Elmgreen & Dragset Tapped to be First Artists to Curate Istanbul Biennial

 

elmgreen-dragset-Getty-Images-1024x684
הזנת כיתוב

(Artist duo Michael Elmgreen (right) and Ingar Dragset (left) with their sculpture Han(He
Photo: Jens Nørgaard Larsen/AFP/Getty Images

לראשונה, צמד אמנים עומדים לאצור את הביאנלה באיסטנבול,. ב-2017, צמד האמנים אלמגרין ודרגסט  יעסקו בכך. הצמד הינו בעל ותק בביאנלה באיסטנבול, כשם שבביאנלות בוונציה, סן פאולו, וגוונג'ו Guangju.

בהודעה לעיתונות מסר האמנים: "התכבדנו להיות האוצרים בביאנלה ה-15 באיסטנבול, בה לקחנו חלק כאמנים שלוש פעמים".

הביאנלה תתקיים בחודשים 16 בספטמבר – 12 בנובמבר 2016. האמנים מתכננים להגיב לגישות של נייטיביזם  הקשורות להגירה ו לְאֻמָּנוּת, שעלו בתגובה למיתון הכלכלי ולמשבר הפליטים במזרח התיכון.

"לאור המצב הגיאופוליטי הגלובלי העכשווי, שלפיו אנו חווים בעליה חדשה של לְאֻמָּנוּת, חשוב לנו לאצור ביאנלה שתתבסס על מאמצים ותהליכים של שיתוף פעולה", אומרים האמנים. "שיתוף פעולה טבעי לנו, שכן אנו עובדים יחדיו כצמד אמנים יותר מעשרים שנה. ביאנלה יכולה להיות פלטפורמה לדיאלוג, ופורמט שבו דעות, פרספקטיבות וקהילות שונות יכולים לפעול בדו קיום".

צמד האמנים מיכאל אלגרין (יליד 1961, קופנהגן, דנמרק) ואינגר דראגסט (יליד 1969, טרונדהיים, נורבגיה), חי ופועל בברלין. הצמד עוסק בסוגות של אמנות/חברה, זהות אישית ופוליטית, מגדר וכלכלה בעידן הגלובלי.

Boucher, B. (2016, April 13). Re: Elmgreen & Dragset Tapped to be First Artists to Curate Istanbul Biennial. Retrieved from  https://news.artnet.com/art-world/elmgreen-dragset-curate-istanbul-biennial-472484

התערוכה "מבנים נטולי כוח" של צמד האמנים, מוצגת כעת במוזיאון תל אביב לאמנות. 

"בחזרה לרוסיה" –רוסיה והאמנויות: התקופה של טולסטוי וצ'ייקובסקי"

 

ולנטין סרוב, איוון מורוזוב, 1910, גלריה טרטייקוב
הזנת כיתוב

ולנטין סרוב, איוון מורוזוב, 1910, גלריה טרטייקוב

אולגה דלה-ווס-קרדובסקיה, דיוקן המשוררת אנה אחמטובה, 1914, גלרייה טרטייקוב, מוסקבה
הזנת כיתוב

אולגה דלה-ווס-קרדובסקיה, דיוקן המשוררת אנה אחמטובה, 1914, גלרייה טרטייקוב, מוסקבה

איליה רפין, דיוקן מודסט מוסורגסקי, 1881, גלריה טרטייקוב, מוסקבה
הזנת כיתוב

איליה רפין, דיוקן מודסט מוסורגסקי, 1881, גלריה טרטייקוב, מוסקבה

בתערוכה בגלריית הפורטרטים הלאומית, לונדון, מוצגים פורטרטים של סופרים, מוזיקאים, שחקנים ופטרוני אמנות, בהשאלה מגלריה טרטייקוב במוסקבה. האמנים הרוסיים שפעלו ברוסיה במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 אינם מוכרים דיים; אמנות רוסית מודרנית נתפסת על פי רוב כזו שהחלה בתקופת המהפכה או בדיוק לפניה, עם "הריבוע השחור" של מלביץ (1915) או "המונומנט לאינטרנציונל השלישי" של טטלין (1919-1920). וכך כדי להבין שזו קלישאה, יש לבקר בגלריה טרטייקוב במוסקבה, או לפחות להתבונן במבחר יצירות מהגלריה הרוסית המוצגות בתערוכה בלונדון.

