'לאט, השלם נפרש', הוא מיצב קיר שאורכו עשרה מטרים. המיצב מוצג לאורכו של הקיר המזרחי החיצוני של בית האמנים בתל אביב.

"לאט השלם נפרש", מורכב ממבנים קולאז'יסטים רב-שכבתיים ואסמבלז'ים העשויים מחלקי עץ מונוכרומטיים, המצטלבים ומרובדים ומאתגרים את הסדר. התצורות המופשטות מזכירות לפרקים שרידים אדריכליים או נופים מתהווים, ומציעות דיאלוג בין בנייה לפירוק.

העבודה מנסה להעביר את תחושות הגילוי ההדרגתי של דפוסים ויחסים בתוך העיצוב הכאוטי לכאורה, ומזמנת התבוננות על המתח שבין אי-סדר לבין הרמוניה, וחושפת נרטיב מתפתח המתנגד להבנה מידית.

 היצירה של בורנשטיין וולף, בעשורים האחרונים, מתבססת על שימוש חוזר כדרך חיים. שאריות העץ הופכות תחת ידיה למארג גיאומטרי משובש ובו ניתן לקרוא סממנים הקשורים למקום ולתקופה בה אנו חיים. אלמנטים אדריכליים המזכירים לנו אדריכלות מקומית, מזרח תיכונית וגם אותו גריד מודרניסטי של מגדלים, וחלקים קוביסטים המעלים על הדעת את סגנון הבנייה הבינלאומי שיש לתל אביב הרבה שכיות חמדה ממנו.

 מיצב הקיר הזה, עבור האמנית (לפחות כרגע), הוא עבודה בהתהוות, שאין לה סוף. וכדרכה היא מנסה להפוך את השלם לשלם יותר, כך שכל שארית עץ, מקבלת את הנוכחות הטבעית שלה במארג הפיסולי והלבירינטי המורכב.

קרדיט צילום: אלה אורגד