Curator-Led Tour | Friday, June 20 at 1 PM
Film & Talk | Sunday, August 10 at 3:30 PM
את האמנית שירין נשאט ילידת קזווין, אירן (1957) אמנית וצלמת וידיאו גולה בארה"ב, התאפשר לי להכיר בשנים קודמות הן במסגרת עבודתי במוזיאון תל אביב לאמנות, בהרצאות שהעברתי אודותיה ובהדרכות, והן במחקר שעוסק בעבודותיה במהלכן של שנות היצירה שלה.
שירין נשאט נשלחה בשנות ה-70 ללמוד אמנות בברקלי, קליפורניה, ורק לאחר עשר שנים מסיום לימודיה החלה ליצור. המהפכה האסלאמית שפרצה באירן ב-1979, מנעה ממנה לשוב לביתה ולמשפחתה שנים רבות. ביקור ראשון באירן שלאחר פרוץ המהפכה האסלאמית (בשנות התשעים), הניב יצירות סמליות המזוהות עם אמנות אירנית. עבודות השואבות השראה ושואלות שאלות חשובות באשר לנשיות/גבריות ומעמד האישה באסלאם הקיצוני, דיכוי ואלימות, חילון וקדושה, יופי ופיוטיות.
בקריירה שלה היא בוחנת למה הכוונה להתקיים בין שתי תרבויות, להתמודד עם קשיים לאור התהפוכות והדיכוי. בצילומיה המסוגננים ובעבודותיה המבוססות על נרטיבים היא חוקרת מצבים חברתיים מורכבים באשר לחיים באירן, ולאחרונה, בארה"ב.
התערוכה Shirin Neshat: Born of Fire מציינת את תערוכתה המוזיאלית הראשונה בניו יורק רבתי לאחר מעל עשרים שנה. התערוכה מציעה סקירה לא ליניארית של התפתחותה האמנותית של נשאט, ומציגה מיצבים המורכבים מארבעה גופי עבודה חשובים. אלה נעים מעבודותיה הצילומיות העיקריות המוקדמות, "נשות אללה" (1997-1993) – אימז'ים שקיבלו השראה ממעורבותן של נשים במהפכה האיסלמית ומלחמת אירן-עירק. בצילומים אלה היא בוחנת את הזהויות המורכבות של נשים באירן, הדמויות הנשיות מיוצגות ברובן ע"י נשאט עצמה. ועד ל"ספר המלכים" (2012), סדרות פורטרט אשר פונות למסורת השירה האפית הפרסית לפנות לתנועת המחאה של האביב הערבי. התערוכה תכלול פרויקטים שנעשו מאוחר יותר אשר מציגים את עבודות הצילום והווידיאו של נשאט לצד צילומי סטיל, כולל "ארץ החלומות" (2019), שבהם האמנית מפנה את שימת ליבה לחקר התרבות האמריקאית מפרספקטיבה של אמנית אירנית בגלות, ו"הזעם" (2023-2022), שעניינו ניצול מיני של אסירות פוליטיות.
כל ארבעת גופי העבודה קשורים על-ידי מוטיבים של מרי, סיפור סיפורים, והקשר אנושי; מוצגים יחדיו, הם מגלים איך תמות מפתח אלו התפתחו לאורך התפתחותה האמנותית של נשאט. התערוכה גם מציגה גלריה המוקדשת לאוסף העבודות הפרטי של נשאט ע"י קולגות מתחום האמנות, מחברות וחברים כמרינה אברמוביץ' ורוברט לונגו ועד לאמנים החיים במזרח התיכון. מיצג זה מגלה את ההשפעות על נשאט כשם שקשריה לעמיתים ידועים פחות, בעיקר מתרבויות שבהן הצנזורה מגבילה ביטוי חופשי.
לנשאט, האמנית המוערכת, היו תערוכות יחיד רבות, כולל במכון לאמנות של שיקאגו; מכון דטרויט לאמנויות; מוזיאון הירשהורן וגן הפיסול, וושינגטון די.סי; הגלריה הלאומית של ויקטוריה , מלבורן, אוסטרליה; גלריה סרפנטין, לונדון; SITE סנטה פה, ניו מקסיקו; מוזיאון סטדליק, אמסטרדם, ומוזיאון ויטני, ניו יורק. נשאט ביימה שלושה סרטים: "נשים ללא גברים" (2009), שקיבל את the Silver Lion Award לבמאי הטוב ביותר ב- the 66th Venice International Film Festival; סרט :בעקבות אום כולתום" Looking for Olum Kulthum (2017) : סרט (בתוך סרט שכן הוא מתייחס ובוחן את הזמרת הנערצת דרך עיניה של אמנית אחרת) שהוצג בפסטיבל ונציה והוצג בפסטיבל חיפה. ואת "ארץ החלומות" (2021), שהוקרן בפסטיבל הסרטים בוונציה. ב-2024, היא קיבלה את received the Lifetime Achievement Award from the International Center of Photography, New York.
נשאט חיה ופועלת בניו-יורק.
Shirin Neshat: Born of Fire is organized by Corinne Erni, Lewis B. and Dorothy Cullman Chief Curator, Art and Education, with Scout Hutchinson, Associate Curator of Exhibitions
Exhibition Support
Lead sponsorship for Shirin Neshat: Born of Fire is provided by Veronica Beard, Agnes Gund, and the Robert Lehman Foundation.
מֵעֵבֶר לַמַּרְאָה 