גלריה טובה אוסמן, הזמנה לשבוע, 17.2.2022-10.2.2022

הזמנה לשבוע, One Week  תערוכה שכשמה כן היא – שבוע!

בתערוכה שלושה אמנים ילידי העשורים המוקדמים של המאה ה-20 ואמן בן דור הביניים

הרציונל שלושה אמנים נפלאים! דוד הנדלר, שמשון הולצמן, הלפרן, והינוקא, ה"בג'מין" (כפי שאומרים בצרפתית) – מקס פרידמן.

ארבעה אמנים הנעים ביצירתם בין הקונקרטי, הפיגורטיבי ולעתים הליכה לעבר המופשט.

הזמנה לתערוכה

מקס פרידמן יליד חיפה (1962) "הציור לא ישנה את העולם, אבל אמנות טובה לצד רצון כללי לשינוי אולי כן". [1] במפגש עמו סיפר פרידמן "אני מצייר תוך כדי התבוננות…"

בתערוכה עבודות קטנות ממדים, מרגשות באיכויותיהן, במנעד שיש בו מן הפיגורטיביות ואף הקריצה למופשט.

פרידמן למד אמנות בבית הספר לאמנות קלישר, תל אביב. הוא זכה בפרס "קרן וולף " ובפרס האמן הצעיר ויצירותיו הוצגו בתערוכת יחיד במוזיאון הרצליה (1999-1998) וחללי תצוגה נוספים.

הולצמן והלפרן נסעו לפריס ושהו בה כאמנים ארץ-ישראלים אחרים שנהו לפריז בירת האמנות דאז. כל אחד "הניב" ביצירתו מאפיינים שיש בהם מן הדומה ומן השונה. חלקם אף זכו בפרס דיזנגוף שהוענק על ידי מוזיאון תל אביב לאמנות בזמנו.

דוד הנדלר יליד קייב, (1984-1904) מראות עולם פנימי, פנים וחוץ בצד אנשים עממיים ופשוטים נלכדו במכחולו וברישומיו של הנדלר.

בסוף שנות העשרים ותחילת שנות השלושים של המאה הקודמת התייצבו בשדה האמנות הישראלי שני זרמים: הלוקלי-תיאורי-סיפורי והאוניברסלי שהשפעותיו מקורן בפריס. זרמים אלה התגבשו בשתי קבוצות אמנים – "אגד" ו"מסד". ב"אגד" השתתפו ציירים חזקים (גוטמן, ראובן, תג'ר, מלניקוב, פיין, גליקסברג, בלום וזריצקי). קבוצת "מסד" ראתה עצמה כמייצגת את הדור הצעיר של האמנים. היא החלה את התארגנותה בסביבות 1926. עם שורותיה נמנו אביגדור סטימצקי, אריה ארוך, צבי שור, אהרון אבני, יוסף קוסונוגי, דוד הנדלר, מרדכי לבנון וישראל פלדי. מאוחר יותר הצטרף אליהם גם יוסף זריצקי.

עבודותיהם של חיים אתר, דוד הנדלר ויצחק פרנקל נראות כמושפעות באופן ישיר ממסורת הציור האקספרסיוניסטי. האירופאי. ציירים אחרים שהושפעו מהאקספרסיוניזם הקיצוני היו יוסף קוסונוגי ושמשון הולצמן, אולם הללו עברו במהרה לצבעי מים בעקבות דופי ומאטיס.

שמשון הולצמן יליד גליציה ((1986-1907) נופים מקומיים, טבריה וצפת, יפו וסביבות נחל הירקון בצד דמויות "נוכחים" לרוב בעבודותיו של הולצמן.

הולצמן למד בסטודיו שנפתח ב-1932 ע"י יוסף זריצקי. ולמדו בו אברמוביץ, קריזה, ארוך, חיה שוורץ, פיין וסוניה זק"ש. השיעורים היו מלווים בהסברים של זריצקי שנעזר ברפרודוקציות של סזאן, מאטיס ובראק. אברמוביץ סיפר עליו "הוא יצר אטמוספירה של ציור, והכניס בנו רגישות לערכים צבעוניים. הוא העניק לנו אווירת ויכוחים והערכות. נוהג היה לומר, שרגישות של ציור יש ללמוד מסזאן, ורגישות של צבע – ממאטיס".   

שמשון הולצמן נסע לפריס (1936-1929)

אלחנן הלפרן יליד פולין (1995-1914) עלה ארצה בגיל שבע ולא למד ציור מעודו. ברבות הימים התגלה כמי שמאחד איכויות של ציור צרפתי (של האסכולה הפריסאית), ציור נוף ארצישראלי והפנמה ברורה של תכונות ההפשטה הלירית הישראלית. הלפרן מיישם את לקחי "אופקים חדשים" על הנוף הישראלי, אותו הוא מייצג תוך הדגשת אור ובסיס קומפוזיציוני כמעט מופע. כתב-יד אישי של משיכות מכחול בונה משטחים רוטטים שאיכותם הקולוריסטית ברורה.[2]

הלפרן הגיע לפריז ללמוד ציור (1953). מאוחר יותר נמנה בין מייסדי קבוצת "העשרה"[3]


[1] איתן בוגנים, "כוכב הצפון", Time Out, 4.8.2011

[2] סיפורה של אמנות ישראלית, דורית לויטה, גדעון עפרת, בנימין תמוז, ערך והקדים מבוא, מסדה, מהדורת 1987

[3] קבוצת העשרה הוא שמה של קבוצת אמנים אשר פעלו בישראל בשנים 1960-1951. הקבוצה הציגה 12 תערוכות קבוצתיות ונתפשה כקריאת תיגר על האמנות המופשטת של חברי "אופקים חדשים". היא ניסתה להציב כאלטרנטיבה אמנות בעלת סממנים מקומיים ישראלים.