ג'רמנו צ'לנט (2020-1940) 5 Essential Exhibitions by Germano Celant, Late Curator Who Coined Arte Povera

Guggenheim Museum Bilbao presents Richard Artschwager retrospective, Spain - 28 Feb 2020

ג'רמנו צ'לנט, האוצר בעל השם מת בשבוע שעבר בגיל 80 מסיבוכי המגפה.  שמו של צ'לנט קשור לתנועת האמנות ארטה פוברה (בתרגום מאיטלקית, "אמנות ענייה") Arte Povera במהלך עשור שנות הששים של המאה הקודמת. במקומותינו היתה לו השפעה בהגדרת השיח של אמנות שנות הששים-שבעים ותוצריה, "דלות החומר".

צ'לנט אצר תערוכות רבות במהלך הקריירה שלו החל מהביאנלה של ונציה ועד לתערוכות שעסקו בהיסטוריה של תולדות האמנות האיטלקית.

Germano Celant.MIGUEL TONA/EPA-EFE/SHUTTERSTOCK

אלקס גרינברגר בחר להציג חמש מהתערוכות החשובות ביותר של צ'לנט:

 “Arte Povera: Im Spazio” (1967)
Galleria La Bertesca, Genoa, Italy

This group show was the one that started it all for Arte Povera, a movement that Celant made famous with a Flash Art essay. According to Celant, Arte Povera was a style founded largely upon conceptual inclinations rather than aesthetic ones—its promulgators made use of organic and industrial materials that were intended as “poor” ones, as opposed to the “rich” ones associated with traditional painting and sculpture. The title of “Im Spazio” (“The Space of Thoughts”) referred to these lofty ideas, and it included key pieces by Pino Pascali, Alighiero e Boetti, and Luciano Fabro. Among the works was Jannis Kounellis’s Untitled (Coal Bin), from 1967, which was exactly what it sounded like—a bin filled with unsightly lumps of coal.

 “Ambient Art from Futurism to Body Art” (1976)
Various venues, Venice, Italy

Before installation art became popular, Celant termed such works occupying large amounts of space “ambient” works. For this exhibition staged as part of the 1976 Venice Biennale, Celant surveyed large-scale installations by artists over the years, placing new pieces alongside those by modernist forerunners such as Wassily Kandinsky, Kurt Schwitters, and El Lissitzky. The show’s most widely celebrated offering was Maria Nordman’s Venezia (1975), an installation that simply appeared to be a white room with a slit in it; because of the way the light poured in, it seemed as though the space was filled with mist when, in fact, there was none.

1997 Venice Biennale (1997)
Various venues, Venice, Italy

Celant scraped together his Venice Biennale main exhibition, titled “Future, Present, Past,” in just a five-month-long period. (By contrast, most people who have served as artistic director for the vaunted biennial have gotten more than a year to work on their shows.) If Celant had scrambled to get his exhibition together, most couldn’t tell—the show was as high-gloss as ever. But that was also the problem: many perceived his exhibition as being too commercial, populated by too many blue-chip names, among them Jeff Koons, Michael Heizer, Robert Longo, and Roy Lichtenstein. “Walking through it, one can almost hear the sound of chips being cashed in,” Roberta Smith wrote in her New York Times review. While the exhibition’s reviews were less than lackluster, the show stands as proof of Celant’s savvy—most curators couldn’t assemble such an all-star crew of artists in such a short amount of time.

“When Attitudes Become Form: Bern 1969/Venice 2013” (2013)
Fondazione Prada, Venice

The first time “When Attitudes Become Form,” one of the first major surveys of Conceptualism, was staged, it was a sensation. More than 40 years later, Celant returned to Harald Szeemann’s famed show and attempted to do it all over again, working painstakingly to bring back all the objects that appeared in the 1969 show, by the likes of Yves Klein, Bruce Nauman, and Claes Oldenburg. (Sometimes, it was not possible to get these works, however, and Celant alluded to their placement in the exhibition through silhouettes of the pieces.) Why restage the show? “Ultimately,” Celant told Frieze in 2017, “this project was an exploration of the fluid exchange between material and temporal space.”

