שלווה הדר הוכשטט, 'בהיכלו של מלך ההר', אוצר אורי דרומר, גלריה מנשר, תל אביב, 3.10.2019-2.11.2019

IMG_20191023_162437.jpg

בחלל גלריה מנשר מוצגת התערוכה "בהיכלו של מלך ההר", תערוכה המתכתבת עם עולם דימויים סימלי, דימויים השואלים השראה מעולם החלומות ותת-מודע ועם תולדות האמנות, ספרות ושירה.

באולם הגלריה רחב הידיים מוצגות 60 עבודות המאפשרות הצצה לעולמה של הדר הוכשטט, עולם שיש בו הקשרים למאגיה, סימבולים, מיתוסים, ספרות ומחזות נורווגיים ועוד. העבודות מופיעות בממדים שונים; סדרות בהן מופיעות עבודות קטנות ויפות, בצד עבודות בגודל ניכר שסגנונן אקספרסיבי, והן מעלות על הדעת יצירות אמנים דוגמת אדוארד מונק ואמנים סימבוליסטים משלהי המאה ה-19 בצפון אירופה.IMG_20191023_162536.jpg

עולם הדימויים אותו מציגה האמנית מורכב ומרובד – פורטרטים שיש בהם ייצוג של תודעת הנפש, חקר אישי ותת מודע, דימויים המתקשרים בתודעה למיתוסים צפוניים (נורדיים וגרמנים), ולמיתוסים מצריים. בנוסף, העבודות מתכתבות עם סרטי קולנוע, גיבורי קומיקס וקלפי טארוט, ומכילות אזכורים לעטיפות ספרים ותקליטים, ולכרזות.IMG_20191023_161935.jpg

אוצר התערוכה אורי דרומר כותב: "היכלה של הדר-הוכשטט אוצר בחובו אלמנטים סימבולים, אקספרסיוניסטים, סוריאליסטים ומאגיים. ההיסטוריה האישית שלה מזוגה בעיסוק מודע במיתוסים היסטוריים ובסמלים תרבותיים".IMG_20191023_162156.jpg

כך למשל מצטטת האמנית בעבודותיה מהאיורים המלווים את ספר הילדים, "מקס ומוריץ", מאת המשורר והצייר הגרמני וילהלם בוש (1908-1832), ספר שהקריאו לה בילדותה, ולימים אף הקריאה לילדיה.

הדר-הוכשטט מעניקה מבט אל עולמה האישי/משפחתי. בביתם היא מספרת, ניגנה האם בפסנתר את אותה יצירה מוזיקלית חזור והשנה. לימים, לאחר מות האם התברר לאמנית שמדובר ביצירה "בהיכלו של מלך ההר" (המופיעה לעתים בשם "בארמונו של מלך ההרים"), מתוך המערכה השנייה של היצירה המוזיקלית "פר גינט", שראשיתה באגדה שכתב הסופר והמחזאי הנריק יוהאן איבסן (1906-1828) ויצירתו של המלחין אדוארד גריג (1843-1907) המלווה את המחזה. מכאן, שם התערוכה "בהיכלו של מלך ההר" וההקשרים היצירתיים, והאפשרות לראות בגוף העבודות את היכלה של האמנית עצמה.IMG_20191023_162121.jpg

את זיכרון נגינתה של האם, והגילוי שמדובר ביצירה "בהיכלו של מלך ההר", מכנה האמנית "הזרע הנורווגי" ביצירתה, כאשר זיכרון מוזיקלי זה, בצד גילויים אחרים שעלו אודות האם, החזירו אל עולמה את האם ואת ההקשר המשפחתי, והשפיעו עמוקות על תהליך הגילוי.IMG_20191023_161828.jpg

ובאשר לסגנון – העבודות בתערוכה מתאפיינות בשטיחות ובאקספרסיביות. פלטת הצבעים הדומיננטית היא של צבעי יסוד – כחול, אדום, צהוב בצד השחור הרווח אף הוא בעבודותיה.

