עוצמה רכה ואמנות עכשווית בוותיקן

 

בברברה ז'אטה מנהלת המוזיאונים של הוותיקן, עסקתי באחד הפוסטים האחרונים שלי. ז'אטה מונתה לתפקיד זה במאי 2016. קודם לכן עבדה כעשרים שנה בספריית הוותיקן וניהלה את מחלקת ההדפסים החל מ-2010. היא נבחרה ממאגר של שישה מועמדים על ידי הנשיא והמזכיר הכללי של מחוז הוותיקן, הקרדינל ג'וזפה ברטלו ומונסיניור פרננדו וורגז אלזגה. (Cardinal Giuseppe Bertello and Monsignor Fernando Vérgez Alzaga). הומינוי שלה אושר על ידי האפיפיור.

שרשרת הפיקוד על המוזיאונים של הוותיקן קצרה להפליא. כמנהלת, ז'אטה כפופה לקרדינל ברטלו בלבד, והוא בתורו מדווח ישירות לאפיפיור פרנסיס. אין נאמנים, לא מועצות מנהלים או ועדות.כאשר אחד מאוצרי המוזיאונים רוצה לרכוש עבודת אמנות, הוא פונה לז'אטה. כשמדובר בפריטים יקרים יותר, ז'אטה מבקשת את הסכמתו של הקרדינל ברטלו. האפיפיור מתערב לפעמים בקבלת ההחלטות במוזיאונים.

בין הפרויקטים שנערכו לאחרונה, שחזור יצירת אמנות חשובה בסנטה מריה מג'ורה, אחת משלושת הבזיליקות האפיפיוריות ברומא הנמצאות מחוץ למדינת הוותיקן; הבזיליקות הן בבעלות ובניהול של הכס הקדוש, ונהנות מאותו מעמד חוץ-טריטוריאלי של שגרירויות זרות. הפרויקט נעשה באישור האפיפיור.

 מוזיאוני הוותיקן  מהווים מקבץ עצום זה של אוספים ומבנים; האוספים קובצו במהלך המאות ע"י האפיפיורים וכוללים אובייקטים אטרוסקיים, ציורים, מגורים אפיפיורים, חדרים שעוטרו ע"י רפאל וכמובן הקפלה הסיסטינית שעוטרה ע"י מיכאלאנג'לו ואמנים נוספים. הם משקפים את סדרי העדיפויות, האינטרסים ו והשאיפות הפוליטיות של האפיפיורים הקודמים ושל האפיפיור הנוכחי. האפיפיור פרנצ'סקו "בונה גשרים" ומדיניות החוץ השאפתנית שלו הביאה לקשר עם סין לאחר עשורים ביחסים מורכבים בשל ההכרה של הוותיקן בטאיוואן כמדינת לאום עצמאית, ועוד.

אמנות מהמוזיאונים של הוותיקן צריכה לשמש כ"כלי לשלום", אמר האפיפיור. העיקרון מעגן את היוזמה ההיסטורית שלפיה בתערוכות מקבילות שתפתחנה במארס יוצגו כ-40 יצירות סיניות מאוספי הוותיקן בעיר האסורה בבייג'ינג,  ו-40 יצירות מסין יוצגו במוזיאונים של הוותיקן. ז'אטה מסרבת להגיב על הפונקציה הפוליטית של המוזיאונים, אך אומרת שהיא "תומכת באופן מלא" בשימוש באמנות למטרות דיפלומטיה תרבותית. "האמנות יכולה וצריכה להיות בעלת התפקיד הזה", היא אומרת. ז'אטה גם יוזמת צעד גדול יותר אל האמנות העכשווית. בעוד שהמוזיאונים של הוותיקן אספו אמנות דתית משל אמנים מודרניים ועכשוויים מאז עשור 1970, הם מתכוננים כעת לתערוכה שתעניק להם פתח לעולם אמנות נרחב יותר מאי פעם.

בשנת 2019, לציון יום השנה ה-25 ליסוד מוזיאון אנדי וורהול בפיטסבורג, מוזיאוני הוותיקן ישתפו פעולה עם מוסד זה בתערוכה של יצירות דתיות של וורהול, כולל ציורים מהסדרות שלו בהשראת "הסעודה האחרונה" של לאונרדו דה וינצ'י. התערוכה תתקיים בבראצ'יו די קרלו מגנו, שטח תצוגה של 1,000 מ"ר בכיכר סנט פטרוס בעיצובו של ז'אן לורנצו ברניני ובפיטסבורג. "אנחנו מאוד מעוניינים לחקור את הפן הרוחני של האמן", אומרת ז'אטה. "מאוד מאוד חשוב לנו לנהל דיאלוג עם האמנות העכשווית. אנחנו חיים בעולם של דימויים והכנסייה חייבת להיות חלק מהשיח הזה ".

warholsupper
Andy Warhol in front of a version of The Last Supper, in Milan in 1987 Photo by Giorgio Lotti/Archivio Giorgio Lotti/Mondadori Portfolio via Getty Images
andy_warhol_pope_1
Pope John Paul II with Andy Warhol Lionello Fabbri/SCIENCE SOURCE

ז'אטה אינה מסגירה נתונים על תקציבי המוזיאונים, העלויות וההכנסות. " פרויקטים רבים ממומנים ע"י חברי הארגונים שלנו בארה"ב ובאירופה", זה כל מה שהיא מוכנה לומר בנדון.