“Post Zang Tumb Tuuum. Art Life Politics: Italia 1918–1943” (2018)
Fondazione Prada, Milan

Throughout his career, Celant often went to bat for Italian art, leading him to curate important retrospectives for such luminaries as Mario Merz, Piero Manzoni, and others. One of his greatest shows devoted to the subject was this one, which traced the evolution of Italian art between World Wars I and II, specifically considering how political movements had shaped works by Giacomo Balla, Giorgio de Chirico, Fausto Melotti, Giorgio Morandi, and others. (The “Zang Tumb Tuuum” in the exhibition’s title is a reference to a 1914 concrete poem by Italian futurist Filippo Tommaso Marinetti.) Over the course of a sprawling presentation that included 600 artworks and 800 documents, Celant laid bare how art and politics could not be separated in Europe, which was war-torn for much of the first half of the 20th century. Asked once why he focused so much on this topic, he said, “Art history has to be rewritten.”

Greenberger, A. (2020, April 30). Re: 5 Essential Exhibitions by Germano Celant, Late Curator Who Coined Arte Povera. Retrieved from https://www.artnews.com/art-news/news/germano-celant-essential-exhibitions-1202685358/

על מוזיאונים, פתיחה מחדש והרהורים

Museum of Contemporary Art in the city Antwerp.
Museum van Hedendaagse Kunst in the city of Antwerp, Belgium. Arterra/Universal Images Group via Getty Images

בעתות אלו כידוע, מוסדות אמנות ממהרים לפתח תכניות דיגיטליות באמצעותן יוכלו שוחרי אמנות להתוודע לארסנל האובייקטים המצוי באוספיהם בצד תערוכות עבר והווה. מכל מקום מספר מוזיאונים הודיעו לאחרונה על תכניות לפתיחה מחדש באופן מדוד כמובן בחודש זה- מאי 2020.  Museum van Hedendaagse Kunst  וגלריה בורגזה ברומא. Bart De Baere מנהל מוזיאון Museum van Hedendaagse Kunst אומר ש"מוזיאונים הינם כמו פרקים; מרחבים שבהם להתנסות של הפרט בצד המרחב הציבורית – 'השהות ביחד' יש תפקיד חשוב. וכעת  כחברה, אנו עומדים בפני אתגר למצוא איזון חדש, חיובי בין החירות האישית ודאגה לקשר שלנו עם אחרים. המוזיאון שלנו, אומר בארת דה ביר, הינו מוכן ומזומן לשמש כ'מקרה בוחן' להתנסות".

Holmes, H (2014, July 4) Re: Major World Museums Consider Reopening as Early as May. Retrieved from https://observer.com/2020/04/museums-reopen-may-museum-van-hedendaagse-kunst-galleria- borghese/?utm_campaign=arts&utm_content=2020-29-04-20172427&utm_source=Sailthru&utm_medium=email&utm_term=channel-arts-distribution-new

ובהמשך לכך ב"מועצה הבינלאומית של המוזיאונים ואוספי האמנות המודרנית"  The International Committee for Museums and Collections of Modern           Art (CIMAM)

החלו לעשות תכניות לפתיחה מחדש של המוזיאונים וזאת בהתאם להגבלות הנדרשות, ובניסיון להתבסס על צעדים שנעשו ב"גלריה הלאומית" בסינגפור, ב-M+ בהונג קונג וMori Art Museum בטוקיו.

להלן מדריך באשר למוזיאונים שהודיעו על תאריכי פתיחה מחדש

[See a guide to museums that have announced reopening dates.]

Selvin, C. (2020, April 30). Re: Museum Group Urges Reopened Institutions to Check Workers’ Temperatures, Suspend Guided Tours

Retrived from: https://www.google.com/search?q=Museum+Group+Urges+Reopened+Institutions+to+Check+Workers%E2%80%99+Temperatures%2C+Suspend+Guided+Tours&oq=Museum+Group+Urges+Reopened+Institutions+to+Check+Workers%E2%80%99+Temperatures%2C+Suspend+Guided+Tours&aqs=chrome..69i57.1436j0j8&sourceid=chrome&ie=UTF-8

כך גם במוזיאון ברבריני, פוטסדם בגרמניה. מוזיאונים באיטליה – למשל האופיצי, וכן בבלגיה

https://www.artsy.net/news/artsy-editorial-museums-italy-belgium-will-start-reopening-mid-may

ותכניות לפתוח מוזיאונים בצרפת, ב-11 במאי.

