עמק הפרחים, תערוכה מקיפה על כרם התימנים, אוצרת ראשית ומנהלת מתחם ביאליק: איילת ביתן שלונסקי, עיצוב והקמה: סטודיו נעם בר, בית העיר, ביאליק 27, תל אביב, 30.11.2021-17.6.2021

במהלך חודש ספטמבר בית העיר יהיה פתוח בימים ובשעות אלו:

רביעי – חמישי 2-1 בספטמבר – 17:00-9:00

שישי – שבת 4-3 בספטמבר – 14:00-10:00

חמישי 9 בספטמבר – 17:00-9:00

שישי – שבת 11-10 בספטמבר – 14:00-10:00

שני – שלישי 14-13 בספטמבר – 17:00-9:00

שישי – שבת 18-17 בספטמבר– 14:00-10:00

רביעי – שבת 25-22 בספטמבר (חוה"מ סוכות)  – 14:00-10:00

רביעי – חמישי 30-29 בספטמבר – 17:00-9:00

"עמק הפרחים", תערוכה מקיפה ומרגשת על "כרם התימנים", על המתרחש בשכונה בציר הזמן משנת 1881, (אכן כן, עוד לפני אנשי "העלייה הראשונה"!) על מהותה של השכונה, הייחוד התרבותי שלה, על  אנשיה, "על הדבש ועל העוקץ".

התערוכה מחולקת לפרקים המשיקים ומצטלבים אלה באלה, באופן כרונולוגי ותמטי כאחד. חומרים שונים וביניהם חומרי ארכיון חוברים יחדיו בתערוכה זו לכדי מסמך מרתק.

על הפרק:

החלוצים הראשונים * חיי הדת והמסורת * צמיחתה של המוסיקה המזרחית * הפשע המאורגן הראשון * מסעדות הפתיליה * שמשון תל אביב

*'הכרם' סדרת אודיו בת חמישה פרקים – ראשונה מסוגה בעולם!
כתיבה ובימוי: אור מצא ואלכסה לרנר

בהשתתפות:

יהודה קיסר, אוולין הגואל, אורי גבריאל, יניב ביטון, גבי עמרני,  נטע גרטי ועוד

שמה של התערוכה, 'עמק הפרחים', נלקח מתוך שירה של אהובה עוזרי ז"ל. בכניסה לתערוכה מחווה לעוזרי המופיעה בדמותה של כלה תימנייה. עוזרי אף מיוצגת בכל הנושאים בהם עוסקת התערוכה.

אהובה עוזרי, בתלבושת כלה תימנייה, צילום תום פורת
אהובה עוזרי, צילום פטר פן סטפנסקי
דימוי מקיף מהתערוכה
צילום בועז לניר

זמר, מסעדנות, פשע ופוליטיקה. ערב רב של דמויות כל אלה חוברים יחדיו בתערוכה ומעניקים לה רבדי משמעות נוספים. לכך חוברים סרטי וידאו ספרי קודש ושירה מקודשת בצד פריטים חומריים דוגמת קסטות, תקליטים, כלי מטבח ועוד. "העולם הזה" בחר בזמנו לסקר את ההתרחשויות בכרם. ובתערוכה, מוצגות כתבות מהעיתון.

צילום עוזי קרן _ רחמים גומדי אהרוני וטוביה אושרי
קטעי עיתונות

איילת ביתן שלונסקי, אוצרת ראשית ומנהלת מתחם ביאליק מציינת: "בתערוכה נחשפת לראשונה תרומתם של תושבי כרם התימנים להקמת המדינה ולחיי החברה. קהילת יוצאי תימן התיישבה באזור זה שבין יפו לתל אביב, בתחילת המאה הקודמת: קהילה מרתקת וחדורת אמונה משיחית כמעט לגאולת ישראל, שחוותה עוני ומחסור, דיכוי וקיפוח מראשית ימיה, אך למרות זאת מצליחה להרים תרומה ייחודית ועצומה לתרבות ישראל.