האתגר הגדול ביותר שלה, היא אומרת, הוא "להתמודד עם כל כך הרבה משימות שונות בו בזמן". בראש הרשימה עומד ארגון ששה מיליוני המבקרים השנתיים, שרובם המכריע עושים את אותו המסלול אל הקפלה הסיסטינית. ז'אטה מתכננת לפתוח כניסה שנייה, על-מנת להסיט את התנועה לחלקים מוכרים פחות בוותיקן. היא גם עומדת לפקח על הסבתם של כ -350 מדריכים לחקור את המוצגים במוזיאונים.

קהל המבקרים והלכלוך שהם מייצרים מציב בעיה נוספת. שמירה על יצירות אמנות ללא אבק היא מאבק אדיר, בלתי נגמר. "הניקוי השנתי" של הקפלה הסיסטינית נמצא כעת בעיצומו, אומרת ז'אטה. בכל ערב לאחר סגירת המוזיאונים, צוות של רסטורטורים (קרוב למאה מועסקים במשרה מלאה) יסיר בזהירות בחודש הקרוב את האבק מהציורים של מיכאלאנג'לו.

287_mu_hm_vatican_01
Jatta became the first woman to lead the Vatican Museums last year Governatorato SCV-Direzione dei Muse

Ruiz, C (2018, February 5). Re: Soft power and contemporary art Vatican Museums director on fulfilling Pope Francis's vision. Retrieved from https://www.theartnewspaper.com/news/interview-with-vatican-museums-director-barbara-    jatta

Ruiz. C (2018, January 26). Re: The Vatican to host major Andy Warhol exhibition. https://www.theartnewspaper.com/news/vatican-to-host-major-andy-warhol-show

 

 

 

 

 

 

 

רמברנדט, פורטרט של זוג כיצחק ורבקה ידוע כ"כלה היהודייה", 1665-1669 בקירוב, שמן על בד, 166.5X121.5, רייקזמוזיאום, אמסטרדם

SK-C-216

בין היצירות הידועות ביותר של רמברנדט מצוי הציור המוכר בשמו "הכלה היהודייה". הזוג מוצג בחיבוק רך, אינטימי, המשיק למרכזו של ציור זה: הג'סטה האוהבת ואפשר המגוננת מהדהדת בתורה בחיבוק העדין של בת הזוג. הדמויות והתנוחות שלהן מקבילות לרישום הכנה שעשה רמברנדט, בו דמותו של המלך אבימלך צופה בהם.[1]

הציור קיבל את שמו בתחילת המאה ה-19, (1835)אך נושא הציור נשאר בסימן שאלה עד ימינו אנו. האם זהו הזוג מהתנ"ך? או שמא זהו פורטרט כפול של שניים מבני זמנו של רמברנדט? ויתכן שמדובר בשני זוג בני הזמן שזכו לתיאור נצח בבגדים בהשראה של מה שסברו שנתפס כתנכ"י. פורטרט זה ידוע כפורטרט היסטורי, ובמידה וזה המקרה, מרבית חוקרי האמנות מאמינים שהזוג מייצג את יצחק ורבקה (בראשית, פרק כ"ו")[2] ו וַיֵּשֶׁב יִצְחָק, בִּגְרָר.  ז וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם, לְאִשְׁתּוֹ, וַיֹּאמֶר, אֲחֹתִי הִוא:  כִּי יָרֵא, לֵאמֹר אִשְׁתִּי, פֶּן-יַהַרְגֻנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל-רִבְקָה, כִּי-טוֹבַת מַרְאֶה הִוא.  ח וַיְהִי, כִּי אָרְכוּ-לוֹ שָׁם הַיָּמִים, וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים, בְּעַד הַחַלּוֹן; וַיַּרְא, וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק, אֵת, רִבְקָה אִשְׁתּוֹ.  ט וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק, וַיֹּאמֶר אַךְ הִנֵּה אִשְׁתְּךָ הִוא, וְאֵיךְ אָמַרְתָּ, אֲחֹתִי הִוא; . הסבר אחר הינו שהאיש מצהיר על אהבתו לאשתו; במקרה זה נושא הציור יהיה "המעלה שבנישואים". בנוסף, שנת הציור אינה וודאית. משיחות המכחול בציור זה טעונות בחומריות. הצבע על שרוולו של הגבר הינו כה עבה עד כי נדמה שרמברנדט השתמש בסכין פלטה על מנת למרוח אותו. [3]

 unnamed (4)

 

[1] מאתר התערוכה Rembrandt The late Works, הגלריה הלאומית בלונדון  https://www.nationalgallery.org.uk/whats-on/exhibitions/rembrandt-the-late-works-15-october-2014-0000

[2] https://www.mechon-mamre.org/i/t/t0126.htm

[3] מאתר Museum Het Rembrandthuis https://www.rembrandthuis.nl/en/rembrandt-2/rembrandt-the-artist/most-important-works/the-

 

למה נער עם סל פירות הינו הרבה יותר מאשר נער עם טנא פירות

giovane-con-canestro-di-frutta-caravaggio-copyright-ministero-dei-beni-e-delle-attivitacc80-culturali-e-del-turismo-galleria-borghese
קרווג'יו, נער עם סל פירות 1593-1594, שמן על בד, גלריה בורגזה, רומא

גלריה בורגזה ברומא בה עסקתי בפוסטים האחרונים, השאילה שלושה ציורים מידי קרווג'יו למוזיאון גטי, לוס אנג'לס, אחד מהם "נער עם סל פירות" מ-1593-1594 בקירוב. ההשאלה עד 18.2.2018.

Davide Gasparotto, האוצר במוזיאון גטי, מדבר על "נער עם סל פירות", ומסביר למה ציורו של קרווג'יו שבר את כללי הציור של המאה ה-16. גספרוטו טוען שציור זה  הינו בעל משמעות נוספת. הוא מוצא בו מקוריות וחדשנות!

