תהודות, אוצרת: אינה ארואטי, מכון המים, הגלריה העירונית גבעתיים ע"ש יוסף ויסמן, השומר 7, 18.6.2021-21.5.2021

מבט אל העבודות
מבט נוסף

בחלל הגלריה העירונית של גבעתיים (מכון המים ההיסטורי) מוצגת תערוכה המגיבה לזמן ולמקום, עבודות שנעשו בעת קורונה ומגיבות ברובן לכך. העבודות עשויות בחומר (חימר), לעתים צבוע, לעתים מגלה את קרביו, עבודות המשלבות חומר וקנבס. בכולן נחשפים יופיים של המרקמים והצורות, והן מהדהדות לפחות לדידי לעבודות המאזכרות אמפורות וכלים מיוון הקדומה, לעבודות שיש בהן "טון" ברוקי, חושפות דימויים בצבע ובקו ובעיקר מתכתבות עם החלל בתצוגה בשני צירים אלכסוניים המאפשרים מבט מלא לבאים בואכה לגלריה ולהעמדה נוספת, אינטימית יותר בחלק מן החלל.  כל אלה כותבת האוצרת אינה ארואטי "משמשים כמטפורות לנושא – 'תהודות".

זהבה אדלסבורג
מאירה אונא

אמנות מתכתבת עם החיים! סוגה זו העסיקה רבים במאה העשרים ואף קודם לכן. האם אמנות צריכה להיות אמנות המגיבה לזמן, למתרחש, או שמא אמנות לשם אמנות ללא הקשרים חברתיים/פוליטיים ואחרים.

אסתי ברק

"האם האמנים בתערוכה" שואלת ארואטי, "נתנו ביטוי למתחים, למגבלות סגר קיצוניים ואמצעי בידוד מצרי צעדים, המנוגדים ליצר החופש?, עת היציבות הרגשית נתפסה בסימן שאלה, בעידן סוער בעל השפעות הרסניות ואחוזי התמותה במגפה, שנשמעו אימתניים ובלתי נקלטים בכל חוגי החברה".

שמאי גירש

משיחה והתכתבות עם חלק מהמציגות/ים העבודות אכן מגיבות לתהפוכות הזמן ולתעתועיו, זמן קורונה!

"כחומר ביד היוצר" כך נאמר בכתובים… בתערוכה אינטרפרטציות שונות ומגוונות, אובייקטים המאזכרים כאמור כאלה מעיתות קדומות,

נצה בר

בצד כל אלה עולים מושגים חוזרים ונשנים: שיוו משקל, שבריריות הכלי והקיום כאחד, טקסטורות שונות, מסה ואנטי מסה – שכן בחלק מהעבודות ישנה התכתבות עם החלל הפנימי הפתוח לעין הצופה, קריצה אוריינטליסטית בדימויים המאזכרים מצדם האחד בית (מזרחי), ומצדם האחר קופסא הפוערת את פיה… דחיסת החומר, מרקמים, וכן חוזרת קו מול כתם הצבע. חלקן פורצות אל החלל ומתכתבות עמו, וחלקן צופנות "סוד" ואינן מגלות את קרביהן.

אבנר זינגר

וכאמור מרבית העבודות שונות זו מזו וחלקן מתכתבות זו עם רעותה, בצורה או בתימה

וכעת למספר התייחסויות שעלו בנוגע לתערוכה (לפי סדר האב).

 זהבה אדלסבורג – העבודה מורכבת מחלקי עבודות ישנות שלי שפרקתי וכן מתוספות חדשות, כך שהיא נושאת מטען מהעבר, אך מגלמת משהו חדש. אך היא ניתנת לפרושים רבים. יש בה כאוס המזמין קריאה אישית של המתבונן. אחת התוספות החדשות בעבודה היא קנבס מצויר, בעקבות התמקדותי ברישומים על קנבס בתקופת הקורונה. תוספת זו מזכירה מפרש ומזמינה התייחסות אל העבודה כולה כאל סירה בתנועה. בכל אופן, העבודה ספק מתפרקת, ספק מתגבשת תוך כדי תנועה.

זהבה אדלסבורג, צלם אבי אמסלם

הצמיחה בעקבות הרס, בעקבות איום נפשי ופיזי, נעשתה מוחשית מאד בתקופה האחרונה ומבחינתי, העבודה מתייחסת אליה.

אדלסבורג מציינת שחלק מהדימויים נעשו בהשראת רישומי חלקי גוף של ליאונרדו דה וינצי, מתודה החוזרת בעבודותיה המוכרות לי מתערוכות קודמות ומבקורי סטודיו – ציטוט, ניכוס יצירות או פרטיהן מהרנסנס בעיקר אך גם מתקופות אחרות.

ענת בר אל – המיכל הזה נוצר בתקופת הקורונה. מיכל שהחל במחשבה על קן בתקופה זו עסקתי בבנייה במשולשים  בניסיון לשמור על שיווי משקל.

ענת בר אל

יונת חמיידס – אובייקטים המגובבים זה על זה, בהתכנסות פנימה והתגוננות. בערימה הנוטה על צידה בחוסר יציבות.

האובייקטים הם קעריות הגשה שנעשו ממסכות פנים חד פעמיות, רמז לפעילות חברתית של אכילה משותפת, אחת מיני רבות שנלקחה מאתנו במגיפה. הקעריות עברו מספר שריפות בתהליך מכוון שהביא לשבריריות, בלאי והיסדקות. ללא כל יומרה לפונקציונליות כלשהי.

יונת חמיידס

ריקי פוך –  הרעיון המקורי היה ליצור  ערמת מסכות. מעין אתר ארכיאולוגי, שעוד שנים יספר את מה שארע לאנושות בתקופת מגפת הקורונה. עקב אילוצים שונים, נטשתי את הרעיון המקורי. ניסיתי ליצור מהמסכות העשויות חימר, מבנה שברירי, התלוי על בלימה. ערימה המאיימת להתמוטט. בכך לתאר את שבריריות הקיום שהוחרפה בתקופת הקורונה.