זוהי תעודה חזקה ומרתקת שתציע לראשונה מבט יוצא דופן על כוחה של השכונה בכלל ועל עושרה העצום של שכונת כרם התימנים בפרט. בעשרים שנות כהונתי כאוצרת ומנהלת מתחם ביאליק, עסקתי בעיקר באוונגרד – אמנות פורצת דרך – ובתרבות המערב בהשראת המשורר הלאומי האהוב ח.נ ביאליק. השנה זכיתי לסמן ולהתעמק בשכונת כרם התימנים שנמצאת ממש כאן, מעבר לרחוב אלנבי – בעמק שממול. ומכאן גם שם התערוכה 'עמק הפרחים' ששלפתי משירה של היוצרת הדגולה אהובה עוזרי."

על התערוכה
התערוכה סוקרת את פועלם של יושבי שכונת כרם התימנים לאורכן של שלושת הקומות בבית העיר, החל מהחלוצים הראשונים – עולי תימן שמגיעים לארץ ישראל בעליית 'אעלה בתמר' כבר בשנת 1881 (עוד לפני אנשי 'העלייה הראשונה'), אך מעולם לא הוגדרו 'ראשונים'. תרומתם להקמת המדינה ומעורבותם במחתרות האצ"ל, הלח"י וההגנה, דרך דמותה של גאולה כהן שנולדה בכרם.

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא d7a7d799d7a8-d795d7a2d79cd799d795-d7a6d799d79cd795d79d-d791d792d799d79f-d795d7a2d795d793.jpg

חיי הדת והמסורת דרך ריבוי בתי הכנסת שהוקמו בכל פינה בכרם, שמירה אדוקה על השבת הקדושה וחגי ישראל, וסיפורו של  ה'דיוואן'- ספר החיים יקר הערך שנכתב על ידי רבי שלום שבזי וכולל שירי אהבה מהמקורות, געגוע, טקסים אירועים ומשפחה. ה'דיוואן' הועתק בכתב יד על ידי כל משפחה ומשפחה ששמרה עליו כעל בבת עינה, אך נבזז ממשפחות רבות בהגיעם ארצה, מה שנתפס בעיני רבים כעבירה חמורה לא פחות מחטיפת ילדי תימן.

הדיוואן
"אם ננעלו", ר' שלום שבזי
"איילת חן", ר' שלום שבזי
פרט, ספר קודש, וידיאו בתערוכה

בהמשך תצוגה זו מוצגות עבודות החרוזים של בניה אבהר, סבתו של אוהד חדד, המעצב.

עבודותיה של האמנית בנייה אבהר

לידתה וצמיחתה של המוסיקה המזרחית ותרבות החפלות מהשכונה ועד למצעד הפזמונים… דרך אהובה עוזרי ז"ל. מוסיקאית ויוצרת אדירה שנהנתה בשנים האחרונות לחייה ממעמד של גיבורה מוזיקלית, חברתית ומגדרית. היא כתבה, הלחינה, ניגנה, שרה ואף לימדה פיתוח קול (בין תלמידיה היו גם זהר ארגוב, שי צברי, רון שובל ועוד) , ויש המגדירים אותה 'אריק איינשטיין של מוזיקת המזרח'. עוד בין יוצרי הכרם לדורותיהם נמצא את העמרנים, הפרברים, צלילי הכרם: דקלון ובן מוש, השובלים: משה משומר, שלמה מורי ושלום שובלי, רון שובל, בעז שרעבי, חופני, יזהר כהן, סולימאן הגדול, צלילי העוד, רמי דנוך, יהודה קיסר ועוד.

בתערוכה מוצגים פריטים אותנטיים וביניהם 'העוד' ששימש ככלי נגינה לעוזרי.

