מיכלים דמויי אמבטיה, מקדמים את פני הבאים לתערוכה דּוּמָם שָׁטָה של האמנית הגר פונדק. המיכלים המתעתעים בעין הצופה ניצבים על ארבע רגלים, ויצוקים מחומר קרמי ומחומרים נוספים.

התערוכה מציגה מבט אל מסע האימוץ הילדים האישי של האמנית, ונולדה כתוצאה מכך. פונדק נחשפה במסע זה לעולמם של הילדים החיים בבתי היתומים ברחבי. העולם, ולמספרם העצום -כ-140 מיליון ילדים חיים בבתים אלה, והמצב אף מחמיר בשל המלחמות המתרחשות באזורים שונים בעולם.

הבחירה באמבטיה אינה מקרית. פונדק בחרה בה כאובייקט המסמל את הקשר הראשוני והאינטימי בין האם לילדה, קשר שלמרבה הצער נעדר מעולמם של הילדים בבתי היתומים.

את האמבטיה שאלה פונדק מבובות המשחק של בתה. ומחפץ המשמש לצרכי רחצה ומסמל קשר אישי הוסבה האמבטיה לאובייקט המופיע בתערוכה עת הועתקה לתבנית ובתוכה נוצקו עשרות יציקות מחומרים שונים. האמנית "טיפלה" בכל אמבטיה בנפרד, כך שכל אחת מהן מתאפיינת בטקסטורות שונות ומגוונות ואף מבעים המבטאים את ההיבטים השונים של חווית היתמות והאימוץ.

האוצרת מיכל שכנאי מציינת בטקסט התערוכה: האמבטיות-תיבות בולטות בריקנותן. הן ניצבות כקבוצה שבה הפרטים דומים אך שונים, ואין כמעט מקום למבט אינטימי על הפרט האינדיבידואלי. 

. בתוך תבנית האמבטיה היא יצקה עשרות יציקות – מחומר קרמי, מבטון, מאדמה או מחומרים פלסטיים שונים. מושגים כמו שייכות, הזדהות, קבלה ואהבה אל מול היעדר, דחייה וניכור עברו טרנספורמציה לחומר ותורגמו למבען החזותי של האמבטיות, אשר נע בין קושי לרכות, מלאות לריקות, שלמות אל מול שבר. 

בכניסה לגלריה מקדמת את פני הצופה שורת אובייקטים קרמים, הנעים בין צלמיות לבבושקות. אך בניגוד לאותו אובייקט מוכר הנפתח במרכזו, ה"ביי-בושקות" של פונדק נפתחות לאורכן. הן אינן מותאמות לתבנית הרגילה, אלא חורגות ממנה. בחלקן נפער חור במרכז הבטן, חלל שזועק בריקנותו.

 בבושקה, או מַטריוֹשקָה (ברוסית), היא סדרה של בובות חלולות, הנתונות זו בתוך זו, מעין דימוי שמסמל את שרשרת הדורות הנשית: סבתא – אמא – ילדה. חווית האימוץ, כמו גם העקרות או הנטישה קוטעות את השרשרת ומבקשות לקיים חיבור-לב שאינו נובע מקשר דם, אלא משותפות גורל. 

באמצעות פרויקט אמנות זה העוסק בנושא שאין מרבים להציגו, מבקשת פונדק להעלות את המודעות באשר למצבם של היתומים ותהליכי האימוץ בארץ ובעולם. בכך היא מבקשת להעניק קול ומבע לסיפורם של הילדים הסגורים בבתי יתומים ואין הם יכולים להשמיע את קולם, ואת סיפורן של המשפחות המעניקות להם בית. ובנוסף להפנות את ה מבט אל הקשיים שמערימים חוקי המדינות בתהליכי האימוץ, לצד המדיניות הממשלתית בנדון המלווה בהשתקה והסתרה המעצימים את תחושות הניכור והקושי ואף מקבעים ולעתים מעצימים את המצב הקיים.

ולסיום, בשיחה עם הגר פונדק עלתה סוגת אימוץ הילדים והאם נוכחת ביצירות אמנות. ובנוסף, העבודה הסיזיפית המתלווה לעבודה על האמבטיות – שילוב עלעלי שיח הצבר, בטון, אדמה הנדמת גם במבט מקרוב לעופרת (לפחות לי), חומרים קרמיים והניגוד בין אמבטיות אשר קרקעיתן מלאה ואולי כמבשרת על השלמת המשימה, ואלו בהן נפערים חורים…

תודה

למיכל שכנאי על החומרים

להגר פונדק על השיחה עימה

ותודה כתמיד לעדנה קוקיה, הספריה ע"ש אריסון, מוזיאון תל אביב