במסגרת איקום – איגוד המוזיאונים, ביקרנו בבית ראובן ופגשנו את כרמלה רובין לשיחה מרתקת וקולחת אודות התערוכה, אסתר רובין-דיוקן.

בתערוכה מסופר סיפורה של אסתר, אשת האמן ראובן רובין, וסיפורו של בית ראובן ברחוב ביאליק, וסיפורם של הדיירים שקדמו למשפחת רובין, ומגורי משפחת האמן במקום, לאחר מכן (1974-1945).  בתערוכה ניתן למצוא הקשרים וזיקות בין ההיסטוריה הפרטית של משפחת רובין לבין זו של העיר תל אביב וההווי התרבותי שלה.

ו

תחילה, המפגש בין אסתר לראובן רובין. בפברואר 1929 על סיפון האונייה  "מאוריטניה" פגשה הנוסעת אסתר דיוויס בת ה-18בצייר ראובן רובין. דייויס זכתה  במקום הראשון בתחרות חיבורים ארצית של תנועת הנוער הציונית "יהודה הצעיר" והפרס על זכייתה היה הפלגה ושהות בת שלושה חודשים לארץ ישראל.

הפגישה על הסיפון עם רובין, שגילו כמעט כפול ממניין שנותיה, עתידה היתה לשנות את מסלול חייה. הביקור הזמני הפך למסע חיים משותף, ועדות לכך ניתן לראות בתערוכה: סיפור האהבה שנרקם בין השניים, היה לזוגיות רבת שנים ותחושת  הארץ כמולדת על נופיה ואנשיה השתלבו בלהט הציוני שלהם. ולבסוף, המשיכה לחיי החברה והתרבות התוססים של תל אביב הקטנה, כבשו את ליבה של הצעירה האמריקאית.

התערוכה מציגה את סיפורה של אסתר במספר מישורים:

סיפור האהבה לראובן ובאמצעותו ההיכרות עם עולם  האמנות, התודעה הציונית והמשיכה לארץ ישראל ולבסוף, תחושת הבית החדשה בתל אביב. ביתם ברחוב ביאליק הפך עד מהרה למוקד של חיי חברה ותרבות, מקום מפגש לאמנים, אנשי ספרות שירה ותיאטרון, שהיוו את האליטה התרבותית התל אביבית בת זמנם.

לצד ציורים ורישומים מוכרים של ראובן מוצגות בתערוכה גם עבודות אינטימיות, לעתים ניסיוניות, שלא הוצגו מעולם. בעבודות אלו ניתן לזהות את הקושי הרגשי – במחיקות ובניסיונות חוזרים על גבי אותו בד – שראובן התמודד אתו בבואו לתעד את הקרובים אליו ביותר, אהובתו אסתר וילדיהם דוד ואריאלה. יש והציורים עצמם לא שרדו את הביקורת שלו ומוצגים התצלומים בלבד.

כרמלה רובין הדגישה בנוסף את העבודה העקבית והיומיומית של אסתר בכתיבה ובאיסוף, שימור ותיעוד מכלול חומרים דוקומנטריים, אוסף עשיר של רשימות, יומנים, תכתובות תצלומים וחפצים המהווה את תשתית הארכיון של  מוזיאון בית ראובן, והמעיד על חוש היסטורי מרשים כשלעצמו בתיעוד תקופה היסטורית מכוננת. בנוסף אסתר טיפחה את יצירתו של ראובן, ושימרה את מעגל הידידים והאספנים של  ראובן לאורך השנים.

כרמלה מספרת על הבית: בית ראובן הוקם בשנת 1929 ע"י משפחת טפליץ שעלתה לארץ-ישראל משוויץ. לימים נמכר הבית לשמעון יעבץ וקומת הקרקע שלו הושכרה למשרדי הסוכנות היהודית. ראובן ואסתר שכרו את הקומה השנייה של הבניין לאחר שובם  מארה"ב בסוף מלחמת העולם השנייה. לימים, באמצע שנות החמישים רכש ראובן את הבית מידי בעליו וכעבור שנים אחדות הוסיף לו קומה שלישית על הגג בו מיקם את הסטודיו שלו. בספטמבר 1974 חודש לפני פטירתו נחתם הסכם בין ראובן לבין ראש עיריית תל-אביב-יפו דאז שלמה להט, ולפיו השאיר לעיר את ביתו עם אוסף של 45 מיצירותיו המרכזיות. " בית ראובן" נפתח לקהל באוקטובר 1983.

תודה לכרמלה רובין על ההדרכה המרתקת. תודה לאיקום כתמיד

לאתר מוזיאון בית ראובן

שעות פעילות המוזיאון:

ב׳', ד', ה', ו׳ – 10:00 – 15:00

ג' 10.00 – 20.00

שבת – 11.00 – 14.00

א׳ – סגור