ריקי פוך

אתל פיסרף – מחסה  "refuge"- העבודה מתייחסת למצב קיומי בו היציבות מתערערת; מבנים חברתיים, כלכליים, מחשבתיים וכדומה, נמצאים בתהליך של התפרקות וקריסה. תחושת איום שמבקשת הגנה, ובו זמנית מתקיים עולם התום שמתאפיין בגישה אופטימיות לחיים שבהם הכל אפשרי.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA אתל פיסרף

חדוה ורוני ראובן – דמויות עשויות קרמיקה, ארכיטיפיות, ראשוניות במתווה מעגלי, פולחני, הליכה במעגל סגור ללא מוצא או תקווה, בתחושת אובדן.

חדוה ורוני ראובן

צבען כצבע האדמה, וסימנים פרימיטיביסטיים חרוטים עליהן, דימויים מנוכרים לסביבתם בדומה לציורי הקיר במערות הקדומות.

בהקרנה של סרטון הווידאו, צילומי מערה מהבהבים ומהדהדים, אזכורים של רחם, מקום ההתכנסות המשתקפים על קיר מבעד לדמויות. ניצוצות של חיים ואזכורים עכשוויים להנאות הקטנות, לתקווה חדשה.

רויטל ארבל
חנה מילר

ולסיום מספר מילים –  מסכה/מסכות מוזכרות בטקסטים של חלק מהאמניות – המסכה שליוותה אותנו בזמן קורונה, אך גם מסכה שיש בה מן הגילוי והכסוי כאחד – באופן פיזי ומטפורי,. עבודות שיש בהן מן הפריצה אל החלל שמנהלת העבודה עם – זהבה אדלסבורג, אסתר ברק, ריקי פוך; וגם "בחינה" של מהות שיווי המשקל ואיתגורו – ריקי פוך, אסתר ברק (המסה/הגוש בצד האנטי מסה).  עבודות הנדמות כמנהלות שיח עם המילה הכתובה, אך במבט מקרוב – פשרה אינו מתגלה לפנינו הצופים, ויש בהן גם מן תעתוע העין, בד/ אבן? (רויטל ארבל). עבודות בהן בין היתר הדימוי הוא הדמות האנושית – (אבנר זינגר, אך גם ההתכתבות עם כדים יווניים, ופוזיטיב/נגטיב באופן הצגת הדמויות) או הדמות שיש בה מן האנושיות והחייתיות כאחד בצד קריצה גרוטסקית, וקריסה (חנה מילר), והדמויות הארכאיות של חדוה ורוני ראובן, המלוות גם בווידאו שדלק בפתיחה… והעניק מושג על הרעיון עליו כתבו השניים. ועבודה בה הדימוי האנושי מופיע בדמותו של העובר או שמא עולל שזה עתה נולד מכונס בעצמו (מאירה אונא). או עבודה הנדמית כאלה קדמונית במבט ראשוני עשויה מגוש מסיבי (איריס קדישמן). ויש עבודות בהן הצורה דמוית המיכל המעוגל חוברת לאלמנטים דקיקים המגיחים מהגוש … (מיכל אלון) והעבודה של נצה בר המתנשאת אל על מאתגרת תפיסות של שיווי משקל, במעמד הזהוב  הנושא אותה.. העבודה של ענת בר אל הנדמית כעבודה שניתן לפרקה לצורות הנדסיות ושיאה בפתח הפוער פיו מעלה…והעבודה של שמאי גירש המאזכרת לפחות מרחוק ארון מקודש, ועליו מוטבעים דימויים שבמבט מקרוב מאזכרים צורות היברידיות… וראשו עיגול זהוב המתנשא אל על.

מיכל אלון
איריס קדישמן

תודה! תודה לאינה, תודה לאמניות והאמנים על החומרים!

דואט הצמחים – צילום – דורית קדר, גרשון שלוינסקי, אוצרת: אירית לוין, גלריה עירונית, מכון המים, השומר 7 גבעתיים

שעות פתיחה ג, ד, ו, בין השעות 14-11

יום רביעי 25.3 ויום חמישי 26.3 בין השעות 19-17; יום רביעי 31.3 בין השעות 19-17; נעילה מוצאי שבת 3.4. בשעה 20.00

ג'לאל א-דין מוחמד רומי
(משורר סופי פרסי, 1207-1273)

"הגבה מילים ולא קול,
 גשם מצמיח פרחים ולא רעם"

מצוטט בטקסט של האוצרת אירית לוין

Zinnia L. 25.04.14

גרשון שלוינסקי, "זיניה", 2014, צילום מאקרו דיגיטלי

"דואט הצמחים", תצלומי צמחים ופרחים של דורית קדר, גרשון שלוינסקי, מרנינה לב ועין. ומשמח ומאיר היה המפגש עם קדר ועם לוין בתערוכה מפגישה בין שני האמנים שלהם היכרות רבת שנים בנדון.  

Ocimum Basilicum

דורית קדר, "Ocimum Basilicum" 2020, צילום דיגיטלי

לקדר ולשלוינסקי גנים שהם מטפחים באהבה רבה. טבע ותרבות, וטבע מתורבת חוברים כאחד בגנים ובצילומים.  בגג ביתו של שלוינסקי גן ובו אוסף של קקטוסים. את ביתה של קדר מקיף גן/שמורת טבע קטנה שיש בה מן הנועם והשקט מהמולת העיר. אצל השניים ניכרת אהבה לצמחיה כמקור לחיים, חוויה והתפעמות.

Petunia 01.02.15

גרשון שלוינסקי, "Petunia",2015, צילום מאקרו דיגיטלי

צילומי התקריב של שלוינסקי נעשו במצלמה עם עדשת מאקרו ויש בהם מן ההתכתבות עם תולדות האמנות, ג'ורג'יה אוקיף עלתה במחשבתי עת התבוננתי בחלק מהצילומים. בטקסט התערוכה כותבת לוין: "שלוינסקי מצלם צילומי תקריב במצלמת מאקרו, על ידי עין המודעת לתולדות האמנות, לקומפוזיציה מרכזנית רנסנסית ולדרמטיזציה בארוקית. דיוקן הפרח מועצם, מנותק מהקשר טבעי ומואר באורח מלאכותי".

