מעלה מעלה. השאיפה להינשא אל על היא מקדמת דנא, ומופיעה במיתוסים שונים כגון דדלוס ואיקרוס,[1] מכונת התעופה של ליאונרדו דה וינצ'י[2] ועוד.
לידה שרת מסד עוסקת אף בעבודותיה בתערוכה זו במשאלת לב ובתשוקה לעוף מעלה, וכפי שהיא מציינת "ביצירה שלי אני עוסקת בפנטזיה האנושית רבת השנים לעוף ולהיות חופשי. לאורך השנים אני שבה ומכילה את צורת הכנפיים על חומרים שונים בהם, ברזל ונייר, תוך התייחסות למכונת התעופה של לאונרדו דה וינצ'י, אותה ייעד לגוף האנושי, ולאובייקטים המרהיבים שיוצרת האמנית רבקה הורן, המפורסמת בכנפיים ומכונות קינטיות נעות המניעות נוצות וחפצים נוספים תוך שהיא מנכיחה ומעצימה את מגבלות הגוף האנושי".
בתערוכה סדרות אובייקטים ורישומים העוסקים בתעופה וכנפיים. הסדרה המרכזית בתערוכה היא להקת 'כנפיים' ממונעות בצבע תכול, מעין להקת ציפורים שנטועה/נחתה בחלל המעבדה.
במפגש עמה בתערוכה "לומדת לעוף" מספרת לידה שרת מסד: הכנפיים – כדימוי לציפור שבכל אחת מהן תהייה גם צבעוניות המאזכרת שמיים. הן לא תגענה כמובן לשמיים.
ובאשר לתהליך העבודה מציינת שמצאה ברחוב וילונות וונציאנים מנייר שצבעם תכלת, עליהם ציירה והוסיפה צבע. מהווילונות יצרה כנפיים, לכל אחד מהם הוסיפה תנועה, קיפולים ומכניקה. לכל אחד מחלקי הווילון יש מנוע, מנגנון, ובנוסף עובד כאן עניין הוויסות, לא כל חלקי הווילון "מרקדים" ביחד; יש כאן מערכת מווסתת באמצעות מחשב.
"בכך אני יוצרת מעין מחול אבסורדי של ציפורים מדומיינות, חלקן משתלשלות מהתקרה וחלקן נטועות מהקרקע. צבען התכול כמו מבקש להכיל בתוכו את תכלת השמיים (שאליהם כנראה לא ימריאו)" (ציטוט מטקסט התערוכה)
איש מחשבים כתב תוכנה שלפיה לא כל הכנפיים יעבדו יחדיו, ומדי פעם שתהייה דממה. מסד שרת חשבה על המדיטטיביות שבכך.
לעבודות מצורף סאונד שנעשה ע"י ניר ג׳ייקוב יונסי. שרת מסד מציינת שהיה לה חשוב שיהיו צלילי רקע ולכל אחד צליל בגבהים שונים. התנועה של הכנף מפעילה את הסאונד. המנוע המסתובב מעלה ומוריד. בנוסף מציינת ש"שיחקה" עם חומרי ה"רדי מייד" שאספה מהרחוב, עד שהגיעה למהלך. לא ידעה מראש שתגיע לכך.
שרת מסד בנתה עמוד ורגליים, חלק צומחים מהרצפה, וחלק מלמעלה. נטועים יחדיו, אליהם צוותו הכנפיים. וכך נוצרה סטטיות מול מוביליות. רדי מייד מול עשייה שנוספה.
"בעבודות כולן טבועה התשוקה לעוף, באמצעותן אני בוחנת את גבולות הפסל, הבגד והגוף, נושאים בהם עסקתי בתערוכותיי הקודמות".
שרת מסד מציינת את מגבלות הגוף – כנפיים תפורות, עבודה סיזיפית ורבה, שיש בה מודעות למידות הגוף האנושי המונכח בצורת הכנפיים והמבנה שלהן, על אף חוסר היכולת של גוף בני האנוש להמריא מעלה.