הציור שצויר ב-1593-1594 בקירוב, נעשה במהלך התקופה המוקדמת, הבוהמית בחייו של קרווג'יו, אומר גספרוטו. הצייר עבר ממילנו לרומא, ועבד בסטודיו של הקוולייר ד'ארפינו. קרווג'יו נאלץ לצייר ציורים לשוק, לא בהזמנה, והציור הינו הוכחה מוקדמת ליכולות החתרניות שלו .

ראשית, אומר גספרוטו, יש לציין את הביצוע יוצא הדופן בסל והאופן שבו הטבע הדומם עשוי. ענבים אדומים, שחורים ולבנים, תפוחים, תאנים, רימונים, האגס עם הכתם הקטן, כולם מצוירים בדיוק הקרוב לצילום, והפרט הריאליסטי גם בא לידי ביטוי בצבעוניות הנוטה לחום של העלים שקמלו קמעה. נדמה כאילו קרווג'יו עצר את הנער בדרכו לחדר האוכל של הקלוויר עם סל הפירות.

המקור, אור יום טבעי הינו משותף לכל היצירות המוקדמות של קרווגיו, מגיע מחלון מאחורי הקלעים משמאל. הקרניים מאירות במלואן את צד פניו הימני של הנער, וגם שליש עליון מהרקע.

הסל נראה באופן יוצא דופן ממשי ורב חיות, "אך בו בזמן הציור הינו מאוד מלאכותי.  זו סצנה מבוימת, אמר גספרוטו, בציינו שמבטו של הנער כלפי הצייר כשם שפיו. "הפה הפתוח מציע שהוא מדבר. גם זה היה חדש – ההצעה של תנועה קטנה". הנער המצויר הינו צייר חבר בשם מריו מיניטי שהיה בן 16 באותה תקופה. היצירה מתאפיינת במיניות המוחצנת של מיניטי, בכתפיו החשופות ותנוחת הצוואר האופיינית לציורי נשים באותה עת, ויש בה מן הקרבה לבקחוס ולנערי חשק נוספים המתוארים בציוריו חוצי גבולות מגדריים של קרווג'יו.

מה שמביא אותנו לדרך אחרת בה קרווג'יו מרד כנגד המסורת: "נער עם סל פירות" הינו ציור טבע דומם, ובו בזמן פורטרט. ההיררכיה של הז'אנרים היתה חשובה בזמנו. ציורי היסטוריה היו החשובים ביותר, דיוקנאות, נופים וטבע דומם תפסו דרגות נמוכות יותר בסולם הציור. טבע דומם נתפס כסוגה נחותה.

הצייר אתגר גבולות אלה בערבבו ציור פורטרט טבע דומם והיסטוריה (עם אזכורים למיתולוגיה בפירות). הוא נתן משקל שווה לסל ולנער, ציור זה, שהשתייך לאוסף של ג'וזפה צ'זרי, נרכש על ידי הקרדינל סקיפיונה בורגזה בשנת 1607.

"קרווג'יו נהג לומר שציור טבע שטבע דומם דורש מיומנות אמנותית גבוהה יותר מאשר ציור דמויות," אמר גספרוטו. "נער עם סל פירות" הוכיח שהוא צדק בכך שדחה את המסורת וקיבל את מקומו בתולדות האמנות.

 

Nakano, C (2017, December 20). Re: Why 'Boy With a Basket of Fruit' if much more than a boy with a basket of fruit. Retrieved from http://www.latimes.com/entertainment/arts/la-ca-cm-caravaggio-getty-20171220-htmlstory.html

אישה מנהלת כעת את המוזיאונים של הוותיקן

25vatican1-superJumbo-768x512.jpg
Barbara Jatta, the first female director of the Vatican Museums, in the Hall of Animals of the Pio Clementino Museum this month. Credit Mattia Balsamini for The New York Times

Barbara Jatta, המנכ"לית הראשונה של מוזיאוני הוותיקן!

העיר ותיקן נשלטה ע"י גברים מאז כינונה כמדינה עצמאית ב-1929. שנה קודם, מכל מקום, חברה אישה לשורה העליונה: ברברה ז'אטה, המנהלת הראשונה של מוזיאוני הוותיקן. ב-12 החודשים מאז מינויה, גב' ז'אטה הטביעה את חותמה, בהליכה בנתיב שסללה לעצמה.

הגב' ז'אטה היתה האישה היחידה ברשימה ההתחלתית של ששה קרדינלים, ונבחרה ע"י האפיפיור פרנציסקוס. במסגרת תפקידה החל בינואר 2017, היא בחנה כ-200,000 אובייקטים ומוזיאונים, מגורי אפיפיורים, חצרות עם פסלים ועוד אתרים, כולל הקפלה הסיסטינית.

הקפלה הינה אחד ממעוזי הקדושה של הכנסייה הקתולית הרומית, בה מכריזים על האפיפיור החדש שנבחר (טכס הקונקלווה). המקום עמוס בקהל עצום מדי יום המגיע לראות את ציורי התקרה המפורסמים של מיכאלאנג'לו, ובפני המנכ"לית החדשה עומדת המשימה להעלות את מספר המבקרים מעל לששה מיליון – מספר סף שכבר הוצב והוגדר ע"י אנטוניו פאולוצ'י, שקדם לה בתפקיד.