Tradescantia Zebrina

דורית קדר,   "Tradescantia Zebrina" 2020, צילום דיגיטלי

"קדר מאמצת את העין הטאואיסטית, הנוהה אחר הפראי, הבסיסי, הארעי, כאשר התאורה היא טבעית הן כלפי פרט והן כלפי קונטקסט רציף. מקור העבודות הוא בסביבה האישית או בפארקים ובגנים בוטניים. סדרה זו צולמה בפארק אוטופיה, קיבוץ בחן, השרון".

Convolvulus L. 15.11.15

גרשון שלוינסקי, "Convolvulus",2015, צילום מאקרו דיגיטלי

דורית קדר, צילום דיגיטלי, 2020
גרשון שלוינסקי, צילום מאקרו דיגיטלי, 2001-2016

צמחים כמשל

דורית קדר

סיוע: נורית פוקס

בדומה לתערוכותינו הקודמות, דואט בפרחים היא הזדמנות להרחבת המוכר וכתוצאה מכך, פתיחת צוהר נוסף אשר יהווה שדה מחקר מרחיב.

אנו משתדלים לפרוץ מסגרות התחומות על ידי התניית זמן/חלל מוגדרים כביכול, כדי לחוות את זרם ההתהוות – את המציאות הארעית,
ולכן בלתי ניתנת להגדרה/התחמה.

פריצת המסגרות מתחוללת עם ההבנה הפתאומית שההכרה אינה אלא תוצר של אורח חיים מסוים.

רק אז, תהליך הרחבת האופק המחשבתי והרגשי עשוי לנוע.

ככל שההכרה חושפת עצמה לחדש, מוותרת על תשובות מוחלטות, ומותירה מקום לשאלות, תוחש פריצת המסגרות.

הרחבה פירושה תפיסת זמן אלטרנטיבי, שאינו מחולק לזמנים נפרדים (עבר, הווה, עתיד), אלא נחווה כזרם הדוהר אל הלא-ידוע.

חוויית הזמן כזרימה וכארעיות, מבטלת בהכרח קוטביות האופיינית לטריטוריות נשלטות על ידי עיקרון הקניין. תפיסות מנגידות כקורבן/מקריב,
כשחור/לבן, אינן רלוונטיות.

ניתן להשוות את האדמה לגל תופעות אין-סופיות של הנגלה והנעלם לסירוגין.

מעבר למגבלות הטריטוריה, ההכרה המשוחררת תפרוש כנפיים מתוך הבנה שהכל מחובר לכל.

Center of Inter- Religious Peace חברים: אוריין גל-ינאי, בלום שירה, בן יוסף צח, גורביץ מיה, גורי שלי, הורם רחל, חטאב ראפת, חיטרון ליאורה,
טופיול רויטל, לוין אירית, לנמן מירב, סופר אלדד, עמית היידה, פוקס אמיר, פוקס נורית, פכר פישביין לי, קדר דורית, רז מיכל, שמעוני אסי


מילון מושגים: צמחים

Aechmea Blue Rain

פרח דמוי ראש כידון, צומח על גבי צמח אחר מבלי להיות טפיל, מסמל טוהר, חוסן ובהירות.

Alocasia Odora

צמח המשמש כתרופה עממית לריפוי התקררות בווייטנאם, כצמח חי לאכילה עלול להיות רעיל במיוחד.

בשל גובהו הרב הוא מזוהה עם סיפור העם מתחילת המאה ה-19 "ג'ק ואפון הפלא".

Arbor Mysterii

“Arbor Mysterii” מלטינית "עץ המסתורין" ?

Cacti – קקטוסים

משמעות השם בלטינית "צמח דוקרני".

מונים בין 1750-2000 זנים מוכרים.

בדרך כלל ה"קקטוס" מסמל הסתגלות, סיבולת, חוסן, שרידות בתנאים קשים ואהבת אם.

Cereus Repandus

קקטוס, בעל שמות נוספים: "תפוח פרואני" ו"לפיד השעווה".

פורח בלילה, מאובק על ידי עטלפים, משמש כמאכל בעונה הצחיחה לאיגואנות, ללטאות ולציפורים.

Chamaedorea Seifrizii

"דקל הקנה" .

“Chamaedorea”: מקור השם מיווניית "מתת האדמה", בהשראת פירות הדקל הגדלים קרוב לאדמה וניתנים לקטיף.

“Seifrizii”: על שם הביולוג האמריקאי ויליאם סייפריז (William Seifriz; 1955–1888).

Convolvulus

מלטינית: "עשב מהודק", "זחל".

עקב עמידותו החסונה כנגד עקירה, סימל במצרים את אל השמש, תות ענח' אמון, חזון ולידה מחדש.

Datura

השם “Datura” מושאל מסנסקריט ופירושו "קוץ תפוח לבן".

שמות נוספים: "חצוצרת השטן", "פרח הירח", "עשב השטן", "פעמוני הגיהינום", "עשב מטורף" "צמח המכשפות".

לבלוב פרח רעיל זה מתקיים בשעות הלילה, והוא משמש כסם הזיה חזק ומסוכן ביותר.

עבור ילידי דרום אמריקה הדטורה מסמל את מעבר הזמן, את הירח, שפל וגאות ואת מיתוס הבריאה.

הוא מעצים את להט התפילה, הארה, חכמה ושלווה.

על פי כתבי הוֵודות, הצמח בא כוחו של האל שִיוַוה (שי-ווה: זה שאינו) ומחזור החיים והמוות; על כן הוא זוכה, בעת ובעונה אחת,
בהערכה רבה מחד ובבעתה נוראה מאידך.

Echinocactus

שמות נוספים: "חבית זהב", "כדור זהב", "כרית החמות".

(מידע: ראה תווית "קקטוסים").

Gymnocalycium Mihannovicii

מקור השם “Gymnocalycium” מיוונית: "נבט עירום".

שמות נוספים: "קקטוס הירח", "כיפה אדומה", "כדור אבן האודם".

קקטוס ענק בעל צבע מגוון.

(מידע: ראה תווית "קקטוסים").

Ludisia Discolor

שמות נוספים: “Haemaria”. נגזרת מהמילה היוונית “Haima” אשר פירושה דם.

