התערוכה "פרסונה וצל" באשכול התערוכות "מה שהלב רוצה", מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית מתמקדת בסוגת הדיוקן, אשר עברה גלגולים רבים בתולדות האמנות. השם "פרסונה וצל" שואב השראה ממושגיו של קרל גוסטב יונג (Carl Gustav Jung, 1875-1961), המתארים את הפרסונה – החלק הייצוגי של האדם, והצל – החלק החבוי והמודחק.

התערוכה מחולקת לשני חלקים: החלק הגדול מוקדש לתצוגת העבודות של האמן העכשווי רן טננבאום, ובה דיוקנאות רבים שצוירו בתקופות שונות. העבודות נעשו תוך התבוננות באנשים הקרובים אליו, ובו עצמו. אלו ציורים אישיים וחשופים שנולדו מתוך הדיאלוג שנרקם בין הצייר לבין הסובייקט-האדם המצויר.

הדיוקן (פורטרט בלועזית) מספר לנו סיפור אודות האדם (איש, אישה) המוצג, ואמור לייצג אותו. הלבוש והמערך הסובב (פריטים, ריהוט ועוד) אותו מוסיפים אף הם מידע על-פי רוב. בימים עברו, קודם המצאת המצלמה, דיוקנאות מצוירים הוזמנו ע"י בני המעמד הגבוה – אנשי המלוכה, האצולה, הבורגנות הגבוהה, כייצוג של המציאות.

בתערוכה של רן טננבאום ניתן למצוא מגוון דיוקנאות: דיוקן עצמי – בו האמן מנהל שיח עם דמותו המשתקפת על מצע הציור (או מדיה אחרת כרישום, פיסול, צילום ועוד). ודיוקנאות של מכריו/מכרותיו.

בדיוקן העצמי של טננבאום מופיעים משחקי הקיארו סקורו. האור המרצד בעין אחת, הפנים הנפנות קמעה, כל אלה מאזכרים לדידי את דיוקנאות ה-Old Masters בגלריות לאמנות ימים עברו במוזיאון תל אביב לאמנות, אך גם את אמני העבר משלהי הרנסנס ומהבארוק (בעיקר הבארוק הנדרלנדי). הדיוקנאות האחרים: בני משפחת האמן, חברים, תלמידים, נולדו כתוצאה מהמפגש בין הצייר לדמות המוצגת, ומופיעים לעתים כייצוג אקספרסיבי לעתים ריאליסטי, ובהם משחקי האור והצל בצבע המקשרים אותם למודרניזם על מופעיו השונים. (משיחות מכחול עזות, אקספרסיביות).

החלק השני מורכב מיצירות מאוסף צטלין – אוסף פרטי אשר נתרם לרמת גן ב-1959. הדיוקנאות שבאוסף, פרי יצירתם של אמנים מובילים מסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20, מרביתם מברית המועצות לשעבר, מזמינים הצצה אינטימית אל חיי משפחת צטלין.

מימין , ולנטין סרוב, דיוקן מריה צטלין משמאל, לאון באקסט, דיוקן מריה צטלין

אוסף משפחת צטלין הוצג במוזיאון לאמנות רוסית ברחוב חובבי ציון ברמת גן. לאוסף זה התוודעתי בשל ביקורה של אחת העובדות בארכיון ההיסטורי של מוזיאון תל אביב לאמנות אותו הקמתי וניהלתי בתפקידי השני במוזיאון, וחיפושיה אחר מידע אודות מריה צטלין מידי ולנטין סרוב…. וכל השאר היסטוריה.

המפגש בין שני חלקי התערוכה מציע בחינה מחודשת של אמנות הדיוקן כמעשה-יצירה שבאפשרותו לברוא את האדם על חלקיו השונים ולהוות גם תמונת-ראי לאמן עצמו. המפגש הוא בין תרבויות שונות וארצות שונות. דמויות שונות בשיחה.

רן טננבאום (1976) יליד כפר סבא. הוא צייר ומורה לציור שכיום חי ויוצר בתל אביב-יפו. טננבאום למד ציור בסדנה לרישום וציור בהנחייתו של ישראל הירשברג בירושלים, ולאחר מכן המשיך בדרכו העצמאית. מעבר למפעלו האמנותי, בשנת 2015 הוא הקים (בשיתוף עם גיא אביטל) את בית הספר "הכולל" לרישום וציור.