באביב 1881, המלחין מוסורגסקי ישב לפני הצייר איליה  רֶפִּין לשם ציור הפורטרט שלו. המלחין מוצג בגלימה, שיערו פרוע, אפו אדום ועיניו בורקות. המקום, בית חולים סט פטרסבורג שם שהה לשם טיפול בהתמכרות הכרונית שלו לאלכוהול. השניים שוחחו  אודות ההתנקשות באלכסנדר השני ביום הקודם וקראו עיתונים יחדיו. רפין, שהתרשם עמוקות, תיאר את המלחין כ"גאון, מעין לוחם מדייוואלי, עם הופעה של מלח מהים השחור". אך כשחזר מס' ימים מאוחר יותר להמשיך בציור, המלחין כבר הלך לעולמו.

רפין סירב לתשלום, וביקש שהסכום ישמש לאזכור המלחין, והפטרון שלו הסכים. היה זה האספן פבל טרטייקוב Pavel  Tretyakov, שעל שמו נקראת גלריית המדינה טרטייקוב במוסקבה. טרטייקוב הוא שהזמין פורטרטים של גדולי הסופרים, טולסטוי היושב ליד שולחן הכתיבה שלו, צ'כוב שקוע במחשבות, טורגנייב ופניו סוערים.

ציורים אלה, המוצגים כעת בגלריית הפורטרטים הלאומית בלונדון, מציינים 160 שנה להקמת שני המוזיאונים. רבות מהיצירות הוצאו זו הפעם הראשונה מחוץ לרוסיה, ומרביתן לא נראו מעולם בבריטניה. להתהלך ביניהן זה כמו לחזור אחורה לתרבות הרוסית של ההוגים, הכותבים, האמנים והמלחינים הרוסים קודם מלחמת העולם הראשונה והטרור הבולשוויקי.

דוסטוייבסקי יושב כנגד הרקע הכהה, שפת הגוף שלו מכונסת והבעת פניו מיוסרת. ב-1849, בגיל 28, הוא נאסר בשל מעורבות בתנועה הסוציאליסטית. הוא שהה ארבע שנים במחנה עבודה וחמש שנים בשירות צבאי כפוי, ובריאותו הידרדרה לחלוטין. אף אם איננו יודעים מה עבר עליו, הרי שהכל ניכר בפורטרט רגיש זה. הצייר ואסילי פרוב  Vasily Perov, העניק לו פרטיות ניכרת כך שאין אנו יכולים לראות ישירות לתוך עיניו, אלא רק לחוש את הכהות הבוערת בהן.

צ'כוב מוצג בפורטרט חמור ועדין מידי Josif Braz,  ונראה יותר רופא המאזין לפציינט שלו מאשר סופר. בגיל 38, לצ'כוב עצמו נותרו שש שנים לחיות. כולם מתו צעירים בתערוכה זו.

בתערוכה מוצגת Ermolova, השחקנית המועדפת על סטניסלבסקי, וצ'כוב כתב עבורה את המחזה הראשון שלו. היא מוצגת באופן דרמטי, בדירה האלגנטית שלה. ידיה שלובות, פניה נוקשות, היא דורשת תשומת לב מוחלטת.

Nadezhda Zabela-Vrubel אשת הצייר מיכאיל ורובל, מוצגת אף היא בתערוכה. ורובל צייר פורטרטים רבים שלה ואושפז בבית חולים לחולי נפש. וכפי שכתב ג'ונתן ג'ונס, כתב הגרדיאן, לא היו לה סיבות רבות לחייך.

ורובל ראה את העולם דרך פריזמה מעוות. הוא צייר את איל הון הרכבות והפטרון שלו, Savva Mamontov, ביצירת מופת המאזכרת צורות קוביסטיות הרבה קודם שהקוביזם הומצא בפריז. ורובל רואה בפטרון שלו כאיש בעל כוח אלוהי מאיים.

סרוב צייר את הפורטרט של איל ההון המוסקבאי איבן מורוזוב. מורזוב אסף ציור צרפתי. היו לו יצירות משל מונה, גוגין וסזאן. על הקיר שמאחוריו היצירה "פרות וברונזה" של מטיס.