"Discolor" בלטינית פירוש המילה "שני צבעים שונים", "אורכידאה מתוכשטת".

אורכידאה זו מהוללת בגין עלוותה המגוונת בצבע יין אדום עמוק, ולאו דווקא בשל פרחיה.

Notocactus Magnificus

שמות נוספים: “Eriocactus Magnificus”, “Parodia Magnifica”.

פירוש המילה “Noto” ביוונית: דרום (קקטוס מהדרום).

(מידע: ראה תווית "קקטוסים").

Ocimum Basilicum

ביוונית “Basilicum” פירושו "מלך" ו-“Ocimum” – ריחני.

כנראה שמוצאו של הבזיליקום בהודו לפני כחמשת אלפים שנה, והוא מייצג בתרבויות שונות ערכים כגון שפע, אהבה, נאמנות, מסירות, אמת, טוהר מידות.

התבלין משמש בשדה הכשפים כמרקחת לשיקוי פלאים, קסמים ולחשים.

הוא משמש כליווי המת לעולם הבא, ובספרות האיטלקית הימי-ביניימית הוא מתקשר עם סיפורה של איזבלה, עלמה אצילה, אשר כרתה את ראש אהובה המת, ושתלה אותו בעציץ בזיליקום.

(מתוך ספרו של ג'ובאני בוקאצ'ו דקאמרון [Giovanni Bocaccio, Decameron] מהמאה ה-14).

Petunia

משמעות השם על-פי השפה הדרום-אמריקאית Tupi-Guarani "טבק".

הפטוניה מסמלת אפיונים ואיכויות על פי צבעה הייחודי:

שחור – מאגיה שחורה, תרופה כנגד נשמות חוטאות ומפלצות רשע, קארמה שלילית, מוות, עגמומיות.

אדום – להט יצרים.

ורוד – רכות, חמלה, אהבת אם.

כחול – קירבה, שלווה.

צהוב – כבוד, אמון, רעות.

סגול – מסתורין, פנטזיה, חן, קסם, רהיטות.

לבן – תום לב, הדר.

Punica Granatum

מקור הרימון, כנראה מפרס ונודע למצרים בין 1450-1504 לפנה"ס.

במצרים סימל חיוניות ושפע, צויר על קירות הבתים והקברים וליווה את המת לקבורה.

זורואסטרים ראו ועדיין רואים בפרי, באירן ובעיקר בהודו, את גילומם של עזות הנפש והתרוממות הרוח.

עבור הסינים הקדומים, רימון סימל קירבת הלבבות ופיוט, כמו גם אמצעי לגרש את העין הרעה.

על פי המיתולוגיה היוונית, פרספונה אכלה מהפרי האסור, כאשר שהתה בארץ המתים.

על כן נאלצה להישאר בממלכת הדס, אל השאול, משך הסתיו והחורף, ולשוב לחיק אימה, אלת האדמה, באביב ובסתיו.

עבור היהודים, הרימון מהווה את אחד משבעת המינים המקודשים.

דימוי הרימון קישט לכאורה את עמודות ההיכל, את פעמוני הזהב בשלמות הכוהנים ואת ספר התורה – לזכר חורבן הבית.

עבור הנצרות, הרימון מסמל את דמו הנשפך של ישוע, כמו גם את כנסיית כל המאמינים.

Ranunculus Asiaticus

המילה “Rana” בלטינית פירושה צפרדע והמילה “Unculus” – זעירה.

אולי הפרח קיבל את שמו כי הוא גדל, כמו צפרדעים, על שפת הנחלים.

שמות נוספים: "שושנת האביב", "נורית פרסית".

בתרבויות רבות הנורית מסמלת חן ויופי. היא עדינה ורעילה באחת.

רפואה עממית של ילידי אמריקה עושה שימוש בפרחים המיובשים להכנת רטיות חמות.

רטיות אלה אמורות היו להרגיע כאבי פרקים ושרירים.

מייחסים לצמח אגדות מוזרות.

ילידי אמריקה:

זאב הערבות להטט עם עיניו כאשר הופיע עיט וחטף אותן.

שתי נוריות השדה נעתרו לשמש לזאב עיניים חלופיות.

פרס:

הנסיך התאהב עד כלות בנימפת היער ושר לכבודה יום וליל.

מרוב שעמום ולאות היא הפכה אותו ל-Ranunculus Asiaticus.

על פי גרסה שנייה, הנסיך, אשר לא קיבל מענה להפצרותיו, מת משברון לב.

בחמלתה, הנימפה הפכה אותו לנורית ענקית.

Tradescantia Zebrina

“Tradescantia” מכונה על שם הבוטנאי והגנן האנגלי ג'ון טריידסקנט (John Tradescant; 1664–1608).

“Zebrina” – בהשראת פסי הזברה.

שמות נוספים: "צמח העכביש", "צמח זעיר", "יהודי נודד", "מטוטלת הזברה".

בדרך כלל, הצמח מסמל אלמוות, חיוביות, מוסר.

Tropaeolum Majus

שמות נוספים: “Nasturtium” – מלטינית: "משכר אף" (עקב ריחו החריף של הפרח), "גרגיר הודי", "כובע הנזיר".

מסמל רוחניות.

מתקשר לתובנות של הפילוסוף, המשורר והמורה ההודי Sri Aurobindo (1950–1872).

Zamia Furfuracea

“Zamia” בלטינית – "אגוז האורן" וזאת על-אף שהצמח משתייך למשפחת הציקדות, דמויי הדקלים.

“Furfuracea” בלטינית – קימחי, בעל קשקשים.

שמות נוספים: "דקל הנייר", "ציקד הנייר".

רעיל ללא מרפה אדם ולבעל החיים, אם נאכל.

Zinnia

“Zinnia” נקראת על שם הבוטנאי ד"ר יוהאן גוטפריד צין (Dr. Johann Gottfried Zinn; 1759–1727).

הפרח מסמל חיבה, יופי, סיבולת, חברות, זיכרון, רומנטיקה.

משמעות הזיניה, על פי צבעיה, דומה לזו המיוחסת לפטוניה.

