האמנית הילה בן ארי היא הזוכה בפרס בקי דקל לאמנית מצטיינת לשנת 2025. היא נבחרה פה אחד על ידי ועדת השיפוט לפרס – שכללה את ד״ר אלעד ירון, דרורית גור אריה, ולריה גסלב, ד״ר זיוי ברמן, זוודיתו יוסף סרי, יגאל אהובי, נירוואנה דבאח וד״ר קציעה עלון – בזכות עבודתה המצוינת והחשובה, הענפה, הרב-רובדית והרגישה-מגדרית. בנוסף הוחלט להעניק ציונים לשבח לאמניות יעל סרלין ומאי דעאס.

בנימוקי הזכייה מסרו חברות וחבר וועדת השיפוט: הילה בן ארי היא אמנית רב-תחומית מרהיבה היוצרת במדיות שונות – צילום, וידיאו, הדפס, תנועה וקומפוזיציה. בן ארי, ילידת קיבוץ יגור, עוסקת באופן שיטתי בתכנים מלב החברה הישראלית ומעניקה להם מבע מקורי, בעל דופק עכשווי. בעבר נגעה בתכנים הקשורים לחברה הקיבוצית, עבודת אדמה, ויחסי יחיד וקבוצה, כשהיא נוטעת בנוף חקלאי דמויות נשיות הניצבות בתנוחות מאתגרות. המתח שמוצפן בעבודות נוגע באתוס הציוני המשלב ראייה היסטורית וביקורת עכשווית, בעוד המֶשך והשהייה בתנוחות מוקצנות ומתוחות של הנשים מקפל בתוכו מורכבות הבאה לידי ביטוי במיוחד בהקשר המגדרי.

בעשור האחרון מתבלטות עבודותיה בהצבות וידיאו מורכבות, רבות ערוצים, ובפנייה מוגברת אל שדות המחול והתיאטרון. הגוף בעבודותיה הוא אתר הפעולה המרכזי, תוך יצירת מופעים בימתיים מרשימים. בן ארי ממסגרת את הדימויים האנושיים במסכי הקרנה גדולי ממדים המוצבים בחללי תצוגה אפלוליים, מהם בוקעים לפרקים רקדנים ורקדניות, הנדמים לרסיסי זיכרון מפעפעים, התובעים מן הצופה קשב אינטנסיבי, רב חושי ומפוצל. 

הילה בן ארי, "שחרית", 2011, וידאו, 1:51 דק' לופ, מוזיאון פתח תקוה לאמנות / מוזיאון תל אביב לאמנות / מוזיאון לאמנות עכשווית, בוקרשט / Magician Space, בייג'נג / גלריה מינוס 1.

בעבודותיה "נעמה: מחווה לנחום בנארי" (2015), "תנועה בין קווים שבורים" (2017) ו"קול קורא אל עצמו" (2021), התחקתה בן ארי אחרי נרטיבים תרבותיים הנוגעים בתנועה, ספרות ואֻמָּנוּת, כשהגוף הרוקד פָעם בחלל חשוך, עובר בין תנוחות קיפאון וסטטיות לבין תנועות קטנות ועדינות. בעבודתה החדשה, "משמר" (2025), חוזרת האמנית אל הגוף הנשי הפגיע והחשוף לחדירה, ומסמנת שלב חדש ואמיץ בעבודתה. שלב זה, המסתמן כמפנה במסעה האמנותי אל הגוף הנשי כאתר של טראומה, מגיח  הזיכרון ומצטייר כמופע אקוסטי-טקסטואלי, המצטרף לצד הוויזואלי המרשים. העבודה החדשה משלבת נשים יוצרות מתחומים כמו משחק ושירה, והן אשר מדובבות את הטראומה המגדרית העיקשת המתקיימת בחברה הפטריארכלית, תוך חתירה לאינטגרציה והתרת  הקונפליקט, אך עם זאת מתוך ידיעה והכרה שלא ניתן לתפוס ולתת מבע מלא לחווית הטראומה הזו. הפיצול הדיסוציאטיבי המורכב בין הכרה לתת-הכרה, מציע חוויה פנומנולוגית בה לצופה יש מקום כשותפ.ה בהוויה הטקסית הנשית המתרחשת בחלל התערוכה.

הילה בן ארי, "שתיל", 2012, וידאו, 2:04 דק' לופ, גלריה 39 לאמנות עכשווית, תל אביב / מוזיאון אשדוד לאמנות / מוזיאון ארץ ישראל, רמת אביב / גלריה דנה, יד מרדכי

על עבודתה המצוינת, המרהיבה והחשובה, הענפה, הרב-רובדית, העשירה והרגישה-מגדרית, הוועדה הבוחרת קבעה פה אחד שהילה בן ארי היא הזוכה בפרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2025.