לגב' ז'אטה שאיפות ניכרות עבור עצמה ועבור המוסד שהיא עומדת בראשו. בריאיון היא אמרה שעבדה כעשרים שנה בספריית הוותיקן, ניהלה את מחלקת ההדפסים במקום משנת 2010. כששמעה על מינויה לתפקיד מנהלת מוזיאוני הוותיקן, היא אמרה "זה הלם עבורי, לעמוד בפני שינוי כה גדול". בנוגע להיותה אישה, גב' ז'אטה אמרה שלא הבינה מה משמעות הדבר עד שהחלה בתפקיד. "בכל מקום בו אני משתתפת בוועידות או באירועים ציבוריים, נשים רבות פונות אלי ואומרות "אנו כה גאות, וגם את, בדרך מסוימת מייצגת אותנו".

המשרד שלה שניבט אל כיפת סנט פטרוס שעוצבה ע"י מיכאלאנג'לו, מלא בתמונות משפחה, צילום ממוסגר של האפיפיור פרנציסקוס, ופורטרט בבסט של הפסל הניאו קלסי אנטוניו קנובה, המנהל הראשון של המוזיאונים האפיפיוריים.

גב' ז'אטה אמרה שאמנות שיחקה תפקיד ניכר במשפחתה: אמה ואחותה הינן רסטורטוריות של אמנות; סבתה, שהגיעה במקור מרוסיה, היתה ציירת; וקודמיה ייסדו מוזיאון ארכיאולוגי על שם משפחתה ב-Ruvo di Puglia, בדרום איטליה.

Eike Schmidt, המנהל הגרמני של גלריית האופיצי בפירנצה, אמר שמינויה של גב' ז'אטה היה סימן חיובי. "בסביבה הנשלטת ע"י גברים בוותיקן, מינוי מעין זה של אישה היה חדשות טובות מאוד", הוא אמר, בהוסיפו שהוא מקווה שיהיו מינויים נוספים מעין אלה בעולם התרבות.

Maurizio Sannibale, מהמוזיאון האטרוסקי גריגוריאני, אחד מהאוצרים העובדים כעת עבור גב' ז'אטה, אמר שהוא מכיר אותה מאז שהיו סטודנטים באוניברסיטת ספיינצה ברומא. הוא תיאר אותה כ"חביבה, החלטית ואמפתית", והוסיף שהיא "יודעת איך להציב אתגרים לעצמה".

ניהול המוזיאונים של הוותיקן הינו תפקיד עצום. גב' ז'אטה אחראית לשימור, תצוגה והפצת ידע של כל האוצרות שנאספו ע"י האפיפיורים במהלך המאות, כולל אוספים מצריים ואטרוסקיים עצומים, פסל ה"לאוקון"  מהמאה הראשונה לפנה"ס, ו"סט. הירונימוס" ציור מידי ליאונרדו דה וינצ'י.

כל הסקציות של המוזיאונים עוברות חידוש שהוזמן ע"י מר אנטוניו פאולוצ'י Antonio Paolucci, שר התרבות לשעבר שניהל את המוזיאונים במשך תשע שנים ובעבר ניהל את המוזיאונים של פירנצה. החידוש כולל עבודה בחצר הציבורית בת המאה ה-16 הידוע כ-Cortile della Pigna (אחד מהפרויקטים הרבים שנתמך ע"י פטרוני האמנויות במוזיאונים של הוותיקן.

התיירים מתיירים, במוזיאונים במקום, ובוותיקן בכללותו. מבין 100 מיליון יורו, או כ-119 מיליון דולר, בתקציב השנתי, כמחצית בקירוב עוברת למדינה, בהקשר למר פאולוצ'י.

זה הופך למורכב את תפקידו של מנהל באשר הוא. העובדה שלרבים מהאתרים במוזיאונים  יש חשיבות אמנותית ודתית כאחד – וראשית כל הקפלה הסיסטינית.

ששה ימים בשבוע, ובימי ראשון האחרון בכל חודש, אלפי מבקרים גודשים את החדרים בהם יש יצירות משל טיציאן קרווג'יו, רפאל ואחרים בדרכם לקפלה של מיכאלאנג'לו. השומרים משגיחים על המבקרים, מהסים את הפטפטנים, ומנסים למנוע צילום במקום.

זיעת ונשימות של מבקרים והאבק שהם מביאים עמם, מסכנים את ציורי הפרסקו בקפלה. קבוצת המשמרים בוותיקן הציגה תכנית שמר פאולוצ'י הגה בזמנו לסיור וירטואלי בקפלה הסיסטינית באמצעות רפליקה בגודל מלא או סימולציה דיגיטלית בה יכול הקהל להתנסות. הוא גם הכריז שביקור במקום יהיה מוגבל עד לששה מילון איש בשנה. מנקודה זו אמר, כרטיסים ימכרו מראש באתר. אך מר פאולוצ'י עזב בלא לקדם את תכניותיו.

גב' ז'אטה שעבדה תחת מר פאולוצ'י החלה את תפקידה כמנהלת במחצית 2016, והיא מסרה שהיא היתה נגד הגבלת גישה למוזיאונים, אף שנראה שתהיה עליה במספר המבקרים. "אם אתה מבקר הרוצה לראות את הקפלה הסיסטינית ואתה מגיע לרומא ואז נאמר לך שלא תוכל להיכנס, מה תעשה?" שאלה. "אנו גם מוזיאון בעל ערך מוסרי ורוחני. הקפלה הסיסטינית הינה גם קפלה, וזה משהו שאסור לשכוח".

גב' ז'אטה מסרה שהיא מתכננת כניסה שנייה למוזיאונים של הוותיקן שיציעו מסלולים אלטרנטיביים דרך "חלקים של המוזיאונים בהם מבקרים פחות", כגון המוזאון האתנולוגי. כמוסד הקרוב לליבו של האפיפיור פרנציסקוס, המוזיאון האתנולוגי יפתח מחדש עם תצוגות נרחבות של 80,000 האובייקטים בהם הוא מחזיק, רבים מהם נשלחו מרחבי העולם לתערוכה שאורגנה ע"י האפיפיור פיוס ה-11 ב-1925.