Daria Harper

אפר׳ 30, 2020 at 12:37pm, via The Art Newspaper

https://www.artsy.net/news/artsy-editorial-frances-galleries-small-museums-reopen-11th

 

הקרב על LOVE

robert indiana
One of Robert Indiana's LOVE sculptures in New York City. Image by Maurizio Pesce via Wikimedia Commons.

 LOVE, פסלו האייקוני של רוברט אינדיאנה Robert Indiana עומד במרכזה של מחלוקת משפטית שהחלה זמן קצר לפני מותו של האמן ב-2018.

הפסל עשוי מהאותיות LOVE  שצבען אדום. אינדיאנה לא רשם זכויות יוצרים על העבודה, כך שנעשה שימוש מרובה ולעתים ללא בקרה באימג' שלו.

במאי שנה זו, הקרן לאמנות מורגן הגישה תביעה filed suit כנגד Jamie Thomas, המטפל בעיזבונו של האמן כשם שנגד Michael McKenzie, המייסד של חברת הפרסום American Image Art שבסיסה בניו יורק. התביעה טוענת שתומס הפעיל מניפולציות על אינדיאנה שיתיר למקנזי למכור עבודות שיוחסו בשגגה לאמן בסכום של     כ-30 מילון דולר בסה"כ.

ב-23 באפריל, השנה, מקנזי הגיש תביעה נגדית המאשימה את הקרן לאמנות מורגן ב"אחת מהונאות האמנות הגדולות ביותר בהיסטוריה", על רישום "זכויות יוצרים", על העיצוב  של LOVE, אף שלפי מקנזי העיצוב היה בנחלת הכלל מאז 1964.

במכתב שנשלח לשופט אנליסה טורס ושצוטט ב-The Art Newspaper, מקנזי טען שקרן האמנות מורגן זייפה טענה לזכויות יוצרים על יותר מ-1,000 פסלים, שערכם הכולל הינו "מעל 100 מיליון דולר, כשם שבמשוער מיליון דולר נלווים לאובייקטים הקשורים ל-LOVE, שמהווים רווח של  50 מילון דולר נוספים כתוצאה ממכירות. מקנזי גם מבקש לבטל את שני הסימנים המסחריים הקשורים לעיצוב ואת השעתוק של LOVE, בטענה שמאחר ואינדיאנה לא עיגן זאת הרי ש-LOVE הינו כעת "נחלת הכלל".

העיצוב שאינדיאנה יצר לראשונה ב-1964, זכה לפרסום נרחב בשנה שלאחר מכן, כששימש על כרטיס ברכה לחגים של המומה Museum of Modern Art . מקנזי טען שקרן מורגן זייפה רישום זכויות יוצרים ויצרה "תחרות לא הוגנת" עם סדרות אימג' האמנות HOPE, שנעשתה בשיתוף עם אינדיאנה ב-2008.

Justin, K. (2020, April 29). Re: Robert Indiana’s “LOVE” is at the center of a $150-million legal battle. Retrieved from  https://www.artsy.net/news/artsy-editorial-robert-indianas-love-center-150-million-legal-battle

מארוחה ביער בולון בפריס למוזיאון בניו יורק, המטרופוליטן, ניו יורק, 150 שנה להיווסדו

 

920x920
Photo: Courtesy Of The Metropolitan Museum Of Art

ב-13 באפריל, השנה מלאו 150 שנה להקמת מוזיאון המטרופוליטן (המט') לאמנות בניו יורק. לרגל האירוע תוכננו אירועים ייחודיים, ביניהם הצגת פרטים מיוחדים מהאוסף העצום של המוזיאון, אך הכל נעצר ב-13 במרץ, עת המוזיאון סגר את שעריו לציבור כשם שמוסדות תרבות רבים אחרים. ועם זאת לרגל האירוע מבקשים מנהל המוזיאון הנס הוליין והנשיא והמנכ"ל דן וייס לבטא את דאגתם לאלה הסובלים מהמגפה ולהודות לרבים שנרתמו לסייע בקו החזית של משבר בריאות עולמי זה. מחמם את הלב לראות את "המט" ומוזיאונים אחרים ברחבי העולם העובדים בשלט רחוק לתמוך בקהילות.

