דימויי שוורים שועטים, בודדים, בצמדים או בעדר, מהווים את ליבת עבודתה של האמנית רות פינס בתערוכה "שעטה". השוורים חלקם מתוארים מקרוב, מראם והמבט "מאיימים" ויש מטווח 'בטוח', צוירו ברובם בצבעי אקריליק על בד וחלקם הגדול נחשף לראשונה לעין הצופה. המשותף לשוורים – העוצמה, היצריות והאנרגיות המתפרצות, לצד הצבעוניות הנוטה לצבעי חום/אוקר, צבעוניות כמעט מונו -כרומית. …
בתערוכת היחיד שלו "זהות - מושג - מרחב", מציג משה וולך מספר עבודות במדיה שונות: שתי עבודות וידיאו, הצבה של מספר אובייקטים פיסוליים וצילום אחד. עבודות אמנות כזכור, הן סמן של הזמן, העדפות ונטיות לב של היוצר. בתערוכה שלפנינו ניכרת הפנייה אל אמנות ה"דאדא", סוריאליזם ואמנות מושגית,[1] וביטויה בהתכתבות של האמן בעבודותיו עם אמנים ופילוסופים …
התערוכה אֲנִי הַמּוֹקֵד חֲסַר-הַתּוֹעֶלֶת שֶׁל כָּל הַמַּמָּשֻּׁיּוֹת עלתה במוצאי שבת שעבר (5.3.2022). תערוכה שהפכה לתערוכת "זכור" באשר לזהבה, האדם והאמנית המשאירה מורשת בעבודותיה בציור, פיסול, רישום, קרמיקה, אסמבלאז' ומיצב במארג של כל מה שאפיין אותה – ידע עצום בתולדות האמנות, ארכיאולוגיה, שירה, מיתוסים קדמונים ועוד... כל אלה עולים הן משם התערוכה והן מהשיר עצמו שיש …
התערוכות "זיכרון הגוף" של חנאן אבו חוסיין, ו"הגוף המופיע" של בל שפיר המוצגות בבית האמנים, ראשון לציון מפעימות, כל אחת בפני עצמה ובהלימה מושלמת זו עם זו. הגוף, במישרין ובעקיפין מופיע בהן ועמו סוגיות של זהות וזיכרון. חנאן אבו חוסיין Memory in the flesh/ ذاكرة الجسد זיכרון הגוף; סיפור אישי, מבט נשי וייחודי מהווים חלק …
הכניסה לחלל התערוכה "אקפראסיס"[1] של האמנית מלי לסקר בבית האמנים ראשל"צ נושאת עמה אזכור לכניסה למעין משכן באופן ההצבה של שני המעמדים מימין ומשמאל הנושקים למעמד האמצעי. בעבודות בציור ופיסול המוצגות בתערוכה יש מן "ההתכתבות", ההומאז' (מחווה), ציטוט או "אקפראסיס" כדברי חניתה אליצור האוצרת: אקפראסיס הוא כלי לתיאור יצירת אמנות – ציור, פסול וכדומה, ולהעשרתה …
המשך לקרוא מלי לסקר, "אקפראסיס", אוצרת: חניתה אליצור, בית האמנים גבעתי 17, ראשל"צ עד 28.11.2020
מֵעֵבֶר לַמַּרְאָה 