גב' ז'אטה הוסיפה שהיא מתכוונת להעלות את שעות הפתיחה במוסדות אחרים כמו המוזיאון האטרוסקי כדי להגביר את תנועת המבקרים.

בקפלה הסיסטינית על-שם האפיפיור סיקסטוס ה-4 אנו מוצאים 32 ציורי פרסקו בחלק התחתון מידי אמנים בני המאה ה-15:  פייטרו פרוג'ינו, סנדרו בוטיצ'לי, קוזימו רוסלי, לוקה סיניורלי ועוד. התקרה עוטרה במקור באזכור לשמי על – כוכבי זהב על רקע כחול, ולאחר סדקים שנבעו בה, הוזמן מיכאלאנג'לו ע"י האפיפיור יוליוס ה-2 לצייר בתקרה – והתוצאה מחזור ציורי פרסקו העוסקים בתמות תנכ"יות. מאוחר יותר בשנת 1534 אילץ האפיפיור קלמנס ה-7 את מיכלאנג'לו לצייר את קיר המזבח של הקפלה הסיסטינית. התוצאה, "יום הדין האחרון".

25vatican4-superJumbo-768x512.jpg
A terrace overlooking the dome of St. Peter’s Basilica. Credit Mattia Balsamini for The New York Times

Nayer, F. (2017, December 24). Re: A Woman Now Leads the Vatican Museums, And She's Sahking Things Up.  Retrieved from http://www.vatican-patrons.org/a-woman-now-leads-the-vatican-museums-and-shes-shaking-things-up-5104

תערוכת ז'אן לורנצו ברניני, גלריה בורגזה, רומא

התערוכה מוצגת מ-1 בנובמבר 2017 ועד ל-4 בפברואר 2018. אוצרת אנה קוליבה, מנהלת גלריה בורגזה בשיתוף פעולה עם אנדראה בצ'י  מ- Federico Zeri Foundation

02BERNINI1-blog427
Gian Lorenzo Bernini, Apollo and Daphne, 1622-1625, ” a life-size marble statue by Bernini on  display at the Borghese Gallery in Rome. Credit Galleria Borghese

 גלריה בורגזה, רומא, חוגגת עשרים שנה לרגל פתיחתה מחדש, ומציגה תערוכה העוסקת בהקשרים ההיסטוריים עם ז'אן לורנצו ברניני, אמן הבארוק. אין אמן שהגדיר את רומא במאה ה-17 כפי שעשה זאת ברניני שעבד תחת תשעה אפיפיורים והותיר חותם עצום על עיר הנצח. והגלריה הינה מקום מתאים ביותר להצגת הכישרון והגאוניות שלו. הווילה, כעת מוזיאון,  נבנתה ע"י הקרדינל סקיפיונה בורגזה, הפטרון הראשון של ברניני על מנת לאחסן ולהציג את אוסף האמנות העצום של הקרדינל. במהלך העבודות עבורו התוודע ברניני לכישרון והיכולת שלו להציג מתח ודרמה באבן.

Gian_lorenzo_bernini,_ritratto_del_cardinale_scipione_borghese,_1632_ca,_CCLXV_01.JPG
Gian Lorenzo Bernini, Bust of Cardinal Scipione Borghese, 1632, First version, marble, credit Wikipedia Commons

הקרדינל סקיפיונה ביקש מברניני  לעטר כל חדר בווילה באופן "המעורר את הדמיון"; ברניני פיסל ארבע קבוצות מונומנטליות בתחילת עשור 1620 – כולל העבודות הנפלאות "פלוטו ופרוסרפינה" ו"אפולו ודפנה" (שתיהן מוצגות בתערוכה)  שמציגות את הכישרון שלו לנצח את מגבלות החומר בו עבד, בפסלו בשיש כאילו היה עיסת בצק.

"איני חושבת שתהיה אי-פעם תערוכה מושלמת מעין זו של ברניני", אמרה אנה קוליבה, האוצרת המשותפת ומנהלת גלריה בורגזה, שלצידה אנדריאה בצ'י מ- Federico Zeri Foundation. השניים עשו ככל יכולתם לתרום לתערוכה זו שהביקור בה  מוגדר ע"י אנשי אמנות כיחיד במינו,  התנסות של פעם בחיים!

חוקרי אמנות חילקו את התערוכה למספר תמות: החניכות אצל האב פייטרו; עלומים; הקבוצות של הבורגנים; התייחסות לעת העתיקה; בסטים; ברניני ולואי ה- 14מלך צרפת; הדחף העז ליצור; אומנותו של הפסל וסקיצות.

הצבה רגישה ורבת מחשבה של היצירות של ברניני בתוך הווילה המעוטרת, מדגישה את המיטב שבכל אחת מהן. האחיזה החזקה של פלוטו בעור השיש של פרספונה, התקרה הכהה והגבוהה, או ההרמפרודיטה במיטת אבן בגומחה, הדמויות הולמות לחלל בו הן נמצאות. ניתן ללכת מסביב ולנסות למצוא הסבר למה פסל הושם בחדר מסוים, אפשר באזכור להצבה של הקרדינל עצמו. גם מחוץ לקונטקסט הצבעוני של יצירות אלה בתקופה של בורגזה ברומא, היכולת האמנותית של ברניני הינה עצומה. כמייסד של תנועת הבארוק, ברניני שאף להציג תנועה דינמית שיכולה לתפוס את הנרטיב ברגע מוקפא אחד. אפולו הרודף אחר דפנה בעודה מתפללת להפוך לעץ על-מנת להימלט מהאל המאוהב בה, ציפורני רגליה הופכות לשורשים וקצות אצבעותיה המתוחות לעלי שיש שקופים, זו הצהרה מושלמת.