המשוררת אנה אחמטובה, צוירה ב-1914 ע"י Olga Della-Vos-Kardovskaia. הפורטרט מציג מראה הירואי של המשוררת שהיתה אחת מהעדות האמיצות ביותר של הגורל הרוסי במאה ה-20, שרדה את המצור על לנינגרד וראתה ברדיפה הסטליניסטית של כל מי שאהבה. בציור זה יש בה אצילות ועוצמה שהסבל העצים.

 Jones, J.(2016, March 16). Re: Russia and the Arts: The Age of Tolstoy and Tchaikovsky review.  Retrieved from

http://www.theguardian.com/artanddesign/2016/mar/16/russia-and-the-arts-national-portrait-gallery-london-tolstoy-tchaikovsky-review

"רמברנדט חדש" התגלה באמסטרדם

The Next Rembrandt, unveiled in Amsterdam the new artwork is based on 168,263 Rembrandt painting fragments. Photograph handout

The Next Rembrandt, unveiled in Amsterdam: the new artwork is based on 168,263 Rembrandt painting fragments. Photograph: handout

אם יש החושבים שהפורטרט של האיש בן השלושים ומשהו שנה בכובע שחור וצווארון לבן נראה כמשל רמברנדט, אזי Bas Korsten הינו איש מאושר. יוצריו הממשיים של הציור הינם מכל מקום, אנליסטים של דאטה ומחשבים.

בשלישי, 5 באפריל 2016 הוצגה לציבור יצירת אמנות בשם "רמברנדט הבא".

זוהי תוצאה של פרויקט בן 18 חודשים שביקש לבחון האם טכנולוגיה חדשה ומסד נתונים יכולים להחזיר לחיים אחד מהציירים הגדולים והחדשניים ביותר בכל הזמנים.

את הפרויקט הגה איש הפרסום Korsten הודה שאכן יש פקפקנים רבים. "הפרויקט לווה באי אמונה רבה ובסקפטיות", הוא אמר.

בפרויקט היו מעורבים מדעני נתונים, מפתחים, מהנדסים והיסטוריונים של תולדות האמנות ממוסדות כולל מיקרוסופט, אוניברסיטת דלפט לטכנולוגיה, המאוריציוס בדה האג ומוזיאון בית רמברנדט באמסטרדם.

הציור הסופי  מודפס ב-3D, עומד על יותר מ-148 מיליון פיקסלים ומבוסס על 168,263 קטעי ציור של רמברנדט.

חלק מהאתגרים בהם בתכנון תוכנה שתבין את המהות של רמברנדט והשימוש שלו בגיאומטריה, קומפוזיציה וחומרי ציור. אלגוריתם להכרת תווי פנים שימש לזהות ולמיין את המדגמים הגיאומטריים האופייניים ביותר ששימשו לציור אנשים.

Korsten הדגיש שהפרויקט לא ניסה ליצור רמברנדט חדש."אנו יוצרים משהו חדש מהעבודה שלו. רק רמברנדט יכול היה ליצור רמברנדט".

כמובן שיש המפקפקים בפרויקט ויש שסייעו, ביניהם מנהלי המאוריציוס ובית רמברנדט שהיו בחבר הנאמנים וסיפקו עזרה חשובה.

היסטוריון האמנות גארי שוורץ קרא לכך "תרגיל מקסים במומחיות". הוא הוסיף: "המפתחים ראויים לקרדיט על שחברו לזהות את המדגמים שהופכים את רמברנדט לרמברנדט."

"בעוד שאיש אינו טוען שרמברנדט יכול להיות מופחת לאלגוריתם, טכניקה זו מציע הזדמנות לבחון את הדעות שלנו אודות הציורים שלו בצורה קונקרטית, ויזואלית".

פרופ' Joris Dik שהוביל את קבוצת אוניברסיטת דלפט לטכנולוגיה אמר "יש המון נתונים נגישים של רמברנדט – יש כמות עצומה של נתונים טכניים מכל הציורים הלל מאוספים שונים. והאם אנו יכולים למעשה ליצור משהו מכל זה שיראה כמו רמברנדט? זו שאלה".

הרעיון פותח בסוכנות הפרסום J Walter Thompson באמסטרדם עבור הקליינט שלה, ING Bank. " הם רצו שנתאים את החדשנות שלו לעולם הבנקאי בתחום האמנות והתרבות", אמר Korsten המנהל הקריאטיבי של הסוכנות.