(מיד

צמחים כמשל

דורית קדר

סיוע: נורית פוקס

בדומה לתערוכותינו הקודמות, דואט בפרחים היא הזדמנות להרחבת המוכר וכתוצאה מכך, פתיחת צוהר נוסף אשר יהווה שדה מחקר מרחיב.

אנו משתדלים לפרוץ מסגרות התחומות על ידי התניית זמן/חלל מוגדרים כביכול, כדי לחוות את זרם ההתהוות – את המציאות הארעית,
ולכן בלתי ניתנת להגדרה/התחמה.

פריצת המסגרות מתחוללת עם ההבנה הפתאומית שההכרה אינה אלא תוצר של אורח חיים מסוים.

רק אז, תהליך הרחבת האופק המחשבתי והרגשי עשוי לנוע.

ככל שההכרה חושפת עצמה לחדש, מוותרת על תשובות מוחלטות, ומותירה מקום לשאלות, תוחש פריצת המסגרות.

הרחבה פירושה תפיסת זמן אלטרנטיבי, שאינו מחולק לזמנים נפרדים (עבר, הווה, עתיד), אלא נחווה כזרם הדוהר אל הלא-ידוע.

חוויית הזמן כזרימה וכארעיות, מבטלת בהכרח קוטביות האופיינית לטריטוריות נשלטות על ידי עיקרון הקניין. תפיסות מנגידות כקורבן/מקריב,
כשחור/לבן, אינן רלוונטיות.

ניתן להשוות את האדמה לגל תופעות אין-סופיות של הנגלה והנעלם לסירוגין.

מעבר למגבלות הטריטוריה, ההכרה המשוחררת תפרוש כנפיים מתוך הבנה שהכל מחובר לכל.

Center of Inter- Religious Peace חברים: אוריין גל-ינאי, בלום שירה, בן יוסף צח, גורביץ מיה, גורי שלי, הורם רחל, חטאב ראפת, חיטרון ליאורה,
טופיול רויטל, לוין אירית, לנמן מירב, סופר אלדד, עמית היידה, פוקס אמיר, פוקס נורית, פכר פישביין לי, קדר דורית, רז מיכל, שמעוני אסי


מילון מושגים: צמחים

Aechmea Blue Rain

פרח דמוי ראש כידון, צומח על גבי צמח אחר מבלי להיות טפיל, מסמל טוהר, חוסן ובהירות.

Alocasia Odora

צמח המשמש כתרופה עממית לריפוי התקררות בווייטנאם, כצמח חי לאכילה עלול להיות רעיל במיוחד.

בשל גובהו הרב הוא מזוהה עם סיפור העם מתחילת המאה ה-19 "ג'ק ואפון הפלא".

Arbor Mysterii

“Arbor Mysterii” מלטינית "עץ המסתורין" ?

Cacti – קקטוסים

משמעות השם בלטינית "צמח דוקרני".

מונים בין 1750-2000 זנים מוכרים.

בדרך כלל ה"קקטוס" מסמל הסתגלות, סיבולת, חוסן, שרידות בתנאים קשים ואהבת אם.

Cereus Repandus

קקטוס, בעל שמות נוספים: "תפוח פרואני" ו"לפיד השעווה".

פורח בלילה, מאובק על ידי עטלפים, משמש כמאכל בעונה הצחיחה לאיגואנות, ללטאות ולציפורים.

Chamaedorea Seifrizii

"דקל הקנה" .

“Chamaedorea”: מקור השם מיווניית "מתת האדמה", בהשראת פירות הדקל הגדלים קרוב לאדמה וניתנים לקטיף.

“Seifrizii”: על שם הביולוג האמריקאי ויליאם סייפריז (William Seifriz; 1955–1888).

Convolvulus

מלטינית: "עשב מהודק", "זחל".

עקב עמידותו החסונה כנגד עקירה, סימל במצרים את אל השמש, תות ענח' אמון, חזון ולידה מחדש.

Datura

השם “Datura” מושאל מסנסקריט ופירושו "קוץ תפוח לבן".

שמות נוספים: "חצוצרת השטן", "פרח הירח", "עשב השטן", "פעמוני הגיהינום", "עשב מטורף" "צמח המכשפות".

לבלוב פרח רעיל זה מתקיים בשעות הלילה, והוא משמש כסם הזיה חזק ומסוכן ביותר.

עבור ילידי דרום אמריקה הדטורה מסמל את מעבר הזמן, את הירח, שפל וגאות ואת מיתוס הבריאה.

הוא מעצים את להט התפילה, הארה, חכמה ושלווה.

על פי כתבי הוֵודות, הצמח בא כוחו של האל שִיוַוה (שי-ווה: זה שאינו) ומחזור החיים והמוות; על כן הוא זוכה, בעת ובעונה אחת,
בהערכה רבה מחד ובבעתה נוראה מאידך.

Echinocactus

שמות נוספים: "חבית זהב", "כדור זהב", "כרית החמות".

(מידע: ראה תווית "קקטוסים").

Gymnocalycium Mihannovicii

מקור השם “Gymnocalycium” מיוונית: "נבט עירום".

שמות נוספים: "קקטוס הירח", "כיפה אדומה", "כדור אבן האודם".

קקטוס ענק בעל צבע מגוון.

(מידע: ראה תווית "קקטוסים").

Ludisia Discolor

שמות נוספים: “Haemaria”. נגזרת מהמילה היוונית “Haima” אשר פירושה דם.

"Discolor" בלטינית פירוש המילה "שני צבעים שונים", "אורכידאה מתוכשטת".

אורכידאה זו מהוללת בגין עלוותה המגוונת בצבע יין אדום עמוק, ולאו דווקא בשל פרחיה.

Notocactus Magnificus

שמות נוספים: “Eriocactus Magnificus”, “Parodia Magnifica”.

פירוש המילה “Noto” ביוונית: דרום (קקטוס מהדרום).

(מידע: ראה תווית "קקטוסים").

Ocimum Basilicum

ביוונית “Basilicum” פירושו "מלך" ו-“Ocimum” – ריחני.

כנראה שמוצאו של הבזיליקום בהודו לפני כחמשת אלפים שנה, והוא מייצג בתרבויות שונות ערכים כגון שפע, אהבה, נאמנות, מסירות, אמת, טוהר מידות.