חותמו של ברניני נראה ברחבי רומא: פסלי ארבעת הנהרות בפיאצה נבונה או בהדרה של קתדרלת סנט פטרוס שברניני היה אחד הארכיטקטים שעמלו בה[1] . לא ניתן היה לצפות לחלל הולם יותר לראות את ברניני מאשר וילה בורגזה.

מוזיאונים שהשאילו עבודות – כולל הלובר, מוזיאון קאונטי לאמנות בלוס אנג'לס והמטרופוליטן בניו יורק – "תמכו במאוד שכן הבינו שזו הזדמנות מיוחדת במינה", אמרה אנה קוליבה, מנהלת גלריה בורגזה. "איני חושבת שתהיה אי פעם תערוכה כה מושלמת של ברניני כמו זו", היא אמרה בריאיון.

אולמות הגלריה מציעים מערך מפואר ליצירות, בדרך שאנו מקווים שברניני שהיה גם  showman, מחזאי ויוצר של הצגות יוצאות דופן היה מעריך, אם היה בחיים" אמרה קוליבה.

הגלריה הציגה בעבר תערוכה של ברניני עם השאלות ממוזיאונים, כשנפתחה מחדש ב-1998 לאחר חידוש נרחב. התערוכה הנוכחית שנבנתה על סמך האוסף של בורגזה, מתייחסת לקריירה של האמן מהחניכות שלו עם אביו, הפסל פייטרו ברניני, עם סדרות של פסלים שהם פסלו  בזה אחר זה, ועד לשאיפה שלו להפוך לאמן כולל, בהוסיפו ארכיטקטורה וציור ליכולות הניכרות שלו.

לראשונה, עשרות ציורים – פורטרטים ודמויות בחצי גוף מידי ברניני מוצגות תחת קורת גג אחת. הן מוצגות עם פסלי השיש והברונזה הידועים שלו, בעיקר של אנשי כמורה רבי כוח.

800px-Gian_Lorenzo_Bernini,_self-portrait,_c1623.jpg
Gian Lorenzo Bernini, Self Portrait, c.1623, oil on canvas, Galleria Borghese, Wikipedia Commons

הפורטרטים בשיש "עונים" לתקופה בת 60 שנה שבמהלכה ברניני תיאר את "Who's Who" ברומא דאז. הלובר השאיל בסט של קרדינל רישלייה, שברניני מעולם לא פגש. הוא פיסל את הפסל מציור, משהו שלדעתו של האוצר השותף, מר בצ'י היה בו מן המצאה והחדשנות והן אתגר: "הוא כתב שהיה זה קשה דיו לתת חמימות וחיים של אנשים לשיש, אך לעשות זאת בלא לפגוש את האיש זה בלתי נתפס".

ברניני זכה לתהילה במהלך חייו ולאחר מכן – "ברניני הינו קשור לבארוק והבארוק עם ברניני"; אך התערוכה של בורגזה מספקת אפשרויות חדשות לחוקרים, ומציעה הזדמנות להשוואה מקרוב של יצירות שהינן מרוחקות מאוד, כמו שתי ורסיות של "ישו הצלוב" שהושאלו ע"י מוסדות במדריד וטורונטו.

עבודות רסטורציה בתערוכה הובילה גם לתגליות. הפסל "סנטה ביביאנה" של ברניני הועבר מהכנסייה בה הוא נמצא כך שניתן היה לשפץ אותו ישירות במוזיאון. הפסל הועבר בעבר במהלך ההפצצות על רומא במהלך מלחמת העולם השנייה, ובעת השחזור – שעלה 62,000 יורו, (72,000 דולר בקירוב) הסתבר שהוא הוצב באופן לא נכון עם החזרתו.

גב' קוליבה אמרה שעם תום התערוכה,  היא מקווה למצוא מימון לבנות אלטר חדש עבור הכנסייה, כך שניתן יהיה להעריץ את הפסל מנקודת הראות שהרסטורציה מציעה שברניני התכוון אליה.

 

Povoledo, E. (2017, October 31). Re: Borghese Gallery Gathers a Full House of Bernini Masterpieces. Retrieved from https://www.nytimes.com/2017/10/31/arts/borghese-gallery-bernini.html

[1] פיאצה די סן פייטרו – כיכר פטרוס הקדוש – בבנייתה החל ברניני ב-1656. שתי שדרות העמודים המעטרות את הכיכר בחצאי עיגולים מהוות מסגרת מרשימה לחזית הבזיליקה במרכז הכיכר – אובליסק מן המאה ה-1 לספירה. בנוסף בנה ברניני את קבר האפיפיור אורבן ה-8 בסן פטרוס ואת אנדרטת האפיפיור אלכסנדר ה-7, ואת הבלדקינו. אך על כך בפעם אחרת.

 

שיתוף פעולה בין המותג "פנדי" לבין גלריה בורגזה רומא

galleria-borghese-facciata-copyright-ministero-dei-beni-e-delle-attivitacc80-culturali-e-del-turismo-galleria-borghese
The façade of the Galleria Borghese.
Courtesy Image

מה קורה כשמותג אופנה ידוע מחליט להשקיע באמנויות?

פנדי (מותג בינלאומי בשליטתו של התאגיד (LVMH  השקיעה לאחרונה במיזם מרשים לתמיכה באמנות בשותפות בת שלוש שנים עם המוזיאון גלריה בורגזה שמושבו ברומא.