הצהוב, כותב דרומר מזוהה בציורים בתערוכה עם דמות האם, ודומיננטי בסדרת העבודות הנקראת "הטבלה המחזורית". גוף העבודות המוצגות בתערוכה מתאפיין במשחקי מילים בעברית ובגרמנית (שפת אמה). IMG_20191023_162333.jpg

לדברי הדר-הוכשטט: "בציור הפותח את הסדרה מוצגים שולחן אוכל, כיסאות ומפיות שולחן. על השולחן כתוב Il Sistema Periodico (מאיטלקית: הטבלה המחזורית), כשם ספרו של פרימו לוי (1987-1919). ספר זה, מחזור של סיפורים קצרים ששואלים את שמם משמותיהם של יסודות כימיים בטבלת היסודות של מנדלייב.[1] הוא מתקשר לאמי, שלימדה כימיה שנים רבות, ולדבריה בטבלה היה גלום כל מדע הכימיה". אזכור אישי נוסף לאם מופיע בציור אחר בסדרה זו – הביטוי Ordnung Muss Sein (מגרמנית: סדר חייב להיות). ביטוי שהיה אהוב על אמה. IMG_20191023_162319.jpg

מכאן שזיכרון אישי/משפחתי חוזר ונשנה בעבודותיה של האמנית. זיכרונות אליהם היא חוזרת שוב ושוב. אזכורים לביקורו של המשורר היהודי פאול צלאן שביקר בארצנו ב-1969, והיה חבר נעורים של אבי האמנית, לצד עולמות בהם מתקיימים אלו שהלכו לעולמם אף שממשיכים לחיות בתודעה אם בעת חלום ואם בהזיה וכמובן ביצירת אמנות.

[1] פרימו לוי, הטבלה המחזורית, תרגם מאיטלקית: עמנואל בארי, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987.

תודה על חומרי התערוכה.

תודה!

אנדראה מנטנייה,המשפחה,מבט נוסף בקמרה
אנדראה מנטנייה, המשפחה, לודוביקו גונזגה ואשתו ברברה, בני משפחה ואנשי החצר, פרט, מנטובה, קמרה דלי ספוזי, קסטלו די סן ג'ורג'יו,  1465 בקירוב

תודה לכל אלה שהגיעו להרצאה "אמנות, הון, ו… אתמול, שמעו, שאלו, השתתפו!

 

תודה לחברותי האמניות פאני הורוביץ, ענת גרינברג ואיה סריג על התמיכה והעידוד והשינוע! לדרייב שלכן ולעידוד שלכן תפקיד משמעותי בהנעה שלי לכך.

תודה מיוחדת לבני האהוב עומר שסייע ותמך (מתנצלת שלא הצלחת לראות) ותודת הלב לדלית בראון, היקרה שמלווה ומעודדת שנים בעצה ובהנחיה ונענית לכל שאלה. מוקירה!

בהרצאה דיברנו על פטרוני אמנות ואספנים, דילרים בתי מכירות, יועצים הומניסטים ויועצי אמנות כיום, והמרוץ אחר היצירה האולטימטיבית נושא הקרוב לליבי במיוחד.

פטרון – עיקר הגדרת הפטרון בתמיכתו ובעידודו של אדם או מוסד כלשהו ליצור עבודת אמנות.

בפעולת האספנות באשר היא יש מן הלהט, התשוקה, ההתמסרות והמסירות.

בהרצאה דיברנו על פטרוני אמנות ועל אספניות ואספנים. את מקומם של פטרוני ופטרוניות האמנות בימים עברו, אנשי האצולה והכנסייה מחליפים בימינו אנו חברות ותאגידים.

דיברנו על שוק המכירות באירופה במאות עברו, ההתחלות, עלייתם של דילרים וסוחרים במאה ה-19, המעבר לארה"ב ועלייתם של שווקים חדשים באסיה ובמזרח התיכון, ומקומו כיום במה שניתן לכנות "כלכלת האמנות" או שמא "קלקלת האמנות".

ההרצאה הינה פרומו לסיורי סטודיו שאנו מציעות – סיורים ייחודיים ובעלי ערך מוסף. במהלכם נחשפים אמניות ואמנים במרחב העבודה האישי והאינטימי שלהם. במפגש על נושאים שאינם זמינים וחשופים לכל על פי רוב ובטח שלא בביקור בן חמש דקות בדרך לעוד ביקור!

בכל מפגש נבקר 3-2 אמניות/אמנים בסטודיו שלהן/ם בקריית המלאכה, תל אביב, "הלב הפועם" של סצנת האמנות העכשווית, הגלריות וסדנאות אמנים, המתפקדת כ"מוזיאון ללא קירות", ומאפשרות מבט מגוון ומרובד על התרחשויות בתחום.