התבלין משמש בשדה הכשפים כמרקחת לשיקוי פלאים, קסמים ולחשים.

הוא משמש כליווי המת לעולם הבא, ובספרות האיטלקית הימי-ביניימית הוא מתקשר עם סיפורה של איזבלה, עלמה אצילה, אשר כרתה את ראש אהובה המת, ושתלה אותו בעציץ בזיליקום.

(מתוך ספרו של ג'ובאני בוקאצ'ו דקאמרון [Giovanni Bocaccio, Decameron] מהמאה ה-14).

Petunia

משמעות השם על-פי השפה הדרום-אמריקאית Tupi-Guarani "טבק".

הפטוניה מסמלת אפיונים ואיכויות על פי צבעה הייחודי:

שחור – מאגיה שחורה, תרופה כנגד נשמות חוטאות ומפלצות רשע, קארמה שלילית, מוות, עגמומיות.

אדום – להט יצרים.

ורוד – רכות, חמלה, אהבת אם.

כחול – קירבה, שלווה.

צהוב – כבוד, אמון, רעות.

סגול – מסתורין, פנטזיה, חן, קסם, רהיטות.

לבן – תום לב, הדר.

Punica Granatum

מקור הרימון, כנראה מפרס ונודע למצרים בין 1450-1504 לפנה"ס.

במצרים סימל חיוניות ושפע, צויר על קירות הבתים והקברים וליווה את המת לקבורה.

זורואסטרים ראו ועדיין רואים בפרי, באירן ובעיקר בהודו, את גילומם של עזות הנפש והתרוממות הרוח.

עבור הסינים הקדומים, רימון סימל קירבת הלבבות ופיוט, כמו גם אמצעי לגרש את העין הרעה.

על פי המיתולוגיה היוונית, פרספונה אכלה מהפרי האסור, כאשר שהתה בארץ המתים.

על כן נאלצה להישאר בממלכת הדס, אל השאול, משך הסתיו והחורף, ולשוב לחיק אימה, אלת האדמה, באביב ובסתיו.

עבור היהודים, הרימון מהווה את אחד משבעת המינים המקודשים.

דימוי הרימון קישט לכאורה את עמודות ההיכל, את פעמוני הזהב בשלמות הכוהנים ואת ספר התורה – לזכר חורבן הבית.

עבור הנצרות, הרימון מסמל את דמו הנשפך של ישוע, כמו גם את כנסיית כל המאמינים.

Ranunculus Asiaticus

המילה “Rana” בלטינית פירושה צפרדע והמילה “Unculus” – זעירה.

אולי הפרח קיבל את שמו כי הוא גדל, כמו צפרדעים, על שפת הנחלים.

שמות נוספים: "שושנת האביב", "נורית פרסית".

בתרבויות רבות הנורית מסמלת חן ויופי. היא עדינה ורעילה באחת.

רפואה עממית של ילידי אמריקה עושה שימוש בפרחים המיובשים להכנת רטיות חמות.

רטיות אלה אמורות היו להרגיע כאבי פרקים ושרירים.

מייחסים לצמח אגדות מוזרות.

ילידי אמריקה:

זאב הערבות להטט עם עיניו כאשר הופיע עיט וחטף אותן.

שתי נוריות השדה נעתרו לשמש לזאב עיניים חלופיות.

פרס:

הנסיך התאהב עד כלות בנימפת היער ושר לכבודה יום וליל.

מרוב שעמום ולאות היא הפכה אותו ל-Ranunculus Asiaticus.

על פי גרסה שנייה, הנסיך, אשר לא קיבל מענה להפצרותיו, מת משברון לב.

בחמלתה, הנימפה הפכה אותו לנורית ענקית.

Tradescantia Zebrina

“Tradescantia” מכונה על שם הבוטנאי והגנן האנגלי ג'ון טריידסקנט (John Tradescant; 1664–1608).

“Zebrina” – בהשראת פסי הזברה.

שמות נוספים: "צמח העכביש", "צמח זעיר", "יהודי נודד", "מטוטלת הזברה".

בדרך כלל, הצמח מסמל אלמוות, חיוביות, מוסר.

Tropaeolum Majus

שמות נוספים: “Nasturtium” – מלטינית: "משכר אף" (עקב ריחו החריף של הפרח), "גרגיר הודי", "כובע הנזיר".

מסמל רוחניות.

מתקשר לתובנות של הפילוסוף, המשורר והמורה ההודי Sri Aurobindo (1950–1872).

Zamia Furfuracea

“Zamia” בלטינית – "אגוז האורן" וזאת על-אף שהצמח משתייך למשפחת הציקדות, דמויי הדקלים.

“Furfuracea” בלטינית – קימחי, בעל קשקשים.

שמות נוספים: "דקל הנייר", "ציקד הנייר".

רעיל ללא מרפה אדם ולבעל החיים, אם נאכל.

Zinnia

“Zinnia” נקראת על שם הבוטנאי ד"ר יוהאן גוטפריד צין (Dr. Johann Gottfried Zinn; 1759–1727).

הפרח מסמל חיבה, יופי, סיבולת, חברות, זיכרון, רומנטיקה.

משמעות הזיניה, על פי צבעיה, דומה לזו המיוחסת לפטוניה.

(מידע: ראה תווית "פטוניה").

ע: ראה תווית "פטוניה").

תודה רבה לאירית לוין על הטקסט ותודה לה ולדורית קידר על המפגש ועל "מפתח הלב" לעבודות המצולמות ובעיקר ההסבר המנהיר ומלמד באשר לסוגי הצמחייה המופיעים בתצלומים

טקסט בעברית ומילון מושגים

ציפור/וריאציות,תערוכה קבוצתית, אוצרת אירית לוין, מכון המים, הגלריה העירונית גבעתיים, רח' השומר 7 גבעתיים, נעילה: שעה 14.00 ה-19.8.2020

בתערוכה "ציפור/וריאציות" המוצגת בחלל "מכון המים" בגבעתיים מציגים עשרים ושישה אמנים ואמניות ממספר דורות, שמוטיב הציפורים נוכח ביצירתם: אילונה אהרון, לוסי אלקויטי, עובדיה אלקרא, עדנה אלשטיין, דן בירנבוים, שולי בר נבון, אודרי ברגנר רעיה בר אדון, יוסל ברגנר, נהונד ג'בארין, רות הורם, שרה כץ, רודי להמן, לידה שרת מסד, עופרי מרום, חנה נוה, תמי סואץ, דורית ספיר, פימה, עודד פיינגרש, רות פינס, דורית קדר, יוסף קונסטנט, רוני ראובן, יוסף שליין, צבי תדמור.