כחלק מההסכם, שני הגופים עומדים להקים את מכון המחקר של הצייר קרווג'יו (מיכאלאנג'לו מריסי דה קרווג'יו 1571-1610), שיאצור סדרת תערוכות על הצייר האיטלקי המיועדות להצגה ברחבי העולם. התערוכה הראשונה מוצגת במוזיאון גטי בלוס אנג'לס החל מ-21 בנובמבר  2017 ועד 18 בפברואר 2018.[1] המוזיאון מארח לראשונה שלוש עבודות מקרווג'יו שהגיעו מגלריה בורגזה שמחזיקה בציורים הידועים ביותר של האמן: "דוד עם ראש גוליית", "הירונימוס הקדוש" ו"נער עם סל פירות". התערוכות  מיועדות להיות מוצגות גם במוזיאונים במזרח הרחוק.

giovane-con-canestro-di-frutta-caravaggio-copyright-ministero-dei-beni-e-delle-attivitacc80-culturali-e-del-turismo-galleria-borghese.jpg
giovane-con-canestro-di-frutta-caravaggio-copyright-ministero-dei-beni-e-delle-attivitacc80-culturali-e-del-turismo-galleria-borghese

פנדי גם תתמוך בתערוכות שתתקיימנה בגלריה בורגזה במהלך שלושת השנים הבאות. ועל כך אמר Pietro Beccari יו"ר והמנכ"ל של החברה ל: WWD."זהו פרויקט מעניין ביותר לאיטליה ולעיר רומא ולפנדי להציג את יופייה של עיר הבירה האיטלקית ושל קרווג'יו הצייר ברחבי העולם", לבקרי יש באמתחתו תכניות ויוזמות לחזק את הקשר בין פנדי והעיר רומא, בה נמצאים המשרדים הראשיים של הקבוצה, החל מהשיקום של מזרקת טרווי ועד לתרומת יצירת אמנות של ג'יוזפה פנונה ((Giuseppe Penone המוצגת בחזית משרדיו הראשיים של המותג.

Anna Coliva, מנהלת גלריה בורגזה, הגתה את הקמת מכון המחקר של קרווג'יו, ובקרי מסר שהשותפות נובעת מההיכרות ארוכת הימים שלו עם קוליבה והעניין המשותף שלהם באמנויות.

מרכז קרווג'יו ללימודים, דיאגנוזות ומחקר אמנותי-היסטורי של קרווג'יו יוקם בגלריה בורגזה וכוונתו להפוך לנקודת התייחסות עיקרית לחקר אודות עולמו של האמן. לשם כך תוקם פלטפורמה דיגיטלית שתייצג את מכלול הדאטה בייס אודות האמן: מידע ביבליוגרפי, דוקומנטרי, ארכיבי, פילולוגי, היסטוריוגרפי, איקונוגרפי ועדכונים כשם שתיעוד דיאגנוסטי אשר יופיע בצורה דיגיטלית.

"קרווג'יו היה המודרני ביותר ומחדש", אמר בקרי. "אלה הם ערכים שפנדי מאמינה בהם".

בקרי סיפר שהוא ביקר לראשונה בווילה בורגזה כשהיה בן 15 כתלמיד בית ספר, והמקום הותיר בו חותם עמוק. כיום, "הגלריה במרחק קצר מביתי, ומשפחתי ואני אוהבים את המקום, היצירות שבו ואת הפארק שליד." בקרי ציין את איכות העבודות והמודרניות של וילה בורגזה, שהציגה למשל, את התצוגה הגדולה ביותר של האמן אלברטו ג'אקומטי ב-2014 או את the “Couture/Sculpture: Azzedine Alaïa in the History of Fashion” exhibition ב-2015.

כחלק מהשותפות החדשה, פנדי תמכה בתערוכה של אמן הבארוק הגדול ז'אן לורנצו ברניני. בתערוכה המוצגת מ-1 בנובמבר 2017 עד 4 בפברואר 2018 יצירות בהשאלה ממוזיאונים כולל הלובר, מוזיאון ויקטוריה ואלברט, המטרופוליטן ו-LACMA בלוס אנג'לס.[2]

בקרי אמר שפנדי תציג תערוכה אחרת במשרדיה הראשיים העוסקת בשיפוץ ושימור     the Palazzo della Civiltà Italiana the company has restored שהחברה ממנה וסייעה בכך, מסוף אוקטובר.[3] זאת בהמשך תערוכת "Matrice" של פנונה המוצגת במקום.

"יש לכך ערך מהותי, כשם שמוסרי, עבור פנדי לקדם, לתמוך ולייצא אמנות איטלקית ואת היופי בעולם, את המצוינות והייחודיות שלה ואת הכישרונות של אמניה." אמר בקרי.

"המכון לחקר קרווג'יו הינו פרויקט שאפתני שרוצה לקדם בתוך מוזיאונים את המחקר המתקדם ביותר ולעשותם תוצרים של תרבות ולא בלוקבסטר.

הדימויים נלקחו מהמאמר שלעיל ומגלריה בורגזה

Zargani, L. (2017, September 13). Re: Fendi Inks Partnership with Rome's Galleria Borghese. Retrieved from  http://wwd.com/eye/celebrity-real-estate/fendi-inks-partnership-with-galleria-borghese-10982852/

02BERNINI1-blog427.jpg
“Apollo and Daphne,” a life-size marble statue by Bernini on display at the Borghese Gallery in Rome.CreditGalleria Borghese

 

[1] http://www.getty.edu/art/exhibitions/caravaggio/

[2] https://www.nytimes.com/2017/10/31/arts/borghese-gallery-bernini.html

[3] http://wwd.com/fashion-news/designer-luxury/fendi-new-headquarters-10267781/

לובאינה הימיד, זוכת פרס טרנר

הורד (1)
Lubaina Himid, a piece from Swallow Hard: The Lancaster Dinner Service, 2007. Courtesy of Hollybush Gardens.