 

אינגה פונר קוקוס, 'נפל דבר', אוצרת: דר' סמדר שפי. בית ביאליק. הקומה השנייה, תל אביב, פתיחה מחודשת 20.9.2019 עד 14.12.2019

IMG_20190920_113132

בבית ביאליק מוצגת התערוכה 'נפל דבר' של האמנית אינגה פונר קוקוס. תערוכה מרגשת בטיבה. מודה! ארכיונים, אמנות ארכיונית ואמנות טובה! יקרים לי, מאתגרים ומעניינים אותי. ארכיונים מטבעם דורשים עיון ואורך רוח ומערבים סוגיות של זיכרון פרטי בצד זיכרון קולקטיבי, מורשת ושימורה, בהם עוסקת פונר קוקוס מזה זמן ניכר.IMG_20190920_113112.jpg

בית ביאליק הממוקם בלב מתחם אתרי תרבות היסטוריים ברחוב ביאליק, הנו מעין קפסולת קסמים הנושאת עקבות לביתו של המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק ואשתו מניה. הבית תוכנן ע"י האדריכל יוסף מינור ומשמש היום מוזיאון, ארכיון ומרכז לתרבות עברית.

פונר קוקוס סיפרה במפגש עמה לאחר הפתיחה ב-20.6.2019 (התערוכה נסגרה לאחר זמן מה לפרק זמן כבן חודשיים בשל שיפוץ מערכת המיזוג במקום) שהתערוכה נוצרה בעקבות ביקורים ומחקר שלה בארכיון ביאליק.IMG_20190920_113016.jpg

במיצב "תהודה" פונר קוקוס מאירה את הקשר המיוחד בין חיים נחמן ביאליק לבין יהושע חנא רבניצקי. הקשר ביניהם החל בשלהי המאה ה 19 כשרבניצקי, כעורך כתב העת הספרותי " פרדס" פרסם את "אֶל הַצִפּוֹר"  שירו הראשון של ביאליק שראה אור בדפוס.  יחסי החברות, האהבה וההערכה בין השניים הניבו מיפעלות שימור תרבות מפוארים ובראשם סֵפֶר הָאַגָּדָה, שכרך ראשון ממנו ראה אור ב-1907 ובו אסופת אגדות מספרי מדרש מתקופת התנאים והאמוראים. עד מותו של ביאליק, ב-1934 הושלמו מפעלי כינוס ותרבות רבים.

70758269_2962373843835153_4100313287881654272_n

לאחר מחקר ממושך והכרות עם ארכיון בית ביאליק בעזרתם של שמואל אבנרי ויהודית דנון אנשי הארכיון, בחרה פונר קוקוס במכתבים וצילומים של ביאליק ורבניצקי. היא הגדילה אותם, ואז גרסה ויצרה את המארג שבו טקסט אחד נכנס לאחר, משפט לתוך משפט, ומתחבר לדיוקנאות. נוצר מארג של מילים שמבטא את הקשר המיוחד ביניהם. המיצב הגולש מקיר לרצפה, פולש למרחב, וחלקיקי מילים סמלי דואר וחותמות לוגו של אניות משא או הוצאות ספרים, מקבלים חיים משל עצמם, ומהדהדים לאז, לזמן עבר.

פונר קוקוס מתבוננת בקשר  ביאליק – רבניצקי  כיוצרת, ומציעה לחשוב עליו במונחי אמן ואוצר על כל המשתמע מכך. שאלת ההנחיה, השיתוף המחשבתי, הנדיבות הנדרשת ופוטנציאל החיכוך, דומים היא אומרת. ובדומה, עולות שאלות על זהות והאוטונומיה של היוצר

"עבודת הווידיאו 'נפל דבר' נהגתה ונבנתה תוך כדי המחקר שלי על ביאליק, מחקר שנעשה בעיקרו בארכיון ובקריאה חוזרת ונשנית בשירי ביאליק ובמאמרים אודותיו. תנועת החיפוש הספירלית בגרם המדרגות המוביל לארכיון נדמתה לי בכל פעם כירידה לתוך הלא נודע".IMG_20190920_111721.jpg

פונר קוקוס רצתה להעביר את החוויה שחוותה בנוגע לארכיון, שאלות באשר למהו ידע ומהו זיכרון, מהלך הבנייה מחדש של הזיכרון בשילוב הידע החדש שנלמד לאחרונה. והוסיפה: "לעתים זהו תהליך מטלטל".IMG_20190920_112624.jpg

בנוסף, אמרה האמנית, קיים החשש מקריסה של ארכיון; נייר הולך לאיבוד. קריסה של ארכיון דיגיטלי "ואין רואה ואין מגיד". "ואין יודע מה נפל".  — והמילים מתייחסות גם למצב פוליטי-חברתי: הכל קורס ואין מישהו שיאמר, שיחזיק ויאגד וימנע את הקריסה.IMG_20190920_112342.jpg

"מעניין אותי", אומרת פונר קוקוס, "הכוח שיש לארכיון ככותב העבר, ההיסטוריה. הוא מאפשר ידע, מידע ובניית זיכרון, טקסט או תיאורה. למעשה הארכיון מתעד את העבר כסוג של  'הקפאת הזיכרון', למען העתיד. ובכוחו לייצר הפרדה בין מה שקיים בו לבין מה שלא נוכח וקוטלג, מה שייזכר לבין מה שיישכח".

