"כל הזמן הזה ציירתי, כי צורך זה צורך". זה צורך פנימי שמלווה אותי כל חיי. לאורך שנותיי עסקתי בשלל עבודות ופרנסות, ותמיד־תמיד מצאתי זמן לציור. לתפיסתי זו דרך ביטוי שלא בחרתי בה, שכנראה נכפתה עליי. אולי אני פשוט חווה את העולם דרך הפריזמה הזו".[1] אלישע בנוביץ', ללא כותרת, 2016, שמן על דיקט יצירתו של אלישע …
מֵעֵבֶר לַמַּרְאָה 