מוזיאונים נושאים עדות לאתגרים לא צפויים, וכאן מתבקש המומנטום לעשות רפלקציה על אירועים היסטוריים. אחד מהאתגרים של מוזיאון באשר הוא הינו לבאר את העבר שלנו כך שניתן יהיה לשקף את ההווה.

על הקמת המוזיאון בעיר ניו יורק החליטה חבורה של אנשי עסקים אמריקאים בעת שישבו לסעוד ביער בולון בפריז. המוזיאון שוכן במרכז מנהטן, בצדו המזרחי של הסנטרל פארק, ויש בו מוצגים ממצריים העתיקה (כולל מקדש דנדור שהובא בשלמותו ממצריים), אמנות אסייתית, אוקיאנית, אפריקנית, אמנות ימי הביניים, רנסנס איטלקי ואמנות מארצות השפלה, בצד אמנות מודרנית ואמנות אמריקאית, המכון לתלבושות  ואופנה. בדומה למתרחש בתחום המוזיאונים בעולם, גם "המט" עבר שיפוצים והרחבות במהלך המאה העשרים.

 

 

On Our 150th Anniversary, We Reflect on The Met Community

April 13, 2020
Daniel H. Weiss, President and CEO; and Max Hollein, Director

https://www.metmuseum.org/blogs/now-at-the-met/2020/150-anniversary-president-director

 

אוסף פיליפס נוצר בתגובה למגיפה; השיעור שהוא מורה לנו כעת באשר לכך

Dr.-Dorothy-Kosinski-Vradenburg-Director-and-CEO
Dorothy Kosinski, the current director of the Phillips Collection.COURTESY THE PHILLIPS COLLECTION

בצילום, בית פיליפס, 1900 בקירוב. לאחר ההרחבה, הבית הפך לאוסף פיליפס, מוזיאון שנוסד בתגובה למגיפה.

עולמנו עומד בפני אתגרם, ואמנות באשר היא יכולה להציע מידה של נוחם. כעת כשאין אפשרות להיפגש עם אנשים באופן פיזי, עוברים לאספקטים אחרים של תקשורת און-ליין.  לאחרונה הוצעה הצעה לחשוב על מוזיאונים כמקומות של נחמה ושל מדיטציה, ואפשר שזה מה שצריך להמשיך לחשוב עליו מעבר למשבר הקורונה. דורותי קושינסקי, מנהלת המוסד, אוסף פיליפס בוושינגטון די.סי  the Phillips Collection כותבת שהמקום הינו הוכחה שאמנות קושרה עם בריאות ורווחה עוד קודם להקשר זה.

אף לפני משבר בריאות גלובלי זה, מחקר הראה קשר חזק בין האמנויות לבין השפעה לטובה על הבריאות, ולאמנות המבוססת על תרפיה יש גם קשר בנדון. אך גם נהוג לחשוב

על מוזיאונים ככאלה שנוסדו על מנת לשמר את ההיסטוריה וההשכלה ולחנך את הקהלים בנוגע לאמנות.

אוסף פיליפס מתחילתו התמקד בכוחה המרפא של האמנות. כמאה שנה לפני כן, ב-1921, דונקן פיליפס יסד את the Phillips Memorial Gallery, מקום לנחמה ויד זיכרון לאביו שמת ב-1917 ולאחיו , ג'יימס לוגלין פיליפס, שמת במגפה הספרית ב-1918. המוזיאון נוסד על העקרונות של קשר עמוק בין אמנות ובריאות, כשדונקן היה נחרץ בדעתו ליצור אוסף אמנות למען הקהילה. ואף כתב על כך בנדון. על הצער הרב שאפף אותו ועל החלטתו להקים את גלריית פיליפס הממוריאלית: "ראיתי הזדמנות ליצור כוח מטיב בהקהילה בה אני חי – נתינה שיש בה מן השמחה, לעזור לאנשים לראות את היפה בדיוק לאופן שבו אמנים רואים".