מילות השיר "דבר" – ההתחלה בשפה מקראית, וכך גם סופו של השיר. שיר פוליטי. מספרת שכשקראה את השיר חשבה כמה שביאליק רלוונטי, ומשתמש בשפה שמייצרת משמעויות שמאוד רלבנטיות כיום ורצתה לדבר על כך.
באמצע השיר מופיע קטע מאוד אישי :

נָפַל דָּבָר בֵּינֵינוּ וְאֵין יוֹדֵעַ מַה-נָּפָל,

וְאֵין רוֹאֶה וְאֵין מַגִּיד,

אִם-זָרֹחַ זָרְחָה לָנוּ הַשֶּׁמֶשׁ וְאִם שָׁקְעָה –

וְאִם שָׁקְעָה לְעוֹלָמִים.

משפה מקראית (כמו הנביא שמדבר אל העם) ביאליק עובר לשפה אישית.  זהו שיר מאוד אישי ויוצא דופן (זיוה שמיר התייחסה אליו).

תודה לאינגה פונר קוקוס על הפגישה והשיחות, ועל חומרי התערוכה ועל הטקסט שהיה לעזר.

מיזם והרצאה – מתחם קריית המלאכה, תל אביב 25.10, 12.30-10.30

 

הונורה דומייה, אספני ההדפסים, 1860-64, מוזיאון ויקטוריה ואלברט, לונדון
הונורה דומייה,  אספני ההדפסים, 1860-1864, מוזיאון ויקטוריה ואלברט, לונדון https://collections.vam.ac.uk/item/O25403/the-print-collectors-watercolour-daumier-honore/

שלום, אני מתרגשת לספר לכם על המיזם שלי בשיתוף פעולה עם אמניות ואמנים במתחם קריית המלאכה.

קריית המלאכה, תל אביב, "הלב הפועם" של סצנת האמנות על המבנים המאורכים שבה, הגלריות וסדנאות אמנים, מתפקדת כ"מוזיאון ללא קירות", ומאפשרות מבט מגוון ומרובד על התרחשויות בתחום האמנות העכשווית.

440px-Picasso_Portrait_of_Daniel-Henry_Kahnweiler_1910

פבלו פיקסו, פורטרט הדילר דניאל אנרי קהנוויילר, 1910, ש/ב, המכון לאמנות שיקגו  https://www.artic.edu/artworks/111060/daniel-henry-kahnweiler

המיזם כולל הרצאה וסידרת ביקורי סטודיו במתכונת מיוחדת.

ההרצאה "אמנות, הון, שוק" – הרצאה זו שהינה חלק מסדרה הרצאות שלי על פטרוני אמנות ואספנים ,משיקה לחברה, פוליטיקה, דת וכלכלה. בהרצאה אתייחס למקומה של אספנות פרטית ואספנות תאגידית, בתי מכירות ומתן חסויות, ולמירוץ אחר היצירה האולטימטיבית.

סיורי הסטודיו שאנו מציעים – ייחודיים ובעלי ערך מוסף. במהלכם נחשפים אמניות ואמנים במרחב העבודה האישי והאינטימי שלהם. במפגש על נושאים שאינם זמינים וחשופים לכל על פי רוב. בכל מפגש נבקר  3-2 אמנים  בסטודיו שלהם.

ז'אן אנטואן ואטו, שלט החנות של גרסין, 1721, פרט

אנטואן ואטו, החנות של גרסין, פרט, 1720, ש/ב, שלוס שרלוטבורג, ברלין https://en.wikipedia.org/wiki/L%27Enseigne_de_Gersaint

ההרצאה תתקיים ביום ששי 25.10.2016, בשעה 10.30 בקרית המלאכה

יינתנו בה גם פרטים לגבי סידרת סיורי הסטודיו והעלות.

 תשלום: 60 ₪ לאדם להרצאה

פרטים נוספים בטלפון שמספרו 052-3407209     ובאימייל asfan.k@gmail.com

 

ההרשמה במייל  asfan.k@gmail.com: אנא שלחו שם מלא, מספר טלפון ואמייל שלכם על מנת להבטיח את מקומכם, התשלום מראש:  במזומן או באפליקציה Bit או Paper

 

בברכה ובתודה, זיוה קורט