לידה שרת מסד, "להלחין פרוזה מעיתון"
על הרצפה, ניירות שצבעה ואזי תפרה במכונת תפירה אותה הביאה לסטודיו. בעבודת התפירה יצרה שרת מסד סוג של רישום בחוט ובתפירה במכונה. התפירה היא דו-צדדית. בשיחה עמה ציינה שחוקקה לעצמה חוק לא להשתמש בדבק בעבודות אלה. נייר מעצם טיבו הינו חומר פגיע לתמורות הזמן ובר חלוף. פעולת התפירה מחוררת את יריעת הנייר, מהלך שמחליש את הנייר אך גם מחזק ומקשיח אותו בזכות התפר והחוט.
הכוונה היא שיהיו כנפיים שדומות לאלה שליד אך לפי מוטת זרועותיה של האמנית. עבודה זו הינה החלק הסטטי שבתערוכה, ומצביעה על מגבלות הגוף – לא מתרומם אלא שוכב. בכנפיים נוצר מארג של פוזיטיב-נגטיב – נייר ולעומתו חוט מתכת היוצר תנועה משלו. יש לציין שמארג זה שיש בו מן המסה והאנטי מסה מזכיר לי את אמני הקונסטרוקטיביזם ברוסיה ובעיקר את נחום גאבו ואנטואן פבזנר.[3]
שם התערוכה לקוח משירו של מיקי גבריאלוב "להלחין פרוזה מעיתון". מציינת שוב, כל מה שיש בתערוכה זו הם דברים שמצאה ברחוב, ובדומה, מכונת התפירה שנמצאה ברחוב. מכונת התפירה מופיעה אף היא בתערוכה, ככנף בהתהוות.
עבודה נוספת – בול עץ שמצאה באתר בנייה. הוסיפה חוטי ברזל. גם כאן יוצר אנלוגיה למעין כנפיים.
מציינת שלעתים אינטואיטיבית ותוך כדי עבודה מגיעה. יש פרויקטים אחרים בהם היא יודעת מה היא רוצה.
בכניסה, רישומים. גם כאן מציינת תפרה את הנייר שעליו רשמה. זהו נייר שמשתמשים בו לגזרות של הלייזר.
הסאונד (האלקטרוני) עוטף את הכל בתערוכה. כמו חליל רועים שאיש הסאונד עשה בגבהים שונים. התנועה מפעילה את הסאונד, ובדומה פעולת מכונת התפירה היוצרת אף היא סאונד.
[1] דדלוס האדריכל שתיכנן את הלבירינת בשביל המינוטאורוס באי כרתים ואותו כלא המלך מינוס יחד עם בנו איקרוס. דדלוס התקין שני זוגות כנפיים על מנת שיוכלו להימלט, והזהיר את בנו לא לחרוג משביל הביניים מעל פני הים ולא יגביה טוס. איקרוס התנשא אל על ולא נתן דעתו לאזהרותיו של אביו, כנפיו נשרו והוא נפל לתוך הים. ע. המילטון, מיתולוגיה, תל אביב, מסדה, 1982, עמ' 107.
[2] קודקס מעוף הציפורים (Codice sul volo degli Uccelli), של ליאונרדו דה וינצ'י, הינו מחברת קטנה בה תיעד וחקר לאונרדו, החל משנת 1503, את תגליותיו על מסלולי מעוף הציפורים, היכולת שלהן לנצל את כיוון הרוח, והיתה בו הצעה להקמת מנגנוני טיסה של כלי תעופה. יש לציין שליאונרדו תכנן ואף בנה מספר דגמים מעין אלה ואף ניסה לתפעל אותם ללא הצלחה יתרה מגבעה קרובה לפירנצה. הקודקס נמצא בספריה המלכותית של טורינו, איטליה. https://www.arte.it/opera/codice-sul-volo-degli-uccelli-579
[3] אמנים יהודים ילידי רוסיה, שהיו חלק מהתנועה הקונסטרוקטיביסטית והנכיחו בין השאר בעבודות הפיסול שלהם דפוסים מעין אלה.
מֵעֵבֶר לַמַּרְאָה 
לידה אמנית נהדרת. עבודות יפות ומרגשות. מקווה להגיע לראות
אהבתיאהבתי
תודה לוסי, אכן לידה נהדרת וגם אדם נעים הליכות. רואה כעת מגיבה באיחור
אהבתיאהבתי