המשימה של פיליפס לא היתה לכונן אוסף אנציקלופדי, אלא לקבץ יחדיו עבודות שריגשו אותו, ולפיכך ליצור התנסות חיובי ואף מרפאה. כשמחשבה זו בראשו פיליפס פתח את ביתו ב-Dupont Circle לכל, מתוך רצון לחלוק את היופי שבאוסף שלו ולומר, "ציורים מחזירים אותנו לחיים… עם היכולת של כולנו לראות את היופי .

עד לימים אלה, זה מה שעומד ברציו של האוסף. במשך שנים נעשו פעילויות המקשרות ישירות בין אמנויות לבין בריאות, תוכניות שנבנו במיוחד לשם כך, הן בתוכנית לבני הגיל השלישי, יוזמה שהתמקדה ביצירת קשר בין אנשים מבוגרים לאמנות, ועד לשיתופי פעולה עם בית החולם לילדים ולפורום אמנים שנתי.

אוסף פיליפס העלה לאחרונה תוכנית חדשה בשם "מדיטציה בגלריות" Contemplation Audio Tour. בתקווה שהמשתתפים יוכלו לחבור ל"אני" שלהם לקהילה ולעולם.

כפי שפיליפס כתב ב- A Collection in the Makin, "אמנות מציעה שתי מתנות רגשיות גדולות – רגש שיש בו מן ההכרה וההזדהות ורגש המאפשר אסקפיזם (מפלט). שני הרגשות לוקחים אותנו מחוץ לגבולות 'האני'.. בתקופת המשבר שלי ביקשתי ליצור משהו שיבטא את המודעות שלי לחזרה להנאות החיים והמפלט שלי היה בשדה אמנות".

בזמן זה של רחוק חברתי, ביליוני אנשים מתקשרים און-ליין דרך המדיה החברתית. אמנים בכל סוג המדיה יוצרים ומעלים עבודות, מתוך רצון להגיע למספר רב ביותר של אנשים. ויש בכך מן השמחה וההנאה בהגעה מעבר למקומות המוכרים וליצירת קשרים חדשים. מוסדות אמנות פותחים את אוספיהם און-ליין לרווחת והנאת הציבור. #MuseumAtHome or #MuseumMomentofZen.  חשוב שמוסדות בעולם האמנות יעשו זאת יותר ויותר כעת על-מנת להעלות את הנגישות לתועלות שבאמנויות.

מעבר לתועלות הבריאות האישיות, לאמנויות היה תמיד את הכוח לשבור גבולות של שפה ותרבות, וליצור אפשרויות של אמפטיה. ערכים אלה תמיד משכנעים, אך אפשר שבמיוחד כעת אנו צריכים ונזקקים לכך, כשהאנשים מופרדים באופן פיזי מהקהילות שלהם. דונקן פילפס זיהה איך צבעים וצורות מאפשרים לנו ולוקחים אותנו  ל-take us out of the boundaries of self.”.

בריאות טובה ושלום לכל!

Kosinski, D. (2020, April 3), Op-Ed: This Art Museum Was Founded in Response to a Pandemic Death. It Has Much to Teach Us Now. Retrieved from https://www.artnews.com/art-news/news/phillips-collection-pandemic-art-wellness-1202683082/

Duncan-Phillips-founder-of-The-Phillips-Collection.-Photo-by-Clara-E.-Sipprel-c.-1922
Duncan Phillips, the founder of the Phillips Collection, ca. 1922.CLARA E. SIPPREL/COURTESY THE PHILLIPS COLLECTION, WASHINGTON, D.C.

אנתוני גורמלי, גרייסון פרי ואמנים בריטיים נוספים, מארז אמנות יצירתי להורדה

Art - Antony Gormley - London
Antony Gormley at the White Cube Gallery, London. Photo by Fiona Hanson/PA Images via Getty Images

Firstsite בקולצ'סטר (במחוז אסקס), בריטניה תאפשר הורדה של מארז פעילות של אמנים על מנת לעזור לנו להיות פעילים ויצירתיים במהלך תקופת משבר זו.

אמנות הינה היכן שהבית הינו"   Art s where the home is   הקיט  יכלול מנדיבות הלב של אמנים ואמניות ידועים:

"Art is where the home is”  Antony GormleyGrayson PerryJeremy DellerGillian WearingMichael Landy, Vanley Burke, Ryan GanderIdris Khan, and Annie Morris.