הוא מקווה שהפרויקט יהיה התחלה של שיחה אודות אמנות ואלגוריתם. "אנו רואים איך המוזיקה חובקת את המחשב, ולמה זה לא יכול לקרות באמנויות החזותיות?

Brown, M. (2016, April 5). Re: 'New Rembrandt'  to be unveiled in Amsterdam. Retrieved from http://www.theguardian.com/artanddesign/2016/apr/05/new-rembrandt-to-be-unveiled-in-amsterdam

WHITNEY MUSEUM’S NEW BUILDING TO BE NAMED IN LAUDER’S HONOR

בארוחה חגיגית שנערכה ב-5 באפריל הוענק פרס ללאונרד לאודר לאות תודה על תרומתו ומחויבותו למוזיאון וויטני לאמנות אמריקאית בניו יורק, משנת 1975ואילך. במקביל הוכרז שביתו החדש של הוויטני יקרא על שמו של לאודר.                                                                                               http://whitney.org/LeonardALauder

לפני שנה, באחד במאי 2015 עבר מוזיאון וויטני לאמנות אמריקאית למעונו החדש באזור ה-Meatpacking, מנהטן, ניו-יורק.  רנצו פיאנו, האדריכל האיטלקי עיצב את המבנה החדש של המוזיאון. לאוסף הקבוע של המוזיאון יועד חלל בן 50,000 מ"ר, ולתצוגות חוץ חלל בן 13,000 מ"ר. במרפסות מוצגות יצירות אמנות. הבניה נמשכה 11 שנה, בעלות של 425 מיליון דולר

מוזיאון הוויטני מציג אמנות אמריקאית, בדגש על אמנות עכשווית. "אנשים רצים" (1978-1979), הפסל של ג'ונתן בורופסקי, הוצג בקומה החמישית לרגל תערוכת הפתיחה של המוזיאון, "America Is Hard to See". כותרת התערוכה נלקחה מפואמה משל רוברט פרוסט אודות ההטעיה בדבר גילוי אמריקה ע"י קולומבוס. בתערוכה הוצגו 650 יצירות משל 407 אמנים.

הוויטני נוסד ב-1931, בנדיבותה של  גרטרוד ואנדרבליט וויטני, אמנית ופטרונית אמנות נודעת, אשר תרמה את אוסף האמנות שלה למוזיאון. בשנת 1966, נפתח הוויטני במשכנו החדש דאז בשדרות מדיסון. האדריכל והמעצב מרסל ברויר, איש הבאוהאוס המודרניסט, בנה משכן למוזיאון מחופה אבן גרניט אפורה ונטול חלונות כמעט לחלוטין.                                                   http://whitney.org/About/BreuerBuilding

המוזיאון החדש בתכנונו של רנצו פיאנו הינו בן שמונה קומות, ומורכב משלושה חלקים: קומת קרקע שקופה משלושת צדיה, נבטת ויוצרת דיאלוג עם הרחוב. קומות ראשונה – רביעית מאכלסות משרדים, חדרי לימוד, אודיטוריום. קומות חמישית – שמינית משמשות כחללי תצוגה מרווחים. הריצוף, ברצועות עץ אורן ממוחזר, נועד לאפשר למציגים במוזיאון יכולת אלתור בעת הצבת היצירות.   http://whitney.org/About/NewBuilding

Ed Lederman-o05a9997-web_2340.jpg
Renzo Piano, The Whitney Museum, Opening 2015, Photo. Ed Lederman
Nic Lehoux.jpg
Renzo Piano,The Whitney, another view, photo. Nic Lehoux

Running People at 2,616,216, 1978–79 by Jonathan Borofsky installed on the West Ambulatory, 5th floor, the inaugural exhibition, America Is Hard to See.jpg

Running People at 2,616,216, 1978–79 by Jonathan Borofsky installed on the West Ambulatory, 5th floor, the inaugural exhibition, America Is Hard to See

 

מרסל ברויר והמילטון סמית, מוזיאון וויטני, 1963-1966, שדרות מדיסון, ניו יורק

Whitney Museum of American Art, 945 Madison Avenue, New York, NY; Architect: Marcel Breuer and Hamilton Smith (1963–1966). Photograph by Jerry L. Thompson

 