האמנית הבריטית לובאינה הימיד הינה האישה השחורה הראשונה והאמנית המבוגרת ביותר שזכתה בפרס טרנר, הפרס היוקרתי ביותר בעולם האמנות. האמנית בת ה-63 ילידת זנזיבר – שעבודתה עוסקת בזהות של גזע – גדלה בלונדון וחיה בעיר הצפונית של פרסטון. הימיד הוצגה עם הפרס ע"י הדי.ג'י  גולדי בטכס שנערך בתחילת חודש דצמבר השנה בעיר האנגלית הצפונית של Hull, שם מוצגת עבודתה בתערוכה המוקדשת לאמנים שהיו בין המועמדים לזכייה בפרס.

בנאום שנשאה לרגל הזכייה בשידור ישיר בבי.בי.סי., הימיד הודתה לחבר השופטים בפרס ולתומכים בה. "לאנשים שעצרו אותי ברחובות פרסטון והול לברך אותי – תודה לכם, זה עבד", היא אמרה. הימיד הודתה גם לחוקרי האמנות שכתבו על הפרקטיקה שלה במה שהיא קוראת the "wilderness years".

פרס טרנר הינו פרס שנתי הניתן לאמן בריטי עד גיל 50. השנה שונתה מגבלת הגיל ובין המועמדים שניים בגילאי 50 ו-62 שנה. הפרס הינו על שם הצייר מילורד טרנר. הוא ניתן בחסות הטייט החל מ-1984 והינו הפרס החשוב ביותר בבריטניה.

אחד מיעדי הפרס המוצהרים: "אנשים המתעניינים בתרבות זמננו, אך אינם מבקרים דרך קבע בגלריות". התערוכה מלווה בקורס מיוחד ובשורה של שיחות וסימפוזיונים ברחבי בריטניה המעבים את הממד החינוכי של האירוע ומסווים היבטים מסחריים יותר.

שווי הפרס בסך 25,000 ליש"ט מוענק לאמן/ית על תערוכה יוצאת דופן או מיזם אחר בשנה הנתונה. הפרס כולל בין היתר, תערוכת יחיד במוזיאון טייט בריטן לכל אחד מארבעת מועמדיו הסופיים.

המועמדים הנוספים השנה –  Hurvin, Anderson Andrea BüttnerRosalind Nashashibi– כל אחד מהם מקבל 5,000 ליש"ט.

מנהל טייט בריטיין Aklex Farquharson, שעמד בראש חבר השופטים של פרס טרנר, הילל את עבודתה של הימיד, באמרו ל'דה גארדיאן' שהיא עוסקת בנושאים "קשים, כואבים".

במהלך הקריירה הממושכת שלה, הימיד חקרה באופן מתמיד תמות של הגירה, עבדות וזהות גזע דרך פרקטיקה עשירה ומגוונת. "אני מעוניינת ביותר בביטוי איך (אנשים צבעוניים) עיצבו את התרבות הבריטית, הן כשהובאו כעבדים למשל, או איך אנו שינינו זאת בקיום ובמהות שלנו", אמרה הימיד בראיון בינואר 2017, לרגל שתי תערוכות יחיד שהיו לה ב-Modern Art Oxford וב-Spike Island, בריסטול. העבודות שלה בתערוכת פרס טרנר, המוצגות מאז ינואר ב-Ferens Art Gallery בהול, הינן מעשור 1980 וכוללות את A Fashionable Marriage, מיצב מ-1987 שקיבלה השראה מ"נישואין אלה מוד" של ויליאם הוגרת וכולל תגזירים של דמויות כמו מרגרט תאצ'ר ורונלד רייגן.

הורד (2).jpg
Lubaina Himid, detail of A Fashionable Marriage, 1987. Courtesy of Hollybush Gardens.

הזכייה בפרס טרנר מביאה עמה חשיפה עצומה להימיד – שהינה גם אוצרת ופרופסורית לאמנות עכשווית ב-University of Central Lancashire – בזמן בו יש תשומת לב גוברת של הציבור ליצירתה. בתערוכה בהול ביקרו כבר כ-90,000 אנשים.

ועדיין, האמנית מתנגדת לרעיון שהתעלמו ממנה. "מבקרי אמנות ראו את היצירות שלי וסיקרו אותן, בעיתונות, אך חוקרי אמנות או אוצרים או אמנים אחרים לא נחשפו ליצירות שלי", היא אמרה לבי.בי.סי. "זה לא יוצר שינוי בסוג העבודה שאני עושה אך זה ייצור שינוי אצל ….האנשים שתמכו בי לאורך השנים", היא הוסיפה באשר לזכייה בפרס טרנר. "זה נשמע כמו קלישאה, אך זהו ניצחון עבורם, גם כן".

הורד
Portrait of Lubaina Himid. Courtesy of Hull UK City of Culture.

Kaplan, I.(2017, December 5). Re: Lubaina Himid's Turner Prize Win Makes History. Retrieved from https://www.artsy.net/article/artsy-editorial-lubaina-himids-turner-prize-win-history

ללינק על פוסט שכתבתי על פרס טרנר לשנת 2017

https://zivakoort.com/2017/05/06/%D7%A4%D7%A8%D7%A1-%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A8-2017/