הילה בן ארי, "תנועה בין קווים שבורים – מחווה להדה אורן", 2017, מיצב וידאו רב-ערוצי, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, אוצרת: טל יחס

פרסי הצטיינות – ציון לשבח

בנוסף לפרס הראשי, וועדת השיפוט החליטה פה אחד להעניק ציון לשבח לשתי אמניות: יעל סרלין ומאי דעאס.

ציון לשבח – יעל סרלין

סרלין היא אמנית רב תחומית היוצרת במגוון מדיות, ביניהן ציור, קולאז', הדפס, רישום, ריקמה, וידיאו ופיסול. עבודותיה המורכבות זכו בשלל פרסים והוצגו בתערוכות רבות, והן מתאפיינות בעומק רגשי, לצד עדינות ויופי וכוללות מבט מפוכח אודות חוויות החיים – השמחה והקושי, האתגרים וההנאה שבחיים האנושיים.

עבודותיה עוסקות  בממדי הרליגיוזיות והמסתורין שבעולם, תוך יצירת אינטימיות של קדושה.  סרלין עוסקת גם במסורות יהודיות של קהילות שונות, ומתחקה אחר אבותיה שלה, בשלל הגלויות: פולין, תורכיה, מרוקו, ועוד. היא חשה עצמה שייכת הן לצד הספרדי והן לצד האשכנזי. לדבריה, אמנות היא "לא ענין של לדעת לצייר, אלא לדעת להביט".

מחויבותה הפמיניסטית של סרלין, ועמידתה הנחרצת על זכות הבחירה שיש לכל אחד ואחת בעולם, בוקעת גם מעבודותיה. במיוחד זכורה עבודתה "קדיש", בה ביקשה מ-10 נשים שחוו אלימות בחייהן לומר קדיש על דבר מה שמת בחייהן, משהו שאיבדו ללא שוב.

סרלין היא ילידת קיבוץ יראון שהתחזקה באמונה בצעירותה וחזרה בתשובה, ומתוך כך מכירה מקרוב הן את הווי הקהילה הקיבוצית הישראלית והן את  אורחות החיים הנובעים מיראת השמיים. סרלין מתגוררת בירושלים, והיא אם לשבעה.

יעל סרלין, שיר ערש, 2025, מיצב, וידאו בשני ערוצים, 12:42 דקות ויריעות תכריכים. מראה הצבה, מוזיאון ארץ ישראל , תל אביב. גוף הפך מקום, אוצרת: רווית הררי.
מוקדש באהבה ובכאב לבני בכורי יוסף חיים צבי ז"ל, שנהרג בעת מילוי תפקידו בזמן עריכת עבודה זו.

סרלין עמדה בראש המחלקה לאומנות במכללת ״אמונה״, והיא חברה בצוות "סטודיו משלך" המסייע לאומניות דתיות למצוא את דרכן בעולם האמנות, לאחר סיום הלימודים. לאורך השנים, הציגה סרלין תערוכות יחיד בגלריה בבארי (2022), בגלריה פודרום, בלגרד, סרביה (2020) ובעשרות תערוכות קבוצתיות וביאנלות בארץ ובעולם, ביניהן הפסטיבל לתרבות יהודית בקרקוב (2021), הבינאלה לאמנות עכשווית במלטה (2020), המשכן לאמנות עין חרוד, המוזיאון היהודי בפרנקפורט, מוזיאון ארצות המקרא בירושלים, המוזיאון ליוצאי צפון אפריקה בירושלים, ובגלריות רבות. עבודותיה נמצאות באוספים מוזיאליים ופרטיים.

יעל סרלין, שמיים, פרט במיצב נדוניה, 2024, 260/520 ס"מ, קולאז' על גבי קיר, המפעל, ירושלים,  תערוכת יחיד אין סיטו, אוצרת: אביטל וכסלר.

על עבודה אומנותית מרשימה, מרהיבה, פורצת דרך ועקבית במשך עשרות שנים, וועדת השיפוט קבעה פה אחד שיעל סרלין זוכה בציון לשבח בפרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2025, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל.

ציון לשבח – מאי דעאס

מאי דעאס היא אמנית ריאליסטית בולטת שיוצרת מתוך עולמה כאישה עצמאית וחזקה בחברה המציבה בפני נשים אתגרים רבים. יצירתה נולדה מתוך חוויות חיים אישיות ומורכבות – משברים, טראומות, קשיים חברתיים, ואתגרים משפחתיים – שהפכו את הציור לכלי מרכזי של התמודדות, ריפוי ובנייה מחודשת של קול וזהות. העיסוק בציור הפך לברית חיים, לשפה חזותית המאפשרת לה להחזיק מעמד מול המציאות, למקם את עצמה מחדש בעולם ולהעניק השראה לנשים אחרות החוות אי-שוויון ומגבלות חברתיות.