'העוד'
מזנון עם תקליטים
קסטות

שנות ה- 70 וה- 80 הסוערות והעוצמתיות שבמהלכן סימנה התקשורת את עולם הפשע בכרם כ'פשע המאורגן הראשון בישראל'… מה זה פשע מאורגן? סמים, בתי הימורים, הברחות, שחיטה שחורה, אלכוהול, דמי חסות, הלבנת כספים  ועוד, מנוהל על ידי קבוצה מאורגנת המנהלת במקביל עסקים חוקיים 'ארוכי זרועות', כהסוואה לעסקים הבלתי חוקיים. חלק מאנשי עולם הפשע מקיים אז קשרים עם פוליטיקאים ואלופים בצה"ל ומככב במדורי הרכילות. ביניהם:  טוביה אושרי, רחמים אהרוני (גומדי) גואל תנעמי,  עודד קפליצקיעמוס אוריון ישראל דנוךשאול 'צלקת' ועוד.

מסעדות הפתיליה שהפכו לאייקונים תיירותיים, תרבותיים וחברתיים, דרך צדוק חבורה ז"ל ומסעדת 'מגנדה', קבוצת הכדורגל 'שמשון תל-אביב' וכוכביה, 'התחדשות עירונית' המטשטשת את עקבות המורשת ומשנה את פני השכונה ואופייה ועוד.

שמשון צילום דוד רובינגר, 1977

'הכוורת'         

סדרת אודיו בת חמישה פרקים –  שנכתבה ובוימה על ידי היוצרים אור מצא ואלכסה לרנר עבור התערוכה, בהשראת פרשיות הפשע של כרם התימנים בעשורים אלו.

בסדרה מגלמים שחקנים מן השורה הראשונה דמויות מובילות מהכרם, כמו: אורי גבריאל (טוביה אושרי), גבי עמרני (רחמים גומדי), אוולין הגואל (אהובה עוזרי), מתי סרי ויניב סוויסהנטע גרטי, יניב ביטון, הישאם סלימאן, מיקי לאון ויורם ארבל.

כל פרקי הסדרה הוקלטו בטכנולוגיה החדשנית D8 (סאונד היקפי מדמה מציאות), לשם יצירת סדרה עלילתית מתוסרטת, של סצנות ייחודיות במקומות המקוריים בהם קרו האירועים עצמם.

ביצירת פסקול הסדרה השתתף היוצר והזמר יהודה קיסר, מאבות הגיטרה הים תיכונית וממייסדי הז'אנר המזרחי שהתאפיין בכרם. את שיר הנושא לסדרה מבצעים רמי דנוך סולן להקת צלילי העוד המיתולוגית, ודקלון סולן להקת  צלילי הכרם. זהו איחוד יוצא דופן של שני ענקי הזמר בליוויו של קיסר בקטעי נגינה מקוריים שנכתבו עבור סדרת ה'כוורת'.

יהודה קיסר, צילום תום פורת

וכפי שמצוין בטקסט התערוכה: כל אלו ועוד, נוצרים וחיים בכרם התימנים בכפיפה אחת, זה לצד זה. דלת ליד דלת. שכן לצד שכן. כך גם בתערוכה, יופיעו זה לצד זה, הדמויות המרכזיות וביניהן אלה הקונטרוברסיאליות והצבעוניות כל כך שבנו אותה. בתערוכה המרגשת והחדשנית הזו ניתן יהיה לעקוב אחרי התפתחותה של המנגינה הזו ולהציץ גם בתחומי עיסוק שנויים במחלוקת שתרמו גם הם לעושר התרבותי שייצרו אנשי השכונה, אם מבחירה או מכורח המציאות דלת האמצעים, שמן הסתם דחפה אחדים ממנה לפשע. עושר תרבותי ממנו קרוצים סרטים שמטלטלים את היסודות ומסעירים את הדמיון.

תודה לאיילת ביתן שלונסקי, אור מצא ואלכסה לרנר על חוויה אופפת חושים זו. על האירוח והמפגש.

תודה למירה בינרט ולעדה לחובר

ומבט אישי – כמי שגדלה בדרום תל אביב – בתפר שבין שכונת שפירא לקריית שלום, שכונת התקווה היתה השכנה על המסעדות, הקבבים והפיתות, וכן, גם "החראקות". אבל לתערוכה זו יש גם עניין מיוחד עבורי כמי שמכירה מבית אבא את בגדי הכלות האפגניות! בגדים דומים לאלו התימנים וטקס 'החינה', ותיעוד חיי עדה.

תודה!