"אללי", דגנית בן אדמון, גלריה אסול, פלורנטין, אוצר יונתן אולמן. אבולעפיה 6 תל אביב

"אללי , תערוכת היחיד של האמנית דגנית בן אדמון מוצגת בגלריה אסול בפלורנטין. הגלריה הממוקמת בחלל מפעל טקסטיל פעיל, הפכה למרחב שבו משייטים דימויים של רבנים, נרות נשמה, הדפסי רשת בצד פרפרים סולאריים, בלא לנסות ליצור הבחנה בין גבוה לנמוך ובין המקודש ליומיומי והבנלי.

בן-אדמון ילידת באר שבע, חיה ועובדת בשנים האחרונות בתל אביב. בעבודותיה הקודמות נעשה שימוש ביציקות סיליקון ורדי מייד כאחד, "בקריצה" ליצירות של מרסל דושאן ולעבודות של אמנים ואמניות סוריאליסטים.

בתערוכה הנוכחית מספרת בן-אדמון "אני מנסה להצביע על המקומות בהם אנו מנסים ליפות דברים. במקום ממנו הגעתי, שיכוני "רכבת" חסרי הזהות צבועים בצבעי פסטל בניסיון ליצור 'יופי'. בתוך הבתים לעומת זאת, ישנה תחושה של אמירה אישית בשל העודפות בקישוטיות ובקיטש".

בתערוכה ניתן למצוא "אסתטיקה של הפריפריה" כדברי בן-אדמון. הדפס רשת "אובססיבי, אחד על אחד" על גבי ריפוד קיר באזכור לריפוד שנועד ליפות את קירות בתי מגורים בעיר הולדתה.  הריפוד, הקפיטונאז', כסוג של יופי בשאיפה לבורגנות. צילומי רבנים שאף הם נוכחים כדמויות מסוככות ומגינות. פרפרים  סולאריים במעין "סימולקרה" לפרפר הממשי המסמל את הבר חלוף, והינו אחד מסמלי "הממנטו מורי"(זכור את יום המוות" והוניטס"("הבל הבלים הכל הבל") בציורי טבע דומם בהולנד במאה ה-17 זוכים ל"אריכות חיים" בחלל הגלריה. "לבודד את הפרפר ולקחת אותו לגלריה, זה מבחינתי מעשה. פרפר הוא מוצר – כנגד פרפר חי שזמנו מאוד מוגבל".

דגנית מספרת על קשר מיוחד במינו עם סבתה שנהגה ללכת לשוק שוב ושוב ולהביא פריטים "יפים" (לדעתה) ולהציב אותם אחד על השני באקט מעין דושאן. "בעיני היא יצרה תפאורה לבית. כל הדימויים הם מהמקום הזה, הפרפרים, הרבנים המקבלים ממשות וגוף בתמונות שלהם, בניגוד לאלוהים חסר הגוף".

התערוכה היא געגוע לדימויים שנכחו בילדותה של בן אדמון, ולחזרתם של דימויים אלה בשפה ובתצורה שונה, אך גם לאובדן הנאיביות. "אללי", כזעקה שאין לה מענה טומנת בחובה געגועים,  ואת הסירוב להיפרד.

מעט רקע אישי- בן אדמון, בוגרת מכללת "ספיר", עובדת מזה חמש שנים במוזיאון תל אביב לאמנות. בשנים אלה למדה לקחת את מושגי הפריפריה ולדבר עליהם בשפת המרכז.

התערוכה מבוססת על מושגים של יופי; בן –אדמון מעידה על עצמה כמכורה ליופי – כלב, בן זוג. ועל מושגים כגון קיטש, גבוה ונמוך, אמונה ואופטימיות וחיפוש עצמי. "התערוכה כבר שנתיים בראש שלי, הבנתי מה אני עושה בדרכי האמנותית, משהו התגבש ונסגר. היה לי חיבור טוב עם יונתן אולמן (האוצר), הבנה של שפת האמנות, יכולת רגישה. הצליח לתווך בין הקצוות באופן מאוד עדין, ועברנו תהליך ביחד; וכדבריו, האמנית מסתכלת באומץ גם על הדברים הקשים – המקום ממנו באה והמקום בו היא נמצאת. מתחת מעטפת שכושלת להתייפייף. המקום פגוע, פגום וזועק אל השמיים – אללי"

אללי, תווית גורמט Souvenir
אללי, תווית גורמט Souvenir

 

דאבל טייגר, שמיכת צמר ופוליאסטר, 2015-2016
דאבל טייגר, שמיכת צמר ופוליאסטר, 2015-2016

 

קלאסיק, טכניקה מעורבת, 2015-2016
קלאסיק, טכניקה מעורבת, 2015-2016
DBA-0164
מבט לתערוכה

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s