906 – 1907 Huile sur toile

Photo credit : © Adagp, Paris

את אנדרה דרן נפגוש בשנית בתערוכה המוקדשת לו, לבלתוס ולג'קומטי במוזיאון לאמנות מודרנית בפריז.

 

ANDRÉ DERAIN 1904 – 1914. LA DÉCENNIE RADICALE

 4 October 2017-29 January 2018  Retrievd from https://www.centrepompidou.fr/cpv/resource/cb56kjg/r58BdjK

Crédit photographique : © Centre Pompidou, MNAM-CCI/Service de la documentation photographique du MNAM/Dist. RMN-GP © Adagp, Paris

 

 

הצגת "האמנות הפרימיטיבית" באוספי המטרופוליטן כאקט פוליטי

bis_by_rosemaniosWEB-824x549.jpg

The Michael C. Rockefeller Wing houses a collection of non-Western art.   Photo/Metropolitan Museum of Art

המבקרים באגף מיכאל סי. רוקפלר במוזיאון המטרופוליטן לאמנות, מתוודעים לעמודי הטוטם בגובה 18 רגל במרכז האולם הרחב, שנאספו מגינאה החדשה ע"י מיכאל רוקפלר, בן המשפחה שעקבותיו אבדו. מוצגים אלה, הינם בין האובייקטים רבי הכוח ביותר באוספי המוזיאון. הם פוסלו מעצי  מנגרובה (mangrove), ומציגים דמויות של אבות השבטים המכילות את רוחות המתים.

ארבעה מהטוטמים המוצגים כיום נקנו ע"י מיכאל רוקפלר ב-1961 בכפר האינדונזי של Omadesep, והם מייצגים את תרבות האסמט של ניו גינאה.

נלסון רוקפלר, אביו של מיכאל, יסד את המוזיאון לאמנות פרימיטיבית ב-1951ברחוב West 54th על מנת לאכסן את האוסף הגדול שלו של מעל 3,000 יצירות של אמנות לא מערבית, שרבות מהן נאספו ע"י בנו, שנעלם באזור ב-1961. ב-1969, המט' רכש את האוסף המלא .

Nancy Lutkehaus פרופסור לאנתרופולוגיה ולמדעים פוליטיים באוניברסיטה של דרום קליפורניה, חוקרת את החלטת המוזיאון לרכוש אמנות פרימיטיבית בספר חדש בכותרת The Met Goes Primitive: Postwar America, Cultural Politics, and the Creation of the Rockefeller Wing of the Metropolitan Museum of Art.

בהקשר לגב' Lutkehaus, החלטת המט', להציג את החומר היתה פוליטית וקיצונית כאחד בזמנה. הכנסתה של "אמנות פרימיטיבית" לנכסי המוסד החשוב הזה ציינה נקודת מפנה למוסדות אמנות, והעלתה עבודות שקודם לכן סווגו כאומנות לסטטוס של אובייקטים של אמנות.

כשמוזיאון אנציקלופדי כמו המט' מחליט בסופו של דבר להציג אמנות לא מערבית, זו הצהרה האומרת שאמנות זו הינה חשובה כמו הפסלים היוונים והאימפרסיוניסטים", אומרת גב' Lutkehaus.

בריאיון ב-USC News, הסבירה גב' Lutkehaus שאמנות לא מערבית הוערכה באירופה זמן רב קודם שקיבלה מקום באמריקה. היא מייחסת את המעבר בפרספקטיבה לחשיפה של Gls במהלך מלחמת העולם השנייה לתרבויות של האומות ה-Pacific ולתנועה לזכויות האזרחים.

"נלסון רוקפלר התעניין מאוד בתפקיד שאמנות יכולה לשחק בפוליטיקה של התרבות", היא אמרה.

בהמשך להצהרה של רוקפלר שהוא מעביר את אוספיו למוזיאון ב-1969, חבר הנאמנים הצביע בעד בניית אגף על שמו של מיכאל סי. רוקפלר בגודל של 40,000 רגל שישמש כחלל תצוגה בצד הדרומי של המוזיאון. האגף נפתח לציבור ב-1982.

ב- 1984 הוצגה במוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק תערוכה רבת הדים בנושא הפרימיטיביזם באמנות המאה ה- 20 (אוצר: וויליאם רובין). כאן הוצגו אינספור מסכות אפריקאיות לצד פסלי פולחן שבטיים נוספים. אלא שאליה וקוץ בה: העבודות העממיות השבטיות הוצגו כהשראה ליצירות מודרניסטיות של אמנים משלהי המאה ה-19 והמחצית הראשונה של המאה ה-20: גוגין, פיקאסו, מאטיס,  ברנקוזי,  ג'אקומטי ואחרים.

ב-1989 ניתן  האות עם הצגת התערוכה "קוסמי ארץ" Magiciens de la Terre במרכז פומפידו ובלה וילט בפריז. מחצית מהאמנים המציגים היו לא מערביים.

 ההגדרה של "אמנות פרימיטיבית" אינה מקובלת כיום. במקום זאת, היא מסווגת בתוך המחלקה לאמנויות של אפריקה, אוקייניה, וארצות אמריקה, שמכילה יותר מ-11,000 יצירות אמנות, שנעשו בין 3,000 לפני הספירה ועד לזמננו הנוכחי.

Martinez. A. (2015, August 26). Re: How Art Collected by a Long-Lost Rockefeller Changed the Met Museum Forever. Retrieved from http://observer.com/2015/08/how-art-collected-by-a-long-lost-rockefeller-changed-the-met-museum-forever/