סאלי שאו (Sally Shaw), מנכל"ית ב-Firstsite, אמרה שהרעיון עלה מזיכרון ספרי פעילות שאמה נהגה לתת לה במהלך חופשות הקיץ. בריאיון המצוטט ב-The Guardian, היא אמרה: "נזכרתי בכך, והחלטתי שיש לעשות מעשה". אנו מכירים אמנים רבים, נאפשר להם מיזם מעין זה.

הפרויקט מבקש מאמנים ליצור פעילות משעשעת שתהלום לגודלו של ניר A4. אף שהפעילויות מותאמות במיוחד לילדים לצעירם, הן יכולות גם לעודד שיתופי פעולה בין אנשים מכל הגילאים".

בהצהרה לעיתונות אמרה שאו: תכלית Firstsite היא להעצים אנשים, מרקעים שונים, להיות יצירתיים יחדיו ולהוביל לחיים מאושרים ובריאים יותר – לאפשר להם הזדמנויות יצירתיות חדשות ואפשרות תגובה לנושאים עכשוויים., לבנות קהילה וירטואלית יוצרת על-מנת להפיג רגשות של בדידות וחרדה.

"Art is where the home is" יהיה אפשרי להורדה ב-3 באפריל באתר Firstsite website  והינו אחד מיוזמות אותן מובלים אמניות ואמנים במהלך זמן זה שתוצאותיו בידוד חברתי.

Harper, D. (2020, March 31). Re: Antony Gormley, Grayson Perry, and other U.K. artists  created a downloadable art-making activity pack. Retrieved from

https://www.artsy.net/news/artsy-editorial-antony-gormley-grayson-perry-uk-artists-created-downloadable-art-making-activity-pack

Louise Lawler’s Tracings for You

 

האמנית לואיס לולר מספקת 12 רישומים לכל החפץ להוריד מאתר מוזיאון המומה ולצבוע!

עבודותיה של לואיס לולר מוצגות במוזיאונים, אוספים פרטיים, חדרי תצוגה של גלריות, חללי איחסון, ובתי מכירות. כעת האמנית מנסה ל"פתוח" ולהרחיב את גבולות הצפייה ביצירותיה, ולהפוך אותן לפורמטים אחרים, להעביר את הצילומים, לרישומיים שניתן להעתיקם בעבודות שהיא מכנה “adjusted to fit” (אימז'ים שנמתחים או מתפשטים כך שיהלמו למקום בו הם מוצגים).

רישומי ההעתקה הינם ורסיות קוויות בשחור לבן של הצילומים שלה של מקומות שבהם אמנות הוצגה וזכתה להתנסות. כדי ליצור אותם, לולר עבדה עם האמן ומאייר ספרי ילדים, Jon Buller. מבחר של כך הוצג בוורסיות בגודל מלא בתערוכה שלה במומה ב-2017 בשם  WHY PICTURES NOW שנאצרה יחד עם קלי סידלי.

בזמן זה של בידוד, לולר איפשרה שימוש ב-12 מתוך אימז'ים אלה לילדים ולמבוגרים כאחד להדפיס ולהשתמש בהם כדפי צביעה. ג'סטה זו באה מתוך עניינה של האמנית בדרך שבה אמנות יכולה להגיע לצופים, מעבר למוזיאון ולשיטת הגלריות, ויכולה לתרום לטרנספורמציה אישית קריאטיבית. מגזין מומה ממליץ להעלות ולתייג את הרישומים שצבעוניים שמורידים מהאתר והם יפרסמו מבחר משל כך בערוצים שלהם.  #DrawingwithMoMA

Click on the images below and print, or download all 12 as a PDF. Looking for more? We’re not the only museum sharing art coloring resources.

Marcocci, R. (2020, March 25). Re: Louise Lawler’s Tracings for You (Retrieved from https://www.moma.org/magazine/articles/257?utm_source=Breakfast+with+ARTnews&utm_campaign=e98c38795b-EMAIL_CAMPAIGN_2020_03_25_10_26&utm_medium=email&utm_term=0_c5d7f10ceb-e98c38795b-293489733

לואיס לולר
Louise Lawler. Still Life (Candle) (traced). 2003/2013