  • Whitney Museum
    of American Art
  • 99 Gansevoort Street
  • New York, NY 10014
  • (212) 570-3600

 

ולנטין סרוב, גלריה טרטייקוב, מוסקבה

 

ולנטין סרוב, מראה בגלריה טרטייקוב, מוסקבה

ולנטין סרוב, מראה בגלריה טרטייקוב, מוסקבה  

ולנטין סרוב, נערה עם אפרסקים, 1887, גלריה טרטייקוב

ולנטין סרוב, נערה עם אפרסקים, 1887, גלריה טרטייקוב                                                                     

ולנטין סרוב, דיוקן אידה רובינשטיין, 1910, המוזיאון הרוסי, סט. פיטרסבורג

ולנטין סרוב, דיוקן אידה רובינשטיין, 1910, המוזיאון הרוסי, סט. פיטרסבורג

http://www.valentin-aleksandrovich-serov.org/the-complete-works.html

גלריה טרטייקוב מציגה מעל 250 יצירות של האמן הרוסי הנערץ ולנטין סרוב (1865-1911), בתערוכת רטרוספקטיבה המוקדשת ליום הולדתו (לפני 150 שנה).

תערוכה זו היא אחד מהפרויקטים החשובים ביותר במוסקבה בשנה זו, והיא לוותה בפרסומת הווידיאו הראשונה שהמוזיאון ערך.  בקליפ, מוצג אחד מהפורטרטים הידועים ביותר של סרוב –ציור המציג את ורה ממונטובה, 1887, וידוע בשם "נערה עם אפרסקים" . פורטרט זה נכלל בתערוכה יחד עם יצירות מ-25 מוזיאונים רוסיים, תשעה אוספים פרטיים וחמישה מוזיאונים זרים, כולל מוזיאון האורסיי בפריס.

ביצירותיו, סרוב איחד ריאליזם רוסי עם מסורות ציור מערב אירופאי, וחדשנות שהיתה אופיינית בשלהי המאה ה-19. סרוב היה אחד מחלוצי הציור הרוסי החדש בשלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. התערוכה חוקרת לראשונה את כל התמות ביצירותיו של סרוב, ובנוסף לפורטרטים הידועים שלו – כולל אלה של משפחת הצארים הרוסיים רומנוב , מוצגות עבודות מוכרות פחות:  ציורי הנוף שלו, איורי ספרים ועבודות שביצע לתיאטרון.

התצוגה מחולקת לשני חלקים ומתפרסת על פני שלוש קומות. התערוכה מתחילה בעולם הציור של סרוב וממשיכה לעבודות הרישום שלו, שאינן מוכרות במיוחד לציבור בכללותו.

המפגש בין הציורים של סרוב והרישומים שלו הינו מה ש-Irina Shumanova, אוצרת מחלקת הרישומים וההדפסים במאות ה-18-20 בגלריה טרטייקוב, מכנה "הפרובוקציה" העיקרית של התערוכה, המאלצת את הצופים לשקול מה הם יודעים אודות האמן.

גולת הכותרת של הצייר שעבד כעשרים שנה בקירוב הינו הפורטרט של אידה רובינשטיין, רקדנית בלט רוסיה ושחקנית, שהובא מהמוזיאון הרוסי בסט. פטרסבורג. הציור היה במרכזה של שערורייה בתחילת המאה ה-20, כשמבקרי אמנות  הוכיחו את סרוב על שצייר את הבלרינה עירומה ועל הצגתה באופן מודרניסטי מדי.

"יש סיבה טובה לסיום התערוכה בפורטרט של רובינשטיין", אמרה Shumanova. "הוא נוצר בטכניקה ציורית, והינו קומבינציה של שני המקורות ביצירתו של סרוב. יש בו איחוד של כל ההתפתחויות הדרמטורגיות שבתערוכה – פורטרטים רשמיים, פורטרטים של תיאטרליים, ציור מהחיים ומן העת העתיקה. זהו התיאטרון של סרוב, המפתח לתערוכה.

Motyakina, E. (2015, October ). Re: Serov's Theater: The New Tretyakov Gallery Explores the Russian Painter's World. Retrieved from http://www.themoscowtimes.com/arts_n_ideas/article/serovs-theater-the-new-tretyakov-gallery-explores-the-russian-painters-world/537915.html