יוסל ברגנר 1

יוסל ברגנר, מתוך הגדת ראשי ציפורים, 1984, שמן מדולל בטרפנטין על נייר (צילום גל אוריון)            "בראשית שנות השמונים, 'נתפס' ברגנר להגדת ראשי הציפורים – הגדה של פסח שנעשתה כנראה במגנצה בסוף המאה השלוש-עשרה… מה שמשך אותו באיורי ההגדה היה הצירוף שבין ראש ציפור לגוף האדם, צירוף המתאים להשקפת עולמו בדבר הנדודים היהודיים, ובראיון אמר פעם: 'מאז ומתמיד ראיתי יהודים כציפורים, בעצם מנותקים מזמן וממקום, נודדים נצחיים, כמו ציפורים… הם מרחפים בערים גותיות, בונים שיכונים במדבר, אוכלים, מעלים זבחים, ריקודים.'"
(כרמלה רובין על יוסל ברגנר, מתוך קטלוג יוסל ברגנר – רטרוספקטיבה, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2000)

‏‏Invite - עותק

אודרי ברגנר, "חסידות", 1984, אקוורל      "עבור אודרי ברגנר, אמנית אוסטרלית-ישראלית, ציורי חיות היוו מקור השראה לכל אורך חייה. … התבוננותה המוקפדת בצורות המיוחדות בהן בעלי חיים עפים, זוחלים, שועטים, או נחים – יצרה סדרות רבות של ציורים ושל רישומים בנושא חיות…"  (יקיר שגב על אודרי ברגנר, תרגום חופשי מתוך  "The Captured Animal: Audrey Bergner's Animal Prints," 2016 )

העבודות מענגות העין והנפש המוצגות בתערוכה מגוונות; חלקן נעשו על סמך התבוננות בציפורים, נוהגן ומעופן בטבע, אחרות נלקחו ממגדירי ציפורים או מתצלומים פרטיים ואישיים ויש שמקורן בספרות הגותית. חלקן זניות ותמציתיות במהותן, אחרות ליריות או אקספרסיביות, רבות הוד והדר, מרהיבות ביופיין, צופנות סוד כמו הספינקס, נעות בין ריאליה להפשטה,

לידה שרת מסד (1)
לידה שרת מסד, ציפור 1, 2013, דיו על נייר                                                                             
תעופה "… ניווט חופשי לנופים רחוקים, מציאויות נכספות
… ואני
מקימה כנפיים, ציפור ומעוף מחומרים כבדים
רצוצים מחלודה ומלט
שכוח המשיכה שולט ומקרקע אותם."
(לידה מסד שרת מתוך השיר "תעופה")

לוסי אלקויטי, בולבול, 2011, דיו וצבע מים על נייר

לוסי אלקויטי, בולבול, 2011, דיו וצבע מים על נייר

לוסי אלקויטי, נחליאלי, 2018, הדפס על נייר צילום

לוסי אלקויטי, נחליאלי, 2018, הדפס על נייר צילום   "… שיר הייקו הוא כרישום בדיו ועוד דרך עבורי לצייר תמונה, רישום של רגע… לחבר יחד שתי דרכי ביטוי ולהפוך את המילה למצוירת."
(מתוך דברים של לוסי אלקויתי)

דורית קדר 1

דורית קדר, נשר – ראש, 2018, טכניקה מעורבת על עץ לבנה  "ציפור – אבן יסוד תורשתית, סמלית, טקסית ופולחנית.
היצור ההיולי-קדמוני, שריד של אב קדמון – נוסק כנפיו למרומים, נוחת ומטופף על הארץ.
הברוא ניתך על המצע, שחרור אנרגטי כשל אמן קליגרפיה לאחר התמקדות, פעולת טקס מאגית. האמנית מתאחדת עם הציפור, חשה את מהותה, עוצמתה, רואה בעיניה את טרפה, מרפה את טופריה, פורשת נוצותיה. קיום הציפורים נע בין עולמות, ושירתן מהדהדת מבעד לגבולות."
(צח בן יוסף על דורית קדר, מתוך קטלוג שומרי הסף: חיות, ציפורים, עצים…,
הסדנה לאמנות יבנה, 2018)

ציפורים כותבת האוצרת אירית לוין בטקסט המלווה את התערוכה: "ציפורים קושרות בין עולמות של מטה ומעלה, מופיעות בתרבויות ובמיתוסים כבעלות כוחות מאגיים, ומאגדות בין עולם החיים למתים.

בין הציפורים המופיעות בעבודות: אנפה, בולבול, דרור, דוכיפת, חסידה, יונה, נחליאלי, נשר, עורב, עורבני, עגור, שחרור, תור, תנשמת".