                       מאי דעאס, צילום: נאדיה

במרכז יצירותיה ניצבת דמות האישה, המתהלכת על חבל דק בין שבריריות וחשיפה, לבין יציבות ועוצמה. בעבודותיה אנו רואים את בת-דמותה, לא אחת מתוארת מן הגובה. הדמות מרבה להיות מרחפת, לעיתים במהופך, לעיתים מוצבת מול אלמנטים סביבתיים המזכירים את עולמה התרבותי, אך תמיד במאבק עדין לשימור שיווי משקל פנימי וחיצוני.

Mai Daas, Realization, 2022, Oil on canvas, Triptich, 76 x 101 each.

דרך דיוקנאות עצמיים וקומפוזיציות מרחביות מורכבות, דעאס יוצרת מרחב מדומיין שבו היא ניצבת מול עצמה ללא חיץ. היא מצליחה ליצור דמות האישה חופשיה לחקור, לגלות ולהתמודד, והצופים והצופות מוזמנים לשוטט בין ריאליזם ומסתורין. האמנית מבקשת למקם את עצמה מחדש בעולם, להעניק השראה לנשים אחרות החוות אי-שוויון ומגבלות חברתיות, ולבטא חיפוש מתמיד אחר חירות ויציבות פנימית, משום שהציור עבורה הוא כלי להתמודדות, ריפוי ובנייה מחודשת של קול וזהות. השפה החזותית שפיתחה דעאס לאורך השנים הפכה את יצירתה לבעלת הדהוד אוניברסלי של חירות, זקיפות קומה ועצמאות. עבודותיה מוצגות במרחב המקומי והבינלאומי, ותורמות תרומה משמעותית לשיח על מגדר, חברה ואמנות.

Mai Daas, Offspring, 2024, Oil on canvas, 110×140 cm

על תרומתה הייחודית והאמיצה לשדה האמנות בישראל ובעולם, ועל יצירתה הפמיניסטית והחשובה, וועדת השיפוט קבעה פה אחד שמאי דעאס זוכה בציון לשבח בפרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת לשנת 2025, מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל.

חברות וחבר צוות השיפוט לשנת 2025

ההחלטה על הפרסים המוענקים במסגרת פרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת, נתונה בידי וועדה מקצועית בלתי תלויה, שהרכבה משתנה מדי שנה ומבטא את מגוון הקבוצות החברתיות הקיימות בישראל.

חברות וחברי וועדת השיפוט של פרס בקי דקל לשנת 2025 (לפי סדר הא׳-ב׳):

ד״ר אלעד ירון, דרורית גור אריה, ולריה גסלב, ד״ר זיוי ברמן, זוודיתו יוסף סרי, יגאל אהובי, נירוואנה דבאח וד״ר קציעה עלון, בשם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל.

על אודות ״פרס בקי דקל״ לאמנית עכשווית מצטיינת

הילה בן ארי היא הזוכה השביעית בפרס בקי דקל לאמנית עכשווית מצטיינת. קדמו לה האמניות ברכה ל׳ אטינגר (2024) חוה ראוכר (2023), אנה לוקשבסקי (2022), נחמה גולן (2021) ורד ניסים (2020) וחנאן אבו חוסיין (2019), וכן האמניות שקיבלו ציון לשבח: פאטמה שנאן ואסתר כהן בשנת 2024, אריאן ליטמן ושרון גלזברג בשנת 2023, נירית טקלה וסמאח שחאדה בשנת 2022, דבורה מורג ושולה קשת בשנת 2021, ואמירה זיאן ושגית זלוף נמיר בשנת 2020.

פרס בקי דקל מוענק החל משנת 2019, בחסותTLVseed ומשפחת דקל. הפרסים  הכפילו השנה את היקפם והפרס הראשי עומד על 30,000 ש״ח, וכן מוענקים שני ציונים לשבח בהיקף של 10,000 ש״ח כל אחד.

קול קורא להגשת מועמדות לפרס זה מתפרסם אחת לשנה במהלך חודש פברואר, באתר העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל.

נימוקי הבחירה יפורטו במלואם בטקס חלוקת הפרסים שיתקיים ביום ראשון
ה- 14.09.2025 בשעה 19:00, ב״גג העיר״ – בניין גן העיר, כיכר רבין, תל אביב.

הציבור מוזמן.