אילונה אהרון
אילונה אהרון, ללא כותרת, 1996, פוטוקולאז', (צילום: גל אוריין)  "שאון קבוצת יונים רוחשת, כשהכפלת הדימוי הצילומי יוצרת תחושת דחיסות ואנדרלמוסיה".
(אירית לוין על אילונה אהרון)

הציפור, במהותה הפיזית והרוחנית מופיעה ביצירות אמנות, בהגותם של פילוסופים, משוררים, סופרים מני קדם. הביטוי "לעוף כמו ציפור" מבטא כמיהה של האדם "לעוף כמו ציפור", להצמיח כנפיים שתסייענה לו לעוף, וניתן למצוא לכך ביטוי במקסם של ליאונרדו דה וינצ'י האמן הרנסנסי ואיש האשכולות מהאפשרות לעוף, ההתבוננות שלו במעוף הציפורים ומכונות תעופה שונות אותן בנה. וגם במיתוס "איקרוס" על הרצון להגביה עוף ולהתקרב אל השמש ותוצאותיו. ביטויים כמו "ציפור הנפש", "פשושון ובשפת הלדינו "פשריקו" כינוי חיבה שהאם מעניקה לעוללה…

עדנה אדלשטיין
עדנה אלשטיין, "גרה בשלוות העלים", 2020, עיפרון ועט על נייר "…בעודי מתבוננת בזהרורי הכסף שהותיר מסלולו היגע של השבלול, על פני הדשא והאדמה, אני רואה מעליי ציפור."
(מתוך שיר של עדנה אלשטיין)

דן בירנבוים (1)
דן בירנבוים, ללא כותרת, 2020, שמן על בד מוצמד לעץ  "דימויי ציפורים מהמרחב הקרוב, המהדהדים נופי ילדות וחיבור לטבע הארץ ישראלי."
(אירית לוין על דן בירנבוים)

"מספר עבודות של אמני התערוכה מפגישות בין ניגודים כותבת לוין: שאון להקה לצד צליל בודד, תאוצה וזינוק לצד קפיאה וסטטיות, דרמטי לצד קומי,  פיגורציה של דימוי לצד הפשטה, שקט לצד סערה, ביטויים אקספרסיביים לצד קווים גולמיים. העבודות במגוון טכניקות: רישום, ציור, פיסול, הדפס, צילום, קולאז', טכניקה מעורבת".

עופרי מרום 2
עופרי מרום, בולבול, 2019, אקוורל על נייר   "בסדרת הציפורים אני בוחרת לתאר את הציפורים המקומיות (דוכיפת, שחרור, עורבני וצופית) המזכירים לי את נוף ואווירת הילדות, את ספר מגדיר הציפורים שהיה לנו בבית כמו בהרבה בתים בישראל של שנות ה-60.  (עופרי מרום)

חקר ציפורים מופיע בחוגי צפרות, אך גם במוזיאונים לטבע בהם אנו רואים תצוגות ציפורים לסוגיהן השונים, ואף בציוריהם של ציירי טבע המציירים לעתים קרובות אם כי לא רק למטרות מחקר.

facebook_1597355588486_6699794934211636306
רות פינס, "ציפור", 2010, אקריליק על בד  "הושפעתי מהספר 'קורות הציפור המכנית' של הסופר היפני הרוקי מורקמי, בו מופיעות אלגוריות של ציפור ללא מעוף. הציפור מופיעה בספר לעיתים כמטפורה למצב האנושי וכסמלים של פגיעות הרס וחורבן. הציפור אינה ישות פיסית והיא מתקיימת אך ורק כזעקה."
(רות פינס, מתוך עלון התערוכה פני ציפור, בית האמנים תל אביב, 2010)

תקופה מורכבת זו בה האדם מצוי בתהייה החזירה ולו לזמן מה את הציפורים למתחמים העירוניים. לגור בעיר, לשמוע את צפצוף הציפורים בכל שעות היום זה כמו לגור בכפר… עוד איזכור למקומם של בעלי הכנף בחיינו וביקום.

יוסף שליין רישום
יוסף שליין, "ללא כותרת", 2020, רישום בטוש על נייר.  "פסלים קטנים-גדולים בעלי תנועה דינמית, החלטיות, נחישות פנימית. הטלפיים חזקים מאוד, ננעצים, מוכנים לתאוצה או לזינוק… עיבוד תווי הפנים והגוף מלוטש ומופשט, בד ובד נשמר, כמובן מאליו, גרעין החיה המתוארת."
(דורית קדר על יוסף שליין, חפץ, חיה ואדם: יוסף שליין. פסלים ורישומי דיות בגלריה אפרת, על המשמר, 17.2.92)

את התערוכה מלווה טקסט של ד"ר דורית קדר (אהבתי במיוחד את "דרמה קווינס, פשניסטיות מהודרות, חידות פלאיות, ידידות נפש") וכן ציטוטים של אמניות ואמנים שעבודותיהם מוצגות בתערוכה.

On Some Birds

By Dorit Kedar

על מספר ציפורים          

מאת דורית קדר

תרגום: דורית קדר, צח בן יוסף

In the Air,

On Earth and

The Waters,

Winged by Fire,

Migrants,

Watchers in the Sky,

Swift killers,

Biological cleansers,

Parenting hunters,

Multi-lingual and taskers,

Fancy fashionistas,

Incentive navigators,

Architects of the heights,

Builders in practice,

Performers of prestige,

Magnificent,

Fervent suitors,

Ever stimulated,

Competitive warriors,

Auspicious,

Announcers of Spring,

Seers in Darkness,

Mythical monsters,

Wise,

Creepy,

Symbols of Spirit,

Chaperons of magicians,

Pets of witches,

Fabulous enigmas,

Vivid,

Of smooth fragility,

Poignant and rapacious,

Volatile,

Hybrid,

Social,

Ascetic,

Exotic,

Robust,

Drama queens

Marital

Tenors and jazzists,

Noble Deities,

Nightmarish,

Cherished Soulmates.

באוויר,

על אדמה,

במים,

מכונפות באש,

נודדות,

עוקבות מעל,

רוצחות בזק,

מנקות סביבה,

ציידות והורות,

רב לשוניות ומטלות,

פשניסטות מהודרות,

מנווטות נמרצות,

אדריכליות שחקים,

בנאיות במעש,

אמניות מהוללות,

מפוארות,

מחזרות יוקדות,

ערניות,

לוחמות הישגיות,

מבשרות טוב,

מכריזות על אביבים,

רואות מחשכים,

מפלצות אגדה,

חכמות,

מרעידות,

סמלי טבע,

שוליות הקוסם,

חיות מחמד למכשפה,

חידות פלאיות,

חיוניות,

גמישות ברכות,

חדות בחמדנות,

הפכפכות,

היברידיות,

חברות,

נזירות,

אקזוטיות,

איתנות,

דרמה קווינס,

זיווגיות,

טנוריות וג'זיסטיות,

אלילות אצולה,

אימתניות,

ידידות נפש

אהודות.

תודה לאירית לוין על הטקסט והדימויים